לפני שבועיים, בערב השבת שבה היה אמור החטוף עומר שם טוב להשתחרר מידי חמאס, פירסמה אמו, שלי שם טוב, פוסט מרגש, שעורר תהודה גדולה, ובו תיארה איך בשנה שעברה, בפרשת השבוע "משפטים", היא החליטה לשמור שבת, והשנה בשבת של אותה פרשה בדיוק חזר עומר הביתה. "בשבת הזאת אזכה לחבק את עומר שלי בדיוק שנה אחרי, וזה מדהים כמה הכל מדויק. היום לפני שנה הוזמנו לשבת שערך ארגון 'נפש יהודי' למשפחות החטופים, שבת שלא אשכח לעולם, שבת ראשונה בחיי שקיימתי כהלכתה, עם משפחות חרדיות שאירחו אותנו. התחבקנו, התפללנו, שרנו ועברנו שבת של קודש. באותה שבת לקחתי על עצמי לשמור שבת", כתבה שלי.
המעבר מבית חילוני לשמירת שבת הוא לא פשוט. "הפחד מלשמור שבת היה שהחופש נלקח ממני", מספרת לנו שלי שם טוב, "שאני לא יכולה לנסוע לאן שאני רוצה. דבר נוסף :ההתארגנות של האוכל, איך מתארגנים לכל השבת בלי אפשרות לחמם. אבל השבת מילאה אותי בכוח רוחני, ובסוף כאשר לקחתי החלטה, הפחדים נעלמו".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
שלי שם טוב היא לא היחידה מקרב משפחות נפגעי 7 באוקטובר והמלחמה – משפחות חטופים, משפחות שכולות, חטופים ששבו, פצועים ובני משפחותיהם – שמצאו עצמם בעקבות האירוע הנורא מתחילים או חוזרים לשמור שבת. זה התחיל עם ניצולי הטבח בנובה, שחל בשבת שמחת תורה, חילונים וגם כאלה שיצאו מבתים שומרי מצוות. אחר כך, עם כאב החטופים, התחלנו לשמוע יותר ויותר אמהות של חטופים, במובילות של מירב ברגר, אמא של אגם, וגם אמהות אחרות, שהחלו לשמור שבת, לצד סיפורים על חטופים שניסו לשמור שבת גם במנהרות בעזה: אגם ברגר סירבה לבשל בשבת למשפחה שהחזיקה בה, לירי אלבג סירבה לכבות את האור ביום כיפור, דניאלה גלבוע תירגמה את השיר "שלום עליכם" ושרה אותו בערבית.
אורית מאיר, אמו של החטוף אלמוג מאיר ז'אן ששוחרר, סיפרה שהחלה להדליק נרות שבת מאז שנחטף. היום היא מחלקת "ערכות לשמירת שבת", ובהן מוצרים למי שמתחילים לשמור שבת, אותן היא מקבלת מהארגון ההתנדבותי "ושמרו". הארגון, שנוסד אחרי אסון מירון ב-2021 ובשנה האחרונה צבר תאוצה, חילק בשנה הזו למתחילים בשמירת שבת, כולל בקיבוצים חילוניים וביחידות צבאיות, קרוב ל-4,000 ערכות חינם. כל ערכה בשווי 770-970 שקל, עם 16-17 פריטים שמצויים בכל בית של שומרי שבת ותיקים, כמו פמוטות, פלטה חשמלית, מיחם לשבת, שעוני שבת, כיסוי ומגש לחלות, התקן שבת למקרר, ערכת הבדלה, ואפילו כיסויים למתגי תאורה כדי ששומר שבת טרי לא ידליק או יכבה בטעות ומתוך הרגל את האור במהלך השבת.
אבי בן ישראל (51), זמר, מנחה אירועים ומו"ל במגזר החרדי, הקים את הארגון שבועיים לאחר אסון מירון. את המימון לערכות הוא מגייס מתרומות. "בכל פעם שחוזר חטוף אנחנו רואים קפיצה בביקוש", הוא מספר. "בשבוע שבו חזרה אגם ברגר, חילקנו 150 ערכות. אורית מאיר, אמא של אלמוג ז'אן מאיר, שקיבלה ערכה, לקחה עוד וחילקה לאחרים. הסניף שלנו באילת מחלק מדי חודש 20-30 ערכות. מי חלם?"
