זכרונות הילדות שלי עטופים בריח קטיפתי של קטניות ותפוחי אדמה על אש נמוכה, ריח שעבורי, במובנים רבים, הוא ריחם של החיים עצמם, כפי שהבנתי בבכרותי. רבים מכירים את החמין שלנו במסעדת "סנדר", אך לא רבים יודעים שיש לו שורשים פרטיזנים אמיתיים. לצד המתכון שאעניק לכם, אספר, ברשותכם, גם את סיפורו של התבשיל המשפחתי.
עוד מתכונים בערוץ האוכל:
סיפורו של החמין המשפחתי שלנו מתחיל ביערות פולין. משפחת אבי חיה בשלווה בעיר לודז' בפולין. האידיליה הקהילתית של יהודי העיר התנפצה במלחמת העולם השנייה לרסיסים, עם כיבוש פולין על ידי הנאצים. אבי, דוד, זכרונו לברכה, שממנו למדתי את רזי הבישול היהודי, הצליח לברוח יחד עם סבי אל היערות ולהצטרף לקבוצת פרטיזנים יהודיים ומשם הגיע בתום המלחמה לישראל. שאר המשפחה נספתה בשואה.
כשהתבגרתי ושאלתי את אבי על ימי המלחמה, גיליתי שהמתכון המשפחתי שלנו הוא למעשה תולדה של סיפור ההישרדות ביערות. המומים מהאובדן, ומתמודדים עם הרעב והחורף הפולני המקפיא, נהגו הפרטיזנים לקחת שאריות אוכל מהגויים. בלילה היו מתגנבים הפרטיזנים וגונבים מעט קטניות ותפוחי אדמה מהאיכרים, וכן את שאריות השומן והמעיים שמהם היו מכינים את הקישקע היו גונבים מפחי בתי המטבחיים.
אחרי המלחמה הגיעו כאמור סבי ואבי לארץ ופתחו את "סנדר", שנפתחה סמוך לקום המדינה. עד שנת 1960 המסעדה שכנה בשדרות ירושלים שביפו, אז העברנו אותו למיקומה העדכני, ברחוב לוינסקי שבדרום תל אביב. מנת הדגל שלנו מאז ועד היום הוא למעשה אותו חמין פרטיזני. אבי בישל מדי יום שישי, גם בקיץ, את אותו המתכון, שהכיל קטניות, תפוחי אדמה וקישקע ממולא בשומן קצוץ וקמח.
בתור נער, כשהייתי יוצא למועדונים של דרום תל אביב עם חבריי, הייתי לוקח בחשאי את המפתח של המסעדה, ותמיד, לפני או אחרי הבילוי, היינו מתגנבים למסעדה, כמו פרטיזנים מודרניים, ואוכלים מהחמין שעל האש. עד היום, בכל ערב חמישי, אני עדיין יוצא עם חברים, ביום חמישי בערב, ואחרי סיבוב הברים שלנו בדרום תל אביב, אנו קופצים למסעדה ואוכלים חמין חם ורותח עם קצת וודקה קפואה בצד.
שימו לב: מתחילים להכין את המתכון מוקדם בשעות הבוקר של היום שלפני מועד האכילה – בשישי בבוקר אם מתכננים לשבת, למשל
המרכיבים ל-5-6 סועדים:
10 תפוחי אדמה קלופים בינוניים - רצוי מזן דזירה
500 גרם שעועית אדומה
200 גרם שעועית לבנה
200 גרם שעועית ברבוניה
שני בצלים לבנים מטוגנים קצוצים
2 בצלים לבנים קצוצים
500 גרם בשר שריר מבקר
200 גרם שומן חזה בקר חתוך לקוביות
קישקע ממולא - מומלץ ביתי
5 ביצים
500 גרם עצמות ברך בקר או עצמות עוף – לא חובה
2 כפיות מלח
1 כפית פלפל שחור
1 כפית פפריקה מתוקה
1 כפית פפריקה חריפה
אופן ההכנה:
ביום שישי האחרון, כשסוף סוף באו הגשמים והטמפרטורות צנחו לאיפה שהן היו צריכות להיות כבר חודש וחצי, מצאתי את עצמי נוהג בחרון-אף וכנגד אלפי טיפות קטנות בואכה גוש חלב אל הקצב שלי.
