כך שחררנו את אושוויץ. עדות של חייל סובייטי

איוון מרטינושקין היה חייל היחידה בצבא הסובייטי שהגיעה ראשונה לאושוויץ ושחררה את המחנה. הוא זוכר את הדממה, את ריח האפר ואת עיני האסירים שקפאו למוות מעבר לגדר. אך גם היום, לטענתו, הוא וחבריו לא זכורים כגיבורים

היו אלה הדממה, ריח האפר והמרחב האינסופי שהיכו בחייל הסובייטי איוון מרטינושקין כשיחידתו הגיעה בינואר 1945 לשחרר את מחנה ההשמדה אושוויץ. אך כשהם נכנסו לראשונה לתוך המחנה טרם נגלו לעיניהם ממדי הזוועות שביצעו הנאצים.

 

עוד חדשות בעולם:

האיחוד, יחסינו לאן? יוון הולכת לבחירות

רוע לב בטורקיה: היכה ילד סורי שאכל שאריות

בניגוד לפרוטוקול: חיבוק דוב לאובמה בהודו

 

"אולי רק הקצינים הבכירים מהמטה הכללי שמעו על המחנה", משחזר מרטינושקין את היום שבו הגיע לאתר שבו נהרגו 1.1 מיליון בני אדם לפחות בשנים 1945-1940 - 90 אחוזים מהם יהודים. "לא ידענו כלום".

אך מרטינושקין וחבריו לנשק הבינו. לאחר שסרקו את המחנה בחיפושים אחר מארב נאצי, הבחינו מרטינושקין וחבריו החיילים ב"אנשים מאחורי גדר התיל". "היה קשה להסתכל עליהם. אני זוכר את פניהם, בייחוד את העיניים שהסגירו את החוויה הקשה שעברו". היחידה מצאה כ-7,000 אסירים שנותרו מאחור באושוויץ כשהנאצים ברחו מהמחנה. הם היו חלשים או חולים מכדי ללכת. הם גילו כ-600 גופות.

 

עשרה ימים קודם לכן הצעידו הנאצים את 58 אלף האסירים מאושוויץ מאות קילומטרים לכיוון לוסלאו בטמפרטורות מתחת לאפס. ניצולים רבים זוכרים את צעדת המוות כחמורה יותר מהזוועות שעברו במחנה עצמו.

 

לפני הנסיגה פוצצו יחידות נאציות חלק מהמחנה, אך לא הצליחו להשמיד את הראיות לפשעים שעשו. בין החפצים שנמצאו על ידי מרטינושקין וחיילים סובייטים אחרים היו 370 אלף חליפות גברים, 837 אלף שמלות נשים, ו-7.7 טונות של שיער אדם.

 

"באנו לשחרר את פולין"

27 בינואר 1945 - היום שהפך עם השנים ליום הזיכרון הבינלאומי לשואה - החל כיום רגיל עבור מרטינושקין (21) וחבריו, עד שניתנה להם ההוראה להתקדם לעבר העיירה הפולנית אושוויצ'ם, שם הנאצים הקימו רשת של מחנות ריכוז.

  
הוראה זו הובילה לכך שמפקד המקלע וחבריו כבשו את אושוויץ, שחררו את הניצולים וגילו את הפשעים הנתעבים שנעשו במחנה. אך למרות נקודת הציון ההיסטורית, המלחמה המשיכה עבור יחידתו של מרטינושקין, שהשתתף במתקפת ויסטולה-אודר של הצבא האדום שבמהלכה נכבשה מרבית פולין וגבולות הרייך השלישי נפרצו לעומקם. כשהגיע סוף המלחמה, למד על כך מרטינושקין בבית חולים צ'כי, שבו טופל לאחר שנפצע פעמיים.

 

מאז המלחמה הוא חזר לאושוויץ כמה פעמים, אחת מהן הייתה על מטוסו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-2010. אולם מרטינושקין אומר כי הוא והחיילים הסובייטים שלחמו עמו מעולם לא כונו גיבורים.

 

מדינות סובייטיות לשעבר, בהן פולין והמדינות הבלטיות, מתעקשות כי חיילי הצבא האדום ששחררו את מזרח אירופה מהמשטר הנאצי רק החליפו אותו לצורתו הסובייטית. גם במדינות מזרח אירופיות שחיים בהן בחופשיות כמו במדינות

 דמוקרטיות, הרגש האנטי-סובייטי ממשיך להשפיע על פרשנות ההיסטוריה של שחרור אושוויץ.

 

ביום השנה ה-65 לשחרור אושוויץ מרטינושקין משחזר כיצד נשיא הפרלמנט האירופי, ג'רזי בוז'ק, "השווה אותנו לחיילי המשטר הכובש, אך אנחנו באנו לשחרר את פולין".

 

ב-21 בינואר הצית שר החוץ הפולני גז'גוז סכטינה מחלוקת, כשטען שאושוויץ שוחרר על ידי האוקראינים - הצהרה שהרגיזה את מרטינושקין. "אני לא רצה לענות. למעשה אני מתבייש בו", אמר מרטינושקין, שבכל זאת מתכנן להשתתף באירועים שיציינו 70 שנה לשחרור אושוויץ.