פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
האירוע התרחש באוגוסט 2008, לאחר שהסורגים שעליהם נשענה כדי להגיע לחלק החיצוני של חלון באחת הכיתות התנתקו ממקומם. העובדת, אז בת 47, נחבלה באזורים רבים בגופה ושברה כמה צלעות.
את התביעה לפיצוי היא הגישה נגד חברת הניקיון שלה, "י.א. מתן שירותי ניקיון אחזקה וכוח אדם", נגד חברת הביטוח שלה "הראל", וכן נגד המועצה המקומית שוהם. לטענתה, החברה לא הדריכה אותה כיצד לנקות חלונות בבטחה ולא פיקחה על אופן ביצוע עבודתה.
המעסיקה ו"הראל" הטילו את האשמה על המועצה המקומית. לטענתן, המועצה היא ההאחראית על תחזוקת בית הספר והיא התרשלה כשלא דאגה לתקינותם של הסורגים בחלונות הכיתות. הן הוסיפו שעובדות הניקיון היו נתונות לפיקוחו של אב בית – שהועסק על ידי המועצה – והוא זה שהיה אמון על הדרכתן.
המועצה החזירה אצבע מאשימה כלפי המעסיקה, שלטענתה לא פיקחה על עובדיה כראוי. לדבריה, חברת הניקיון היא זו שלא הדריכה את התובעת כראוי ולא סיפקה לה אמצעים סבירים לביצוע עבודתה בצורה בטוחה. עוד טענה שאב הבית לא היה אמור לדאוג לפיקוח על עבודת התובעת וגם לא הוכח שהיה פגם בסורגים, שבכל מקרה לא נועדו לשמש כמעמד לניקוי החלון.
השופט אמיר סלאמה קבע כי חברת הניקיון הייתה מחויבת להנהיג שיטת עבודה בטוחה לעובדת שלה, להדריך אותה ולפקח עליה. המעסיקה היא זו שהייתה צריכה למנוע מהתובעת לנקוט שיטת עבודה כה מסוכנת בעת ניקוי החלון, ומשלא עשתה זאת – התרשלה.
השופט שלל כל אחריות מצד המועצה המקומית וקבע כי היא לא הייתה צריכה לצפות שאחד מעובדי הניקיון יעשה שימוש בסורגים כפלטפורמה לניקוי חלונות.
כמו כן לא הוכח שאב הבית נתן לעובדת הוראה לעמוד על החלון או כי למועצה הייתה מעורבות כלשהי בשיטת העבודה המסוכנת שנקטה התובעת. בניגוד למעסיקה, המועצה לא מחויבת להדריך את התובעת או לוודא מהי שיטת עבודתה.
משכך התקבלה התביעה רק נגד המעסיקה ו"הראל", והן חויבו לפצות את התובעת ב-30,205 שקל, הכוללים גם שכר טרחת עו"ד והוצאות. הנתבעות ישלמו בנוסף גם את שכר טרחת עורך הדין של המועצה בסך 2,500 שקל.