הסערה סביב תכנון ריכוזי של המכסות בשוק הביצים והחלב עורר דיון סוער נוסף סביב מעורבותה של הממשלה בוויסות ההיצע בשוק. חסידי הימין הכלכלי (המהווים, כך נדמה, מיעוט בממשלת הימין המלא מלא) מעוניינים להשאיר את העניין לכוחות השוק בעוד שחסידי התכנון הריכוזי מעלים צידוקים מדוע כן צריך לווסת את ההיצע. איזה משני הצדדים צודק ומה ניתן ללמוד מהסרת המגבלות על שוק החמאה בישראל?
איך בעצם עושים תכנון שוק?
תכנון שוק מתבצע על ידי שליטה של המדינה בצד של ההיצע. שליטה זו יכולה להתקיים באמצעות חלוקה של מכסות ייצור, קביעת מחיר מטרה, הגדרת מנגנונים אוטומטיים לעדכוני מחיר, הטלת מכס גבוה על ייבוא, ועוד. במקרה כזה, המדינה אינה רק “מפקחת” על המתרחש בשוק, אלא בפועל היא זו שמתכננת את נקודת "שיווי המשקל" של ההיצע והביקוש ומחליפה חלק ממנגנון כוחות השוק בהחלטה מנהלית מטעמה. נקודת "שיווי המשקל" שנוצרת במקרה כזה, היא נקודה שונה לגמרי מזו שהייתה מתקבלת ללא ההתערבות בתכנון השוק.
שוק החמאה בישראל ומה ניתן ללמוד ממנו?
אם מדפים ריקים בחנויות עושים לכם דה ז'ה וו, זה משום שהיינו בתרחיש זה בשנת 2021, אז גרמה קביעת מחיר החמאה ע"י המדינה להפחתת הייצור וליצירת מחסור שהתבטא במדפים ריקים לגמרי או בהגבלת כמות החמאה הזמינה עבור הצרכנים. דוגמת מקרה החמאה משמשת כיום את המתנגדים לרפורמה בחלב להצדקת התנגדותם למהלך. הטענה היא, שהרפורמה שהוציאה את מחיר החמאה מהפיקוח, החזירה אולי את החמאה למדפים והביאה ליבוא של חמאה לארץ ולהרחבת ההיצע, אך בו זמנית גם ייקרה את מחיר המוצר לצרכן.
טענה זו, להערכתנו, אינה מציגה את התמונה האמיתית, שכן ברגע שהמוצר המפוקח נמצא במחסור, לא ניתן למצוא אותו על המדפים והוא נמכר בקבוצות וואטסאפ ע"י מי שהגיע לסופר בזמן המתאים ורכש מלאי של חבילות חמאה. במצב כזה, מחיר החמאה כבר אינו המחיר המפוקח הרשמי, אלא מחיר "צללים" בלתי רשמי וגבוה הרבה יותר.
בנוסף, ביטול הפיקוח צריך להיעשות במקביל לתמרוץ של השוק במטרה להעבירו לפסים של שוק יעיל. הרי בסוף מדובר בשוק שהמדינה דיכאה בו את התחרות בצורה מכוונת על ידי ההתערבות שביצעה. כך למשל, אם צד ההיצע והשיווק לצרכן נשארים מרוכזים באמצעות, לדוגמא, יבוא ע"י מספר קטן של שחקנים או כוח מדף של הקמעונאים, הרי שחלק מהרווח המגיע מפתיחת השוק יכול להיתרגם למרווחים ולא להוזלת המחירים לצרכן, לפחות בטווח הקצר.
הלקח ממקרה החמאה אינו ש“תכנון זה דבר טוב, ופתיחת המשק היא רעה”, אלא שהמעבר משוק מתוכנן לשוק פתוח הוא אירוע תימחורי. לכן, מי שאומר לציבור ש“פתיחה של השוק שווה ירידת מחירים” יוצר ציפייה כמעט בלתי אפשרית וגורם לאובדן אמון של הציבור גם כשהמהלך מטפל בכשל אמיתי כמו מחסור.
מדוע המדינה מעוניינת לווסת את השוק?
ויסות ההיצע והביקוש בשוק באמצעות קביעת מכסות, הגדרת מחיר מטרה, פיקוח על המחיר והטלת מכסים ופטורים, קונה יציבות לעוסקים בתחום, במחיר של דיכוי התפתחות תחרות בשוק. ויסות ההיצע והביקוש מייצר ודאות ליצרנים ושומר על אספקה סדירה, אך גם מחליש את התמריצים של השחקנים להתייעל.
מדוע אם כן, כדאי לווסת את השוק? השיקול המרכזי הוא הצורך בביטחון לאזרחים באספקת המוצר ואי תלות ביבוא ובגורמים חיצוניים. עם תום המלחמה אנו שומעים שוב ושוב על הצורך בביטחון תזונתי, בעיקר בכל הנוגע לרציפות אספקת מזון גם בתקופות קשות. אי תלות בגורמים שיכולים "להוריד את השאלטר" כדי להפעיל לחץ על הממשלה לקבל עמדות מדיניות שונות, היא שיקול לגיטימי של ממשלה, גם אם משמעותו היא עלות גבוהה יותר של המוצרים לצרכן. הבעיה היחידה בטיעון הזה היא שכיום, היכולת לקיים משק עצמאי לחלוטין הינה נמוכה מאוד. כך לדוגמא, גם אם נתכנן את השוק כך שתהיה לאזרחים אספקה רציפה של חלב וביצים, ברגע ש"יורידו את השאלטר" על המספוא המיובא לחיות, יהיה זה רק עניין של זמן עד שגם תעשיות החלב והביצים יפגעו.
שיקול נוסף התומך בתכנון ריכוזי של השוק הוא הרצון להגן על התוצרת המקומית ועל ענפי תעשייה חיוניים לישראל, כמו התעשיה החקלאית. זהו שיקול לגיטימי בראיית מקרו של מדינה, וגם כאן הוא יתבטא במחיר גבוה יותר לצרכן. הבעיה בשיקול זה היא שמהר מאוד ההגנה על התעשייה מיתרגמת לכוח פוליטי של נציגי ענפי התעשייה, אשר מונעים התפתחות והתייעלות של ענפים אלה ויכולים אף לאיים במחסור כדי לשמור על הכוח שהשיגו. בעיה זו מורגשת מאוד בענפי הביצים והחלב.
התערבות ממשלתית בביקוש ובהיצע בשוק איננה דבר רצוי. התערבות זו מדכאת את התחרות ולעיתים גם מתגמלת חוסר יעילות. למדינה ישנם אינטרסים אמיתיים, כמו עצמאות וביטחון תזונתי, שיכולים להצדיק את התערבותה בשווקים, אך פעם אחר פעם אנו מגלים שדווקא התערבות זו יוצרת קבוצות לחץ שעוצרות את ההתפתחות וההתייעלות של הענפים בהם היא מתערבת.
לחברת פיוניר ולכותב, שמואל בן אריה, דירקטור וסמנכ"ל השקעות – שוק מקומי , אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