שרבּאל קיבל אותי במאור פנים. השעה הייתה עדיין שעת בוקר מוקדמת והקצבייה לא הייתה עמוסה באנשים. הודעתי לו על מבוקשי והוא הוריד מהאנקולים מספר חתיכות אימתניות של שפונדרה. בחרנו יחד את השופרא שבהן ואחר כך הוא ניסר עבורי עצמות מח בדיוק לגודל הנכון.
אחר כך עצרתי אצל הירקן. למרות שעוד לא פתח את חנותו, הוא הואיל בטובו לפתוח את הדלת ולמכור לי כמה קילוגרמים של תפוחי אדמה עם בוץ. כך, עמוס בעצמות ובפחמימות ריקות, נסעתי לסופר המקומי ורכשתי גריסים, חיטה ושעועית. את הבובעס השרתי במים רותחים, עקב חוסר בזמן להשריות ארוכות יותר ובעיקר כי הייתי חם על הלחמניות.
קצצתי 5 בצלים גדולים וטיגנתי אותם עד שהפכו להיות חומים לחלוטין (עניין של 3/4 שעה על אש בינונית תוך כדי ערבוב). עשיתי את המאסה של הקישקע עם ים של שמאלץ תרנגולות ובצלים. אחרי כל כך הרבה הכנות קדחתניות, התעלפתי מעייפות ונפלתי לסיאסטה של יום שישי פנוי וגשום. תענוג.
כעבור מספר שעות העמדתי סיר עצום מימדים על הלהבות. בתוכו הנחתי את הקישקע, סידרתי מסביב תפוחי אדמה קלופים וביצים מהלול, דחפתי את הסיר לתנור וחזרתי לישון. נו, מה יש להגיד, כיף.
התעוררתי ב-1:30 בלילה בחרדה נוראית שהנוזלים בטשולענט נגמרו, רק כדי לגלות שממש לא היה חסר כלום. התעוררתי שוב ב-3:00 לפנות בוקר והלכתי לבדוק שהסיר לא התעופף לו מבעד לחלון. כמובן שלא.
בכל פעם כזאת אכלתי עוד חתיכה קטנה מהקישקע, שבאורח פלא, במהלך השהייה בתנור, הציפוי שלו נמס והוא נותר עירום וחסר כל ישע. אכלתי גם 3 ביצים, רק כדי לבדוק שהן צבועות טוב ומקבלות טעם של חמינדוס וטעמתי קצת תפוחי אדמה כדי לוודא שלא חסר מלח. בקיצור, בחלק העליון של הסיר נוצרו חורים מסוכנים לבריאות הטשולנט.
ואז, לפתע, ירד לי האסימון - אני הולך להכין לחמניות טושלנט. וכך, עוד לפני שהתרנוגולות התעוררו בלול, לשתי לי באשמורת האחרונה הזאת בצק שאין לו שם ואין לו הדר, אבל שבהתקף יחידני של נוסטלגיה הוספתי לו עוד זירעוני קצח כתושים שהריחו טוב טוב.
חזרתי לישון ואחרי שהבצק תפח כמו גיבור קרצתי ממנו חתיכות, טבלתי אותן לרגע במים והנחתי במקום בו היו מונחות קודם לכן הביצים. החזרתי את הסיר לתנור והלכתי לישון. התעוררתי שטוף זיעה אחרי כמה שעות, רק כדי להריח מווילונות חדר השינה את ריח הטשלונט של סבתא מאמי שלי. סוף סוף! ומה עם הלחמניות? הן נאכלו כמו לחמניות וכל השאר היסטוריה.
שימו לב: הכמויות שלפניכם מתאימות לסיר ענק - סיר החמין של אמא שלי. לכל מי שיש סירים קטנים יותר - ניתן להוריד את הכמויות או לקנות סיר גדול יותר.
