שתף קטע נבחר

יומן קורונה: תיעוד של אבא צלם

הצלם טל גבעוני נאלץ להפסיק לעבוד עקב המצב והחליט להתחיל לתעד את התקופה. התוצאה - סדרת צילומים אותנטית של שני ילדיו. "עם כל הכבוד לקושי ולחוסר הוודאות, זו גם תקופה מאוד מיוחדת", הוא אומר

כמו רבים בארץ ובעולם, הצלם טל גבעוני מצא את עצמו בבית עם שני ילדים קטנים בני ארבע ושנתיים. "הימים הראשונים היו הכי קשים", הוא אומר. "החדשות לא הפסיקו לתקיף מכל עבר, עם מספרים ותחזיות מאיימות. בתוך הטירוף הזה, עדיין לא סיגלנו סדר יום כלשהו. עבורי, הדבר הכי קשה היה שכצלם פורטרטים עצמאי, נאלצתי להפסיק לעבוד".

מסתגלים לשגרה חדשה (צילום: טל גבעוני)
מסתגלים לשגרה חדשה(צילום: טל גבעוני)

 (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

גבעוני, המצלם במסגרת עבודתו שחקנים ועושה צילומי סטודיו לאנשים וחברות, מספר שביומיים-שלושה הראשונים להסגר הוא הלך מצד לצד בבית, מבלי למצוא את עצמו. "עד לרגע ההוא, שמתוך אינסטינקט שלפתי את המצלמה והתחלתי לצלם את אלו שהיו מולי - הילדים שלי". וכך נוצרה סדרת צילומים אותנטית, על חיי היום-יום החדשים שנוצרו להם, בתוך ארבע קירות ומתחת לבניין המגורים.

"שלפתי מצלמה והתחלתי לצלם" (צילום: טל גבעוני)
"שלפתי מצלמה והתחלתי לצלם"(צילום: טל גבעוני)

 (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

 (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

"אני אבא מעורב", הוא מעיד על עצמו. "מפזר את הילדים בבוקר למסגרות, מתכנן חופשות משפחתיות, מקפיד על ארוחות ערב משותפות. כשאני מסתכל על הילדים שלי אני רואה אותם בעיניים אוהבות ומכילות, כמו כל הורה. אבל ברגע שהתחלתי לצלם אותם, המפגש שלנו הפסיק להיות נקודת חיבור של אבא וילדיו, אלא של צלם פורטרטים ומצולמיו.

 

"מהר מאוד גיליתי את ההנאה שבמפגשים החדשים האלה. עבורי, הם הפכו להיות מרגשים ומעצימים. התחלתי להעריץ אותם. זה איפשר לי להכיר אותם, כצלם. זה העניק לי את ההזדמנות לראות בחדות ובבירור מה תכונות הבסיס שלהם. איך הם אוהבים להשתולל ומה הטריגר שגורם להם לעשות את זה. איך נראה הבוקר שלהם? האם הם בבואה שלי או של אמא שלהם? או שהם סיגלו לעצמם מניירות שאופייניות רק להם".

 

הזדמנות לראות דברים נוספים (צילום: טל גבעוני)
הזדמנות לראות דברים נוספים(צילום: טל גבעוני)

 (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

 (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

הילדים רגילים לצילומים בבית?

"כשאנחנו בחופשה, אני כמעט ולא מצלם, אלא בעיקר נמצא במחיצתם ללא התיווך של עדשת המצלמה. זה אומר שהם יכולים להיות בבריכה, ובת זוגי ואני יושבים בחוץ, מפטפטים ומשגיחים. או שיש מסביבנו כל כך הרבה גירויים חדשים ומעניינים, שאני מסתכל סביב ולא רק עליהם. למרות שאני נמצא איתם במאת האחוזים, אני לא תמיד רואה אותם. לפחות לא כמו שאני שם עליהם את הפוקוס של עדשת המצלמה".

 

קיראו עוד:

זום עם ילדי הגן: ימי הולדת בעידן קורונה

הורים מגלים מה יעשו ביום שאחרי הקורונה

למידה מרחוק: אולי הדבר הכי טוב שקרה לנו?

 

בחופשות כמעט ולא מצטלמים (צילום: טל גבעוני)
בחופשות כמעט ולא מצטלמים(צילום: טל גבעוני)

 (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

 (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

בשלב מסוים גבעוני הרגיש צורך לחלוק את ההתרגשות שלו עם העולם סביבו. "התחלתי להעלות את התמונות כסטוריז באינסטגרם. דבר שהוליד תגובות, לייקים והרבה רעש ברשת", הוא מספר. "היו אנשים שאמרו שהתמונות מהוות עבורם השראה, לדברים שאפשר לעשות עם הילדים בתקופה המטלטלת הזאת.

 

"אחרי 14 ימים של למידת הנפשות הפועלות, מה גורם להם לעשות פרצופים מצחיקים ומה גורם לעיניים שלהם להבהב מברקים של התרגשות, אני מוצא את עצמי מתרגש לקראת המפגש היומי המצולם שלנו. אני מאמין שעם כל הכבוד לקושי ולחוסר הוודאות שרובנו מתמודדים איתם בתקופה הזאת, זו גם תקופה מאוד מיוחדת ששווה לתעד אותה וליצור ממנה מעין יומני קורונה".

 (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

 (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

משפחת גבעוני (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

 (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

 

 (צילום: טל גבעוני)
(צילום: טל גבעוני)

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טל גבעוני
נהנים מהרגע
צילום: טל גבעוני
צילום: אלבום פרטי
טל גבעוני
צילום: אלבום פרטי
מומלצים