הקשר בין הפרעת קשב וריכוז להפרעת אכילה כפייתית

הפרעת אכילה כפייתית היא ההפרעה הנפוצה ביותר, ומתבטאת בחוסר יכולת להפסיק לאכול או חוסר יכולת לשלוט בכמות הנאכלת. גם הפרעות קשב וריכוז באות לידי ביטוי בחוסר יכולת לאזן ולווסת התנהגויות שונות, ביניהן אכילה. למה חשוב שהטיפול באנשים הסובלים משתי התופעות יהיה משולב?

על מנת שהתנהגות תיחשב כהפרעת אכילה כפייתית, צריכה להתרחש לפחות אפיזודה בולמוסית אחת בשבוע במשך שלושה חודשים. מדובר בהפרעת האכילה הנפוצה והשכיחה ביותר, הפוגעת בכ-3.5 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, אך נפוצה יותר בקרב נשים.

 

 

אימפולסיביות: קושי בגבולות וביכולת לווסת

לאנשים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז יש קושי בשמירת גבולות וביכולת לווסת את עצמם באופן מאוזן בהרבה תחומים. כך גם באוכל, התנהגות אימפולסיבית וקושי בריסון עצמי הינם גורמי סיכון לאכילה לא מבוקרת וכפייתית.

 

בנוסף לכך, קיים המאפיין העיקרי של הפרעות קשב והוא חוסר היכולת לעצור ולבלום מחשבות, לעצור התנהגויות אפילו הרסניות. מערכת הבקרה הפנימית העוצרת התנהגויות מזיקות אצל כל אדם, אינה פועלת אצל אנשים עם הפרעות קשב, ובמקרה של אכילה, התוצאה היא אכילה בולמוסית.

 

אכילה בולמוסית היא אכילה בה אנשים אוכלים לרוב מהר, ללא אבחנה, לעיתים עד למצב שממש כואבת הבטן, הם לא נהנים ולא מתענגים על האכילה, אך הם פשוט לא מצליחים להפסיק. לרוב האכילה תיעשה בסתר לבד ובשעות הלילה.

 

התנהגות אובססיבית כפייתית כדי ליצור סדר כאוטי

קיים מתאם בין הפרעת קשב וריכוז להתנהגות אובססיבית כפייתית. אנשים עם הפרעת קשב וריכוז חווים את העולם באופן מבולבל ולא מסודר והם נוטים לארגן את עולמם וליצור סדר מלאכותי באמצעות התנהגותית כפייתית, כשאכילה היא אחד האופנים בהם הם מנסים ליצור סדר כאוטי.

 

אחת מתופעות הלוואי של תרופות לקשב וריכוז היא דיכוי התיאבון. הנוטלים את התרופות נמנעים מאכילה לאורך היום, אולם, כשהשפעת התרופה פגה, הם נתקפים בבולמוס אכילה ואוכלים מכל הבא ליד ובכמויות גדולות - אכילה ללא שליטה וללא ויסות.

 

 

אכילה רגשית

כמו שאר הפרעות האכילה, גם שורשיה של הפרעת האכילה הבולמוסית אינם גופניים אלא מצויים בנפש ונובעים ממצוקה רגשית. בדרך כלל הקושי הוא להתמודד עם רגשות מכבידים, חוויות קשות, מחשבות מטרידות ואירועי עבר.

 

בטווח המיידי האוכל הופך לכאורה אמצעי יעיל להתמודדות עם המצוקה הרגשית אך בטווח הארוך התוצאה היא עלייה במשקל ולעיתים אף השמנה ואלו מחמירות את המצוקה עוד יותר.

 

הפרעת קשב מייצרת מציאות של התמודדויות עם קשיים רבים במהלך שיגרת היום. הקשיים ניכרים בכל תחומי החיים: לימודים, עבודה, יחסים בין אישיים, חברתיים, זוגיים וכדומה.

 

כדי להתמודד עם חוויית הכישלון המלווה אותם, בעלי הפרעת קשב עשויים למצוא באוכל "נחמה", וכך להיות חשופים ל"אכילה רגשית", המעלה את הסיכון להתפתחות הפרעת אכילה כפייתית.

 

חשוב להבין כי אכילה כפייתית מגבירה את התחושות הרגשיות השליליות כגון, חווית אובדן השליטה, תחושת כישלון וירידה בתחושת הערך העצמי, תופעה המאפיינת גם אנשים עם דימוי עצמי נמוך, הקשורה גם היא להפרעות קשב.

  

אז מה עושים?

לטפל בהפרעת אכילה כפייתית באמצעות טיפול הוליסטי, הרואה את המטופל כמכלול ולהתאים עבורו טיפול תרופתי, רגשי, וקוגניטיבי התנהגותי (CBT).

 

מטרת הטיפול היא לסייע להפסיק את ההתקפים על ידי ויסות המחשבות באמצעים קוגניטיביים, התייחסות רגשית מעמיקה ותמיכה של טיפול תרופתי שמסייע בריסון הדחפים ויכול לסייע בוויסות זמני האכילה.

  

טיפול רק בהפרעת האכילה הוא פתרון פלסטר. חייבים לטפל בגורם הבסיסי על מנת להשיג ריפוי ואיכות חיים.

 

כאשר מטפלים כראוי בהפרעת הקשב, ניתן להתמיד ולנצח גם בטיפול בהפרעת האכילה. רק אז לומדים כיצד לשלוט טוב יותר בדחפים, ומרגישים פחות את הצורך בחיפוש "ריפוי עצמי". 

 

ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית, מנהלת "הבית של טלי", מרכז אבחון טיפול ושיקום פסיכיאטרי ופסיכולוגי עם דגש על טיפול בהפרעות קשב וריכוז