קדימה זרוק!!!
משחר ילדותנו אנחנו נקשרים לחפצים, וגם כשאנחנו מתבגרים – אנחנו מסרבים לוותר על חפצים שהם שלנו, גם כשהם בגדר “אלטע זאכן”. מפה הדרך לאגרנות קצרה, ויכולה להגיע לאגרנות אובססיבית. איך זורקים? איך מסדרים מחדש? לפניכם כמה עצות זהב. לקרוא ולשמור
נסו לקחת מילדה קטנה את הבובה שלה או מילד קטן את הדובי - ותראו את תגובתם האמוציונלית הקשה. ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו לומדים להעריך דברים שהם שלנו ומסרבים לוותר עליהם. יש תחושת סיפוק בלתי מוסברת בלהחזיק משהו ולהגיד "זה שלי", גם כשאנחנו מודעים לעובדה, שאנחנו מחזיקים בידינו “אלטע זאכן”. עם השנים אנחנו מאפסנים דברים, שקשורים לתקופות שונות בחיינו, ולמרות שאנחנו יודעים שאין לנו צורך בהם, בשום אופן לא נראה להם את הדרך לפח.
מי שהתייחס לראשונה לערכם של חפצים עבור בני האדם הוא הפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט, שקרא לחפץ "אוביקט מעבר", כשהוא מכוון לחפצים שונים: שמיכה, צעצוע או אפילו חיתול - שתינוק מאמץ כשהוא מתחיל להיפרד מאמו, כי זה מסמל עבורו קשר מפונטז עם האם. בדרך־כלל נפטרים מהאוביקט כשהקשר עם האם כבר חזק מספיק כדי להתקיים בלעדיו, אבל כך לומדים להעריך יותר דברים שהם שלנו מאשר של אחרים. מתברר, שההתנהגות הזו לא עוברת עם הגיל. להיפך, היא הולכת ומחמירה. אפקט הבעלות מוביל בחלקו לאגרנות כפייתית ולזה קוראים "אפקט הבעלות", מונח שנמצא בשימוש רב בכלכלה התנהגותית, ואפקט זה מהווה מסלול ישיר ל"אגרנות", משמע: לאסוף ולשמור דברים שאין בהם צורך. במקרים קיצוניים מתפתחת הפרעת אספנות כפייתית: סוג של הפרעה נפשית, שמביאה ללוקים בה לאגור ולאסוף באופן אובססיבי חפצים ופריטים שונים, שלרוב חסרי שימוש או ערך ממשי.
כמשפצים דירה או עוברים לבית או דירה חדשים, וגם כשמסדרים את הבית לקראת חגי תשרי או פסח, נוכחים לדעת כמה במהלך השנים כל פינות האחסון התמלאו בפריטים, שאין להם שימוש, אבל הלב לא מרשה לנו לזרוק אותם. למה? יש פסיכולוגים שטוענים, שהסיבה הנפוצה היא שעומס בחפצים, כמו עומס יתר בכל תחום אחר, מפצה על ריק בתחום הרגשי, כמו שאכילת יתר אמורה למלא מחסור בחום ואהבה. כל אלו מהווים תירוצים מצוינים לאגרנות של פריטים לא שימושיים, תוך כדי שכנוע עצמי של: "אולי אזדקק לזה יום אחד", או "אולי אחזור למידה של הבגד הזה", או "זה חלק מירושה", או "לא נעים, קיבלתי את זה במתנה".
החגים ותחושת ההתחדשות של השנה החדשה הם בדיוק הזמן לתפוס אומץ, להיפרד יפה מדברים ישנים לטובת חלל במקום, או לטובת הצבת פריטים חדשים במקומם. זאת ועוד: פסיכולוגים רבים מסבירים, שהיפטרות מחפצים ישנים מביאה לניקיון הנפש, מפנה בה מקום לאנרגיות חדשות וטובות.
לטובת תהליך זה, שדורש אומץ, קמו תאוריות שונות, פסיכולוגיות ועיצוביות, שמראות איך אפשר לתפוס אומץ ולזרוק, ובמקביל להתחדש.
