הציוויליזציה האבודה בג'ונגל נחשפה בלוויין

אחד הכפרים שנחשפו באמזונס(צילום: אוניברסיטת אקסטר)

יער הגשם הלא מיושב היה למעשה אזור שוקק פעילות אנושית, ביתם של קרוב למיליון איש: בעבר סברו שהאמזונס היה אזור כמעט לא מיושב לפני הגעת האירופים, אבל חוקרים גילו עדויות חדשות למאות רבות של כפרים באזור לפני יותר מ-500 שנה.

מחקר חדש חשף פרטים על 81 אתרים בשטחים שעד כה לא נחקרו באזור טפיוס בסין שבדרום האמזונס שבברזיל. היישובים שהתגלו נעים בין כפרים קטנטנים שרוחבם היה 30 מטר בלבד ועד אתר גדול שמשתרע על 19 דונם. החוקרים אמרו כי התגליות החדשות מסייעות לחשוף כיצד נראה האמזונס לפני הגעת המתיישבים האירופים.

התיישבות בדרום האמזונס(צילום: אוניברסיטת אקסטר)

"הרעיון שהאמזונס היה יער גשם בתולי, שבני האדם בקושי הגיעו אליו - אנחנו יודעים שזה לא נכון", אמר ד"ר ג'ונאס גרגוריו דה סוזה מאוניברסיטת אקסטר שבבריטניה, שהוביל את המחקר. ב"דיילי מייל" נכתב כי בסך הכול חשפו הארכיאולוגים עדויות לעד 1,500 כפרים מבוצרים, רבים מהם הרחק מהנהרות הגדולים.

במחקר, שפורסם במגזין Nature Communications, כתבו דה סוזה ועמיתיו כי התגליות אותרו לראשונה בצילומי לוויין מהאזור, וההתיישבויות העתיקות נחשפו עקב כריתת היערות. בין היתר התגלו עדויות לעבודות עפר עתיקות - ביצורים מסביב לאתרים, דרכים שקועות ועוד.

החוקרים הגיעו ל-24 מהאתרים שהתגלו. "כל דבר שזיהינו בצילומי הלוויין ובחנו אותו היה אתר ארכיאולוגי", צוּטט דה סוזה ב"גרדיאן" וציין כי החוקרים זיהו שברי כלי חרס, גרזנים מלוטשים מאבן ואדמה פורה בצבע כהה, אינדיקציה להתיישבות אנושית ממושכת.

(צילום: אוניברסיטת אקסטר)

(צילום: אוניברסיטת אקסטר)

כלי חרס שנמצאו באחד האתרים תוארכו, ונמצא שהם נוצרו בין שנת 1410 ל-1460. אתרים אחרים שהתגלו מוקדם יותר באמזונס הראו ששיא ההתיישבות בהם היה בין 1250 ל-1500. החוקרים ציינו כי הבתים עצמו נבנו מעץ וההתיישבויות הוקפו כנראה בחומות עץ שמכונות פליסדות, אך לכך לא נותר זכר.

מודלים שהוכנו על בסיס המחקר הראו כי באותה העת היה דרום האמזונס משכנם של בין חצי מיליון למיליון איש. הגעת האירופים גבתה מחיר כבד. "אנחנו יודעים שמחלות מתפשטות מהר יותר מאנשים, והאוכלוסייה כנראה נחלשה על ידי מחלות שהביאו האירופים, עוד לפני שהם עצמו הגיעו לאזור", אמר דה סוזה.

המחקר, שמומן בין היתר על ידי נשיונל ג'יאוגרפיק, הראה גם שההתיישבויות לא היו מבודדות, אלא חלק מרצף כפרים ויישובים שהשתרע על פני יותר מ-1,700 ק"מ, ממזרח למערב. אבל קהילות רבות דיברו שפות שונות, והיו להן מנהגים שונים.