לפני שבועיים הופיע שמה של טיילור סוויפט בחוברת העדכונים הרשמית של הבנק הפדרלי בארה"ב. "למרות ההתאוששות האיטית בתיירות באזור פילדלפיה", כתב הפד, "מאי היה החודש החזק ביותר להכנסות מבתי מלון בפילדלפיה מאז תחילת הקורונה, בעיקר בשל זרם האורחים שהגיעו לקונצרטים של טיילור סוויפט בעיר". כמה ימים אחר כך קבע מכון המחקר העצמאי Common Sense מקולורדו כי סיבוב ההופעות הנוכחי של סוויפט יכול להכניס לכלכלה האמריקאית 4.6 מיליארד דולר - יותר מהתוצר הלאומי הגולמי של 35 מדינות בעולם.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
קוראים לזה Taylornomics. בכל עיר שאליה טיילור סוויפט מגיעה בסיבוב ההופעות הנוכחי, The Eras, הראשון מאז 2018, גדודי ענק של מעריצים המכונים "סוויפטיז", יוצאים - בעיקר יוצאות - לקניות. The Eras ("התקופות" בתרגום חופשי) הוא סיבוב של 131 הופעות ב-17 מדינות ו-5 יבשות. הוא החל במרץ ויסתיים בארה"ב ב-9 באוגוסט, לפני שיחצה את האוקיינוס בדרך להיות הגדול ביותר בהיסטוריה, עם פוטנציאל הכנסות של מיליארד דולר וצפונה.
סוויפט מילאה בארה"ב אצטדיוני פוטבול שיכולים להכיל יותר מ-70,000 צופים להופעות שמגיעות לאורכים ברוס ספרינגסטינים של שלוש שעות ויותר. בדרך כלל היא שוהה בעיר מספר ימים ואיתה קהל עצום שמוציא הרבה כסף. כבר בנובמבר שעבר, כשהחלה הפצת הכרטיסים והאתר של Ticketmaster קרס — תקלה שהובילה לשימוע בקונגרס — היה ברור שמתחולל כאן משהו יוצא דופן. האנקדוטות על הדרכים שבהן ההופעות של סוויפט מפמפמות את הכלכלה המקומית בערים אמריקניות יכולות להישמע מגוחכות, אבל היחידים שצוחקים הם בעלי עסקים שחזר להם צבע לפנים.
למשל, היכל התהילה והמוזיאון של מוזיקת הקאנטרי בנאשוויל, טנסי. בדרך כלל לוקח לו ארבע שנים של תכנון כדי להציב תערוכה, אבל כשהתברר בתחילת השנה כי סוויפט תגיע בחודש מאי, נכנס המוזיאון למצב חירום והרים תערוכה תוך חמישה חודשים. ואכן, מאי היה החודש הטוב ביותר של המוזיאון בהיסטוריה בת 65 השנים שלו, עם 114,000 קוני כרטיסים.
זה נכון לגבי כל מקום שאליו הגיעה סוויפט השנה. ערים ברחבי ארה"ב יצאו לגמרי מדעתן לקבל את פני הסוויפטיז. גלנדייל, אריזונה, שינתה את שמה באופן זמני לסוויפט-סיטי; סנטה קלרה, קליפורניה, מינתה את סוויפט לראשת עירייה של כבוד; מגדל ויליס בשיקגו הואר בסגול וזהב לילה אחד, וירוק צהבהב לילה אחר, כהומאז' לכמה מהאלבומים של סוויפט.
אחרי הופעה בלאס וגאס במרץ, פירסמה רשות התיירות המקומית כי בימים שסביב ההופעה חזרה התיירות בווגאס לרמות של טרום המגפה. שיקגו ומיניאפוליס שברו שיאים של כל הזמנים במספר הזמנות חדרי המלון. בסינסינטי נכנס לעיר סכום של 48 מיליון דולר מהוצאות הקשורות להופעה. שיעור התפוסה בבתי מלון בכל אזור פיטסבורג התקרב ל-100%. פלטפורמות להזמנת מלונות קרסו מעומס. שתי ההופעות שלה בדנוור הניבו 140 מיליון דולר עבור התוצר המקומי הגולמי של קולורדו.
ועוד: למעלה מ-40 אלף איש השתתפו בסינסינטי באירוע שנקרא Taygate, וגם בו הוציאו כסף על כל דבר: מקליעת צמות בסגנון טיילור סוויפט ועד איפור כמו שלה. הם שתו קוקטיילים שנקראו Lavender Haze, על שם השיר. חנות בשם Glam Doll Donuts ממיניאפוליס מכרה סופגניות בנושא טיילור סוויפט, שהגיעו בקופסה של 12: על עשר היה שם אלבום של סוויפט, על אחת הייתה החתימה שלה ועל עוד אחת צוירו פניה בשוקולד. כל ה-12 כוסו כמובן בנצנצים אכילים. הקופסה עלתה 63 דולר. אנשים עמדו בתור כל היום. עובדי החנות לא עמדו בקצב.
