רבי יצחק עראמה, אחד מהוגי הדור במאה ה־15, מתאר את הגוף האנושי כממלכה, בדומה למדינה שיש לה מלך, בכל גוף פועלים כוחות שונים: הכוח המושך את המזון פנימה, הכוח המחזיק אותו, הכוח המעכל והכוח הדוחה את הפסולת החוצה. כל אחד מהם חיוני, אבל אם כל כוח יעבוד לעצמו – הגוף לא ישרוד. לכן נדרש "מלך", כלומר ההנהגה שמכוונת ומאזנת בין הכוחות. ואם בגוף ה"מלך" הזה הוא הלב, שכל האיברים סרים למרותו ומצליחים כך לאפשר קיום של "ממלכת העל" - הרי הוא האדם.
עבור רבי יצחק עראמה, המלך האידיאלי הוא זה שפועל למען כלל הממלכה. הוא מחבר בין כל האיברים, מוודא שכל מערכת תורמת את חלקה לטובת הכלל. אבל הוא גם מזהיר: אם המלך רותם את הממלכה כולה לטובת עצמו בלבד – הנזק כבד כל כך, שעדיף אפילו מצב של כאוס ללא שלטון מאשר עריצות שמנצלת את המשאבים לרווח אישי.
המנהל כמלך
המשל הזה רלוונטי לא רק לפוליטיקה, אלא גם לעולם הניהול והעסקים. ארגון הוא כמו ממלכה קטנה: יש בו כספים, שיווק, פיתוח, משאבי אנוש, תמיכה – וכל תחום מושך לכיוון אחר. אם כל מחלקה תעבוד רק לטובתה, העסק יתפרק. המנהל, כמו המלך, נדרש להחזיק את כל המערכות בסנכרון ולדאוג שהן משרתות מטרה אחת משותפת.
אבל כאן מגיע החידוד של רבי יצחק עראמה: אם המנהל רואה את עצמו ולא את הכלל, אם הוא עסוק בעיקר בקידום אישי, במשכורת שלו או בתדמית החיצונית – הארגון כולו יקרוס. עובדים מאבדים אמון, משקיעים נסוגים, והאנרגיה של המערכת מופנית לכיבוי שריפות פנימיות. לפעמים, אומר רבי יצחק עראמה, עדיף חוסר ניהול זמני – כאוס מאורגן – מאשר ניהול שמנצל את המערכת לטובת אינטרס צר של אותו ״מלך״.
הרבה חברות סטארט אפ מצליחות כשיש מספר לפחות שניים או שלושה יזמים, כאשר יש חלוקת תפקידים ברורה ביניהם. האחד מהם עסקי, השני מוצרי והשלישי טכנולוגי. רק כאשר כל אחד מביא ערך שונה, לסטארטאפ יש סיכוי להצליח. אם היזם, שהוא המנכ״ל, עסוק מבוקר עד ערב רק לוודא שכולם מבינים שהוא הוא המנהל, ושוכח את החלקים האחרים, השותפים פשוט יעזבו, ובטווח הבינוני החברה תיפגע. במו עיני ראיתי בעצמי מצבים כאלו, וראיתי חברות שנסגרו רק בגלל התנהלות כזו. לכן חשוב לייצר מגוון יכולות אבל גם לוודא שנותנים לכולם מקום.
מנהל שמטרתו היא טובת הכלל, צריך לאזן בין אינטרסים פרטיים שלו של הצוות והארגון לבין הצרכים והערכת הציבור. לפי תומס אקווינסקי (Thomas Aquinas), שפעול במאה ה-13, הצדק וההגינות האנושית דורשים לעיתים ויתור על אינטרסים פרטיים כדי לקדם סדר ציבורי והספקת תועלת חברתית. מנהיג שמבין את תפקודו מול כל חלקי הארגון יפעל להבטיח תיאום בין יעדי ההנהלה, היישום של שיטות שקופות ודיאלוג עם העובדים והציבור, ולהשיג איזון שמאפשר גם רווחיות וגם אחריות חברתית.
השלכה לשוק ההון
גם בשוק ההון אנחנו רואים את זה היטב. חברות שמנוהלות באחריות, מתוך ראייה ארוכת טווח, מצליחות לרתום את כל חלקי הארגון – מהעובד הזוטר ועד בעלי המניות - לטובת מטרה משותפת. התוצאה היא יציבות ורווחיות לאורך זמן. לעומתן, חברות שבהן ההנהלה משקיעה בעיקר בהטבות למנהלים או בדוחות רבעוניים נוצצים על חשבון העתיד, נענשות מהר מאוד בירידות ערך, מחסור באמון, ולעיתים אף בקריסה מוחלטת.
השבוע קראנו על כך שקרן הפרייבט אקוויטי פימי, שמוביל ישי דוידי, הגישה הצעה להסדר חוב בחברת לנדא דיגיטל פרינטינג, ימים ספורים לפני שיפוג צו עיכוב ההליכים שהעניק ביהמ"ש לחברה. פימי מציעה להשקיע 80 מיליון דולר ולקבל לידיה את מלוא הבעלות בחברה, ש"שרפה" עד היום סכום דמיוני של כ־1.3 מיליארד דולר.
זה מהלך שאולי יאפשר קיום של הארגון והצלחתו בטווח הארוך ולכן זה מהלך חשוב ומתבקש לטובת הארגון ולא למטרה פרטית.
השורה התחתונה
ניהול הוא לא אמנות לשרוד עוד רבעון, אלא היכולת לפעול כמנהיג שמאזן בין כלל המערכות, ומכוון אותן לטובת הכלל. יושר, ראייה רחבה ותחושת שליחות הם לא רק ערכים מוסריים – הם גם אינטרס עסקי ראשון במעלה.
רבי יצחק עראמה מזכיר לנו: מנהל טוב הוא מנהל שמשרת את הארגון ולא ההפך . אבל אם הוא מנהל רע שעסוק רק בטובתו האישית עדיף להסתדר בלעדיו.
לסיכום, אם אתם מנהלים - תבחרו טוב. כי צריכים אתכם למען הכלל, כדי לחבר בין החלקים ואז להצליח ובגדול.
זיו אלול הוא מנכ"ל חברת פארי, חברת טכנולוגיות בעולם הרפואה הדיגיטלית, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי ,ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
