שתף קטע נבחר
 

גרמניה הנאצית על אופנוע. תיעוד נדיר

80 שנה לאחר שצולמו, נחשפות בארכיון הספרייה הלאומית תמונות של אופנוען הולנדי שנשלח לגרמניה הנאצית כדי לתעד את האנטישמיות במדינה. בעולם לא הזדעזעו, וגם לא בישראל: "רק בדיעבד מבינים את חשיבותן"

המשימה הייתה ברורה: לאסוף עדויות לאנטישמיות הפושה בגרמניה ולהזהיר את העולם מפני סכנות המשטר הנאצי. הנחיות אלו ניתנו לצלם הולנדי שנשלח ב-1935 מעבר לגבול על-ידי עיתונאים יהודיים, שקיוו להתריע לפני שיהיה מאוחר מדי. על אופנוע הוא חצה את גרמניה לרוחבה, תיעד את השלטים שניצבו לאורך הדרך, וגילה בכולם מסר אחד: "יהודים לא רצויים פה".

 

"מי שקונה אצל יהודים, בוגד במדינה", נכתב מימין ללוח המודעות (צילום: באדיבות הספריה הלאומית) (צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
"מי שקונה אצל יהודים, בוגד במדינה", נכתב מימין ללוח המודעות(צילום: באדיבות הספריה הלאומית)

המסלול שעבר הצלם (מסומן באדום) מהגבול, דרך הנובר ועד ברלין (צילום: באדיבות הספריה הלאומית) (צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
המסלול שעבר הצלם (מסומן באדום) מהגבול, דרך הנובר ועד ברלין(צילום: באדיבות הספריה הלאומית)

פרסומי המפלגה הנאצית בכפר גרמני. "היהודים הם הצרה שלנו" (צילום: באדיבות הספריה הלאומית) (צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
פרסומי המפלגה הנאצית בכפר גרמני. "היהודים הם הצרה שלנו"(צילום: באדיבות הספריה הלאומית)

22 שלטים צילם האופנוען ההולנדי - בדיוק לפני 80 שנה - לאורך הכביש המחבר בין עיירת הגבול בנטהיים לברלין, מרחק של כ-500 קילומטרים. הוא מצא באותם בצדי הדרך, בכניסה לכפרים ובפתח בתים ציוריים. אולם התמונות שהופצו לכלי תקשורת ברחבי העולם - לרבות בישראל - לא הצליחו לעורר את התגובה המיוחלת. "זו הייתה מלחמה אבודה מראש", מספרים בספרייה הלאומית בירושלים, שם שמרו על התמונות עד היום. כעת הן נחשפות, רגע לפני יום השואה הבינלאומי, שיעמוד בסימן 70 שנה לשחרור אושוויץ.

 

הצלם ההולנדי, שנותר אלמוני, חצה את הגבול בשליחות סוכנות ידיעות שהוקמה על-ידי שני יהודים שנמלטו מגרמניה להולנד, הנס רייכמן ואלפרד וינר. הייתה להם מטרה אחת: לחשוף את פרצופה האמיתי של המפלגה הנציונל-סוציאליסטית שעלתה לשלטון באותם ימים. "הצילומים נועדו לייצר הד תקשורתי כמה שיותר גדול, כדי שאנשים יהיו מודעים למה שמתרחש בגרמניה, אבל גם בארץ לא הבינו על מה הם מנסים להתריע", סיפר הארכיונאי גיל וייסבלאי.

"היהודי הוא הצרה שלנו..." (צילום: באדיבות הספריה הלאומית) (צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
"היהודי הוא הצרה שלנו..."(צילום: באדיבות הספריה הלאומית)

"אנחנו לא רוצים לראות יהודים. הם הצרה שלנו" (צילום: באדיבות הספריה הלאומית) (צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
"אנחנו לא רוצים לראות יהודים. הם הצרה שלנו"(צילום: באדיבות הספריה הלאומית)

"הדרך לפלשתינה לא עוברת במקום הזה" (צילום: באדיבות הספריה הלאומית) (צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
"הדרך לפלשתינה לא עוברת במקום הזה"(צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
רייכמן ווינר הפיצו את התמונות בתור תמרור אזהרה לכל מערכות העיתונים הגדולות בארצות הברית ובאירופה. בינואר 1936 הם גם שלחו אלבום ובו עותקים מהצילומים לספרייה הלאומית, בתקווה לעורר מודעות בקרב היישוב היהודי.

 האלבום תויק והעלה אבק במשך שנים, ובמהלכן רק בודדים זכו להיחשף אליו. לעיתונים התמונות לא הגיעו. "יכול להיות שהעיתונאים אז חשבו שזה לא סיפור", העריך וייסבלאי, "הם היו רגילים לגילויי אנטישמיות וזה לא נראה להם משהו מיוחד. הם לא תיארו לעצמם לאן זה יוביל".

 

"רק היום, במבט לאחור, אנחנו מבינים את החשיבות של התמונות האלו. אמנם לא רואים שם גולגולות, דם או רצח - אלו בסך הכול טקסטים - אבל הם הביאו לאחד הפשעים הגדולים ביותר בתולדות האנושות", המשיך וייסבלאי. "ניתן גם לראות שרבים מהשלטים היו יוזמה של המקומיים, שקיבלו את זה וראו בכך חלק מהנורמה. זה מעיד על עוצמת השנאה, שהובילה בסופו של דבר לרצח המוני".

"יהודים לא רצויים כאן", נכתב על שלט שהוצב בחורשה (צילום: באדיבות הספריה הלאומית) (צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
"יהודים לא רצויים כאן", נכתב על שלט שהוצב בחורשה(צילום: באדיבות הספריה הלאומית)

"יהודים, הגרו למדינה שלכם" (צילום: באדיבות הספריה הלאומית) (צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
"יהודים, הגרו למדינה שלכם"(צילום: באדיבות הספריה הלאומית)

"חברי הקהילה לא רוצים שום מגע עם יהודים" (צילום: באדיבות הספריה הלאומית) (צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
"חברי הקהילה לא רוצים שום מגע עם יהודים"(צילום: באדיבות הספריה הלאומית)

"יהודים לא רצויים במקום הזה" (צילום: באדיבות הספריה הלאומית) (צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
"יהודים לא רצויים במקום הזה"(צילום: באדיבות הספריה הלאומית)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות הספריה הלאומית
אחד השלטים שצולמו ב-1935
צילום: באדיבות הספריה הלאומית
מומלצים