כך פתרנו את הפער בין הפנטזיות המיניות שלנו

בזמן שפריידי הרגישה שאין לה צורך בפנטזיות מיניות, זוגתה רק חיכתה לשלוף את שלה. הדרך למציאת האמצע עברה בהבנת חשיבותן המרפאה של הפנטזיות המיניות

בתחילת הקשר הזוגי שלנו, לי ולאשתי שתחייה היו מחלוקות לגבי הפנטזיות המיניות שלנו. אולי זה בית הגידול החרדי ממנו באתי, אולי אלה חלקים מודחקים מהם פחדתי, אך בכנות, לא הרגשתי שיש לי צורך בפנטזיות. הרגשתי שהחיים שלי מושלמים וגם ככה עולים על כל דמיון. לא הצלחתי להבין מדוע להשקיע כל כך הרבה זמן ואנרגיה במשהו שאני לא רוצה שיתממש (שהרי אחרת הוא לא היה מוגדר כ'פנטזיה'), כאשר בזמן הזה אני יכולה לחלום ולממש דברים שווים כבר עכשיו.

 

קשור אותי, אהוב אותי: למה שיבארי הוא תרגיל באמון זוגי?

הקמצן התגלה כחובב כפות רגליים מביך

תסתכל עליי כשאני מענגת את עצמי

 

אשתי, מצידה, הגיעה לקשר עם מזוודה עמוסה בפנטזיות מרשימות, שרק חיכו להישלף בכל הזדמנות. הפער הזה, כמו שכבר הבנתם, נכנס אתנו למיטה. בזמן שאני לא הבנתי על מה כבר יש לי לפנטז כי גם ככה אני במיטה עם האישה הסקסית בתבל, זוגתי לא הפסיקה לסעור ולגעוש. מכירים את המחקר המוכיח כי בכל 52 שניות עוברת מחשבה מינית במוחו של גבר ממוצע? אני יכולה להישבע לכם שהיא היתה שוברת את המחקר בשיאי התשוקה אליהם היתה מגיעה.

 

רגע לפני שאשתף אתכם בפתרון הגאוני והפשוט שלנו לפער בין הדחפים, אזכיר לכם שמחקרים מצביעים על כך ש-90% מהאנשים כלל לא מעוניינים להגשים את הפנטזיות המיניות שלהם. גם הם מבינים שפנטזיות, מעצם מהותן, לא נועדו להתממש.

 

מה היא פנטזיה מינית?

פנטזיה היא סוג של בחירה בבלתי מושג כזה או אחר. זה יכול להיות מאוד כיף להתרפק ולהישאב לרגעי חסד של פנטזיה צלולה, אבל בסופו של דבר קחו בחשבון שכל רגע של התרפקות שכזו משמעו משחק עם "היעדר", עם משהו שאינו בר-קיימא. זה לא שאני באה לבאס אתכם, להפך, תיהנו מכל רגע מתוק כזה, פשוט כדאי לזכור שהוא ההפך הגמור מהגשמה. יחד עם זאת, חלילה אל תשפטו או תתביישו בפנטזיות שלכם. פנטזיות - מקורן בנבכי התודעה שלנו. תת-המודע בו מצויים כלל הזיכרונות, הדמיונות, המנגנונים והדפוסים שלנו, מתפקד ממש כמו אימג' בנק ואוצר בתוכו לא מעט חלקים כואבים ופצועים.

 

בשל הקושי העצום לגעת בהם, חלקים אלו מודחקים עמוק בתוכנו, כאשר פנטזיות הן הדרך של הלא מודע לרפא את עצמו. לא פעם הן מייצגות את הכאבים הכי עמוקים, שלא היינו מסוגלים להכיל או להתמודד אילולא היו כאלה. מכאן שברגע שאנחנו נותנים ביטוי לפנטזיות, אנחנו בעצם נותנים ביטוי למקומות הכואבים, שאולי לא היינו נוגעים בהם בשום דרך אחרת.

