בפרק הקודם עסקנו בבניית תיק השקעות עמיד לתנודות, ובדגש על הבחנה בין החלטות אסטרטגיות ארוכות טווח לבין תגובות טקטיות קצרות טווח. בפרק הזה ניגע בנושא שמייצר כותרות סוערות ולעיתים גם אי שקט אמיתי בקרב משקיעים, גיאופוליטיקה, ובעיקר הפער שבין עוצמת הפחד בשיח הציבורי לבין
ההשפעה בפועל על מחירי הנכסים.
"סדר עולמי חדש"
הרעיון של "סדר עולמי חדש", שמרבה להופיע בכותרות לאחרונה, מלווה אותנו עוד מהמאה ה-19, דרך התיאוריות של הגיאוגרף והפוליטיקאי הבריטי הלפורד מקינדר ועד לנאום המפורסם של נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש האב ב-1990, ששאף לעולם המבוסס על כללים ומוסדות בינלאומיים. אך מאז, העולם השתנה. אם בעשורים האחרונים הורגלנו לגלובליזציה שבה הכלכלה מרסנת את הפוליטיקה, היום אנחנו נמצאים בעידן של "גיאו-כלכלה": עידן שבו ביטחון, ריבונות ואוטונומיה אסטרטגית קודמים ליעילות כלכלית. מגיפת הקורונה והמלחמות האחרונות המחישו זאת היטב, והעולם הפך ממקום של אינטגרציה למקום של תחרות גוברת בין מעצמות.
מדוע השוק אדיש לכותרות?
למרות הכותרות המפחידות והשינויים התכופים בסדר העולמי, השווקים הפיננסיים מפגינים לרוב אדישות יחסית לאירועים גיאופוליטיים. הסיבה לכך נעוצה בהבדל המהותי שבין שני התחומים: בעוד שגיאופוליטיקה עוסקת בכוח, גבולות ושליטה, השווקים הפיננסיים מונעים ממקרו-כלכלה, כלומר מצמיחה, אינפלציה ורווחי חברות. ההיסטוריה מלמדת שאירועים גיאופוליטיים לבדם גורמים בדרך כלל לקפיצה קצרת מועד במדדי הפחד (כמו ה-VIX), אך לא למגמה ארוכת טווח. השווקים מתמחרים את המציאות הכלכלית, וכשהמשקיעים מבינים שהפעילות העסקית ממשיכה כסדרה, הפחד דועך והמחירים חוזרים למסלולם
1 צפייה בגלריה
ההיסטוריה מלמדת שאירועים גיאופוליטיים לבדם גורמים בדרך כלל לקפיצה קצרת מועד במדדי הפחד, אך לא למגמה ארוכת טווח
(קרדיט: לומברד אודייר)
מתי אירוע גיאופוליטי הופך לסיכון כלכלי?
עם זאת, האדישות הזו נעלמת ברגע שהאירוע הגיאופוליטי הופך לבעיה חומרית ופוגע בצינורות החמצן של הכלכלה העולמית. אנו מזהים שלושה ערוצים עיקריים שפגיעה בהם תשנה את התמחור בשווקים: הראשון הוא ערוץ האנרגיה והסחורות, כאשר נפט, גז או מתכות נדירות משמשים כנשק (כפי שקרה במשבר הנפט של 1973); השני הוא שרשראות האספקה, במקרים של חסימה פיזית של נתיבי סחר (כמו מצרי הורמוז) או חרם טכנולוגי (כמו בתחום השבבים); והשלישי הוא הסחר העולמי, כאשר מכסים ורגולציה משנים באופן מבני את מחירי הסחורות לאורך זמן. ללא פגיעה ממשית באחד הערוצים הללו, אירועים גיאופוליטיים נוטים להישאר בגדר רעש רקע ולא לגרום למיתון. ברוב המקרים, כמו ב-11 בספטמבר או בפלישה לאוקראינה,
האירוע החיצוני רק האיץ חולשה כלכלית שכבר הייתה קיימת, ולא יצר אותה יש מאין.
כיצד עלינו לפעול?
בסביבה שבה הפוליטיקה משפיעה יותר ויותר על הכלכלה, משקיעים צריכים לאמץ משמעת ברזל ולא לנסות לחזות את המהלך הבא של המנהיגים. במקום זאת, עליהם לחפש את מה שהאסטרטג מרקו פאפיץ' מכנה "מגבלות חומריות" (Material Constraints). לכל מדינה יש שאיפות, אך יש לה גם מגבלות פיזיות, תקציביות וצבאיות, והמגבלות הללו הן אלו שיקבעו את המציאות, הרבה יותר מהרטוריקה הפוליטית.
לסיכום, המפתח להשקעה נבונה הוא חזרה לבסיס: רווחי החברות. בארה"ב למשל, הצריכה הפרטית מהווה כ-70% מהתוצר, כלומר, כל עוד הביקוש יציב והעלויות לא נפגעות באופן מבני כתוצאה משיבושי אספקה, החברות ימשיכו להרוויח והשוק ימשיך לנוע קדימה. גיאופוליטיקה היא גורם שצריך לקחת בחשבון ברמת הקצאת הנכסים האסטרטגית ובבניית התיק לטווח ארוך, אך היא אינה סיבה לשינויים טקטיים חפוזים מתוך פחד. המשימה של המשקיע אינה לחזות את המשבר הבא, אלא לוודא שהתיק שלו חסין מספיק כדי לצלוח אותו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
