בשבוע שעבר התכוננה שיר זוארץ לקוויקי בלונדון עם אמה ואחותה התאומה לרגל הופעה מינורית. "ביונסה!" היא מריעה, "אני חייבת לראות ולשמוע אותה. מכל דבר אני לוקחת השראה. בימינו, כישרון הוא כבר לא המרכיב המשמעותי ביותר בדרך להצלחה, מה שהכי חשוב זה ההתמדה. אני גם תמיד אומרת, שמי שחושבת את עצמה יותר מדי וקצת עפה על עצמה, שתבוא להופעה של ביונסה ותיווכח שהיא רק נמלה קטנה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
את חוששת שמולה תרגישי כמו נמלה?
"אני? איך? אפילו בצבע אני כבר לא דומה לנמלה. היוצרים של הסדרה 'קווסט', דוד דהן ועידו דרור (שגם יצרו את 'גאליס' המיתולוגית), אמרו לי לפני יותר משנה, 'אנחנו רוצים אותך, התפקיד שלך, אבל את חייבת לצבוע לבלונד'. בחיים לא שקלתי לעשות בלונד, הייתי בטוחה שזה יהיה לי הכי מכוער בעולם. צילצלתי למיקי בוגנים בהתקף חרדה. מיקי ענה לי 'שיר, קיבלת תפקיד, עושים את זה, יהיה טוב'. אז זרמתי עם הבלונד וכיף לי איתו וזהו, התמכרתי. אין מצב לגמילה".
הוריה, סוג של אצולה ישראלית, לא הזדעזעו מהמהפך. שיר (25) היא השנייה מארבעת ילדיו של משה (שינו) זוארץ, מנכ"ל ובעלים של חברת המחשוב הגדולה "סי דאטה" ויו"ר ההתאחדות לכדורגל. אמה, יפעת, אחראית על התרומות לקהילה בחברה. אחותה התאומה רוני ("שנולדה דקה לפניי") היא סטודנטית לרפואה במילאנו. אחריהן נולדה אור (23) שמסיימת תואר במינהל עסקים, ומאורסת לירדן שועה, קפטן בית"ר ירושלים. הדובדבן בשושלת ("אבא שלי הכריז שממשיכים עד שיש ברית") הוא בן (15), אף הוא כדורגלן.
"הכי חששתי מהתגובה של ההורים שלי לבלונד, מפני שהיא הכי כנה", היא מספרת. "אמא התלהבה מיד, אבא היה צריך קצת זמן הסתגלות. הוא היה זה שייעץ לי לעשות את השורש - והוא צדק. זה מה שקנה אותי בסופו של דבר. אם לא הייתי עושה שורש, הייתי חוזרת לחום. כל שלושה שבועות אני באה למספרה לשורש ונהנית מכל רגע. אני לא מבינה למה בנות אומרות שזה עול".
זה באמת עול.
"למה? אני באה למספרה, יושבת בכיף שלי, משחקים לי בשיער, שמים שירים שלי ברקע כי הם אוהבים אותי ואז חופפים לי ועושים לי פן שמחזיק שבוע. איפה הבעיה?"
הבלונד בא עם סטיגמה?
"היום יש סטיגמות על הכל, אז למי אכפת מהן? אני חיה את חיי, סוללת לי את הדרך וברוך השם אני שמחה. זה לא מובן מאליו לעשות את התשוקה שלך. זה מה שאני מזכירה לעצמי ברגעים הקשים, ויש לא מעט. מותר לי להתבאס כשלא התקבלתי למשהו וזה בסדר לכעוס על עצמי, וכדי לחזור לאיזון אני נזכרת שיש כל כך הרבה אנשים מוכשרים שעושים מוזיקה ומשקיעים ומוציאים שירים ולא קורה להם כלום".
גם היא מכירה את התחושה הזו. לפני שמונה שנים היא חיפשה ביוטיוב מי כתב את השירים שהיא הכי אוהבת, השיגה את הטלפון של אבי אוחיון, שאלה אותו אם הוא מוכן לשמוע אותה ולקחה בחשבון את האפשרות שהוא ינפנף אותה. כשאוחיון הזמין אותה לאולפן שבביתו, היא נסעה לשם עם אבא שלה, שמעה סקיצה של 'סתם ככה' והקליטה בטייק אחד. להיט לזמרת אלמונית. מאוחר יותר, כשחתמה אצל רוברטו, היו ששאלו אם הוא בונה אותה כנועה קירל השנייה.
"בתחילת הדרך", היא מספרת, "אמרו לי 'תעשי כמו נועה קירל, תישמעי כמוה, תהיי כמוה', ובכל פעם ששמעתי את זה, הבנתי שזה הזמן לקום וללכת. איזה אמן בהיסטוריה עשה משהו 'כמו'? אף אחד. נעלבתי מזה, לא הסכמתי להיות הסקנד-בסט של אף אחת. אמרתי שאני לוקחת את הסיכון שהדרך שלי תתפתל ותתארך, אבל אני אהיה שיר זוארץ הראשונה. אז נכון, עברתי הרבה תחנות בדרך עד שבניתי סביבי צוות ברמה של משפחה. אולי ביזבזתי זמן".
