"אני חושב שמשלמים לי כדי שאדאג תמיד, לבחון כל הזמן מה עלול לקרות", אומר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. אחרי שנים שבהן נאלץ להתמודד עם הקורונה, שש מערכות בחירות, מלחמת רוסיה-אוקראינה, האינפלציה והמלחמה בישראל, הוא עדיין מוצא סיבות לאופטימיות: "כשמסתכלים על המשק הישראלי אני רואה את היכולות המאוד מרשימות שלו. זה ממלא אותי גם אופטימיות וגם גאווה".
ירון (62) מכהן כנגיד בנק ישראל מאז 2018. הוא חזר לישראל עם מינויו לתפקיד לאחר כשני עשורים שבהם חי ועבד בארה"ב. הוא בוגר תואר ראשון ותואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת שיקגו. לפני מינויו לנגיד בנה קריירה אקדמית מצליחה בבית הספר וורטון למינהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. נשוי ואב לשניים.
"כילד, טל ברודי היה המודל שלי לחיקוי". פרופ' אמיר ירון
(אלכס קולומויסקי)
מה ההחלטה הכלכלית הכי טובה שעשית?
"אני חושב שההחלטה להיכנס לשוק המט"ח בתשיעי לאוקטובר 2023 הייתה החלטה כמעט גורלית על מנת לוודא שיש יציבות בשווקים. אם למדנו משהו מההיסטוריה הכלכלית והפיננסית, זה שאסור לתת לאירועים ולמשברים להפוך למשברים פיננסיים. ואני חושב שזה שנכנסנו לשוק המט"ח השפיע על השוק ומנע משבר. בשקל כמובן חל פיחות, אבל זה הכל נעשה במה שנקרא 'בצורה מסודרת' וזה היה מאוד חשוב".
עכשיו לשאלה ההפוכה: החלטה כלכלית שאתה אומר אני לא מאמין שעשיתי אותה, איזו טעות.
"אני חושב שייתכן שבתחילת עליית האינפלציה אפשר היה לזוז אולי טיפה יותר מוקדם, היו שם נתונים יחסית מאוד מעורבים. בסופו של עניין, כשאתה מסתכל על ישראל, נכון שהאינפלציה עלתה, אבל כשאתה משווה את זה לשאר העולם, בארצות הברית היה 9 ומשהו אחוזים, אנחנו הגענו בשיא למעט מעל חמישה אחוז ועשינו את זה תמיד תוך ניהול סיכונים. ניהול סיכונים זו אחת ממילות המפתח, גם כשצריך להעלות ריבית וגם כשצריך להוריד ריבית".
אם לא היית עוסק בכלכלה, באיזו עבודה אחרת היית רוצה לעבוד?
"במקור בכלל תכננתי לימודי הנדסה, גם למדתי קצת ארכיטקטורה ואני מאוד אוהב את התחום, אז ייתכן שהייתי מוצא את עצמי באחד משני התחומים הללו. הייתי בזמנו גולש רוח אבל נפצעתי בכתף ואני כבר לא גולש, אז אולי בעתיד אני אעבור למסלול של סקיפר".
יש פער בין הדימוי שלך, המראה שלך, לבין הסטריאוטיפ של גולש בים, משהו פה לא מתחבר. סיפרת שמזהים אותך אפילו כשאתה בים.
"אני הרבה פעמים חושב ומנהל שיחות עם עצמי בזמן ריצות בוקר על חוף הים. אני מנסה לעשות משהו כמו 30-40 קילומטר בשבוע. אבל אתה צודק, אפילו עם הקרם הגנה ועם כובע מצחייה אני מקבל עצות והכוונות על ידי אזרחים: 'הנגיד תוריד את הריבית'. צועקים לי גם 'הנגיד מה עם שער החליפין' או 'כל הכבוד', הישראלים הם עם דעתן והם עושים את זה גם בים".
אם מחר בבוקר אתה מתעורר ואתה שר האוצר של מדינת ישראל, מה ההחלטה הראשונה שאתה חותם עליה בשמונה בבוקר?
"אני לא בטוח שיש החלטה אחת שפותרת את כל הבעיות של המדינה. אבל אני אגיד את זה בעברית פשוטה. 1. להוריד את החוב של ישראל 2. לממן את תקציב הביטחון בצורה מאוזנת 3. להשקיע בנושאים אזרחיים וכמובן במנועי צמיחה. הייתי מתמקד מאוד בנושא החינוך, זה נושא אסטרטגי למדינת ישראל. לצערי רוב התלמידים שלנו מקבלים ציונים מאוד-מאוד נמוכים. מערכת החינוך לא מייצרת את מה שאנחנו צריכים ולכן להערכתי הנושא של החינוך הוא קריטי. זה לא רק תקציב, זה גם פדגוגיה, זה גם טכנולוגיה".
