בשנת 2019 חיסל צה"ל מהאוויר את איש חמאס, חמיד אחמד חודרי, כשנסע במכונית ברחוב בעזה. חודרי היה איש הכספים המרכזי של איראן בעזה ומקורב ליחיא סינואר. בהודעה של צה"ל אחרי החיסול נאמר כי "איראן תצטרך למצוא איש כספים חדש בעזה". היא כמובן מצאה. הפעם זה היה איש עסקים בשם זוהיר שאמלאק, שניהל, לפחות רשמית, עסק לגיטימי להמרת כספים שנקרא "אל־מוטהאדון". שאמלאק לא רצה לסיים את חייו כמו חודרי והחליט לשנות אסטרטגיה, כדי שיהיה קשה הרבה יותר לזהות את צינור הכסף טהרן־עזה, וכמובן קשה יותר להגיע אליו: הוא עבר למטבעות דיגיטליים ממש ברגעי הזוהר של הקריפטו במהלך הקורונה.
עוד כתבות +ynet:
בהתחלה, חמאס השתמש בקריפטו רק כדי לקבל תרומות בקנה מידה קטן, אבל ב־2020 הקריפטו כבר הפך לשיטה הכמעט בלעדית של העברות בקנה מידה גדול בין איראן לארגוני הטרור בעזה. המרדף אחרי דרכי המימון הרבות של חמאס, שגם כך היה לא פשוט, הפך מסובך עוד יותר.
כשהמוני מחבלים חצו את הגדר והפכו את 7 באוקטובר לשבת הקשה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הם עשו זאת עם גב כלכלי חזק שנבנה, בין היתר, על לפחות שלוש שנות ניצול שוק מטבעות וירטואלי פרוץ ונטול רגולציות, גן עדן לאנשים האפלים ביותר בעולם. כשמדברים היום על "לחסל את חמאס", צריך לדעת שלא יספיק רק "חיסול" פיזי של חמושים וראשי הארגון — בלי ניפוץ מוחלט של הרשת הכלכלית, תמיד אפשר יהיה להקים את ארגון הזוועות הזה מחדש. ובעולם שבו קל להעביר הרבה מאוד כסף, מהר ומבלי שאיש יוכל לראות, המשימה הזו הופכת עוד יותר פשוטה.
"תחום מימון הטרור הוא תמיד משחק חתול ועכבר", אמר לפורבס ג'יי פאנוסי, אנליסט לשעבר ב־CIA ומומחה לעולם הקריפטו, "מי שרוצים לעצור את חמאס יצטרכו להיות זריזים ויצירתיים כמו היריב, ולהשתמש בכלים שכבר עומדים לרשותנו כדי לזהות ולשבש את הרשת הפיננסית שלו".
ההפתעה הנוראית של 7 באוקטובר הייתה, זה כבר ברור, תוצאה של שאננות ישראלית בכמה רבדים. אחד מהם היה פשוט חוסר הערכה או חוסר הכרה בקשרים שיצר חמאס בצמרת הזירה הכספית במערב, בעיקר בארה"ב. לפי מומחים במימון טרור, הזרוע הצבאית של חמאס הייתה גם אחת הראשונות שאימצו שימוש במטבעות קריפטוגרפיים. ארה"ב הגדירה את חמאס כארגון טרור ב־1997 והגבילה את הגישה שלו למערכת הבנקאות הבינלאומית; ההגבלות של ישראל על עזה לאורך השנים הקשו על חמאס להשיג מזומנים פיזיים, אז הוא הבריח שטרות דרך המנהרות. ואז הגיע הקריפטו ופתר את כל הבעיות — אין צורך בכסף פיזי, אין צורך במערכת הבנקאות העולמית הממוסדת. "זו הדרך השקטה והנוחה עבורם להכניס כסף לעזה", אמר לוול סטריט ג'ורנל, טום אלכסנדרוביץ', מנהל חטיבת הגנת הסייבר במנהל הסייבר הלאומי של ישראל.
מאז 2021 התחקתה ישראל אחרי תשלומים של עשרות מיליוני דולרים ממשמרות המהפכה באיראן לבורסת אל־מוטהאדון שבבעלות שאמאלק, שיועדו לקניית נשק ותשלום משכורות. המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (NBCTF) הוציא בשלוש השנים האחרונות לפחות שבעה צווים להחרמת כספי קריפטו של שלוש בורסות בעזה. ארנקים דיגיטליים שזוהו על ידי המטה ללוחמה כלכלית כמקושרים לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי קיבלו, לפי תחקיר של וול סטריט ג'ורנל, למעלה מ־130 מיליון דולר. את הקריפטו שנשלח לארנקים הדיגיטליים שבשליטת בורסות הכספים המזוהות עם חמאס — אפשר להמיר למזומן גם בעזה, והציר הזה סייע לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי לקבל סכומים גבוהים מאיראן במהלך השנתיים שקדמו ל־7 באוקטובר.