כל זה קורה עוד לפני שסוויפט יצאה להמשך הסיבוב באסיה, אוסטרליה, אירופה ודרום אמריקה. מוקדם יותר החודש נאלץ אתר Ticketmaster לדחות מכירת כרטיסים להופעות בצרפת, אחרי שכמעט מיליון איש ישבו בתור מול המחשב והרביצו למקלדת. סיבוב ההופעות המרוויח בכל הזמנים הוא Farewell Yellow Brick Road Tour של אלטון ג'ון שהסתיים בחודש שעבר אחרי שלוש שנים עם הכנסות של 939 מיליון דולר - כשטיילור סוויפט תסיים את הסיבוב שלה, היא תעקוף אותו, עם מספר הופעות קטן בהרבה.
האלבום הראשון של טיילור סוויפט יצא ב-2006, כשהייתה בת 16, ומכר רק בארה"ב 5.8 מיליון עותקים. 17 שנה והרבה עליות וירידות אחרי, נראה כי אין לה מתחרות כמעט בשום אספקט של התעשייה. נכון לחודש הזה, סוויפט היא המוזיקאית עם הכי הרבה שירים במצעד ההשמעות של בילבורד (212), הכי הרבה שירים שהגיעו לטופ 40 שירים (119), הכי הרבה בטופ 20 (73), והכי הרבה בטופ 10 (42). ב-2021 היה חודש שבו כל העשירייה הראשונה במצעד של בילבורד הייתה שירים של סוויפט.
לפי פורבס, נכון לחודש יוני, סוויפט גם עלתה למקום השני בדירוג הנשים שהן self-made במוזיקה, עם שווי מוערך של 740 מיליון דולר. היא עברה את מדונה, ששוויה הנקי עומד על 580 מיליון דולר, ואת ביונסה (540 מיליון), שתיהן כמובן ותיקות ממנה בתחום. רק ריהאנה, שיש לה אימפריית מוזיקה וקו איפור באותה רמה, מקדימה אותה (1.4 מיליארד).
חלק גדול מזה, מודים היום גם המזלזלים הגדולים מתחילת הדרך, הוא כישרון מוזיקלי לא מבוטל בכלל. סוויפט יוצרת מוכשרת שהמוזיקה שלה התפתחה מסגנון קאנטרי מוגבל, לפופ שמצליח להגיע כמעט לכל סוג של קהל. אבל חלק גדול לא פחות הוא שמדובר באשת עסקים מבריקה, ואישה ששברה את כל התדמיות שלה כשהתגלתה כפמיניסטית חסרת מורא.
מעל הכול, היא כנראה מבינה היטב בכלכלה. או שסתם יש לה יועצים טובים. כך או אחרת, היא יודעת מה היא עושה. ראשית, היא מופיעה מעט מאוד. הסיבוב הקודם שלה היה ב-2018, וגם בלי המגפה ספק אם הייתה מופיעה מאז. זה באמת עניין בסיסי של היצע וביקוש. יכול להיות שאם הייתה מופיעה יותר, הלחץ לראות אותה לא היה כל כך גדול, אבל עכשיו הדרישה עצומה והאספקה מינימלית.
"היא מכונת יח"צ מהמשומנות בהיסטוריה בכל תחום", אמר ליאהו דארין דובר-סמית, מרצה לשיווק באוניברסיטת מטרופוליטן סטייט בדנבר, "אבל אין תחושה שזו מכונת שיווק, יש הרגשה כאילו היא אחראית באופן אישי לכל דבר. זה נראה כל כך אותנטי, וכל אישה מרגישה שהיא יכולה להתחבר אליה. המרקטינג שלה נראה חסר מאמץ. חוץ מזה שהיא באמת אמנית פופ אדירה. יש לה את גורם ה־It הזה, שתמיד קשה להגדיר מהו, אבל ברור שיש לה אותו".
