על פי סקר שערך כתב העת New Scientist בקרב מדעני אקלים מובילים, עוד במאה הזו נהיה עדים ליוזמות ענק של האנושות לחסום את קרינת השמש, בניסיון אחרון להגן על תושבי כדור הארץ מפני ההשפעות המחריפות של שינויי האקלים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
"הרעיון של הנדסת אקלים סולארית מדאיג אותי מאוד, אבל אפשר לראות כיצד האטרקטיביות שלו עולה ככל שמתברר הכישלון העולמי בהפחתת פליטות גזי החממה", אומר ג'יימס רנוויק מאוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון שבניו זילנד, ממשתתפי הסקר.
שני שלישים מהמשיבים צופים שנהיה עדים להתערבויות מסוכנות לשינוי האטמוספרה עוד לפני שנת 2100, ובאופן מדאיג במיוחד, 52% סבורים שהיוזמה תגיע מ"שחקן סורר", שעשוי להיות חברה פרטית, מיליארדר או מדינה. יש בכך ביטוי לחשש הרווח כי העולם צועד לעבר ניסיונות התערבות לקירור האקלים מבלי שינוסח תהליך עולמי לניהול קבלת החלטות או להפחתת הסיכונים החמורים הכרוכים ביישום פתרונות כאלה.
8 צפייה בגלריה
להגן על כדור הארץ מפני קרינת השמש. הניסיון האחרון להציל את הכדור?
(צילום: Shutterstock)
68% מהנשאלים סבורים שהסיכוי לשימוש בהנדסת אקלים סולארית עלה, לאור הכישלון בהפחתה עולמית של פליטות גזי חממה. 49% תומכים בניסויי שטח בקנה מידה קטן כדי לשפר את השליטה בטכניקות.
"הסיכונים כתוצאה מתוצאות לא רצויות, ניצול פוליטי או עצירה פתאומית של היישום הם עדיין עצומים", אומרת אינס קמילוני מאוניברסיטת בואנוס איירס בארגנטינה, ממשתתפות הסקר.
New Scientist הזמין כמעט 800 חוקרים, שכולם תרמו לדוח ההערכה האחרון שהוציא הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) על מצב הידע בנושא אקלים, להשתתף בסקר מקוון ואנונימי על מחקרי הנדסת אקלים סולארית, וחלקם אף נתנו את אישורם ליצור עימם קשר לאחר מכן. 120 החוקרים שהשיבו כללו מומחים מכל יבשת במגוון תחומי מחקר במדעי הטבע והחברה, ולכן התוצאות מציעות את התמונה המקיפה ביותר עד כה של עמדות קהילת מדעני האקלים בנושא הנדסת אקלים סולארית.
מאז שנות ה-60, מדענים מעלים רעיונות לשינוי האלבדו של כדור הארץ (כמות אור השמש שכוכב הלכת מחזיר לחלל). תחום זה נודע בשם הנדסת אקלים סולארית, או שינוי קרינה סולארית (SRM).
קונים זמן
תוכניות לקירור האקלים צפויות לכלול ריסוס חלקיקים לאטמוספרה העליונה כדי להסיט קרני שמש מכדור הארץ, טכניקה המכונה הזרקת אירוסול סטרטוספרי. רעיון נוסף הוא ריסוס חלקיקי מלח לתוך ענני אוקיינוס נמוכים, טכניקה המכונה הבהרת עננים ימיים.
כ-68% מהנשאלים אמרו כי הסיכוי לשימוש באמצעים כאלה עלה, לאור הכישלון בהפחתה העולמית של פליטות גזי חממה בעשור האחרון. "לתחושתי גוברת המודעות לכך שלא עשינו את הדרוש כדי להתמודד כראוי עם שינויי האקלים", אומר שון פיצג'רלד מהמרכז לתיקון אקלים באוניברסיטת קיימברידג', בהתייחסו לתוצאות הסקר. "השאלה היא מהן האפשרויות המעשיות שלנו? אולי לא נאהב אותן, אבל אנחנו גם לא אוהבים את מסלול ההתקדמות הנוכחי".
למרות ההסכמה המסוימת בהנחה שהנדסת אקלים סולארית אכן מתקדמת לעבר יישום, המומחים עדיין נחלקו בדעותיהם לגבי הטריגר הנכון לפעולה כה דרסטית. קצת יותר מ-20% מהנשאלים ציינו שהעולם יצטרך לשקול ברצינות צעדים כאלה אם תושג ודאות לגבי עליית הטמפרטורה העולמית ב-2 מעלות צלזיוס מעל לרמות שלפני התקופה התעשייתית - תרחיש שנראה סביר יותר ויותר ככל שנחצה את סף 1.5 מעלות צלזיוס של ההתחממות. אחרים תמכו בהמתנה לרמות התחממות קיצוניות יותר, ואילו קצת יותר ממחצית אמרו שאין לשקול ברצינות ניסיון לשנות את האטמוספרה בדרך זו באף רמת התחממות.
תיאורטית, היישומים המוצעים יוכלו לקרר את הטמפרטורה הגלובלית ולקנות לאנושות עוד קצת זמן להפחית פליטות לרמה שתמנע את ההשפעות הקשות ביותר של שינויי האקלים. אך כמעט כל המשיבים הצביעו על סיכונים עצומים הכרוכים בכל יישום בקנה מידה גדול, ובכלל זה הפחתת המוטיבציה לצמצום פליטות, שיבוש דפוסי הגשמים באזורים חקלאיים חיוניים, והתחממות קטסטרופלית פתאומית כתוצאה מ"אפקט הלם" של עצירת ההתערבות.
