באוצר מקווים שהממשלה הנוכחית תצליח למסות את גוגל ופייסבוק

הממשלה מחפשת דרכים לסגור את הבור התקציבי - ומנסה לקדם מס על המחזור של חברות דיגיטליות, מה שמצריך תיקון חקיקה; במדינות כמו צרפת, מדובר על שיעור בגובה 5%-2% מהמחזור, מה שיוכל להניב מאות מיליוני שקלים בשנה

איך סוגרים את הבור? טרם מונה שר אוצר באופן רשמי, אולם במשרד האוצר ורשות המיסים ממשיכים לחפש דרכים לסגור את הבור בתקציב שנוצר בתקופתו (הראשונה) של כחלון.

 

החשש מתממש: עלייה ביחס בין החוב לתוצר של ישראל ב-2018

עלות יום השבתון בבחירות: 2.5 מיליארד שקל

לא רק תיק האוצר: "כולנו" תדרוש להישאר גם בכלכלה

 

כעת מעלים את הרעיון שלא הצליחו לקדם בשנים האחרונות - מס על המחזור של חברות דיגיטליות (כמו פייסבוק או גוגל), וזאת לאור הקושי למסות את ההכנסות של אותן חברות מישראל בשל אופי פעילותן.

 

>>לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

הדבר מצריך כמובן תיקון חקיקה, שגם אם הממשלה הנוכחית תרצה לקדמו (בשונה מהממשלה הקודמת) הדרך להצלחתו צפויה להיות ארוכה. במדינות שונות בעולם שבוחנות ומקדמות מיסוי על המחזור, שיעורי המס המדוברים נעים בין 2% ל-5% מהמחזור כמו למשל בצרפת, מה שעל פי הערכות יוכל להניב מאות מיליוני שקלים בשנה.

 

אולם, לאור העדר המידע שיש לרשיות היום לגבי המחזורים של אותן חברות שלא מדווחות בארץ, עוד מוקדם לדעת כמה באמת יש.

 

מס הכנסה משולם על הכנסות שמופקות בארץ, אך מאחר והפעילות והשירותים של אותן חברות, גם כאשר מופנה כלפי הציבור הישראלי נעשה בדרך כלל מחו"ל, קשה לשייך לישראל הכנסות מסוימות. מיסוי על המחזור כולו בישראל אמור להיות פשוט יותר.

בשנים האחרונות מנסים ברשות המיסים לגבות מס על ההכנסות של אותן חברות מישראל, לאור הקושי הנובע מכך שאין להן מוסד קבע בארץ אליו אפשר לשייך את ההכנסות (הפעילות של החברות בארץ היא של פיתוח שאינה קשורה לכאורה לשירותים שהן נותנות לישראלים).

 

גם לאחר שיצאו חוזרים בנושא, הרשות טרם הוציאה שומות משמעותיות לאותן חברות, לאור אותו קושי.

 

בכל מקרה, עד שאין שר אוצר מכהן, החלטות כאלה על שינוי מדיניות לא יכולות להתקבל באוצר. סביר להניח שגם אם שר האוצר הבא והממשלה יתמכו בהצעה כזו, הדרך לגביית המס תהיה ארוכה, לאור הקשיים המשפטיים והערעורים שצפויות החברות להגיש נגד רשות המיסים.