בפייסבוק יש קבוצה תוססת של "חילונים שומרי שבת". 12,000 חברים, וכל שבוע מצטרפים חדשים. בסרטון שעלה בקבוצה השבוע, למשל, קורא גיא הוכמן לשמור שבת דווקא בשבת זו, של פרשת "זכור", בסימן "זכור את אשר עשה לך עמלק", כדי לזכור שאנחנו אחים לצרה. בסרטון אחר אגם ברגר מתרגשת ממפגש עם שתי ילדות שקראו תהילים לחזרתה מהשבי, ומבקשת "שכל אישה עם הבת שלה ידליקו נרות שבת להחזרת החטופים".
ההתקרבות לשבת קרתה גם לשחר ארד (32), מנהלת קניון ביג קסטינה. "באתי מבית חילוני לחלוטין. הדליקו נרות בליל שבת, אבל לפני הארוחה", היא מספרת. "הגורל הוביל אותי להכיר בחור שומר שבת. במהלך הדרך, ובמיוחד באוקטובר הנורא, הרגשתי שבשבת יש משהו נוסף. הייתי שבעה חודשים במילואים, פתאום הרגשתי שמשהו שומר עלייך בכל מיני סיטואציות לא פשוטות בשטח. התחלתי להדליק נרות שבת, בזמן. אני משתדלת לא לנסוע בשבת, אלא אם יש ארוחה משפחתית מאוד חשובה. אנחנו לא מדליקים בשבת טלוויזיה, אורות, הטלפון על שקט, רק למקרי חירום. אנחנו נהנים מהזמן ביחד, קוראים ספר. ויש רגעים של ניחותא שלא היו לנו קודם".
מרגלית פרץ (דרעי), בתו של אריה דרעי ובכירה בעמותת "נפש יהודי", מכירה סיפורים רבים נוספים. "נפש יהודי מארגן לימוד יחד בשיטת החברותא לחילונים וחרדים, והביקוש מצד חילונים גדול מאי פעם", היא אומרת. "היום יש לנו כ-20,000 זוגות של חברותות. הבקשה החוזרת על עצמה — 'אני רוצה לדעת למה הרגו אותנו, עד היום לא הבנתי מה המשמעות שלי כיהודי'. בין החטופים יש כאלה שחזרו מאמינים בטירוף. בכל שבוע אני הולכת לבקר חיילים בשיבא. השבוע עצר אותי אבא של חייל ואמר: 'ראיתי את הפוסט של שלי שם טוב והחלטתי לשמור שבת'. והוא לא היחיד".
לדברי פרץ, אחד הקשיים הגדולים של המתחילים לשמור שבת הוא הפנאי שנוצר בלי טלפון ורשתות חברתיות. "בהתחלה מדובר בהלם, אחר כך לומדים את יתרונות הפנאי. אם אחד מבני המשפחה מתחיל לשמור שבת, ויש במשפחה מישהו שהוא אנטי, השבר הגדול יהיה מול הפלטה שנכנסת למטבח. היא מבהילה. משדרת ריח של 'אתם עושים אותי דוס'".
לעלייה בשמירת השבת יש השפעה על המכירות של מוצרים הקשורים לשמירת שבת. יפית לוי, מנכ"לית משותפת ברמי לוי, מספרת: "לראשונה הכנסנו לרשת פלטות חשמליות ומיחמי מים לשבת, והמכירות טובות מאוד". ברשת אושר עד מדווחים על צמיחה דו-ספרתית במכירות מוצרי החשמל הלבנים לשבת, נרות שבת, נרות נשמה ואפילו נייר טואלט חתוך. אדיר מלכה, מנכ"ל הידורית, יבואנית פלטות ומיחמים לשבת מקטגוריית הפרימיום, מתרגש משיחות טלפון שהוא מקבל מהורי חטופים והורי חיילים שלא שמרו שבת מעולם. "זה מתעצם וגדל", הוא אומר.