המרכיבים:
2 ק"ג שפונדרה בקר עם עצם שמנמנה ועסיסית
500 גרם שעועית בובעס, מושרית 12 שעות במים
4-5 בצלים גדולים, קצוצים בינוני
500 גרם גריסים שטופים
2 כוסות חיטה, מושרות במים מספר שעות
פלפל שחור, גרוס גס
3 כפות דבש
מלח ים גס - בנדיבות
15-20 עצמות מח
8-10 תפוחי אדמה בהירים וקלופים
8-10 ביצים שטופות בטמפרטורת החדר
לקישקע:
מעיים טבעיים - להשיג אצל הקצב בהזמנה מראש (אגב, אם אין מעיים, אפשר לעטוף בתוך נייר כסף)
500 גרם קמח
300 גרם שומן עוף מומס (שמאלץ) - אפשר להחליף בשומן אווז או בשמן
2-3 בצלים, קצוצים דק
מלח - לפי הטעם
פלפל שחור - לפי הטעם
ללחמניות הטשולענט:
500 גרם קמח
5 גרם שמרים טריים
1 כף סוכר
1 כפית מלח - בנדיבות
350 גרם מים
1 כף זרעוני קצח, כתושים במכתש ועלי
1 כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:
מתכון של סבתא של רינה, שמוצאה מעירק עם השפעות הודיות. את החמין נהגו לבשל לפני השבת בבור מחוץ לבית, כאשר גחלים הקיפו את הסיר ואת כולו עטפה שמיכה.
המרכיבים:
1 כוס שמן זית
2 בצלים גדולים, קצוצים
4 עגבניות, קצוצות
3 עגבניות מרוסקות
1/2 כוס רכז עגבניות
2 כוסות אורז
5-6 כוסות מים
עוף שלם, חתוך לרבעים
4 גבעולי סלרי, קצוצים
1 כף שום כתושה
1 כף ג'ינג'ר כתוש או רצועות מפיסת ג'ינג'ר
1 כף אבקת מרק עוף
1 כפית גראם מסאלה
2 כפיות אבקת הל
1 כפית מלח
פלפל לפי הטעם
2 כפיות סוכר
1 כף מיץ לימון
4 ביצים בקליפתן
חופן עלי סלרי
תבלינים שלמים:
4 תרמילי הל
2 עלי דפנה
4 גרגרי פלפל שחור
4 מקלות ציפורן
אופן ההכנה:
קסולה היא מנה מסורתית מאזור לאנגדוק שבדרום מערב צרפת. היא מורכבת משעועית יבשה, גדולה ולבנה ומבשר כלשהו - חזיר, אווז או ברווז שמתבשלים כקונפי (כלומר מתבשל בשמן שלו) או כבש ונקניקים. מבשלים את התבשיל זמן רב בתנור או באח, בתוך קדרת חימר מיוחדת שנקראת קאסול וגם העניקה לתבשיל את שמו.
על תואר בירת הקסולה מתחרות הערים טולוז וקרקאסון כשלכל עיר יש וריאציה שונה מעט של המאכל. מתכון שלפניכם היא גרסה מגוירת שרקח בני סיידא
המרכיבים ל-8 מנות:
3 כוסות שעועית לבנה מושרית במים למשך לילה ומסוננת
4 עלי דפנה
1 בצל חצוי
צרור קשור בחוט עשבי תיבול פטרוזיליה, טימין ושמיר
1 כוס שמן או שומן אווז מומס
4 בצלים קצוצים דק
2 גזרים פרוסים
750 גרם בשר טלה או בקר, חתוכים לקוביות
500 גרם בשר עגל חתוך לקוביות
6 שיני שום קצוצות
מלח ופלפל שחור טחון טרי
1.5 כוסות יין לבן יבש
6 עגבניות קלופות וקצוצות
300 גרם חזה אווז מעושן פרוס לפרוסות בעובי 1/2 ס"מ
300 גרם נקניקיות עבות, חתוכות לקטעים
1 שוק אווז מעושנת
1/2 כוס פירורי לחם
1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה
1/4 כוס שמן זית
אופן ההכנה:
האמת היא שאני בכלל לא בטוח שהחמין הזה מצרי. אנחנו קוראים לו כך מכיוון שהיו מכינים אותו ההורים של אשתי - אה, כלומר הגברת! - והם בטוח ממצרים. לגבי המאכלים שהביאו עמם אני כבר לא יכול להתחייב.