נשמע לי שיותר מאשר היית רוצה להיות שר אוצר, היית רוצה להיות שר חינוך.
"פוליטיקה, אם אתה שואל אותי, זה לא דבר שמדגדג לי. אני לא בטוח שיש לי את עמוד השדרה עם הגמישות הנכונה. אני חושב שאני במקום הנכון, לבנק ישראל יש השפעה אדירה. לכל בנק מרכזי יש השפעה, ולבנק ישראל יש אפילו השפעה דיס-פרופורציונלית לעומת בנקים מרכזיים אחרים. אני חושב במקום שאני נמצא בו עכשיו, אני מביא את היכולות שלי לידי ביטוי, בפוליטיקה לפעמים צריך אספקטים אחרים".
כמו מי רצית להיות? מי היו המודלים שלך לחיקוי?
"כילד, אתה תמיד גדל קודם כל על הערצת ספורטאים, אז כמובן טל ברודי, אני מאוד אוהב כדורסל, אהבתי גם את ביורן בורג בטניס. לאחר מכן בעולמות היותר מקצועיים, כשהגעתי כבר ללימודי דוקטורט, לשמחתי, שלושת המנחים שלי הם זוכי פרס נובל, רוברט לוקאס, תומאס סרג'נט והמנחה הראשי לארס פיטר הנסן. אז הם תמיד היו גולת אור מיוחדת שזכיתי לעבוד במחיצתם".
מה הדבר הראשון שאתה בודק בטלפון הנייד בבוקר?
"הודעות ווטסאפ עם המשפחה. לאחר מכן באופן טבעי אתה מסתכל על השווקים בעולם, כותרות עיתונות".
קרה שפתחת את הנייד בבוקר ואמרת לעצמך: זה יהיה יום רע לכלכלה?
"אני רוצה להזכיר לך שיש את הקללה הסינית 'שתזכה לחיות בזמנים מעניינים'. אני חושב שעליי הקללה עבדה באובר-דרייב. אני פה עם קורונה, שש מערכות בחירות. מלחמת רוסיה-אוקראינה, שינויים חוקתיים, אינפלציה וכמובן המלחמה. זה אוסף של אירועים מטלטלים. ואני חושב שזה רק חלק מהדברים שהיינו צריכים להתמודד איתם לאורך השנים שאני נגיד בנק ישראל. לשמחתי אני אומר פה, אני אעשה Touch wood (נוקש על שולחן העץ באולפן, ר"כ) עד היום הכלכלה מראה חוסן ויציבות, זה לא מובן מאליו. אני מקבל הרבה שאלות מקולגות ואנליסטים מהעולם, איך אתם עושים את זה בזמן מלחמה? אני אומר להם, אנחנו אלה שאימצנו את הסלוגן של נייקי, JUST DO IT".
מה גורם לך להידלק? מה גורם לך להתלהב? מה הדבר שמדליק את אמיר ירון?
"אם אני אחזור רגע לאקדמיה, החדש מלהיב אותי, פריצת דרך מלהיבה אותי. הלא מובן מאליו מלהיב אותי. עכשיו אני מביא את זה לבנק ישראל. לתקוף נושאים חדשים, אם זה בתחום המוניטרי ואם זה בעולם התשלומים ואם זה בעולם הבנקאות ואם זה מאגר נתוני אשראי. איך לעשות אותם? איך לבנות אותם? זה מה שמדליק אותי. איך מוודאים שדברים יגיע לקו סיום בצורה הכי טובה, גם האנליטיקה וגם העשייה, אני חושב ששניהם מאוד מאוד מלהיבים אותי. אני חייב להגיד שאני מאוד אוהב את התחום שהייתי בו באקדמיה. מעבר לחדשנות, אני מאוד אוהב לטפח תלמידים, יש לי עד היום קשרים מאוד טובים עם תלמידים. בדיוק שלח לי תלמיד לשעבר שלי שהוא קיבל קביעות. אין אושר יותר גדול מאשר לראות תלמיד שלך מצליח. אולי ביום מן הימים אחזור לאקדמיה".
ומה אומרים לך בפגישה או במצגת שמכבה אותך מיד?
"אני אגיד מילה אחת, חפיף. קיצורי דרך. זה פשוט משגע אותי".
מה המיתוס הכי גדול על ניהול שגילית שהוא פשוט לא נכון?
"כשאתה נכנס לסקטור הציבורי יש איזה מיתוס שבסקטור הפרטי יש את האנשים הכי חרוצים והכי טובים ומצטיינים, ובסקטור הציבורי באים לנוח. אני חושב שזה לא נכון, בטח כשאני מסתכל על העובדים של בנק ישראל".