"אני רואה עלייה של 20% במכירות מיחמי מים ופלטות חשמליות לשבת, בהשוואה לינואר-פברואר 2024", אומר נדב זילברשטיין, משנה למנכ"ל רשת טרקלין חשמל. "ויש להיט חדש: פלטות חשמל מתקפלות, שהוכנסו בסוף 2024 ונמכרות חזק".
"מכרנו למעלה מ-50,000 פלטות מתקפלות במחצית השנה הראשונה", אומר מנשה חיים, סמנכ"ל גולד ליין. לרשת שני דגמים: 400-ATL לארבעה סירים ו-600-ATL לשישה סירים, כשהגדול אחראי לרוב המכירות. ברשת מחסני חשמל מדווחים על מכירות של 8,000 יחידות של הפלטה המתקפלת המתחרה "סלמור", וזה המון, אומרים ברשת. טל שטיינברגר, מנכ"ל חברת סלמור, מסרב לספק נתוני מכירות, אבל מדובר בהיקפים מרשימים, על רקע העובדה שהמכירות השנתיות של כל שוק הפלטות לשבת בישראל נעות בין 200,000 ל-300,000 יחידות.
שני המתחרים טוענים כל אחד לזכות ראשונים על המוצר. על פי שטיינברגר, ההשראה באה לו ממכשיר המשמש מסעדות סיניות כדי לשמור על חום המזון על השולחן, בו נתקל בתערוכה בסין, והוא התאים אותו אצל היצרן לשוק הישראלי. מנשה חיים מגולד ליין טוען שזכות היוצרים לרעיון שהפך ללהיט שמורה דווקא לו.
שתי החברות הן שחקניות ותיקות בתחום המוצרים החשמליים לשבת, בנוסף למכירות של שורת מוצרי חשמל קטנים. בשתיהן מבחינים בעלייה במכירות מוצרי הבסיס לשבת, אבל שום להיט לא מגיע לעוצמת המכירות של הפלטות המתקפלות, שהצליחו לצאת מתחום הציבור שומר השבת וקוסמות גם למטיילים.
לעומתם, אדיר מלכה מהידורית החליט לא לשווק פלטות מתקפלות. "מדובר בגימיק, בסופו של יום הן לא מחממות כמו הפלטות הרגילות", הוא קובע. היבואנים טוענים, וכך גם אנשי מכון "צומת" שנתן הכשר לשימוש במוצר בשבת, כי לקראת פסח יגיע הדור החדש שמחמם יותר. שישה יבואנים הגישו ל"צומת" בקשות לאישור פלטות מתקפלות, והוא רק אחד משלושה גופים העוסקים בהענקת הכשרים למוצרים מתאימים לשבת. צומת מקובל על הציבור הדתי לאומי, והשניים האחרים, "משמרת השבת" ו"המכון המדעי טכנולוגי להלכה", מקובלים גם על הציבור החרדי.
"עולם שמירת השבת מגלגל מחזורים מרשימים, שקשה מאוד לאמוד", אומר דודי דרור, מנכ"ל מכון המחקר אסקריא, המתמחה בשוק החרדי. "בתחום המזון לארוחות השבת יש רכישה של מוצרים מפנקים ויקרים יותר, כולל משקאות חריפים. גם מכשירי החשמל הייעודיים עולים כיתה – הפלטות משוכללות יותר, וגם מחליפים אותן אחת לשנתיים בערך, ולא נצמדים לפלטה עשרות שנים כמו בעבר. יש גם מעבר מהמיחמים הקלאסיים לברי מים למיניהם, שמחיריהם מגיעים לאלפי שקלים, לעומת מאות שקלים למיחמים".
