בתקופה האחרונה קשה שלא להבחין בדאגה הישראלית הגוברת מההתבססות של איראן בסוריה. יעידו על כך הצהרותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ("דאעש יוצא, איראן נכנסת. פשוט. אנחנו מדברים בעיקר על סוריה") ושל ראש המוסד, יוסי כהן, שהתריע בפני הממשלה כי איראן מתחזקת ומעמיקה את השפעתה באזור ובסוריה. רגע לפני שנתניהו קופץ לפגישה נוספת אחת מיני רבות אצל נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מהגורמים המשפיעים על המתרחש בסוריה, ערך תחקירן המודיעין רונן סולומון פרויקט שמנסה להתחקות אחר הנוכחות של כוחותיה בסוריה.
בלבנון, צוין בתחקיר, הנוכחות האיראנית מתבצע באמצעות כוח "קודס" של משמרות המהפכה של איראן, שבראשו עומד הגנרל קאסם סולימאני. מדובר בגוף צבאי מודיעי שפועל בשיתוף פעולה עם אגף המודיעין במשמרות המהפכה להוצאת מבצעים מחוץ לאיראן, בסיוע של משרד המודיעין, משרדים וארגונים נוספים. בסוריה, נטען, הנוכחות האיראנית מתחילה מאזור נמל התעופה הבינלאומי של דמשק, השגרירות האיראנית ובסיסי כוחות בהר קאסיון המשקיף על העיר דמשק והסמוך לארמון הנשיאות. בהקשר זה יש לציין שבעבר יוחסו לחיל האוויר הישראלי תקיפות גם בנמל התעופה הבינלאומי של דמשק וגם באזור קאסיון בהקשר של סיכול משלוחי אמל"ח לחיזבאללה.
"אל אלה נלווים 'משרדי אינטרסים' בשימוש כוח קודס בתחומי התעופה והתובלה כמו איראן ומהאן אייר, משרד התרבות והכוונה האסלאמית, השיכון והמדע והטכנולוגיה, המסחר והתעשייה", מסביר סלומון. "זה מתועד ברשימת הסנקציות שהוטלו על איראן בעבר ובהווה. בנוסף, מפעיל מעת לעת כוח קודס את ארגון "הסהר האדום" האיראני לצורך החדרת סוכנים של משמרות המהפכה ומשרד המודיעין וגם כדי להוביל משלוחים וסיוע צבאי דרך הים והאוויר כפי שעשה בלבנון, סודן ותימן".
לאחרונה, טוען סלומון, עושה איראן מאמץ להשיג שליטה על מעבר הגבול תנף שבין סוריה לעיראק. המטרה היא לקשר את בסיסיה ואלו של שלוחותיה בעיראק - ומהם אל הגבול המשותף לעיראק עם אזור דיר א-זור במזרח סוריה. ייתכן ובצירים אלו מעוניינת איראן להעביר אמצעי לחימה מתקדמים, כלים משוריינים שנלקחו מצבא עיראק ואוטובוסים של לוחמים.
סדר הכוחות שבנתה איראן בסוריה, בפיקודו של סולימאני, מורכב מיחידות עלית של משמרות המהפכה, הבאסיג', וצבא איראן המסופחות לכוח אל קודס ומונות קרוב ל-1,500 איש. בנוסף, ישנן מיליציות והתארגנויות שאיראן מעניקה להן חסות (ראה טבלה). לא מן הנמנע שגם כוחות פלסטיניים פועלים בשיתוף פעולה עם כוח קודס במשמרות המהפכה, ואלו משתלבים בכוחות ההגנה העממיים של סוריה.
על פי ההערכות שעולות מהתחקיר, בשגרה יש 18 אלף לוחמים מהמיליציות השונות שנמצאים בסוריה, מספר שכולל גם את אנשי חיזבאללה ואנשי צבא איראנים. ייתכן שהמספר גדל בחודשים האחרונים ברקע הפעילות המואצת של הרכבת האווירית. מבחינת מספר ההרוגים, נטען כי כולל חיזבאללה, המיליציות השיעיות האחרות ואנשי צבא או משמרות המהפכה איראניים המספר עומד על הערכה גסה מאוד של 2,600 מאז תחילת המלחמה. הרוב, כאמור, לאו דווקא איראנים.