מה מפחיד אותך?
"אני חושב שבתחום הכלכלי יהיה פה אתגר מאוד מאוד גדול באיזון של התקציב, החוב, השקעות במנועי צמיחה. זה לא סוד שיש לנו גם שסע חברתי. אני חושב שיש נושאים חברתיים פוליטיים, כמו יציאה לעבודה של החרדים, הנושא של הגיוס, שהראינו בבנק ישראל שיש להם גם משמעויות כלכליות מאוד רחבות. "אנחנו רוצים לחזור להיות על תוואי הצמיחה של ישראל שהיה קרוב לארבעה אחוזים. יש לנו קבוצות מצטיינות כמו ההייטק שהן באמת הקטר המוביל של הכלכלה, אבל כרגע הן גם סוחבות עוד ועוד קרונות שפחות תורמים לכלכלה. אנחנו חייבים לשים את הקרונות הללו קרוב יותר לקטר, וזה מתחבר חזרה לחינוך ולתמריצים שצריך לוודא שיוציאו את החרדים לשוק העבודה".
מה הדבר הכי גרוע שהיריבים שלך אומרים עליך, אבל האמת היא שהם קצת צודקים לגביו?
"אני לא בטוח שאני כל כך מסכים לחלק האחרון של השאלה...אבל הייתי אומר שבהרבה מאוד מהחלטות הריבית, בהן הריבית לא ירדה, היו כאלה שאמרו עליי, איזה שמרן. אני חושב שיש פה בלבול גדול בין המילה שמרנות לבין המילה אחריות. התפקיד שלי הוא לנהל את סיכון האינפלציה של המשק הישראלי. אם לוקחים בחשבון שמאז שהתחלתי את התפקיד לא היה לי רגע של שקט, אני חושב שהעובדה שלאורך כל השנים הללו המשקיעים ממשיכים להשקיע בישראל, המשק יציב והצלחנו אפילו להוריד את האינפלציה — אני חושב שזאת ההוכחה הטובה ביותר לאותה אחריות. אני מקווה שהיום מבינים את זה הרבה הרבה יותר טוב".
מה המחיר שמשלמים בחיים האישיים על עבודה כל כך אינטנסיבית?
"שאלה מצוינת. ויתרתי על קריירה אקדמית, הייתי אומר מאוד מצליחה ויוקרתית. הייתי אומר בשיא ההשפעה האקדמית שלי, אם זה מבחינת המחקרים שלי, אם זה מבחינת הסטודנטים שלי, הייתי אחד הכותבים של דו"ח הנובל של 2013. עזבתי מדינה (ארה"ב, ר"כ) שגרתי בה תקופה ארוכה, אשתי הייתה צריכה לעזוב את כל העיסוקים שלה. השארנו שם שני ילדים וצריך להתנהל איתם במרחק של המון שעות, ויחד עם זה נפלה בחלקי הזכות, לשמור ולטפח את הכלכלה הישראלית אולי בתקופה הכי הכי מאתגרת מאז קום המדינה".
אנחנו משוחחים קצת לפני ראש השנה. אתה אופטימי? אתה פסימי? באיזה מצב רוח אני תופס אותך?
"כמו שציינתי, התפקיד שלי הוא לדאוג תמיד, אבל כשמסתכלים על המשק הישראלי אני רואה את היכולות באמת מאוד מרשימות שלו. זה ממלא אותי גם אופטימיות וגם גאווה, ומצד שני יש את המורכבות. יש פה הוצאות מאוד גדולות שנעשו בשנים האחרונות, אני רוצה לראות שאנחנו לא נתמודד עם חוב שהדורות הבאים יצטרכו לשלם עליו. אנחנו רוצים לראות את המשק צומח, נהיה מודרני יותר ואלה אתגרים לא מבוטלים".
איך אתה מתפנק?
"בימי חמישי אנחנו עובדים הרבה פעמים בתל-אביב ואז אני לוקח את הצוות הקרוב לגלידריה שסמוכה לבנק ישראל. אני ממש אוהב לעשות את זה, מעבר לאהבה לגלידה, זה גם נותן לנו גיבוש וגם נותן לנו קצת לדבר על נושאים מעבר לבנק".
איזה טעם אתה מזמין?
"אני עלול להסגיר את הגלידריה. ואני לא רוצה לעשות פה פרסומת, אני בדרך כלל אוהב את גם את השוקולד, גם את הטעמים היותר בהירים".
אתה איש של וניל או של שוקולד?
"אז גם במקרה הזה הרב גוניות פועלת..."
פרופ' אמיר ירון, אתה מאמין באלוהים?
"אני אשאיר את האמונות שלי לעצמי בנושא הזה. אני חושב שזה משהו מאוד מאוד פרטי".