בתחום ברי המים זה קורה גם בגלל העובדה שקטגוריית המיחמים הקלאסיים נתפסת כמסוכנת יותר. לא מעט ילדים נכוו בגלל מיחם שבת מלא מים רותחים שהתהפך על השיש. בשנה האחרונה הזהיר משרד הכלכלה משימוש בשני מכשירים בקטגוריה – מיחם וקומקום חשמלי לשבת – כי התגלו כמסוכנים. סיבה נוספת לשינוי היא העלייה ברמת החיים והצורך להתפנק.
וכך, חברת מי עדן, שאיננה מזוהה עם מוצרים שעונים על צורכי לקוחות שומרי מצוות, יצאה לאחרונה עם "ריינבו" – מיני בר לשבת, עם יתרון למתחילים ולעצלנים. כל תפעול המתקן אוטומטי. לוח השנה העברי מובנה בתוכו, והוא יודע מתי נכנסות ויוצאות השבתות וגם החגים. "מדובר במערכת שקיימת כבר ארבע שנים ומשווקת בשוק הדתי תחת השם 'נועם 2' על ידי חברת אפיקים", מסבירה מורן שירזי, מנהלת מכירות המגזר הפרטי במי עדן. אפיקים היא החברה הגדולה והוותיקה העוסקת בברי מים לשומרי שבת, ונועם 2 הוא המתקדם שבהם. במי עדן ביקשו מהיצרן להכניס למוצר סנן איכותי יותר, שינו את העיצוב, וכמובן החליפו שם. המוצר החדש נמכר ב-3,564 שקל למסתפקים באחריות לשנה. מי שרוצה אחריות לשלוש שנים כולל הסננים הנדרשים להחלפה במהלך תקופה זו, ישלם 5,112 שקל ב-36 תשלומים (142 שקל לחודש). נועם 2, לעומתו, נמכר ב-2,990 שקל במחסני חשמל וב-ksp. במי עדן משוכנעים שהמחיר לא ירתיע. "קיבלנו פניות רבות מלקוחות שרוצים פתרון לשבת. הביקוש בינתיים גדול מאוד", מדגישה שירזי.
ומצד שני, לנדוור, עוד חברה שלא מזוהה עם שומרי שבת, השיקה מכונת אספרסו ידנית, מיניספרסו NS, המופעלת על ידי לחץ אוויר ומאפשרת לשומרי שבת לצרוך קפה אספרסו מקפסולות גם בשבת, ולא רק קפסולות של לנדוור, אלא של כל חברות הקפסולות. המחיר: 199 שקל באתר "קפה לנדוור". מסתבר שבחברה התחילו לייבא את המכשירים – מתוצרת חברת WACACO הסינית – כבר לפני שנתיים, לשימוש בשטח ובטיולים. רק לאחרונה, בעקבות מפגש עם אנשי משרד פרסום המתמחה במגזר החרדי, הבינו את הפוטנציאל השיווקי והחליטו לצאת איתו בגדול לציבור שומרי השבת. עד כה מכרו למעלה מ-1,000 מכשירים. למכשיר הכשר של מכון צומת לשימוש בשבת.
במכון צומת מרגישים היטב את הבאזז החדש סביב השבת מאז פרוץ המלחמה. "אם בשנים עברו היינו מקבלים 200 בקשות לשנה להיתרים לשימוש במכשירים שונים בשבת, בשנה האחרונה הגיעו למכון כ-500 בקשות. בין המוצרים: פלטות חשמליות מתקפלות, ברך ביונית — בעקבות המלחמה, וגם מכשירי שמיעה. כרגע אנחנו עובדים עם חברה גדולה על מכונת אספרסו חשמלית אוטומטית פטנטית, כולל שעון שבת, שיוצרה בחו"ל על פי קריטריונים שלנו, ותחולל מהפכה בשוק", מבשר גיל גלעד, ראש מדור אישורים של המכון. "עוד קטגוריה שנמצאת בצמיחה היא מיני ברים תת-כיוריים. המכון מצא פתרון לנושא המים החמים" (לפני שבת וחג המכשיר עובר אוטומטית למצב של פיקוד שבת, למים הקרים בלבד – ש"ח).