ולענייננו. זהו חמין פשוט ובסיסי שלא משתמשים לצורך הכנתו בפטנטים מוסיפי צבע כגון דבש, סילאן או סוכר חום. אף על פי כן, התוצאה מעולה.
המרכיבים ל-10 סועדים:
5 כרעי עוף מחולקים לירך ושוק
3 נתחי אוסובוקו בקר
1 בצל קצוץ גס
8 שיני שום קצוצים
1 כוס שעועית לבנה
1כוס שעועית מנוקדת
1/2 כוס שעועית אדומה
6 תפוחי אדמה קלופים וחצויים לאורך
2 כוסות חיטה
מלח ,פלפל שחור
1 פפריקה מתוקה
1/2 כפית פפריקה חריפה
1/2 כפית בהרט
1/4 כפית קינמון
1 פלפל צ'ילי חריף
מעט שמן לטיגון
אופן ההכנה:
האמת היא שזה מתכון החמין של אמא שלי. היא מוסיפה לסיר תמרים כדי להוסיף לתבשיל מתיקות, מה גם שעונת החמין היא גם התקופה הטובה ביותר לקנות תמרים טריים. באופן אישי, מעולם לא חשבתי שזה מוזר או יוצא דופן שיש תמרים בתבשיל הזה - הייתי בטוח במשך תקופה ארוכה שככה כולם אוכלים חמין".
המרכיבים ל-8-10 מנות:
2 ק"ג בשר שריר, חתוך לקוביות 5-5 ס"מ בערך (אפשר לבקש מהקצב)
1 בצל לבן, קצוץ גס
2 ראשי שום טרי קלופים
2 כפות סילאן
1 כף שטוחה כורכום
1 כף שטוחה פפריקה מתוקה
1/2 כף שטוחה פפריקה חריפה
1 כף זרעי כוסברה
3 תרמילי הל
2 כפות רסק עגבניות
1 ק"ג עצמות ברך שטופות היטב
200 גרם שעועית לבנה מושרת לילה במים
200 גרם שעועית שחורה מושרית לילה במים
4 תפוחי אדמה בינוניים קלופים
20 תמרים מגולענים
6 ליטר ציר עוף/מים
מלח
פלפל שחור טרי גרוס
4 כפות שמן לטיגון
אופן ההכנה:
מכירים את זה שנשאר איזה ירק בודד במזווה או במקרר, ואתם לא בדיוק יודעים מה לעשות איתו? כך נקלעו לסיר החמין האחרון שלי זוקיני, קולרבי ואפילו עלי אורגנו טריים.
טיפ: מניחים נייר כסף מעל שכבת הקטניות העליונה ועליו גלילים של בצק ג'חנון, שישחים וייאפה יחד עם החמין.
המרכיבים ל-6-8 מנות:
1.5 כוסות אורז אדום מלא, שטוף
1.5 כוסות שעועית לבנה, מושרית במים לפחות לילה
1.5 כוסות גרגירי חומוס, מושרים במים לפחות לילה
4 תפוחי אדמה בעלי קליפה אדומה, קלופים וחתוכים גס
4 גזרים, קלופים וחתוכים גס
2 בטטות, קלופות וחתוכות גס
1 קולרבי, קלוף וחתוך לרצועות עבות
1 זוקיני גדול, חתוך לפרוסות עבות
1 בצל גדול, חצוי ופרוס
5 שיני שום ישראלי מעוכות
חופן עלי אורגנו טריים
1/2 כוס אגוזי קשיו טבעיים
5 תמרים מגולענים וחצויים
2 כפות רכז רימונים
2 כפות פפריקה מתוקה
1/2 כפית פפריקה מעושנת
1/2 כפית פלפל שחור גרוס טרי
מלח
שמן זית
אופן ההכנה:
אין מצב לעבור חורף בלי חמין, ולא חשוב מאיזו עדה. את המנטרה הזאת אני משננת לעצמי עוד מהימים האחרונים של הקיץ, אבל לוקחת את כל הזמן שבעולם כדי להחליט באיזה מתבשילי-כל-הלילה-של-יום-שישי לבחור.
