חברת הסייבר CyTaka עוררה ויכוח ציבורי רועש ב-2021 כשפירסמה את הכותרת "הטובים לסייבר" בפרסום חוצות. הרמטכ"ל אז, אביב כוכבי, התרעם על האמירה הזו ואמר: "הטובים הם קודם כל הלוחמים. לסייבר יש פוטנציאל רב והוא כנראה מכניס כסף רב, אבל הטובים נמדדים בראש ובראשונה בנכונות שלהם לתרום למדינה, לסכן את חייהם כדי להגן על אנשים אחרים".
ארבע שנים מאוחר יותר, ואחרי כמעט שנתיים של מלחמה מתישה בעזה ובגזרות אחרות, לוחמים רבים שואלים את עצמם אם המדינה עדיין מאמינה שהטובים הם קודם כל הלוחמים. בעוד אנשי הסייבר מקימים חברות, מפתחים טכנולוגיות ועושים אקזיטים בעשרות מיליארדי דולרים, המילואימניקים הלוחמים לא מרגישים שכל הטוב הזה מגיע גם אליהם. אלה מהם שרוצים להשתלב בהייטק צריכים לגשר על הפערים הגדולים שנוצרו מול מי ששירתו ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל. חלקם חשים בנחיתות מול יוצאי היחידות הטכנולוגיות שנמצאים בעדיפות לכל עבודה בהייטק. והייטקיסטים, שמשרתים מאות ימי מילואים בלחימה, נאלצים לראות כיצד החיים בהייטק ממשיכים במלוא המרץ בעוד הם דורכים במקום מבחינה מקצועית.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
אבל יכול להיות שהמלחמה הנוכחית עשתה משהו בתחום הזה. אחרי הרבה שנים שבהן יוצאי היחידות הטכנולוגיות נהנו ממסגרות של תמיכה הדדית וקידום באמצעות רשת קשרים לחברות הכי נוצצות בשטח, מתחילים גם הקרביים לבנות את מעגלי התמיכה האלה. שורה של מסגרות לסיוע מקצועי לחיילים ומילואימניקים קרביים החלו לפעול באחרונה, ויש גם קרן הון סיכון ישראלית בשם F2, שממש מתמחה בטיפוח הכישרון של יזמי הייטק שמגיעים מרקע קרבי.
הפערים מתחילים להצטבר ברגע שבו חלק מהצעירים לפני גיוס מתאמצים להתקבל ליחידות העילית של הטכנולוגיה בצה"ל - 8200, 81, מסלול תלפיות ואחרות – בעוד אחרים מעדיפים להתגייס או להתנדב למסלולי לחימה ביחידות קרביות. בעוד הראשונים רוכשים ידע טכנולוגי וניסיון רב שיהפכו אותם למבוקשים ביותר בהייטק בתוך שנים ספורות, האחרונים מסכנים את חייהם במשימות לחימה ושירות מפרך, רק כדי למצוא את עצמם בנקודת ההתחלה כשהם משתחררים מצה"ל.
טל דרורי, לוחם ומפקד ביחידת אגוז ומנכ"ל חברת סטארט-אפ צעירה בתחום הסייבר שפועלת עדיין מתחת לרדאר, מכיר את כל המכשולים שניצבים בפני לוחמים שמבקשים להשתלב בהייטק. אחד מחבריו ליחידה, עולה חדש מקנדה, עזב את הארץ אחרי שלא הצליח להשתלב בשוק העבודה. מה שנתן לדרורי את ההשראה היה ביקור שעשה בכנס של עמותת בוגרי 8200, שנותנת תמיכה ומקדמת יוזמות של בוגרי היחידה.
בעקבות החוויה דרורי נטל יוזמה: הוא הקים את עמותת "יזמות קרבית", שמטרתה לעזור ללוחמים משוחררים להשתלב בשוק העבודה ובעיקר בעולמות ההייטק. העמותה מסייעת ללוחמים בהכשרה מקצועית ובאיתור מקומות עבודה, אבל לא פחות חשוב בתובנה שהניסיון הקרבי שרכשו הוא נכס רב-חשיבות גם בעולמות ההייטק.
מאז הקמת הסטארט-אפ החדש, דרורי פרש מהעמותה ותיכנן להתמקד בפיתוח הטכנולוגיה אבל החיים הובילו לכיוון אחר. "עמדנו לפני סבב גיוס הון, היו לנו שתיים-שלוש עסקאות עם לקוחות על השולחן. ואז הגיע 7 באוקטובר", הוא מספר, "שלושה מתוך ארבעת חברי הצוות יצאו למילואים. לצערנו זה גרם לכך שהיינו צריכים להפסיק את החיים שלנו לתקופה, להפסיק את הפעילות העסקית, לשים אותה בהמתנה. היינו צריכים להציע את כל המשאבים שלנו למדינה, כמו כולם".
עבור סטארט-אפ צעיר בתחילת הדרך, אירוע כזה עלול להיות מכת מוות. אבל פה נכנסה קרן F2 עם תמיכה בחברה וביזמים, שהובילה בסופו של דבר להשלמת סבב הגיוס. "התעכבנו קצת אבל חזרנו לעמוד על הרגליים", אומר דרורי.
אפשר להגיד שתמיכה בסטארטאפים של יזמים יוצאי יחידות קרביות הוא הפורטה של F2. מבין היזמים של חברות הפורטפוליו הפעילות של הקרן, יותר מ-50% הם חיילים קרביים במילואים. בחלק מהחברות כמה מהמייסדים מגיעים מרקע קרבי. צריך להבין: זה נתון חריג ביותר לעומת הנורמה בקרב חברות ההייטק. ההערכה הרווחת היא שכ-70% מחברות ההייטק הוקמו על ידי יזמים יוצאי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל.
קרן F2 החלה לפעול ב-2017. השותפים המייסדים היו יונתן (ג'וני) סאקס וברק רבינוביץ', יוצאי קרן ג'נסיס. בהמשך הצטרף גם מאור פרידמן כשותף בקרן, שלושתם, אפשר היה לנחש, הם יוצאי יחידות קרביות. סאקס שירת באחת מיחידות העילית של צה"ל, רבינוביץ' היה לוחם בנח"ל, פרידמן היה לוחם במערך הנ"מ. עכשיו הם נותנים את הכבוד לחיילים קרביים צעירים. התופעה הזו של העדפת יזמים עם רקע קרבי מוכרת בהרבה חברות שהמנכ"ל שלהן מגיע מרקע קרבי בעצמו. המנכ"לים האלה יזכירו כי בחברות של יוצאי 8200 יש העדפה בגיוס עובדים ליוצאי 8200. תמונת ראי.
"יש קרנות שאין להן אפילו סטארט-אפ אחד עם יזם לוחם", אומר פרידמן, "אצלנו זה משהו מאוד משמעותי, שיש לנו הרבה קצינים קרביים ולוחמים. אני לא רוצה לרדת על 8200, אני פשוט חושב שיש פה הרבה יוצאי דופן, אפשרויות למצוא את האלפא לאו דווקא איפה שכולם מחפשים אותו. את החברה של מאות המיליונים אפשר לבנות בהרבה צורות ומהרבה רקעים".
5 צפייה בגלריה
מאור פרידמן. "יש קרנות שאין להן אפילו סטארטאפ אחד עם יזם לוחם, אצלנו זה משמעותי"
(צילום: ריאן פרויס)
בקרן ג'נסיס פעל אקסלרטור סטארטאפים בשם The junction, שתמך וסייע ליזמים רבים, חברות כמו Honeybook, Appsflyer, Coralogix Databand ו-CyberX. "כשהצטרפתי לג'נסיס ביליתי את רוב הזמן שם, זה היה הרבה יותר כיף, היה שם קסם", אומר רבינוביץ', "אמרתי לג'וני שאנחנו צריכים לקחת את זה, אבל במקום שזה יהיה בשוליים, זה צריך להיות בליבת העשייה שלנו".
פעילות The junction אכן המשיכה ל-F2, ואכן הפכה למרכזית. כשני שלישים משטח המשרדים של F2 מוקדש לחברות הסטארטאפ. אבל כבר לא מדובר באקסלרטור, שהוא מסגרת למשך זמן מוגבל, אלא בתמיכה מתמשכת ביזמים. ויש גם מאפיין נוסף: תמיכה ביזמים שהם יוצאי יחידות קרביות ושהרבה קרנות אחרות היו משיבות להם ב'לא'. כאן הם מקבלים 100 אלף דולר ושקט נפשי לעבוד על הטכנולוגיה שלהם. "אנחנו מחפשים יהלומים לא מלוטשים", אומר רבינוביץ'.
יזמים אולי חולמים על השקעה של קרנות ענק אמריקאיות כמו סיקויה או אינסייט, אבל הסיכוי של יזמים עם רקע קרבי הוא דווקא בקרנות מקומיות כמו F2. אומר פרידמן: "תחשוב על לוחם קרבי שלא גדל 'במקומות הנכונים'. המשקיע האמריקאי לא יכול להעביר את העסקה הזאת בתוך הקרן. מה הוא יגיד למשקיעים שלו? 'זה בחור שגדל בשדרות'? 'נשים עליו עשרה מיליון דולר'? הקרנות האמריקאיות הגדולות האלה לוקחות את מינימום הסיכונים. הן מסננות לפי קורות החיים ולפי השאלה אם אתה ב'קליקה'".
טל דרורי לא היה שייך כנראה לקליקה. אבל מי שתמך בו לאורך הדרך היו אנשי F2, אחד מהם היה טל זקון, שהיה מנהל The junction ובהמשך מנהל השקעות בקרן. זקון הוא כמובן לוחם ביחידת עילית של צה"ל. הוא עלה מדרום-אפריקה, גדל ברמת-גן, ושאף לעשות שירות משמעותי בצה"ל, לכן גם ויתר על הזימונים ליחידות הטכנולוגיות והעדיף להיות קרבי. אחרי שהשתחרר יצא ללימודים ולאחר מכן התקבל כמתמחה ל-F2. עכשיו הוא כבר בפאזה הבאה, מייסד שותף בסטארט-אפ הפינטק טרס פיננס. עם טכנולוגיה שמסייעת לחברות פיננסיות להכין את הנכסים הדיגיטליים שלהם לביקורת, החברה צומחת במהירות ומגיעה להכנסות שנתיות של עשרות מיליוני דולר.
ב-7 באוקטובר זקון הגיע לקו הלחימה הראשון מול מחבלי חמאס ושירות המילואים הזה נמשך חודשים. איך חברה מסתדרת בלי המנכ"ל שלה? לדבריו הוא הכין את החברה למצב שהוא לא יהיה זמין, אבל זה היה בגלל הלידה המתוכננת של בתו, שבועיים לפני 7 באוקטובר. "אני הייתי די מנוטרל בתקופה הזו אבל הרבעון הרביעי של 2023 היה הרבעון הכי חזק של החברה מבחינת הכנסות".
איך אתה מסביר את זה?
"הייתה מין בערה פנימית כזאת בחברה, של אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד. הבינו שאני והשותף שלי במילואים וגם עוד הרבה מאוד חבר'ה פה. אז אפשר לשבת בבית ולשקוע ואפשר להגיד לחמאס 'פאק יו, לא תשברו אותנו'. והייתה התגייסות של כולם, הייתה דחיפה עוצמתית שהעיפה את החברה קדימה".
5 צפייה בגלריה
טל זקון. "הייתי די מנוטרל בתקופה הזו אבל הרבעון הרביעי של 2023 היה הרבעון הכי חזק של החברה מבחינת הכנסות"
(צילום: ריאן פרויס)
קשה להאמין, אבל תוך כדי המלחמה, בשעות המנוחה, שני מייסדי טרס פיננס פתחו משרד מאולתר וניהלו את החברה מרחוק. באחת הפעמים הם חתמו על עסקה משמעותית מול לקוח גדול ממש תוך כדי נסיעה לתוך עזה. "אני סוגר את הטלפון ונכנסים לעזה וכמה ימים שאני לא יודע אם הצד השני חתם על זה. בסוף מצאתי מישהו עם טלפון פעיל ואמרתי לו: 'יש מצב שאתה נותן לי רגע לעשות שיחה? הייתי חייב לדעת. והתברר שסגרנו את העסקה'".
היום אתה מרגיש שאתה צריך להצטדק בפני משקיעים או לקוחות, שאתה לא מגיע מ-8200?
"אני לא חושב שצריך להצטדק. בסוף המטרה של משקיע היא למזער את הסיכון, כאשר אתה מציג חברה טכנולוגית כשאין לך עבר טכנולוגי משמעותי, יש פה איזה דגל אדום מבחינת המשקיע ואתה צריך לעשות הכל בשביל להסיר אותו. ואת זה אתה עושה על ידי צבירת ניסיון בחברות אחרות, או לימודים וכו'. בסוף אתה מתמודד מול יזמים שבאים לגייס כסף כמוך, ובתור מנכ"ל שלא היה ב-8200 אתה מגיל 18 נמצא בפער מול היזם האחר. הדרך שלך למזער את הסיכון היא להראות שהיית באיזה מותג נוצץ כמו וויז או ארמיס".
טל זקון: "אני בטלפון עם לקוח על עסקה גדולה ותוך כדי נכנסנו לעזה. אני סוגר את השיחה וכמה ימים לא יודע אם הוא חתם. בסוף מצאתי בשטח מישהו עם טלפון פעיל, הייתי חייב לדעת, והתברר שחתמנו"
זה די מאכזב שלוחמים שצברו ניסיון פיקודי והתמודדו מול אתגרים לא פשוטים, עדיין נחשבים לדגל אדום מול יוצאי 8200.
"כל ההתבחבשות סביב הרקע הצבאי יכולה לתת סיגנל, אבל בסוף אין תחליף ללהסתכל על הבן אדם, הרקע הצבאי שלו, הבית שממנו הוא מגיע, איך אתה פוגש אותו, איך הוא מציג את הדברים. לצערי, הרבה מהמשקיעים בישראל הם עצלנים והולכים כמו עדר לפי סיגנלים שהם מכירים. כמו האמירה שאף אחד לא פוטר כי קנה IBM? אז אף אחד לא פוטר כי השקיע בבוגר תלפיות".
אביתר בן ארצי, מנכ"ל חברת דארו (Darrow), כבר אינו יזם מתחיל. החברה, שהוקמה ב-2020, פיתחה טכנולוגיה שמזהה סיכונים לעבירות על החוק מצד חברות גדולות, מעריכה את גודלם ומסייעת בהגעה לפשרה או בהגשת תביעה ייצוגית. הרעיון הזה הביא לגיוסי הון של קרוב ל-60 מיליון דולר והכנסות של עשרות מיליוני דולר. וכל זה בחברה שהוקמה על ידי קצין בגבעתי וביחידת עילית צה"לית, ששירת מעל 150 יום במילואים במלחמה בעזה.
איך החברה שורדת את היעדר המנכ"ל?
"אני חושב שמפקדים טובים בצבא נמדדים בהיעדרם. מה קורה כשאתה לא בחדר. וזה בהחלט נכון גם לחברות. אחת הסמנכ"ליות בחברה, תמר סקרדוטי, תפסה את מושכות על החברה בתקופה של 7 באוקטובר. למעשה 70% מההנהלה שלנו הייתה במילואים, 50% מהחברה כולה היו במילואים והיא ניהלה עם הקבוצה הקטנה שנשארה לה והשיגה את המטרות של השנה, נתנה בראש חבל על הזמן".
אביתר בן ארצי: "מפקדים טובים נמדדים בהיעדרם. בתחילת המלחמה 70% מההנהלה היו במילואים ו-50% מהחברה כולה והסמנכ"לית ניהלה הכול עם הקבוצה הקטנה שנשארה לה והשיגה את המטרות של השנה"
בן ארצי נולד בהרצליה וגדל כילד חוץ בקיבוץ גליל ים. השירות הצבאי בגבעתי הביא אותו ליחידת הקומנדו המדברי "רימון", עם הרבה לחימה ומבצעים לאורך גבול מצרים. המפקד הראשון שלו היה אל"ם אסף חממי, מח"ט החטיבה הדרומית באוגדת עזה, שנהרג ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה. לזכרו של אסף חממי מוקם בימים אלה "בית אסף", שמטרתו לסייע ללוחמי מילואים לחזור לשגרת החיים האזרחיים, לעבור תהליך של עיכול ועיבוד החוויות שחשו וגם לסייע בהכשרות מקצועיות ובמציאת מקום עבודה. "אנחנו מקימים את בית אסף בשיתוף משפחת חממי, וזה בעצם הולך להיות בית של כל מילואימניק, לא רק לוחמים קרביים. המשימה היא לעזור לאנשי מילואים ונשות מילואים לחזור לאזרחות ולהבין שהמשימה לא נגמרת, רק עברת למשימה אחרת. הכל בנוי מסביב לאתגרים של החברה הישראלית", אומר בן ארצי.
אחרי השירות הצבאי הוא נרשם ללימודי קוגניציה ומשפטים באוניברסיטה העברית. "בצוק איתן, שהייתה החוויה הקרבית האחרונה שלי לפני הלימודים, הרגשתי שאני מקבל החלטות הכי חשובות ומעניינות: להיכנס לבית הזה, לשלוח את הצוות לשם. גם החלטות מוסריות אם לירות עכשיו או לא לירות. מאוד עניין אותי למה המוח שלי כל כך אוהב את זה ולכן הלכתי ללימודי קוגניציה", הוא מספר.
חוץ מזה היו גם לימודי המשפטים וגם הרבה עבודות סביב משפט וטכנולוגיה וסביב רגולציה של בינה מלאכותית. בסוף הלימודים הוא הגיע להתמחות בבית המשפט העליון אצל השופט עוזי פוגלמן, ביחד עם גילה חייט ואלעד שפיגלמן. שלושתם הקימו ביחד את דארו.
זה לא מובן מאליו שיוצא גבעתי הופך להיות יזם טכנולוגיה. לפחות סטטיסטית.
"יש איזו תפיסה שלוחמים הם לא יזמיים בהכרח. אולי הם לא יזמי טכנולוגיה אבל אם נסתכל על המחזור שלי, המון אנשים הם הבעלים של העסק של עצמם. איפה שנראה לי חסר זה באזורים של הטכנולוגיה ששם יש הרבה אנשים מ-8200 ולא סתם. אבל הגיוון מאוד עוזר. אתה רואה את זה גם אצל לוחמים שיש לי בחברה היום, אין שיעור להשפעה של קור הרוח שלהם, היכולת שלהם להתמודד עם לחץ, עם מודלים עסקיים מורכבים".
הרגשת שהרקע הצבאי שלך הוא מכשול? עניין שצריך לטשטש אותו או פחות להבליט אותו?
"אני אף פעם לא הייתי צריך לטשטש את הרקע שלי. אני לא מרגיש שיש לי איזה חיסרון. אני בתחושה שהרקע שלי הוא יתרון משמעותי. אבל מי שרואה את הרקע שלו כחיסרון, אז אולי זה באמת ישפיע על הצד השני".
מדובר בתופעה נפוצה למדי: הייטקיסטים שמגיעים מרקע קרבי לא מבליטים את זה במרבית המקרים. בקורות החיים שלהם בלינקדאין למשל, השירות הצבאי לא יופיע. זאת לעומת בוגרי 8200 שיפרטו את השירות הצבאי שלהם בהרחבה. באחד המקרים לוחם ביחידת עילית עשה הסבה בצבא למקצוע טכנולוגי. בקורות החיים שלו רק המקצוע הזה מוזכר, לא השירות כלוחם קרבי, שעלול לסמן אותו כ'לא רציני'. בימים אלה של סלידה מישראל ומצה"ל במקומות רבים בעולם, יש ליזמים הלוחמים סיבה נוספת שלא להבליט את הרקע הצבאי שלהם.
"אני חושב שאפשר למצוא הרבה מאוד לוחמים שיש להם את התחושה הזאת, מין תחושת נחיתות", אומר בן ארצי, "אם חברה מחפשת מישהו עם ניסיון מודיעיני, אז אם היית במכלול מבצעים של יחידה קרבית, זה כנראה לא ניסיון מודיעיני שווה לזה של מי שישב באחד מהמדורים ב-8200".
"בסוף את הלקוח זה לא מעניין באמת באיזו יחידה היית. יש לקוחות שצוחקים על זה שיזמים פותחים את המצגת שלהם באיפה הם היו בצבא", אומר דרורי, "בסוף מעניין אם אתה פותר בעיה אמיתית ואם הפתרון יכול לעזור לחברות הגדולות. הצבא הוא מקום מצוין ללמוד טכנולוגיות, אבל הוא לא מכין אותך למכור לחברות הגדולות. שם צריכים כישורים אחרים כמו התמדה, הקשבה, לא הכשרה ב-8200. זה שהיית טכנולוג בצבא לא מכין אותך להיות יזם יותר טוב".
טל דרורי: "הצבא מלמד טכנולוגיות, אבל לא מכין אותך למכור לחברות גדולות. שם צריכים כישורים כמו התמדה, הקשבה, לא הכשרה ב־8200. זה שהיית טכנולוג בצבא לא מכין אותך להיות יזם יותר טוב"
גם שירן ויצמן, מנכ"ל חברת הפינטק שילד, שמגלה הונאות בקרב עובדי חברות, היה צריך להתמודד עם הפערים שנוצרו בין התקופה שבה היה קצין בצנחנים לבין היכולת לבוא למשקיעים ולגייס הון. הקריירה של ויצמן נועדה להיות צבאית על מלא, עם לימודים בפנימייה הצבאית בחיפה. אבל בשלב כלשהו החליט לשנות מסלול וב-2018 הקים את שילד ביחד עם אופיר שבתאי וערן נועם. אולי הקושי לבוא למשקיעים גרם לכך שבשלוש השנים הראשונות החברה התנהלה כבוטסטר-אפ, ללא גיוסי הון.
"אחרי הצבא הלכתי ללמוד מדעי המחשב", הוא מספר, "להגיד לך שאני מתכנת מלידה? לא. אבל הייתי מפתח קוד כמה שנים. בסוף, ברגע שנכנסתי לתוך תעשיית הייטק, נחשפתי לדברים נוספים ומצאתי את עצמי די מהר נמשך לשיווק ומכירות. יש אצלי בחברה אינסוף סיפורים כאלה. יש לא מעט מילואימניקים עכשיו, פרויקטים שמילואימניקים עושים, פרויקטים של חיילים וקצינים שבאו לעשות אצלנו סטאז'. ולא המון יוצאי 8200 למרות שאני מבין את היתרון שיש למי שמגיע מיחידות טכנולוגיות".
אז איזה יתרון אתה רואה בקרביים, שגובר על הניסיון ב-8200?
"בסוף, כששואלים אותי מה הדבר הכי חשוב ליזם - זה חוסן, זו היכולת לסחוב על הגב, ללכת בבוץ, לקבל הרבה 'לא' ולהמשיך וללכת ולהתקדם קדימה. ואת זה אפשר ללמד אותך בצבא, אפשר ללמד אותך בבית, אתה יכול ללמוד את זה מניסיון החיים שלך. אני לרגע, לשנייה, לא מצטער על המסלול הצבאי שעשיתי. להפך".
ניב אטינגר, רב-סרן במילואים בחיל האוויר בתפקיד מיוחד, התחיל בקיץ 2023 עבודה חדשה בסטארט-אפ קטן. חודשיים לאחר מכן פרצה מלחמת 7 באוקטובר והוא גויס למילואים, לשירות שנמשך מעל 600 ימים. הוא ניסה לחזור לעבודה במקביל לשירות המילואים אבל זה לא הצליח והוא נאלץ להתפטר.
זה היה הרקע להקמת פרויקט "חוזרים לכשירות", שנועד לסייע למילואימניקים להשתלב מחדש בשוק העבודה הטכנולוגי. אטינגר הרגיש צורך לרענן את הידע שלו, במיוחד בתחום ה-AI וחברת פייבר הצטרפה ליוזמה ומארחת אותה. מדובר בקורס לכ-70 מילואימניקים ששירתו מאות ימי לחימה ומצאו את עצמם מחוץ לשוק העבודה. בשבוע שעבר התקיים המפגש השמיני והאחרון של המיזם ורבים מהמשתתפים בתוכנית סיפרו על תרומתו המשמעותית. חלק ממשתתפי הסדנה אף השיגו התקדמות משמעותית בתהליכי מציאת עבודה. "הלוחמים שבשטח מנותקים מהשגרה באופן מוחלט, בטח מהיכולת לחפש עבודה, לקיים ראיונות או להתמודד עם תהליכי גיוס מורכבים", אומר אטינגר.
אם יש מכנה משותף לכל המנכ"לים יוצאי יחידות קרביות זהו הערך המרכזי שהם מייחסים לתכונות כמו חסינות, חתירה למטרה, כושר התמדה – תכונות שמיוחסות לבוגרי מסלולים קרביים בצה"ל. זו אולי הסיבה שבחברות שהם מנהלים יש שיעור גבוה של חיילים קרביים במילואים.
"אני מאוד מעריך, כמובן שזה לא בא על חשבון מקצועיות והתאמה, אבל אני משתדל לתת העדפה, לתת הזדמנויות לחברה הצעירים הקרביים", אומר ויצמן. "כשאתה מקבל קורות חיים אתה יכול להסתכל על הניסיון ועל שפות התכנות וכמובן שככל שהבן אדם עשה יותר אז הסיכון יותר נמוך. אני במקרים האלה בוחר לקחת יותר סיכונים ולתת הזדמנויות לחבר'ה שסיימו שירות קרבי. אני חייב להגיד לך שזו הצלחה מסחררת".
"בדרך כלל מנהלים בוחרים אנשים שבאים מהרקע שקרוב אליהם", אומר בן ארצי, "יש לנו בהחלט הרבה לוחמים בחברה אבל יש גם הרבה אנשים מ-8200 ויש לנו אנשים מהפזורה הבדואית ויש חרדים. מבחינתי המשימה היא למצוא אדם שמבין שהרקע שלו הוא נקודת ההתחלה ועכשיו העבודה היא למצוא נקודת סיום טובה".
מה שמטריד משרתי מילואים רבים אחרי חודשים ארוכים של שירות מילואים, זה עד כמה הם נותרים רלוונטיים למקומות העבודה. בזמן שהם עושים מילואים, עובדים מקבילים להם מתקדמים במקום העבודה לתפקידים טובים יותר. הזמן הזה, של שירות המילואים, הופך לחור שחור בקורות החיים. לך תסביר למעסיק זר למה שנתיים בקריירה שלך לא עשית כלום.
"מי שהלך למילואים ממושכים או נמצא כרגע במילואים, נפגע מזה בקריירה שלו ברמה אוטומטית", אומר בן ארצי, "אבל עובד צריך להסתכל על היתרונות שהוא זכה בהם ואיך הוא מביא אותם לידי ביטוי בעבודה. אני יכול להגיד לך כמי שהלך למילואים להרבה זמן וחזר - אני בוודאי לא אותו בן אדם, אבל גם היכולות שלי השתדרגו".
"אנחנו קודם כל צריכים שהמלחמה הזאת תסתיים בשביל הבריאות הנפשית של כולנו ובטח של הלוחמים", אומר ויצמן, "ייקח עוד זמן לעבד את זה. המתיחות מגיעה מכל הכיוונים. כל אחד הוא גם איש משפחה וסוחב על עצמו עומס של בית וחששות במקום העבודה של מתי הם יאבדו סבלנות. אז לומר שהם יצאו מזה מחוזקים? בסוף מי שחזק יוצא מחוזק, אבל מי שלא חזק - אלה סדקים שעלולים להתעצם וצריך לעזור להם לעבד את זה. אני מקווה שהם יצאו מזה מחוזקים לטובת כולנו, לטובת החברה הישראלית".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פורסם לראשונה: 00:00, 29.08.25