בכירים במטה ללוחמה כלכלית הסבירו בתחקיר כי הבורסות פועלות כמו מפעלי הונאה וארגוני פשע ברחבי העולם — פעילות לגיטימית לתשלומי סחר, מכסה את המימון לטרור. כדי לטשטש את נתיב הכסף, הבורסות שינו מדי יום את כתובות הארנקים שבהם השתמשו, וגם קיבלו כספים מ־Garantex, בורסת קריפטו רוסית גדולה שנמצאת תחת סנקציות אמריקאיות, ועוד מספר בורסות איראניות. אם זה לא מספיק, הם גם הצליחו להעביר כסף אפילו דרך Binance, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם. כך למשל, הצו הראשון של המטה ללוחמה כלכלית נגד הבורסה של שמאלאק כוון ל־47 חשבונות ב־Binance.
המעורבות של Binance, מידיעה או לא, בהעברת כספים לארגוני טרור, הייתה גם הקש האחרון עבור הממשל האמריקאי שהידק בשנתיים האחרונות על הלחץ על ראשי תעשיית הקריפטו. בחודש שעבר הוגש נגד Binance כתב אישום בן 13 סעיפים, כולל האשמות כי סייעה לחמאס, הפרה סנקציות והקלה על סחר בבני אדם וסמים. פלטפורמת המסחר העולמית, המהווה כמחצית מכלל פעילות הקריפטו, הסכימה לשלם 4.4 מיליארד דולר כדי להסדיר את האישומים ונכנסה לתהליך שבסיומו ספק אם עדיין תוכל לעשות עסקים בארה"ב. מנכ"ל Binance, צ'אנגפנג ז'או — שמילא תפקיד בולט בקריסת בורסת ה־FTX של סם בנקמן־פריד בשנה שעברה — הודה באשמת הלבנת הון, התפטר מתפקיד המנכ“ל, הסכים לשלם קנס כולל של 200 מיליון דולר ועשוי אף לקבל עונש מאסר.
"Binance העלימה עין מהמחויבויות המשפטיות שלה במרדף אחר רווח, כישלונותיה המכוונים איפשרו לכסף לזרום לטרוריסטים, פושעי רשת ומתעללים בילדים באמצעות הפלטפורמה שלה", אמרה שרת האוצר האמריקאית ג'נט יילן, שהוסיפה כי קבוצות כמו גדודי אל־קסאם של חמאס ודאעש השתמשו ב־Binance לביצוע עסקאות. "התוצאה של העונשים האלה תהיה קץ להתנהגות החברה שהיוותה סיכונים למערכת הפיננסית של ארה"ב ולביטחון הלאומי במשך זמן רב מדי“, הוסיפה יילן, "ואני רוצה להיות ברורה: אנחנו גם שולחים מסר לתעשיית המטבעות הווירטואליים בצורה רחבה יותר, היום ולעתיד".
העונשים שהוטלו על Binance, גם כחברה וגם על ראשיה, הם הגדולים בהיסטוריה ומבהירים כי 7 באוקטובר היה חציית קו גם ביחס של ארה"ב לתעשיית הקריפטו כולה. יותר מ־100 מחוקקים אמריקאים חתמו בחודש שעבר על מכתב המביע דאגה לגבי "איומי הביטחון הלאומי החמורים" הנובעים מהשימוש בקריפטו למימון טרור. "העולם צפה באימה איך חמאס מבצע פעולות טרור אכזריות נגד ישראל", אמר הסנאטור הדמוקרטי שרוד בראון מאוהיו, שמשמש כיו"ר ועדת הסנאט לענייני בנקאות, "בוועדה זו הזהרנו שוב ושוב מפני הקריפטו ותפקידו במימון בלתי חוקי - כולל מימון טרוריסטים. כאשר רשויות אכיפת החוק מנסים להתחקות אחרי או לחסום כספי קריפטו, זה הופך להיות משחק של חפרפרת. הם עוצרים עסקה אחת, והפושעים עוברים לפלטפורמה אחרת, עם כינוי אחר. אנחנו חייבים להיות הרבה יותר אגרסיביים נגדם כי זה לא יכול להימשך ככה".
