בעולם הניהול המודרני אנחנו רגילים למדוד אנשים לפי צפיפות היומן שלהם. מנהל חשוב הוא מי שפגישותיו מתחילות בבוקר מוקדם ונמשכות עד הערב. מי שנראה עסוק נתפס כיעיל; מי שמפנה לעצמו זמן – עלול להיתפס כמי שאינו עובד מספיק.
אבל הרעיון הזה עלול להיות אחת האשליות המסוכנות של התרבות הארגונית, ואולי גם מיושן. לא פעם הוא מתאים בעיקר לארגונים גדולים או מסורבלים, שבהם הפעילות עצמה מחליפה חשיבה.
פרשת ויקהל פותחת בציווי המוכר: “ששת ימים תיעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש”. לכאורה מדובר בציווי דתי־הלכתי. אולם אחד מפרשני המקרא הגדולים של ימי הביניים, רבי יצחק עראמה, בעל עקדת יצחק, ראה בו גם עיקרון עמוק על ניהול החיים והנפש. אגב, השבת הקרובה מציינת את יום האזכרה שלו, הוא נרצח על קידוש השם בכ״ז באדר לפני יותר מחמש מאות שנה באיטליה.
לדבריו, יום המנוחה לא נועד רק לעצור את העבודה. הוא נועד ליצור חלל פנוי — זמן שבו האדם מפנה את עצמו מן העשייה היומיומית כדי לעסוק בהתבוננות, בלמידה ובהתפתחות. במילים אחרות: המנוחה איננה המטרה; היא התנאי.
אבל כאן מגיעה האזהרה הגדולה שלו: זמן פנוי הוא כוח מסוכן.
כאשר אדם מפסיק לעבוד, לא מובטח שיפנה ללמידה או לצמיחה. לעיתים קורה ההפך. דווקא הריק שנוצר מתמלא בדברים הקטנים והרעשניים של החיים: רכילות, מריבות, הסחות דעת אינסופיות. בעל העקדה מתאר זאת בלשון ציורית כאנשים המנצלים את הפנאי כדי “לחרחר ריב ומדון” — להצית אש של מחלוקת.
זו הסיבה שהוא קושר בין שני הפסוקים הסמוכים בפרשה: הציווי על מנוחת השבת ואיסור “לא תבערו אש”. לא רק אש פיזית אסורה, אלא גם האש החברתית — האנרגיה השלילית שנוצרת כאשר פנאי הופך לזירה של עימותים ויצרים.
כאן הוא מציע פירוש מפתיע לפסוק החריף: “כל העושה בו מלאכה יומת”. מעבר לאזהרה ההלכתית, הוא רואה בו גם קביעה קיומית: מי שאינו יודע להשתמש בזמן הפנוי כדי להחיות את נפשו — למעשה ממית את עצמו. הוא מחמיץ את ההזדמנות לעצור, להתבונן ולצמוח.
הרעיון הזה נשמע עתיק, אך הוא מדויק להפליא למציאות הניהולית של המאה ה-21.
הבעיה הגדולה של מנהלים היום איננה מחסור במידע — אלא מחסור בזמן לחשוב. מנהלים רצים ממשימה למשימה, מטלפון לפגישה, ממצגת לדוח. הם פועלים ללא הפסקה, אבל כמעט אינם מתבוננים. וכשאין זמן להתבוננות, אין גם זמן להחלטות עמוקות.
אני לא אשכח שכקצין צעיר הגעתי לראיון אצל מח״ט השריון עוזי מוסקוביץ. רגע לפני הפגישה ראיתי אותו יושב וקורא ספר. זה הדהים אותי. לא פלא שלימים הגיע לדרגת אלוף. עבורי זה היה שיעור שקט על מנהיגות.
גם כמנהל גיליתי לא פעם שטיסות ארוכות הן דווקא זמן יקר. הגובה לא נותן רק פרספקטיבה מעל העננים, הוא נותן זמן לחשוב. להתנתק מהשוטף, לסדר מחשבות, ולבחון החלטות גדולות בלי רעש סביבתי.
השבוע ציין תומר ראב״ד, יו״ר קבוצת בזק, כי שנת 2025 הביאה עלייה בכל מנועי הליבה של החברה, עם גידול של כ-32% ברווח הנקי. הצורך בדאטה וב-AI ממשיך לגדול, והוא מתורגם לתוצאות חזקות. מה שהרשים אותי במיוחד הייתה דווקא הגישה שהוא תיאר: “אנחנו מחכים על הקווים”. כלומר, אסטרטגיה שמבוססת על מוכנות וחשיבה סדורה לפני פעולה. מי שמכיר את ראב״ד יודע שהמשאב של זמן לחשיבה מנוהל אצלו בקפידה.
גם הפילוסופיה המודרנית נגעה בכך. חנה ארנדט הבחינה בין “עבודה” לבין “חשיבה”, וטענה שהאיום הגדול על האדם המודרני אינו רק עומס — אלא אובדן היכולת לעצור ולחשוב על משמעות מעשיו. פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרני, ניסח זאת בפשטות: המשאב הנדיר ביותר של מנהל הוא זמן בלתי מופרע לחשיבה.
במילים אחרות: ארגון שממלא את מנהליו בפעילות מתמדת אולי יוצר תחושת יעילות — אבל עלול לאבד את המנהיגות.
וכאן חוזר הרעיון העתיק של בעל העקדה: הזמן הפנוי הוא מבחן. הוא יכול להפוך לזירת הסחות דעת וקטנות אנושית, אך הוא יכול גם להפוך למרחב שבו האדם מפתח את עצמו ואת עולמו הפנימי.
מנהלים גדולים מבינים זאת היטב. הם מגינים בקנאות על רגעים של שקט ביומן — זמן לקריאה, זמן לחשיבה, זמן לשאלות הגדולות. זה לא בזבוז זמן. זו העבודה האמיתית של הנהגה.
כי בסופו של דבר, מנהיגות איננה מתחילה כשהיומן מלא, אלא ברגע שבו סוף-סוף נוצר בו מקום לחשוב.
והשאלה שכל מנהל צריך לשאול את עצמו היא פשוטה:
האם אני מנהל את הזמן שלי — או שהזמן מנהל אותי.
כי מנהל שכל היום עסוק בעבודה אולי מפעיל ארגון.
אבל מנהיג אמיתי נולד דווקא ברגעי השקט שבין הפגישות
זיו אלול הוא שותף בקרן הון סיכון BGV, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי, ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