הדבר השני שעשתה סוויפט וגרם לגברים החזקים ביותר בתעשייה להבין שלא כדאי להסתבך איתה, היה להפוך את עצמה וכל מה שקשור אליה לסימן רשום אחד גדול. היסטוריה של חילוקי דעות עם מנהלים ומפיקים לגבי הזכויות על היצירה שלה, לימדה אותה לקח אחד: הסימן הרשום הוא אח. בשנים האחרונות היא רשמה לפחות 200 סימנים מסחריים, החל בשמה וחתימתה, דרך שמות האלבומים ומועדון המעריצים, שמות שירים ומילים, ושמות סיבובי הופעות. הסימן המסחרי Taylor Swift מכסה מגוון רחב של סחורה שמגיע עד כלי כתיבה וצעצועים. בקיצור, אי אפשר להרוויח היום דולר משום דבר שקשור בטיילור סוויפט בלי לעבור דרכה.
הכול התחיל כשהלייבל לשעבר של סוויפט, Big Machine Records, נמכר ל-Ithaca Holding, חברה בבעלות המנהל המוזיקלי, סקוטר בראון. חוזה ההקלטות של סוויפט עם ביג מאשין אומנם הסתיים שנה קודם לכן והיא עברה לחברה אחרת, אבל ביג מאשין עדיין היו בעלי המאסטרים של ששת האלבומים שהקליטה שם - מה שאומר שהם המשיכו להימכר, וסוויפט לא ראתה שום דבר מהרווחים.
היא פירסמה פוסט ארוך במדיה חברתית שבו כתבה כי לא ניתנה לה ההזדמנות להיות הבעלים של יצירתה, וכי לאורך השנים הייתה נתונה ל"בריונות בלתי פוסקת ומניפולטיבית" מצד בראון (שמנהל גם את ג'סטין ביבר ודמי לובאטו). "בעצם, המורשת המוזיקלית שלי עומדת להיות בידי מישהו שניסה לפרק אותה", אמרה סוויפט, לפני שהגישה את הנקמה קרה וטעימה במיוחד.
החל מאוגוסט 2019 היא מקליטה מחדש את האלבומים המקוריים שלה, ומוסיפה עליהם את הסימן Taylor’s Version. הסוויפטיז, שנמצאים בכל העולם ובדרך כלל שייכים, ובעיקר שייכות, למעמד הבינוני-גבוה, רצים לקנות את הגרסאות האלה כדי לתמוך בה, למרות שכמובן יש להם את התקליטים המקוריים.
גם סיבוב ההופעות הנוכחי של סוויפט מוגן תחת הסימן Taylor Swift The Eras Tour, ובכך היא מבססת זכויות בלעדיות לכל מה שקשור במופע. מי שניסה לראות הופעה בצפייה ישירה, נחסם מהר. מי שהעלה קליפים מההופעות בטיקטוק או פייסבוק, גילה מהר מאוד שאלה נמחקו, כי "מדובר בהפרה של סימן מסחרי". בקיצור, מי שרוצה לראות צילומים של מה שהופך לסיבוב ההופעות המצליח בהיסטוריה, יצטרך לחכות להפקה הרשמית, כי היום זו הכלכלה של טיילור סוויפט, ואנחנו רק חיים בה.
ההיסטריה סביב טיילור סוויפט מגיעה גם לישראל. בקיץ 24' סיבוב ההופעות של סוויפט ינחת באירופה והישראלים מסתערים על הכרטיסים. ב"איסתא ספורט" מציעים חבילות להופעות של סוויפט בפריז, לונדון ואמסטרדם, והביקוש היסטרי. "קהל היעד הוא בעיקר נשים", אומר גל שורר, מנהל המחלקה הסיטונאית של איסתא ספורט. "יש הרבה הזמנות של אמא ובת, אמא ושתי בנות או בנות עשרה שטסות לבד. האמת שלא הערכנו שיהיה כזה ביקוש. היו אצלנו ויכוחים במשרד אם סוויפט היא תופעה אמריקאית שלא מושכת את הקהל הישראלי כמו קולדפליי, אבל גם אנחנו הופתענו. רוב המזמינות מחפשות כרטיסים במקומות הכי טובים, הכי קרוב לבמה ומוכנות לשלם יותר".
מה המחירים?
"באזור ה-1,500 יורו לחבילת בסיס שכוללת טיסה ישירה, מלון 3 כוכבים וכרטיס, כמובן. בלונדון 4 לילות בסוף יוני יעלו 1,500 פאונד להופעה בוומבלי. באמסטרדם הופעה ביוהאן קרויף ארנה, 3 לילות יעלו 1,500 יורו, ובפריז 3 לילות בתחילת מאי יעלו 1,400 יורו. כמובן שאפשר לשדרג את המלון ואת המיקום בהופעה בעלות משתנה, אני יכול להגיד שבינתיים מבחינת הביקושים פריז מנצחת בנוק אאוט".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.07.23