עכשיו היא קוצרת ברינה: "פסיכים", הסנונית הראשונה מאלבום הבכורה שלה שייצא בסוף החודש, מתנגן ללא הפסקה, "אלף חברות" הולך בעקבותיו ואחרי השקת האלבום (שייקרא "שיר") צפויה גם הופעה ברידינג. במקביל וכמתבקש מכוכבת צעירה, היא מככבת בקמפיין של חברת האופנה "אורבניקה".
היעד הבא זה קיסריה?
"אין בכלל שאלה. בעזרת השם אגיע לכל יעד שהצבתי לעצמי, אבל נכון לעכשיו, הפרויקט שמחכה לי אחרי ההופעה הוא דוקו-ריאליטי שיצולם בבית שלנו. המפיק יוני פארן כבר נתן את כותרת המשנה 'כשמוזיקה, אהבה וכדורגל נפגשים'. נכון שזה גדול?"
גם אבא שלך יככב בריאליטי המשפחתי?
"בקטנה. אור והארוס שלה יהיו בתמונה, ורוני תשתתף כשתגיע לחופשה ממילאנו וגם לבן ולאמא יהיה מה לומר, ואני שמחה שיוכלו להכיר אותי בצורה הכי חשופה שיכולה להיות. ברוך השם, הגעתי לשם".
ברוך השם זה חדש אצלך?
"לא, אני באה מבית מסורתי, אבל מאז שבעה באוקטובר קצת יותר התחזקתי. אני שומרת שבת".
"24/7 אני בעבודה"
בשמונה השנים שחלפו מאז אותו להיט פריצה של זוארץ, היא שיחקה בסדרות הנוער "זיגי" ו"התחנה" והופיעה בפסטיגל, אבל עד ל"פסיכים" דלת הקונצנזוס הייתה נעולה בפניה, למרות שאביה מימן לה אולפן ללא הגבלה.
"אבא שלי הוא איש עסקים שראה בי פוטנציאל עסקי והתחיל להשקיע בי, כמו שהוא משקיע בלימודי הרפואה של אחותי התאומה", היא רחוקה מלהתנצל. "ההורים שלי הם מתנה. עכשיו אני כבר עסק מתגלגל, יש הוצאות, יש הופעות והכנסות, זה רץ".
שבע שנים נתת גז בניוטרל, איך לא התייאשת?
"נולדתי פגה, קילו שבע מאות וחמישים. ביליתי שבועיים באינקובטור. כנראה שהנחישות שלי התחילה שם. אני רעבה להצלחה ועובדת קשה כדי להגיע אליה: כושר, פיתוח קול, ריקוד, יש לי פלייליסט למדיטציה. אני פוטין, רואה רק עבודה ויצירה. בבית של ההורים שלי יש אולפן קטן עם פסנתר שעליו אני מלחינה. פעם הלחנתי עם גיטרה, אבל אני יותר מדי קשורה לציפורניים הארוכות שלי ונאלצתי לוותר עליה. אני הולכת לאולפנים ולומדת שם הפקה. 24/7 אני בעבודה. אמא שלי תמיד אמרה לי, 'אם את מרגישה שלא תוכלי לעשות את זה מהלב, אל תעשי'. כשצילמתי את האלבום שלי במדבר, בשיא הקור, כולם חששו שאחזור הביתה חולה, אבל היה לי נעים בלב ועשיתי את זה כמו פנתרה".
מה אבא לימד אותך?
"לא להישבר, לא להיכנע. הוריי לימדו אותי מה זו אהבה אמיתית, הם לימדו אותי להיות אדם טוב, להאמין בעצמי ושתמיד יש מי שמחכה לי בבית, וזו ממש זכות גדולה. יש לי שני עמודים יציבים שתומכים בי ומרימים לי, ובכל יומולדת אני מבקשת משאלה קבועה - להסב להם אושר ונחת ושלווה וגאווה".
את נחשבת לזמרת ים-תיכונית שלא מסלסלת, ואם לא די בכך, את גם שרה בלי אף טיפת דיכאון על אהבה שהתאיידה.
"גדלתי על עופר לוי ושלמה ארצי ושניהם נכנסו לי לנשמה, אבל כיוון שהתחלתי להקליט בגיל צעיר, נסחפתי למקומות פחות מדויקים. אנשי המקצוע שהקיפו אותי אמרו לי 'זה מה שהולך עכשיו', והקשבתי לעצות שלהם - כי מי אני בכלל? בת 17 שרק בקעה מהביצה. לקח לי שנים להוציא את שיר כזמרת פופ ים-תיכוני ששרה את מה שהיא יצרה, מילים ומנגינה. אילו הייתי מסלסלת הייתי כמו כולן. אני מייחדת את עצמי בצבע הקול שלי, בלחנים שלא רק מלטפים את האוזן, ובטקסטים הכאילו-יומיומיים, שרק בהאזנה שנייה מגלים שיש בהם עומק ואמירה. לא כל אחת יכולה לשיר 'אני פסיכית'. צריך אומץ".