לשכת המסחר הדיגיטלי בארה"ב, ארגון לוביסטי של תעשיית הקריפטו, טוענת כי המטבע הווירטואלי לא עוזר למימון טרור יותר ממטבעות אחרים. "טכנולוגיית בלוקצ'יין מאפשרת מעקב ופירוק של מימון טרור המבוסס על בלוקצ'יין, והיא הוכחה כיעילה מאוד עבור אכיפת החוק", אמרה הלשכה בתגובה לשורה של הצעות חוק אנטי־קריפטו שנמצאות בדיונים בקונגרס.
זה אכן נכון שמבחינת מי שרוצה להשתמש בקריפטו למעשים לא חוקיים, יש נקודת תורפה אחת לעסקאות ביטקוין מוכרות: הן נרשמות בפנקסי בלוקצ'יין ציבוריים ויחסית קל לעקוב אחריהן. חמאס, למשל, הבטיח לתורמים ברחבי העולם שהעבירו לו כספים, שהעסקאות שלהם אנונימיות, אבל הכל נרשם בבלוקצ'יין, מה שאיפשר למשרד המשפטים האמריקאי להחרים לפני שלוש שנים 150 חשבונות קריפטו הקשורים לגדודי אל־קסאם ב־2020.
באפריל האחרון הודיע חמאס כי יפסיק את מאמצי גיוס הכספים בביטקוין, אבל זה לא אומר שהוא הפסיק להשתמש בקריפטו. הוא פשוט מצא, כפי שהזהיר סנטור בראון, פלטפורמה אחרת. קוראים לה Tron, והיא הלהיט החדש של ארגוני הטרור הנתמכים בידי איראן, מחמאס עד חיזבאללה. זו רשת קריפטו שצומחת במהירות, מהירה וזולה יותר מביטקוין, וגם קשה יותר למעקב. "הנתונים שלנו מראים שארגוני הטרור הללו נוטים יותר ויותר להעדיף את טרון", אמרה לרויטרס מרגאנקה פטנאיק, מנכ"לית חברת ניתוח הבלוקצ'יין, Merkle Science.
הייוורד וונג, דובר של טרון, הרשומה באיי הבתולה הבריטיים, אמר בתגובה כי "כל הטכנולוגיות והמטבעות יכולים לשמש לפעילויות מפוקפקות", והביא כדוגמה את הדולר האמריקאי "המשמש גם הוא להלבנת הון". וונג אמר כי לטרון "אין שליטה על מי שמשתמש בטכנולוגיה שלה וכי היא אינה קשורה לקבוצות טרור כפי שזוהו על ידי ישראל". כך או אחרת, בין יולי 2021 לאוקטובר 2023 הקפיא המטה הלאומי למלחמה כלכלית לא פחות מ־143 ארנקי טרון שהיו קשורים לארגוני טרור. גם איראן השתמשה בעבר בטרון כדי לעקוף את הסנקציות של ארה"ב. רויטרס, למשל, דיווחה כי בין 2018 ל־2022 ביצעו חברות איראניות עסקאות בשווי 8 מיליארד דולר דרך טרון.
מספר שבועות לאחר 7 באוקטובר, הודיעה ישראל על תפיסת חשבונות הקריפטו הגדולה ביותר אי פעם והקפיאה כ־600 חשבונות שהיו מחוברים לבורסת חליפין בעזה, אבל בסופו של דבר מדובר בטיפה בים והמפעל הכלכלי של חמאס עדיין גדול ומגוון. ארה"ב מעריכה כי איראן מעבירה לארגון כ־100 מיליון דולר בשנה. לכך צריך להוסיף את ההכנסות של חמאס מתיק השקעות עולמי, גיוס כספים דרך ארגוני צדקה, סיוע חוץ של מזוודות דולרים מקטאר בתמיכת ישראל, ומהכנסות ממסים בעזה. "חשוב להזכיר כי הקריפטו הוא חלק ממימון טרור גדול בהרבה", אמר ל־NPR ארי רדבורד, אנליסט בחברה המתמחה בהגנה מפני תרמיות קריפטו, "מי שמממנים טרור, כמו כל העבריינים, הם אופורטוניסטים והם משתמשים בכל מה שהם יכולים כדי לגייס כספים, כולל קריפטו. חמאס אכן אסף כסף בצורה כזו, אבל הקריפטו עדיין מייצג רק חלק ממאמץ גיוס הכספים שלהם, גם כי בשנים האחרונות הרשויות בארה"ב וישראל התרכזו במימון הקריפטו של חמאס וצברו הצלחות".
