כשאתם שומעים את המילים ״מסעדה כשרה במרכז מסחרי בסביון״, כמה זה עושה לכם את זה, מ-1 עד 10? לא הרבה, אני מניח. אף אחד לא יוצא מגדרו כשהוא נתקל ב״מסעדה כשרה במרכז מסחרי בסביון״, ובוודאי שאין שף שתמיד חלם לפתוח ״מסעדה כשרה במרכז מסחרי בסביון״. אבל אני הולך להפתיע אתכם. השבוע ביקרנו ב״מסעדה כשרה במרכז מסחרי בסביון״, ואני כאן כדי לבשר שמאחורי סטריאוטיפים לא מלהיבים ניצבת מסעדה טובה, לרגעים טובה מאוד. בשורה התחתונה: הלכנו לחפש אתונות ומצאנו מלוכה.
עוד ביצים עלומות:
קוראים לה מילה (Mila), והיא מתחבאת במתחם קניות פתוח בליבו של אחד היישובים העשירים ביותר בישראל. השף שלה, יהונתן שרביט, כיכב באחת העונות של ״משחקי השף״, וזו הפעם הראשונה שבה הוא מוביל מסעדה משלו, יותר נכון, ביסטרו, כשר, כן, מתמקד בגבינות ובדגים. וכבר ממבט ראשון בתפריט, ניכר ששרביט הוא לא צוציק נלהב יתר על המידה. דווקא מגבלות הכשרות לכאורה גורמות לו להיות ממוקד. זו לא תצוגה מאולצת של מי שמנסה בכוח להוכיח שהוא יודע לבשל, אלא מפגן של מנות קלאסיות, לא ״מקוריות״. כאלה שמבינות בדיוק את התפקיד שלהן. וזה ממש לא מעט.
לא רוצים לפספס אף מסעדה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התחלנו עם אחת ממנות הלחם הטובות, המוצדקות, שאכלנו לאחרונה: לא, לא לחם שמביאים ממאפייה חיצונית, אלא שתי חתיכות הגונות של פוקצ׳ות שיצאו אווריריות וחמות-חמות מהתנור. אחת רגילה, אחת פוקצ׳ת עגבניות. הן מגיעות עם קרם חצילים, פלפל בתחמיץ, שום קונפי וגבינה מלוחה. מנת לחם נדיבה מאין כמותה.
לראשונות לקחנו צמד קרוקטים עגלגלים, מטוגנים בשלמות, ממולאים בעיסה מתקתקה של בצלים שרופים, ומעל כל קרוקט – כתר של רייט דגים, אותה משחה ארומטית, שומנית, בשרנית, כאן בגירסה הימית שלה. את הקרוקטים טובלים באיולי ליים, פלפל חריף וחזרת, ואיכשהו, באופן לא פחות מפלאי, כל ארכיטקטורת הטעמים המסחררת מצליחה לעמוד בפני עצמה, בצורה מאוזנת, וכל ביס קטן מתגלה כגדול.
המשכנו לכיסונים מטוגנים, שלושה במספר, פריכים ודקיקי גזרה, ממולאים בתבשיל של תרד ומנגולד, עם שמנת חמוצה ורוטב פלפלים פיקנטי בצד. התבשיל מהדהד פקיילה טוניסאית, והשמנת החמוצה את עדות אשכנז לדורותיהן. והנה לכם מתאבן כיפי ולא הרבה יותר מזה.
לקחנו גם מנה של פרוסות פלמידה כבושה, מוגשת יחסית בקמצנות. הייתי קורא לזה פתיתי פלמידה. לצידה סלט תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות קטנות, ממש בקפדנות גיאומטרית, בווינגרט לימונים שרופים, חזרת, קרם פרש וקרקר פיצוחים. הסלט יכול היה להיות פחות מוקפד. זה בסך הכול סלט תפודים. אין צורך להיות אנאלי.
קרפצ׳יו מוסר ים מצליח להתעלות מעל לסתמיוּת של דג מחקלאות ימית, בזכות זה שהוא טובל בגספצ׳יו עגבניות צהובות שמתערבב בחתיכות של עגבנייה אדומה שרופה ופלפל ירוק חריף, ומפלגת העגבניות מתחרה במפלגת הדג הנא, ונוצרת כאן קואליציה לתפארת.