ללמוד לזרוק: פטנטים ל"תשליך"
מארי קונדו, מחברת רב המכר: "סוד הקסם היפני", היא יועצת סדר וניקיון. בין היתר היא ממליצה לאחוז כל חפץ ולשאול את עצמנו אם הוא מביא לנו אושר.
מארגני ארונות מקצועיים יבקשו שנעיף כל בגד שלא לבשנו בשנה האחרונה, גם אם הוא גורם ללב לפרפר.
לקחת שקית זבל גדולה ולהכניס אליה פריטים שונים. לסגור אותה ולהניח בצד למשך כשבוע. בתוך הזמן הזה להביט בה ולנחש מה נמצא בה. אם זוכרים, סימן שהפריט נחוץ. אם לא – מניחים אותו באלגנטיות ליד הצפרדע הירוקה.
ערבות הדדית וסיוע למי שידו אינה משגת: לתת מה שלא נחוץ לגמ"חים לנזקקים.
חלוקת חפצים לשלוש קבוצות: 'לשמור', 'למסור' ו'לזרוק'.
אחת מאבני היסוד של תורת הפנג שוואי היא סדר וארגון בחלל. תורת הפנג שוואי מלמדת אותנו איך ליצור סביבה תומכת מבחינה אנרגטית בעזרת סידור הרהיטים, שימוש בצבעים, שימוש בצלילים ובריחות נעימים. חלק מזה הוא תהליך זריקת דברים ישנים.
מירב אייכלר, מומחית עיצוב פנים ותכנון לפי פנג שוואי: ״חפצים שאין לנו בהם שימוש מביאים לחסימות אנרגטיות, שמשפיעות לרעה על זרימת האנרגיה בבית, ויוצרות תחושות של חוסר סדר בחיים, כישלון וכבדות פיזית ונפשית״.
חיה ויקטוריה משעני, שמתמחה בעיצוב חלל על־פי תורת הפנג שוואי, ועוסקת בעיצוב פנים והום סטיילינג, מספרת על שנים רבות בהן היא מלווה אנשים, שמבקשים לערוך שינוי בביתם תוך כדי התבוננות פנימית אל תוך עולמם דרך ביתם. אדם וסביבה צועדים יחד יד ביד. אני מביאה איתי ארגז כלים וניסיון בתחום, ומשתמשת בהם ככלי ל"תיקונים" שצריך לבצע בהתאם לעקרונות הפנג שוואי כדי לשפר את רמת האנרגיה במקום. אנחנו יכולים לתכנן ולעצב את הבית הכי יפה בעולם, אבל אם לא יהיה לנו נוח בו ולא תהיה בו זרימה ותנועה נעימה של אנרגיה, לא נהנה ממנו בכלל".
"משנה מקום משנה מזל"
לדברי משעני, "עומס, שנוצר מפריטים מיותרים שממלאים כל פינה בבית, הופך להיות מעיק ובלתי מועיל, על הבית ועל הנפש. לפי הפנג שוואי יש קשר ממשי בין האזור בבית בו האדם שומר או אוגר חפצים מיותרים לאופי התקיעות ממנה הוא סובל.
למשל?
"חפצים הנאגרים במרתפים - יוצרים אי סדר בעולמנו הרגשי והפנימי. חפצים הנאגרים בעליית הגג – גורמים לעיכוב בהתפתחות ובביטוי היצירתי שלנו. חפצים הנאגרים על הרצפה - מורידים את האנרגיה למטה ו"גוררים" אותנו למצבי דיכאון וכעס. חפצים הנאגרים על מדפים או על הארונות – יוצרים פחד וכאבי ראשי. חפצים הנאגרים בכניסה לבית – יעצרו אותנו מלצאת אל העולם ויהפכו מכשול בדרכנו להגשמה".
אגרנו - זרקנו, ומתחילים להתחדש. על מה רצוי להקפיד?