הברירה הטבעית היא כמובן הטשולנט של סבתא שלי, זה שהורכב תמיד מאותם מצרכים אבל תמיד יצא קצת אחרת, אחרי שהתמוגג מחום התנור הכבוי של החלות אצל האופה השכונתי בבני-ברק.
אבל החמין הדשן הזה מכיל קטניות, שהוטל עליהן אצלנו טאבו בשנים האחרונות, מטעמי כובד. הטבית שאני מכינה הוא התשובה המזרחית הניצחת לחמין הפולני: במקום בשר - יש בו עוף ואת מקום הקטניות והדגנים תופס האורז. הוא קל יותר ומתקבל בתשואות בכל פעם שאני מצביעה לטובתו. ובין לבין יש גם חמין מרוקני עם חומוס וחמין צמחוני עם המון דגנים.
בעודי מתחבטת הגיעה שיחת הטלפון שבמהלכה הוזכר חמין המקרוני. את זה עדיין לא יצא לי לנסות, אני מודה בפני בת שיחי הצעירה. והיא, בלי להסס, מבטיחה לנפק את המתכון של אימא שלה.
לא חולפת שעה וההוראות, הלקוניות משהו, במייל שלי, מה שלא משאיר לי עוד מקום להתלבטות: אני מלקטת מידע נוסף, מתחילה להבין במה בדיוק מדובר, מקוששת את המצרכים הנחוצים בסופר שפתוח עד מאוחר וניגשת לעבודה.
למי שלא התנסה, מדובר במאפה שכבות המורכב מתפוחי אדמה, פסטה ועוף שמקבלים הזדמנות להתוודע זה לזה, להתרכך ולהתמזג במשך שעות ארוכות בחום נמוך ולהגיח מהתנור כחמין לכל דבר ועניין.
אחרי שהשקעתי לא מעט בהכנה מוקדמת של כל אחת מהשכבות, הוספתי את תרומתי הצנועה בארגון היחסים הכמותיים ובתיבול, סידרתי הכול יפה יפה בסיר, ושלחתי את היצירה שנראתה מבטיחה למדי לאפייה ממושכת.
הציפייה היתה מורטת עצבים אבל הניחוח שהתפשט בבית נשא הבטחה מנחמת. ברגע האמת, כשכל יקירי מסובים אל השולחן, הסרתי את המכסה ואת הנייר שכיסה על התבשיל, והפכתי את הסיר על צלחת הגשה. פרוסות תפוחי האדמה השחומות שהתנוססו מעל שכבות המקרוני הרכים והעוף היו חגיגה של נימוחות. בשר העוף שניתק לחלוטין מהעצמות ממש נמס בפה. בתוך פחות משעה לא נותר זכר למאפה המופלא. ותודה לגילי דסקל על הרעיון והמתכון.
שימו לב: כדאי לבדוק מדי פעם אם התבשיל לא נחרך. בעיקרון - לא צריך להוסיף נוזלים, העוף מפריש די נוזלים ויש גם מספיק בתפוחי האדמה ובספגטי המבושלים. אם מרגישים שהתבשיל נחרך – אפשר להוסיף מעט מים או פשוט להנמיך את החום.
ועוד משהו: משך האפייה המינימלי המומלץ הוא 10 שעות.
המרכיבים ל-6 מנות:
1 חבילה (500 גרם) מקרוני (חלולים, מס' 7 של אסם או בוקטיני מס' 9 של ברילה)
4 כפות שמן זית
1 ק"ג תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לפרוסות בעובי 1/2 ס"מ
מלח, פלפל
6 כרעי עוף מחולקים לשוקיים וירכיים
1 בצל קטן קצוץ
100 גרם רסק עגבניות
1 כף פפריקה מתוקה
1 כפית חווייאג' לקפה או מעט קינמון (לא הכרחי)
6 ביצים קשות בקליפתן (לא הכרחי)
אופן ההכנה: