האופן שבו נזכור את תשפ"ו יושפע מתוצאות הבחירות באוקטובר. רק אז נדע אם הייתה זו שנת הבשלה לשינוי או עוד חוליה בשרשרת שנות בנימין נתניהו. עד אז, הנה ארבע דמויות הראויות בעיניי להיכלל ברשימת אנשי השנה: הראשונה בזכות מקצועיותה, השנייה בזכות חזונה, השלישית בזכות יושרתה — והרביעית בשל היעדר יושרה.
1. הנווט של הכלכלה. בראש הרשימה הקצרה של אישי תשפ"ו ניצב נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. בתוך סערת המלחמות הוא סייע לנווט את המשק אל היציבות היחסית שבה הוא נמצא כיום, ביד בוטחת ובמקצועיות מרשימה. בשבועות הראשונים שלאחר 7 באוקטובר הכריז הבנק על תוכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר, ומכר בפועל 8.5 מיליארד דולר כדי לבלום את הפיחות החד בשקל. בשנה העברית שחלפה עשה הנגיד את ההפך ורכש בשוק מאות מיליוני דולרים, הפעם כדי למתן את הייסוף החד. בשני המקרים ההתערבות עבדה ושער החליפין התייצב.
הנגיד ירון, בגיבוי הוועדה המוניטרית, לא נכנע לדרישותיו של שר האוצר להוריד את הריבית "עוד ועוד" כאשר העריך שהמהלך יפגע בחוסנו של המשק. מנגד, הוא גם לא היסס להפחית אותה בתשפ"ו מ-4.5% בספטמבר אשתקד ל-3.25% כיום. הופעותיו התקשורתיות של הנגיד ירון מייגעות ומסורבלות לעיתים, ואינן תמיד מצליחות לשכנע את שומעיו. עשייתו, לעומת זאת, מעולה ומדיניותו חדשנית.
ראיון עם פרופסור ירון: "אני רץ בים עם קרם הגנה וכובע מצחיה ואנשים צועקים לי: 'תוריד את הריבית'"
מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג
(צילום: Jonathan Drake/Reuters)
2. המשקיע האמיץ. מהפכת הבינה המלאכותית להמונים רשומה על שם החברה שלו, אנבידיה, ששווי השוק שלה עומד על כ-5.5 טריליון דולר – הגבוה בהיסטוריה. היא מייצרת, בין השאר, שבבי מחשוב חדשניים, זעירים ועוצמתיים, יחידות מהפכניות לעיבוד גרפי ורכיבי תקשורת המספקים את התשתית הפיזית שבלעדיה מערכות הבינה המלאכותית אינן יכולות לפעול ולעבד מידע.
המייסד והמנכ"ל הכריזמטי של אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמריקאי ממוצא טייוואני, אינו מסתיר את אהדתו לישראל ואת הערכתו להישגי ההייטק כחול-לבן. לפני שבע שנים רכש את מלאנוקס הישראלית, המייצרת מאיצי חישוב, תמורת 7 מיליארד דולר, ושילב אותה בהצלחה במערכי אנבידיה.
בתשפ"ו הודיעה אנבידיה, שהשבועון הבינלאומי "האקונומיסט" מכנה אותה "הבנק המרכזי של הבינה המלאכותית", על הקמת קמפוס מחקרי-יצרני ענק בקריית-טבעון, סמוך למרכז המו"פ הקיים שלה ביקנעם. זו תהיה לא רק אחת ההשקעות הזרות החד-פעמיות הגדולות שנעשו בישראל – הקמפוס צפוי להעסיק יותר מ-10,000 עובדים – אלא גם תעודת כבוד עולמית לתעשיית הטכנולוגיה העילית הישראלית. אפשר רק לנחש כמה קשה עמל הואנג כדי לשכנע את הדירקטוריון האמריקאי של אנבידיה להשקיע בישראל דווקא עכשיו.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה
(צילום: אורן בן חקון)
3. היועצת הממלכתית. גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, נכנסה לתפקידה הרם בפברואר 2022. כהונתה הקצובה תסתיים בפברואר 2028. אף שהיועצת אישרה מאות הצעות חקיקה של ממשלת נתניהו, רובן בנושאי כלכלה, תקצוב ומינהל, התנגדותה להשתלטות מפלגתית-פוליטית על מערכת המשפט ("הפיכה משפטית") שרפה את הפיוזים של שרי הממשלה ושל ראש הממשלה בכבודו ובעצמו, עד כדי ניסיון להדיחה בקיץ שעבר.