משעני, כמו מומחים נוספים בתחום, מצביעה קודם כל על הכניסה לבית - הפתח העיקרי דרכו נכנסת האנרגיה (הצ'י) אל הבית. העצות הן:
• הקפידו שהאזור יהיה נקי, מאוורר ומפונה מחפצים ומפריטים מיותרים.
• תלו שלט יפה ומזמין הנושא את שם המשפחה כדי שיזהו אתכם.
• הניחו שטיח לניגוב רגליים כדי להפריד בין האנרגיה שבחוץ לבין האנרגיה של הפנים.
• הציבו עציצים ירוקים לצידי הדלת (אפשר גם מלאכותי, אבל מבד משי ולא מפלסטיק).
• אל תשאירו ליד הדלת זוגות נעליים, עיתונים, שקיות זבל או כל חפץ אחר.
חדר השינה
משעני פחות ממליצה לתלות מראה בחדר השינה, מאחר והיא משקפת ומכפילה את החלל, וכך עלולה להכפיל גם אנרגיות שליליות, דבר שעלול לגרום להפרעות שינה. "אם כבר תולים מראה חשוב לתלות אותה כך שהיא לא תשקף את המיטה ולא תהיה מול דלת הכניסה לחדר".
• לעולם מיטה זוגית ומשני צידיה שתי שידות – שמייצגות זוגיות. חשוב שלא יהיה עומס פריטים על השידות להשאיר רק מה שנחוץ באמת ורק ספר קריאה אחד.
• למיטות חייב להיות ראש מיטה שממוקם כנגד קיר. באופן אידיאלי, המיטה לא תהיה בדיוק מול הכניסה לחדר. מומלץ גם להציב מנורות ונרות ריחניים על השידות כדי לעודד אנרגיה רומנטית.
• לזימון זוגיות או שמירה על זוגיות קיימת - יש לשים דגש על הדואליות, כל פריט יהיה זוגי, שידגיש את האנרגיה הזוגית.
• על המצעים להיות עשויים מטקסטיל נעים ובצבעוניות רגועה, תוספת לאווירה הרומנטית.
• על הקירות להיות צבועים בגוונים רכים ובגוון הבהיר שלהם: ורוד, כתום, חום, סגול או אפור.
תמונות וחפצי נוי
רבים תולים בבית תמונות רק כי "יש אותם", או כי "חבל לזרוק". על־פי הפנג שוואי לכל חפץ סביבנו יש סוג מסוים של אנרגיה שמעוררת בנו רגשות, ותמונות משדרות מתוך התת מודע את מה שאנחנו מרגישים. למשל, נשים גרושות או רווקות תולות בחדרי השינה תמונות של נשים בודדות כהזדהות. רצוי להתבונן בתמונה ובחפץ ולשאול: "האם אני באמת אוהב/ת אותו?" אם התשובה היא "לא" – רצוי להיפטר מהתמונה או החפץ ולהחליף אותם במה שאוהבים. חשוב לא להתפתות ולאחסן בתוך הארונות את התמונות או החפצים שהוסרו, כי עצם קיומם בתודעה ימשיך לתקוע את האנרגיה.
מעצבי פנג שוואי מתייחסים גם לפינת האוכל ולחדרי השירותים:
פינת האוכל
חדר או פינת האוכל נחשבים על־פי הפאנג שוואי לחלל בו אפשר להתרכז. לפי הרפואה הסינית העתיקה, החלל הזה קשור לאדמה, וכדי למקסם את האנרגיה בו, מומלץ למקם מראה על הקיר הסמוך כדי שהפינה תשתקף בה, ולשים פרחים טריים על השולחן.
חדרי הרחצה והשירותים
יש לשמור על חדרי הרחצה והאמבטיה נקיים, לוודא שכל האסלות בבית מכוסות כדי לא להשליך את אנרגיית העושר לפח. כדאי גם לדאוג לכמה עציצים וצמחים שיסייעו לשמור על האנרגיה בחלל.
לפנייה לכתב/ת 