במבט לאחור, 7 באוקטובר הוא זה שחילץ ממנה את האותנטיות. "אני לא יודעת למה אנשים התחילו להקשיב לקול שלי דווקא בתקופה הכי קשה של מדינת ישראל", היא מודה. "מאיה ביטון, חברת ילדות שלי, נרצחה בנובה יחד עם הארוס שלה, אלירן מזרחי. הכרתי אותה בגיל שבע, בחוג בלט בשכונה, וזו הייתה אהבה ממבט ראשון".
גם את היית אמורה לרקוד בנובה?
"אני לא בן אדם של מסיבות. לא ידעתי על קיומה של הנובה עד שאמא של מאיה צילצלה וסיפרה שהיא ואלירן נעדרים. במשך שבוע עזרתי בחיפושים אחריהם, ומהרגע שהם נמצאו ידעתי שאני חייבת לשיר לזכרם. ככה נולד 'אני פה לבד'. הקליפ שלו מתחיל בסרטון שמאיה שלחה למשפחה, הרגעים האחרונים שלה במכולה שבה התחבאה, והוא מלווה בתמונות שלהם. לא נעים לי לדבר על שיר הנצחה במונחים של הצלחה, אבל הוא היווה נקודה מפנה בדרך שלי. הייתי שם נטו אני".
למרות שאבי אוחיון כתב אותו.
"נכון. רציתי לכתוב, אבל מרוב הלם הייתי באלם. סיפרתי לאבי על חברת הילדות שלי והוא פשוט הוציא לי את המילים מהפה. בהקלטה בכיתי את השיר. שלחתי אותו להורים של מאיה וביקשתי את רשותם להוציא אותו. שרתי אותו ברעים ביום הזיכרון הראשון ל-7. שרתי אותו גם בבית העלמין, באזכרות למאיה. הוא מלווה אותי כל הזמן, ואני מאמינה שמאיה שומעת את השיר במקום שבו היא נמצאת, מפני שאני מקבלת ממנה סימנים. למשל, כשיש לי משברון בעבודה ואני חושבת שאין לי כוח לי להמשיך, פתאום 'אני פה לבד' מושמע בגלגלצ. בעיניי זו דרישת שלום ממאיה".
"מתפללת שתמיד אשאר צנועה"
בסדרה "קווסט" (בהפקת ADD, החל מהשבוע בערוץ טין ניק לצופי Hot ובהוט VOD) חוזרת זוארץ לגיל 17. להתחלה שלה. "אני חייבת להודות שזה כיף לשחק את הרעה שרחוקה שנות אור ממני. זה גם כיף לחזור ולהתעסק בשטויות של גיל ההתבגרות, שמשכיחות לרגע את מצב המדינה".
מה עם שטויות של גיל 25, כמו שישה קילו דבש?
"וואי וואי", היא צוחקת כשהיא נזכרת בסרטון הוויראלי שלה, שבו סיפרה על שוטר שעצר אותה בדרך ונתן לה אזהרה - בגלל דבש. "סיפור מטורף. לפני המימונה נסעתי להביא כמה קילוגרמים של דבש למשפחה, ואז עצר אותי שוטר על מהירות. קיבלתי את הדוח בהכנעה, אבל כשהוא אמר לי שיש בארץ חוק שאוסר על שינוע של יותר משישה קילו דבש, התפוצצתי. הסרטון הזה הצליח ברמות-על מפני שהוא היה פשוט ועם הומור עצמי. אני הכי אוהבת להסתלבט על עצמי. הלוואי שיהיו לי הזדמנויות להביא את שיר המצחיקה, הפלפלית והחריפה".
גם חיי האהבה שלך בנסיקה?
"דווקא לא. עליי נכתב השיר 'עוד מחכה לאחד'. אני מעוניינת שבן זוגי הבא יהיה בעלי וזה מה שהופך את החיפוש ליותר מסובך. חשוב לי שהוא יהיה גברי עם ערכים ועם לב. עם כל השאר נסתדר".
השפע שגדלת בו נותן לך תעודת ביטוח לחיים?
"העובדה שאת המימון הראשוני להקלטות קיבלתי מההורים גרמה לי להוקיר ולהעריך כל שקל. אם הייתי עובדת עם לייבל, לא הייתי עוקבת ורושמת מה עומד מאחורי ההוצאה הכי קטנה. ברור שהתמיכה מההורים היא ברכה שקיבלתי, ולכן אני כל כך מודה להם ולקדוש ברוך הוא. בנרות שישי אני מתפללת שתמיד אשאר צנועה ועם הרגליים על האדמה".
כשתהיי גדולה תהיי ביונסה?
"לא, אני רוצה להיות שיר ולהמשיך לעשות את המוזיקה שלי ולהמשיך לרגש ולדבר ללב של האנשים. שיבכו איתי, שיצחקו איתי, שירקדו איתי בהופעה, ובדרך הביתה שישימו את השיר שלי באוטו, לקינוח".
פורסם לראשונה: 00:00, 13.06.25