הניסיון נבלם בידי בג"ץ. גלי בהרב-מיארה המשיכה לשרת את הממלכתיות ללא מורא וללא משוא פנים, ולשמש חומת מגן לשלטון החוק ולעקרונות הצדק בישראל – תנאים הכרחיים לשגשוג כלכלי מתמשך.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: שלו שלום)
4. לבדו ישכון. אי-אפשר לסגור את הרשימה הקצרה של אנשי השנה בלי ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתשפ"ו הוא החל לשווק במרץ חזון של משק ישראלי אוטרקי – סגור, המייצר בעצמו לפחות את כל צורכי הלחימה שלו. בהבל פה הורה להכפיל את התוספות לתקציבי הביטחון וגזר עלינו את גורלה של ספרטה העתיקה: לחיות על חרבנו, כעם לבדד ישכון, לנצח.
לצד מסע ההפחדות עסק נתניהו במרץ בלתי-נדלה בהישרדותו הפוליטית – והצליח. הוא היחיד שנותר בתפקידו מכל הצמרת הביטחונית והמדינית שקדמה ל-7 באוקטובר 2023. השורד האחרון והמפתיע. ואולי לא באמת מפתיע.
חור בהשכלה
"החברה הישראלית איבדה מאז 7 באוקטובר 2023 חלק משמעותי מהמשאב העיקרי והמכריע שלה – ההון האנושי. נפער חור עמוק בכוח המוח הישראלי, היצירתי והמקורי, והממשלה שתקום אחרי הבחירות תידרש להתחיל למלא אותו מחדש. זו תהיה משימת היסוד שלה", אומר פרופ' מנואל טרכטנברג, מבכירי והידועים שבכלכלני ישראל, בראיון חג ל"ממון".
טרכטנברג כיהן כראש המועצה הלאומית לכלכלה, עמד בראש הוועדה לשינוי סדר העדיפויות הלאומי שהקים ראש הממשלה בנימין נתניהו בלחץ המחאה החברתית ("ועדת טרכטנברג"), ניהל את המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ושימש חבר ועדת הכספים מטעם מפלגת העבודה במהלך קריירה פוליטית קצרה. כיום הוא שוקד, לצד צוות רחב של מומחים, על הכנת תוכנית מאה הימים של מפלגת "ישר", שהיה ממייסדיה. הוא מדבר בהערכה רבה על יו"ר המפלגה, גדי איזנקוט ("אנחנו מיודדים משכבר הימים"), אך דחה באדיבות ניסיונות לעניין אותו בהתמודדות לכנסת הבאה. אם גוש השינוי בראשות איזנקוט ירכיב את הממשלה הבאה, ואם יוצע לו תפקיד שר האוצר, התרשמותי היא שפרופ' טרכטנברג לא יסרב.
בשיחתנו מציג טרכטנברג נתונים שהציבור הרחב מעדיף להדחיק, בעידוד הממשלה: כ-80 אלף ישראלים שנפגעו מאז הבוקר הארור בעוטף עזה. המספר כולל הרוגים, פצועי גוף, הלומי קרב ונפגעי נפש. לכך, הוא אומר, צריך להוסיף את המשפחות השכולות שחייהן קרסו, את הישראלים שהיגרו מהמדינה ואת אלה שעדיין לא שבו לבתיהם ההרוסים וליישוביהם הנטושים בחלקם – פליטים בארצם.
הייתה גם פגיעה במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה.
"פגיעה קשה, שהשלכותיה יורגשו עוד שנים רבות. מאז אוקטובר 2023 תלמידי ישראל לא למדו או למדו לסירוגין, בין אזעקות. המפולת בהישגיהם במבחנים מקומיים ובינלאומיים, ובהם מבחני פיז"ה האחרונים, היא העדות הבולטת לכך. מאות אלפי סטודנטים ומרצים הפסידו הרצאות ומעבדות וזנחו מחקרים. הקשרים החיוניים עם אוניברסיטאות בחו"ל נותקו חד-צדדית, ולאחרונה הצטמצמו גם מענקי המחקר הבינלאומיים".
כיצד מתרגמים את השלכות המלחמה האלה לעלות למשק?
"זו מלאכה מורכבת. את העלות למשק של שירות מילואים נהוג למדוד באמצעות אובדן התפוקה הכלכלית של המשרת בתקופת הגיוס. אבל לא מביאים בחשבון את השחיקה המצטברת ביכולותיו האישיות ואת הקושי לחזור לתפקוד אזרחי מלא. אנחנו אמנם מתגאים בתמונה של טנקיסט במילואים שמתיישב בערב על מיטה צבאית מתקפלת, שולף את המחשב הנייד ומנהל ממנו את חברת ההזנק שלו, אבל ברור לכל שהוא מתקשה בכך. שירות המילואים גובה הן מהמשרת והן מהמשק מחיר שהולך ועולה עם כל התייצבות נוספת".
