כבר מעל לשבועיים לסגר על ישראל, שצפוי להימשך לפחות שבועיים נוספים. הדרך המרכזית לתקשורת, היא באמצעות המסכים. אלא שצפייה ממושכת בטלפונים, בטאבלטים, במחשבים ובטלוויזיה, שעות על גבי שעות, טומנת בחובה סיכון לנזק לראייה.
צפו: פרופ' דוד צדוק מסביר על הנזקים מהמסכים באולפן ynet
"כשאנחנו צופים במסך, מכל סוג שהוא, נפלט אור כחול", מסביר פרופ' דוד צדוק, מנהל מחלקת העיניים במרכז הרפואי שערי צדק. "האור הזה ידוע כפוגע בהפרשת המלטונין, מה שעלול לגרור הפרעות שונות ובהן גם הפרעות שינה. מסיבה זו אנחנו ממליצים לחסום במסך את האור הכחול, והדבר אפשרי בסמארטפונים ובמסכים החדשים".
הצפייה הממושכת פוגעת גם בכושר ההתמקדות של עדשת העין, מה שעלול להשפיע גם על הראייה: "מאמץ ממושך של השרירים סביב גלגל העין, האחראים על המיקוד או השריר האחראי על מיקוד העדשה, גורמים לאי נוחות בעיניים, תחושת עייפות וטשטוש ראיה", הוא מסביר. "יש עבודות המראות שצפייה ממושכת במסכים או קריאה ממושכת, למשל אצל סטודנטים או תלמידי ישיבות, כמו גם חשיפה לא מספקת לאור השמש עלולה לגרום לקוצר ראייה או לעליית המספר במשקפיים".
קיראו עוד:
זום עם ילדי הגן: ימי הולדת בעידן קורונה
הורים מגלים מה יעשו ביום שאחרי הקורונה
לדברי פרופ' צדוק, כתוצאה מכך, קיימת תחושה של צריבה בעיניים, או כפי שהסובלים מיובש מכנים זאת "תחושה של חול", אדמומיות וקושי בצפייה בעיקר לעבר אזורים מוארים כמו מסכים. "אם קיימת תופעה של יובש כרוני בעיניים, צריך לפנות לרופא עיניים שמתמחה בתופעה, כיוון שישנם טיפולים רבים שמסייעים. אבל אם היובש הוא זמני, חשוב לזכור למצמץ ולצפות במסך הסמארטפון כלפי מטה כשלפחות חצי מהעפעף סגור, מה שיפחית את התאדות שכבת הדמעות והיובש בעין".
כך או כך, אם הילדים נמצאים הרבה זמן מול המסכים, הקפידו שהם יעשו הפסקות אחת לשעה לפחות. "ההפסקות האלו חשובות מאוד ועשויות להפחית את הנזקים לראייה", אומר פרופ' צדוק. "בנוסף, מומלץ בזמן ההפסקות לגשת אל החלון ולהביט אל האופק, מה שיאמן מחדש את שרירי העין ומיקוד העדשה, ועשוי להפחית את תחושת העייפות, טשטוש הראיה והיובש בעין".