במכון "משמרת השבת" עוסקים בהכשרת מכשירי חשמל לשימוש בשבת וגם מפתחים ומוכרים התקנים שמאפשרים להשתמש בשבת במקררים, מקפיאים, מן הדור החדש והדיגיטלי, ואפילו תנורי בישול (לחימום, לא לבישול). "מספר ההתקנות עלה בשנה האחרונה לכ-7,000, לעומת ממוצע שנתי של 5,000 בשנים קודמות", מספר אריאל כהן, מנכ"ל "משמרת השבת". "אם בעבר עבדנו בעיקר עם חנויות, רשתות שיווק ויבואנים, כיום הם אחראים רק ל-50% מההתקנות, והשאר הן הזמנות מהשוק הפרטי, כאשר כ-70% מהן, על פי דיווחי הטכנאים, הם של אנשים שלא שמרו שבת עד לאחרונה".
כתוצאה מכך הציב המכון לראשונה גם טכנאי באילת, "ויש לנו טכנאי פרילנסר ביישובי העוטף, שמתקין לאנשים שלא חלמו בעבר על שמירת שבת". כל יום הם מקבלים עשרות פניות של לקוחות. עלות המכשיר והתקנתו: 750-900 שקל לאדם הפרטי. יבואנים או סוחרים משלמים כ-400 שקל למכשיר. בימים אלו, וגם בעקבות המלחמה והגידול באוכלוסיית הנכים, עובדים ב"משמרת השבת" על פתרונות לשימוש בשבת במכשירי סיפאפ למניעת דום נשימה, במשאבות מים בבניינים גדולים רבי קומות, וכן על פלטות ומיחמי מים חדשים.
גם הרב אברהם משה הלפרין, העומד בראש המכון המדעי טכנולוגי להלכה, שעוסק במגוון גדול מאוד של מוצרים ושירותים והתאמתם לשימוש בשבת בקריטריונים מחמירים, מספר על גידול בביקוש. "מעולם לא שאלנו אם הפונה מזהה עצמו כחילוני או דתי, אבל אנחנו מקבלים פניות ממקומות חילוניים מובהקים, מה שלא היה בעבר", הוא אומר.
ולא מדובר רק במכשירים. בחברת סנו מדווחים על עלייה במכירות של מוצר פרוזאי הקשור לשבת: נייר טואלט חתוך. החברה אחראית לקצת יותר מחמישית ממכירות הקטגוריה (21.1%). "ב-2024 מכירות השוק גדלו ב-6% בהשוואה ל-2023, ובשלושת השבועות האחרונים רואים עלייה במכירות חבילות הנייר הטואלט החתוך שלנו", אומרים בסנו.
והשמים הם הגבול: אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, מספר אפילו על טיסות המותאמות לשומרי שבת. "החורף הזה הפעלנו טיסות שמעולם לא הפעלנו כדוגמתן, עם המראות ביום שישי בבוקר וחזרה במוצאי שבת, כשהטיסות חזרה יוצאות ב-10-11 בלילה, ומאפשרות לשומרי שבת להגיע בנחת לשדה התעופה. ראינו שהטיסות מסוג זה עובדות יפה מאוד בבטומי (גיאורגיה), בודפשט, רומא ודברצן. אם ב-2023 מכרנו 16,000 כרטיסי טיסה לבודפשט, וב-2024 מכרנו 30,000, הרי שב-2025, כשהתחלנו בתוכניות המותאמות לשומרי שבת, עד סוף פברואר בלבד מכרנו 17,000 כרטיסים. באופן כללי הטיסות האלה יותר מלאות מטיסות אחרות".
איזה אחוז מהאוכלוסייה שומר שבת? לאיש אין תשובה. כל מי שאני פונה אליו, כולל דודי דרור, מנכ"ל מכון המחקר אסקריא, שולף נתונים מתוך שנתון דת ומדינה משנת 2022 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שאמנם לא מדד ספציפית את מספר שומרי השבת, אבל ניתן להסיק מתוך נתוניו ומהגדרת הסקטורים השונים בחברה היהודית, שכשליש שמרו שבת ב-2022. אין כל נתונים עדכניים ל-2025. אבל השטח מדבר.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.03.25