 

לא מעט אנשים מתביישים בפנטזיות שלהם, מרגישים נבוכים או שיפוטיים כלפי עצמם. אבל כשמבינים שאלה חלקים בתוכנו המבקשים ריפוי - התכחשות ודחייה לחלקים הללו רק יגבירו ויעצימו את הכאב שאנחנו גם ככה סוחבים איתנו. חוץ מזה, כשאנחנו מדברים בכנות על הפנטזיות שלנו, אנחנו מרחיבים את גבולות האינטימיות. זה אומר שברגע שתוכלו לשתף את בן/ת הזוג שלכם בפנטזיות הכי סודיות שלכם, שלא חשבתם שתוכלו לספר לאף אחד, אפילו לא לעצמכם, תוכלו להאיר אותן באור של מודעות ולקחת את האינטימיות שלכם צעד נוסף קדימה. הפנטזיות, שאולי התביישתם בהן עד עכשיו, יהפכו להזדמנות לעבוד על האינטימיות הזוגית שלכם.

 

  

הפכו את המיטה למגרש משחקים

אם לחזור לסיפור שלי, הרי שאני וזוגתי החלטנו להפוך את המיטה למגרש המשחקים הביתי שלנו. היא באה עם מגוון הפנטזיות שלה, ואני הסכמתי להיות איתה שם במלוא הנוכחות. לשחק איתה ולתת דרור לכל הדמויות והחלקים שגם ככה שוכנים בתוכי. אתם מבינים את הקטע? הפנטזיות, שהיו המקור לפערים בינינו, הפכו בסופו של דבר לכלי התפתחותי שרק העמיק את האינטימיות והקרבה בינינו. דרך המשחק איתן אנשים לומדים להכיר גם את הזונה שבנו, וגם את המדונה. גם את השוטר הרע וגם את האסירה המסכנה. רגע אחד אנחנו יכולים להיות אישה רכה וענוגה, ורגע אחרי כן סוס דוהר בסערה. כשתבואו להגשים את הפנטזיה של האהובים עליכם, תגלו כי כלל הדמויות בתוככם יקבלו מקום, וקולות שלא ידעתם שקיימים בכם בכלל יעלו לפני המודע ויקבלו חופש ביטוי ובמה.

 

ואם אני לא מפנטזת על כלום?

אם תשאלו אותי, אומר לכם שאם אינכם מפנטזים כרגע על משהו, אזי אתם בנוכחות מלאה וחיים את הרגע. אשתי, לעומת זאת, תגיד לכם שאתם או מדחיקים או מפסידים. מה שבטוח הוא שזה לא באמת משנה, הרי ממילא מה ששלה - שלי. הרי מיהו בן או בת הזוג שלנו אם לא אנחנו עצמנו? אם לא שלוחה נוספת שלנו, זרוע, מראה והשתקפות. לא פעם אני מכנה את זוגתי, "תת המודע שלי" ורואה בה כהזדמנות לדבר עם חלקים מודחקים בנפש שלי. כך שגם אם לכם אישית אין פנטזיות אבל בני זוגכם מלאים פנטזיות כרימון, אפשר להגיד שזה שלכם מהבית. או מהתת-מודע לפחות.

 

בשורה התחתונה, הפנטזיות שלה הפכו כלי להתפתחות מטורפת עבורי, עבור שתינו ובטח שעבור הזוגיות המשתדרגת שלנו. ומה שיפה זה שככל שהתקדמנו עם העבודה הפנימית, כך גם הפנטזיות שלנו התעדכנו בהתאם. חלקן, אגב, הלכו והתמוססו כי לא היה בהן עוד צורך.

 

אני רוצה שתזכרו שאין פנטזיה "טובה" או "לא טובה", "נכונה", או "לא נכונה". אין כאן מותר ואסור כי זה הכול אתם. אז אל תשפטו, לא את עצמכם ולא את בני הזוג שלכם. התמסרו והיו נוכחים ברגע, על מה שהוא לא מביא איתו. קחו את הפנטזיות שלכם, המביכות והמודחקות ביותר, והפכו אותן למקפצה. אני סבורה שתופתעו לגלות שהזוגיות שלכם, ממש כמו המיטה שלכם, מסוגלת להכיל הכול.

 

פריידי מרגלית היא מייסדת תפישת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות. לאירוע "לצאת מהמטריקס" הקרוב לחצו כאן.