את רשימת המנות הראשונות חתמנו בסלט קיסר מפוחם, והנה פתרון יפה למנה קלאסית שכבר אכלנו מיליון פעם (ועוד נאכל מיליון פעם): עלי החסה הפריכים עולים על הגריל ומוגשים חמימים, טובלים ברוטב קיסר, תועפות פרמזן וקרוטונים של לחם מחמצת. הטעם המפוחם מרומם את המנה הזאת מסלט רגיל לסלט עם טוויסט חמוד מאוד. רק לאן נעלם האנשובי?
המנות העיקריות הצליחו לזהור: דג הפורל מנחל הדן הוא סיבה לגאווה ישראלית, ולדעתי צריך להדליק משואה ביום העצמאות. זו תפארת החקלאות הימית, ובמילה מגישים פילה פורל, צלוי בתנור ג׳וספר, עם פירה חמאתי שטובל ברוטב בויאבז עתיר בזעפרן. זו מנה פשוט מושלמת. שיא האלגנס, גם בהגשה הפשוטה וגם בביצוע חסר הפגמים. ״רק״ שלושה מרכיבים – דג, פירה, רוטב – וכולם מתאימים זה לזה כמו חליפת טוקסידו מהודרת לחתן נרגש ביום שמחתו.
מנה עיקרית נוספת הייתה לזניית תירס. כאן הייתה הפתעה כי לזניה זו קלאסיקה איטלקית שלא צריך להתעסק איתה יותר מדי, בוודאי לא לנסות להמציא אותה מחדש. א-ב-ל, שרביט הצליח להגדיר אותה מחדש: דפים דקיקים שעוטפים קרם תירס ובשמל גבינות, עם גרגירי תירס שנצרבו בגריל פחמים, עד שנהיית עיסה מתקתקה, נמסה ותירסית, שטובלת בציר של ירקות שרופים. לקח לנו זמן לקלוט שזה לא ציר בקר, עד כדי כך הטעם היה עמוק ואינטנסיבי. ומכיוון שזו מסעדה כשרה, מהלזניה נעדר חומר גלם נוסף שלדעתי יכול לרומם אותה אפילו עוד יותר: חתיכות של בשר סרטנים. כמה חבל שאנחנו יהודים. נו, לא נורא.
אם לומר את האמת, מהקינוח לא היו לנו ציפיות גדולות, ושוב הופתענו: קרמו שוקולד מוקצף הוא אחד הקינוחים המצטיינים ביותר שיצא לנו לאכול לאחרונה. כמו מערך ההגנה הרב-שכבתי של חיל האוויר ביום התקיפה מאיראן, זה קינוח רב-שכבתי שמדגים יצירתיות מהי ונותן מענה הרמטי מושלם: שכבה של קרם ברולה בטעם פרלינה לוז, שכבה של בראוניז, שכבה של קרם קרמל מלוח, שכבה של קרמו שוקולד חם מוקצף ואורז שחור תפוח מפוזר מלמעלה. השוקולד איכותי, חמצמץ ומר, לרגע לא מתוק מדי. המליחות של הקרמל מורגשת לצד טעמים מעושנים של האורז השחור ואגוזיוּת של קרם הברולה. קינוח שמתאים למבוגרים בלבד.
אז נסענו ל״מסעדה כשרה במרכז מסחרי בסביון״ וגילינו את מילה, ביסטרו שהצליח להתעלות מעל לתנאי הפתיחה הבעייתיים שלו. לא יודע אם כדאי לנסוע לשם במיוחד, אבל אם אתם נמצאים ברדיוס של חצי שעה משם, אל תהססו לקפוץ.
על קצה המזלג: מילה היא ״מסעדה כשרה במרכז מסחרי בסביון״, ואל תיתנו לתיאור הזה להרתיע אתכם. זו מסעדת דגים חלבית שעושה הכול כמו שצריך. אל תפספסו את הפורל, את לזניית התירס ואת הקינוח המטריף.
מסעדת מילה, השקמה 1, סביון