כמו כן, הסקר חשף בבירור את החשש ממצב שבו מדינות, ואפילו יחידים, יחליטו באופן חד-צדדי על המשך ההתערבות האקלימית חרף הדאגה של מדינות אחרות. כ-81% מהמשיבים אמרו שהעולם זקוק לברית או אמנה בינלאומית חדשה שתסדיר את כל ההחלטות בנוגע ליישום בקנה מידה גדול. סוגיה זו זכתה להסכמה הרחבה ביותר בסקר.
תוצאות הסקר "משקפות עמדה סבירה ביותר", אומר אנדי פארקר מיוזמת Degrees, עמותה ללא כוונת רווח המממנת מחקר על הנדסת אקלים סולארית. "מדובר בטכנולוגיה עולמית. אף אחד מאיתנו לא יכול לבחור שלא לחיות בעולם שמפעיל הנדסת אקלים. ולפי אותו היגיון, אף אחד מאיתנו לא יכול לבחור שלא לחיות בעולם שמתחמם, לאחר שנמנענו מהנדסת אקלים".
כתב העת New Scientist החליט לערוך את הסקר לאור התחזקות הפופולריות של מחקרי הנדסת אקלים סולארית, במקביל לעלייה בהשפעות האקלימיות. מאות מיליוני דולרים של כספי תרומות ומשקיעים זורמים לתחום, אקדמאים מציגים יותר עבודות בנושא בכנסים מדעיים, ויש ניצנים של צמיחת קהילת מחקר עולמית. מוקדם יותר השנה, ממשלת בריטניה חילקה 57 מיליון ליש"ט במענקים למחקרי הנדסת אקלים סולארית דרך הסוכנות שלה למחקר וחדשנות מתקדמת (ARIA), כולל תמיכה בניסויי שטח מצומצמים.
יוצא לאור
"יש סימנים לשינוי גדול בתחום שזמן רב שהה בשולי מדעי האקלים", אומר דניאל ויז'וני מאוניברסיטת קורנל בניו יורק, שמוביל קבוצת מחקר ותיקה למודל SRM. "הנושא עבר מלהעסיק אקראית כמה אקדמאים, לסוגיה עולמית".
קצת יותר משליש מהנשאלים בסקר של New Scientist אמרו שהתמיכה במחקר על ניהול קרינת שמש - אם כי לא בהכרח ביישום - התחזקה אצלם לאור כישלונה של האנושות בהפחתת פליטות, ואילו 49% תומכים בניסויי שטח מצומצמים כדי לשפר את ההבנה לגבי הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים של כל יישום.
"אנשים פתוחים יותר לקבל את הצורך במחקרי SRM", אומר פרקר. "יש לכך קשר ישיר לפסימיות לגבי הכיוון שאליו צועדת האנושות בנושא שינויי האקלים".
"בהתחשב בכך שרוב המומחים שנסקרו מעריכים שנראה שימוש בניהול קרינת שמש במאה הנוכחית, קיים צורך קריטי באיסוף נתונים מוצקים מהעולם האמיתי על ההיתכנות וההשפעות הפוטנציאליות של גישות כאלה לקירור כדור הארץ", אומר מארק סיימס, שמוביל את תוכנית קירור האקלים ב-ARIA.
אבל התמיכה במחקרי הנדסת אקלים רחוקה מלהיות אוניברסלית. כ-45% מהנשאלים בסקר ציינו שזהו תחום מחקר שנוי במחלוקת או שיש עליו טאבו. שליש התנגדו לביצוע ניסויים בשטח של כל אמצעי שהוא, ואילו 11% אמרו שהם נמנעים מלקחת חלק במחקר הנדסת אקלים סולארית כדי לשמור על המוניטין המקצועי שלהם.
"עבור רבים מהם (מדעני האקלים), הנדסת אקלים מסמלת את כישלון המטרה שהם תמיד ייחסו למדע האקלים, קרי, לגייס את העולם להפחתת הפליטות", אומר ויז'וני.
ההיסוס סביב הנדסת אקלים סולארית נובע בחלקו משורה של סיכונים קטסטרופליים שעלולים להתרחש כתוצאה מיוזמות ענק לקרר את כדור הארץ באמצעות החזרת קרינת השמש.
כמעט כל הנשאלים בסקר ציינו כאחד הסיכונים החמורים ביותר את האפשרות שיישומים כאלה ידכאו את המוטיבציה לצמצם פליטות. איומים אחרים כוללים את הסיכון לחוסר יציבות חברתי ופוליטי, שיבוש חמור בחקלאות ובביטחון התזונתי, נזק למערכות אקולוגיות שבריריות וסכנה לבריאות הציבור. "התעסקות עם מערכת האקלים בקנה מידה פלנטרי באמצעות SRM היא הימור ענק", מסכם שריקאנט גופטה, מהמרכז לקדמה חברתית וכלכלית בדלהי.
כך למשל, מחקרים הראו כי שיפור בתכונות קירור של עננים מעל האוקיינוס ההודי עשוי לשים קץ לבצורת בצפון אפריקה, אך לגרום לבצורת במזרח אפריקה. מחקרים אחרים מעריכים שהזרקת אירוסול לסטרטוספירה תפגע בשכבת האוזון' ותפחית את גשמי המונסון בחלקים מאפריקה בעד 20%.
ואולם, הסיכון הנפוץ ביותר שצוין היה פשוט "השלכות לא ידועות". "להתערבות אנושית בתיקון מערכות פגועות יש היסטוריה גרועה של הצלחות", ציין אחד המשיבים.
