פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
תיק ההוצאה לפועל נפתח ב-2003 ושנה לאחר מכן הגיע החייב להסדר עם הבנק אך לא עמד בו. ב-2011 החליטה רשמת ההוצאה לפועל להיענות לבקשת הבנק להטלת הגבלות על החייב, כולל צו עיכוב יציאה מהארץ. באותה שנה הגיעו הצדדים להסדר שלפיו החייב ישלם לבנק 14 אלף שקל. במעמד חתימת ההסכם הוא שילם 12,500 שקל, והוסכם שהיתרה בסך 1,500 שקל תשולם בחמישה תשלומים.
החייב פעל אפילו מהר יותר, ושילם לבנק 1,000 שקל בשני מועדים, כך שנותר לו רק חוב של 500 שקל.
באפריל 2011 הוא הגיע עם זוגתו ובתו לנתב"ג והתכוון להמריא לרומניה לחתונת בנו, אבל משטרת הגבולות הודיעה לו שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב של 20,990 שקל, ולא הרשתה לו לעלות על המטוס אלא אם ישלם את הסכום.
הוא ניסה להסביר להם שמדובר בטעות, שכן יתרת החוב היא רק 500 שקל, שגם אותם הוא צריך לשלם עד סוף אוגוסט, אך תחנוניו לא עזרו והוא נאלץ לשוב לביתו. בעקבות האירוע הוא הגיש נגד הבנק תביעה לפיצויים.
בדיון טען הבנק שהתובע ידע שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל ובמסגרתו הוטלה הגבלה על יציאתו מהארץ. עוד נטען כי במסגרת ההסדר לא בוטלו ההגבלות, כיוון שמדובר בהסדר תשלומים ובשל העובדה שהתובע לא ביקש לבטל את ההגבלות.
סגן הנשיא השופט שלמה לבנוני קיבל את התביעה ומתח ביקורת על התנהלות הבנק ועל כך שלא הובאה שום ראיה לכך שהתובע ידע על צו עיכוב היציאה מהארץ. "דווקא העובדה כי הגיע להסדר עם הבנק ואף עמד במרביתו כאשר נותרה יתרה זעומה של 500 שקלים גרמה לתובע להניח בצורה סבירה כי אין כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ", כתב.
השופט הסביר שלפי חוק ההוצאה לפועל, חובה על נושה שהגיע להסכם פשרה מול חייב לדווח לרשם ההוצאה לפועל על אותו הסכם, במיוחד אם על אותו חייב הוטלו מגבלות. כמו כן, אם נוכח הרשם כי החייב עומד בהסכם, על לבטל את ההגבלה.
לפיכך הבנק התרשל בכך שלא דיווח להוצאה לפועל, לא על ההסדר ולא על הכספים שהתובע כבר שילם. הבנק היה צריך להגיש בקשה לביטול הצו, שכן במצב זה – שבו אדם חייב רק 500 שקל – "ההגבלות המוטלות לא היו שקולות ולא מידתיות".
בסיכומו של דבר נקבע שהבנק ישלם לתובע פיצויים בסך 16 אלף שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לו. עוד נקבע כי הבנק ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 2,500 שקל.