"במוסדות בינלאומיים להשכלה גבוהה, המותג הישראלי הפך מחיובי ונחשק לשלילי ומורעל. המשימה הכלכלית של הממשלה הבאה תהיה למלא את המחסור בהון האנושי שלנו"
"מניסיוני רב השנים בחקר כלכלת הצמיחה", מסכם פרופ' טרכטנברג, "אני מעריך שבשלוש השנים שחלפו מאז אוקטובר 2023 איבדנו כ-20% מההון האנושי של ישראל, נוסף על אובדן סטטיסטי של 8%-10% מהתוצר המקומי הפוטנציאלי. כוח המוח הוא מלאי החירום הלאומי שלנו, והצטמצמותו מסכנת את עתידנו".
"איבדנו גם את היוקרה שהייתה לישראל בעולם", הוא מדגיש. "במוסדות בינלאומיים להשכלה גבוהה ולמחקר מתקדם, המותג הישראלי הפך מחיובי ונחשק לשלילי ומורעל. המשימה הכלכלית החשובה של ממשלת השינוי תהיה למלא מחדש את המחסור בהון האנושי שלנו. לסגור את האוברדראפט".
אתה נשמע כנביא זעם, אבל תסתכל על המשק הישראלי: הבורסה חוגגת, השקל חזק, עתודות מטבע החוץ מתקרבות לרבע טריליון דולר, האבטלה ופרמיית הסיכון נמוכות, הגירעון התקציבי עומד על כ-3% מהתוצר וההשקעות הזרות בשיא. הכיצד?
"הגענו עד הלום בזכות ההתנהלות הכלכלית האחראית והנכונה של כולנו בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר. באותה תקופה נוצר כר ספיגה רחב לאירועים בלתי-צפויים. אגרנו כוחות לקראת הלא-נודע. הודות לכך ולכושר ההסתגלות המופלא של הישראלים לנסיבות לאומיות משתנות, שמרנו על חוסנה של הכלכלה, על כוח המשיכה של המגזר העסקי ועל המוניטין של ההייטק. היתרונות הנדירים האלה מתחילים לצערי להישחק דווקא כעת, בשלהי כהונתה של קואליציית נתניהו, והעתיד מתקדר.
נתניהו מנפח את תקציבי הביטחון העתידיים ללא חשבון. האם לממשלת השינוי צריך להיות יעד מרבי לתקציב הביטחון?
"להערכתנו, תקציב הביטחון לא יוכל להצטמצם בחדות כבר בשנה הקרובה, אבל תהליך הפחתתו, לפחות במונחים יחסיים, חייב להתחיל. הרי מצבה הביטחוני הכולל של ישראל טוב כיום בהרבה מכפי שהיה ב-2023. לא חלקתי על הצורך בתקציבי הביטחון הגבוהים בשנים 2023-2025. הם תאמו את צורכי צה"ל, אף שבפועל היו גבוהים ביותר מפי שניים מתקציב הביטחון בשנים שקדמו למלחמה.
"השנה, לעומת זאת, התערבות ראש הממשלה גורמת לגידול מופרז בתקציב הביטחון, שצפוי להסתכם ביותר מ-180 מיליארד שקל, לא כולל הסיוע הצבאי האמריקאי הישיר והעקיף. נתניהו מסנדל את תקציב המדינה לשנים הקרובות באמצעות 'הנחיה' להוסיף לביטחון עוד עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה. נראה שראש הממשלה דוחף בכוח את המשק לתוואי המסוכן של "העשור האבוד", כפי שקרה אחרי מלחמת יום הכיפורים. זה אסון. אחרי שנוציא טריליון שקל על ביטחון בתוך חמש שנים, כבר לא נהיה אותה מדינה. ממשלת השינוי צריכה לחתור לסיום הלחימה הרב-זירתית ולהגעה להסכמים מדיניים".
פרופ' מנואל טרכטנברג
(צילום: אביגיל עוזי)
גלגלי צמיחה
בשלל תפקידיו הציבוריים הבכירים קידם פרופ' טרכטנברג מחקרים וגיבש המלצות לשילוב גברים חרדים במעגלי תעסוקה יצרנית. רובם ככולם נותרו על הנייר, ושיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים לא עלה.
נואשתם מהחרדים?
