אפשר לייצר סבילות לחלב למי שאלרגי?

אלרגיה לחלב היא אחד הנושאים המדוברים והמלאים במיתוסים, בחלקם מוטעים לחלוטין. לקראת החג שמוקדש כולו ברובו למאכלי חלב, מומחה באלרגיה מסביר מה נכון באמת

מיתוסים הקשורים להשפעות הבריאותיות של מזונות שונים, אינם חדשים בציבור ולמרות ההכרה הידועה ביתרונות התזונתיים והבריאותיים של החלב, נפוצו מגוון תפיסות ומיתוסים מוטעים לגבי צריכתו ולגבי אלרגיה לחלב. אז מה נכון באמת?

 

קיראו עוד:

כך הצליחו רופאי שיבא לגרום לילדה אלרגית לשתות כוס שוקו

הבורקס שכמעט הרג את אבישג

אלרגיה לחלב בילדים שכיחה הרבה יותר משחשבתם

 

1. אלרגיה לחלב הינו מצב מסכן חיים

נכון.

 

אלרגיה לחלב תתבטא בהופעה של תפרחת מגרדת, מלווה בתחושת חנק ובמקרים קיצוניים לירידה ברמת ההכרה, מיד לאחר צריכת מוצרי חלב. בדומה לכל אלרגיה למזון, גם אלרגיה לחלב עלולה לסכן חיים – במידה ולא מקפידים על הימנעות מוחלטת מצריכת מוצרי חלב.

 

במקרה של חשיפה לחלב והופעת תסמיני קוצר נשימה או אפתיה, יש להשתמש במזרק אדרנלין אוטומטי (אפיפן) באופן מיידי ולפנות לטיפול המשכי במוקד רפואי/ חדר מיון. אלרגיה לחלבוני החלב הינה הנפוצה ביותר בקרב ילדים עם אלרגיה למזון.

 

 

2. אלרגיים לחלב יכולים לאכול מוצרי "פרווה" ללא חשש

לא מדויק.

 

גם מוצרים שהם בחזקת "פרווה" עלולים להכיל חלבון חלב בכמות מזערית. חשוב מאוד להסתכל על האריזה של המזון ולוודא שהמוצר לא מכיל ולא "עלול להכיל" חלב בכלל.

 

3. מגע של חלב בעור/ ריח של חלב עלול לגרום לתגובה מסוכנת

לא נכון.

 

חשיפה של העור לחלב (לדוגמה במקרה של נשיקה) יכולה לגרום לאודם מקומי באזור המגע. ריח של חלב עלול לגרום לגירוי לא נעים בפה ובאף. לא תועדו מקרים של תגובה מסוכנת לחשיפה עורית או לחשיפה לריח של מוצרי חלב ואין המלצה רפואית להימנע ממוצרי חלב בקרבתו של האדם האלרגי.

 

4. אפשר להרגיל את הגוף לצריכת חלב

לא מדויק.

 

באופן מחקרי ניתן לבצע דסינסיטזציה לחלב – חשיפה מדורגת למינונים נמוכים, הולכים ועולים של חלב – ויצירת סבילות לצריכת חלב. עם זאת, מדובר בתהליך מחקרי, המבוצע במרכזים מסוימים בארץ, אך ורק בפיקוח רפואי.

 

אסור בתכלית האיסור, לבצע ניסיונות חשיפה בבית, ללא השגחה ותוכנית רפואית מתאימה. חשיפות אקראיות בבית למוצרי חלב מסכנות את הילד האלרגי בתגובות אלרגיות קשות.

 

5. אלרגיה לחלב הינה לכל החיים

לא נכון.

 

מדובר במחלה שחולפת עד גיל 5 באחוזים גבוהים מאוד. מומלץ לכל ילד אלרגי לחלב להיות במעקב רפואי הדוק על מנת לנסות לזהות את הנקודה בה נראה כי האלרגיה לחלב חלפה. כאשר תבחיני העור מדגימים שיפור, מקובל לבצע תגר חלב מדורג בהשגחה – ע"מ לוודא שהאלרגיה אכן חלפה.

   

 

6. חשיפה של אמא מניקה לחלב עלולה לגרום לתגובה אלרגית לילד

לא נכון.

 

חלב האם לא מכיל את חלבוני החלב הגורמים לאלרגיה. על מנת שתתפתח תגובה אלרגית על הילד לצרוך חלב באופן ישיר. במקרים של תינוקות עם אלרגיה לחלב אין כל המלצה רפואית לאמא להימנע מחשיפה למוצרי חלב או להימנע ממזון כלשהו בזמן שהיא מניקה.

 

7. הנקה בלעדית לתקופה ממושכת מורידה סיכון להתפתחות אלרגיה לחלב

לא בטוח.

 

בעוד שבעבר הגישה הרווחת הייתה שהנקה בלעדית מורידה סיכון לאלרגיה לחלב, היום הגישה היא שדווקא חשיפה מוקדמת וקבועה למוצרי חלב יכולה להוריד סיכון להתפתחות של אלרגיה לחלב.

 

8. צריכת חלב גורמת לליחה

לא נכון.

 

מדובר במיתוס שהופרך במספר עבודות. לא נמצא כל קשר בין צריכת מוצרי חלב וייצור ליחה ואין כל המלצה רפואית להימנע ממוצרי חלב באנשים הסובלים מליחה.

 

9. הימנעות מחלב יכולה לשפר אסתמה ונזלת

לא נכון.

 

אנשים עם אלרגיה למזון, כולל חלב, נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות של אסתמה, אסתמה של העור ונזלת אלרגית. עם זאת, באנשים עם אסתמה ללא אלרגיה לחלב, הימנעות ממוצרי חלב לא מעלה ולא מורידה מהאסתמה שלהם.

 

כמו במקרה של ליחה, אין כל המלצה רפואית להימנע ממוצרי חלב במקרים של אסתמה, אסתמה של העור או נזלת אלרגית. להיפך, הימנעות ממוצרי חלב עלולה לגרום לחוסרים תזונתיים כולל חסר בסידן, ירידה בצפיפות העצם וסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס בגיל המתקדם.

 

ד"ר יוסי רוסמן מומחה באלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה קלינית, מרכז רפואי א.ר.ם באסותא ובית החולים מאיר