"לא אני ולא מפלגת "ישר" נואשנו מהחרדים. מקומם גבוה בסדר העדיפויות שלנו. ממשלות נתניהו הן שנואשו מהם: הן הזרימו תקציבים מסיביים למגזר החרדי בלי שמץ של מאמץ לשלבו במעגלי התעסוקה היצרנית. גברים חרדים היו ועודם מאגר עצום של כוח אדם שאינו מועסק ואינו מנוצל. המאגר הזה יכול להאיץ את גלגלי הצמיחה. אם ישראל רוצה להישאר מדינה מפותחת, עם תוצר לנפש מהגבוהים במערב, עליה לפעול ללא דיחוי להגדלת שיעור הגברים החרדים העובדים לפרנסתם.
"התפיסה שלפיה דווקא צעיר חרדי שאינו עובד יקבל פטור משירות צבאי, אבל חרדי שעזב את הישיבה והכולל ורוצה לצאת לעבודה יגויס מיד לצה"ל, מעוותת ומנוגדת לצרכיה של ישראל. היא מנציחה השתמטות כפולה – מהצבא ומהעבודה. את החשבון משלם הציבור הלא-חרדי".
ויש ברירה אחרת?
"בהחלט. נדרש אימוץ ממשלתי מחודש של יעדי התעסוקה לגברים חרדים והפעלת מערכת תמריצים שתסייע להשיגם. אבל בכך לא די. יש להנהיג תוכנית לימודים אחידה – מעבר ללימודי הליבה בהגדרתם הצרה – בכל מוסד חינוכי המקבל מהמדינה מימון או תמיכה, ישירים או עקיפים. בלי חריגים, בלי עצימת עין ובלי הסדרים קואליציוניים מתחת לשולחן. רק כך, הן במגזר החרדי והן במגזר הערבי, נעלה את רמת הידע וההישגים של כלל התלמידים בישראל. אני בטוח שממשלת השינוי תאמץ את הרפורמה הזאת.
הציבור מדרג את המאבק ביוקר המחיה במקום גבוה מאוד ברשימת הציפיות שלו מהמפלגות המתמודדות בבחירות הקרובות. מה תעשו בנדון?
"כשבוחנים את הרכב ההוצאות של משפחות בישראל, רואים מיד מה מעיק עליהן: הדיור וגידול הילדים, שיחד תופסים יותר מ-40% מסל הצריכה. מיקוד המאבק החברתי במחירי המזון או הטואלטיקה מחטיא את המטרה – להקל באופן משמעותי על המשפחה הישראלית. מחירי הדירות אמנם ירדו מעט בשנה האחרונה, אבל שכר הדירה עלה והוצאות אחזקת הבית זינקו. אנחנו נציע פתרונות משולבים של דיור בר-השגה ותחבורה ציבורית יעילה. ומהר".
"התפיסה שלפיה דווקא צעיר חרדי שאינו עובד יקבל פטור משירות צבאי, אבל חרדי שעזב את הישיבה והכולל ורוצה לצאת לעבודה יגויס מיד לצה"ל, מעוותת. היא מנציחה השתמטות כפולה"
היכן תמצאו כסף למטרות החשובות האלה? בגירעון נוסף? במסים נוספים?
"הגירעון המרבי בתקציב של ממשלת השינוי בשנים הקרובות לא יוכל לעלות על 4% מהתוצר המקומי, ועדיף שיהיה נמוך מכך. כך תתאפשר הפחתה הדרגתית ומדודה של היחס הגבוה מדי בין החוב הממשלתי לתוצר. כדי לעמוד ביעדים האלה נקצץ בהוצאות הביטחון, נסיט משאבים מהסכמים קואליציוניים ומפעולות שאינן תורמות דבר למשק, ונשקיע אותם בצרכים החברתיים הדחופים. אם הצעדים האלה לא יספיקו, ייתכן שלא יהיה מנוס מהכבדת-מה בנטל המס".
אתה לא מבטיח, "קראו את שפתיי: לא נעלה מסים"?
"הציבור מגיב בכעס על תוספות מס מפני שאינו מאמין בכוונות הממשלה, שמייעדת יותר ויותר תקציבים למטרות לא נכונות, לא יצרניות, מגזריות וקואליציוניות. ממשלה של גוש השינוי תשקם את האמינות התקציבית ותבטיח שקיפות בכל צעדיה והחלטותיה".
פרופ' טרכטנברג מסכים עם הדעה הנפוצה שלפיה הבחירות לכנסת באוקטובר הקרוב יהיו "גורליות". "לכל צד יש ציפיות ורודות וחרדות אפוקליפטיות", הוא אומר. "אלה נלהבים לקראת שינוי, ואלה חוששים ממנו. נוצרה אווירה של מתח פוליטי דליק ונפיץ. השיסוי הפך לכלי תעמולה לגיטימי. נקווה שאחרי הבחירות כולם יירגעו, ימתנו את הרוחות ויתגייסו לבניית עתיד ישראלי משותף".
