למרבה הצער, הקורונה שוב בכותרות. אחרי תקופה של שקט בחסות שיעור המתחסנים הגבוה מאוד בישראל, חלה לאחרונה עלייה מדאיגה במספר החולים ליום – ככל הנראה בגלל התפרצות של זן דלתא (הווריאנט ההודי), הנחשב למידבק יותר. ברקע כמובן גם תקופת החופש הגדול – והמשפחות שלמרות הסיכונים הכרוכים בשהייה בנתב"ג ובהתחככות עם אזרחים זרים, ממשיכות לנסוע לנופשונים בחו"ל.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
כדי לעשות סדר בגל הידיעות שממלאות את התקשורת לאחרונה, הזמנו את העיתונאי נדב איל, המסקר את הקורונה עוד מפרוץ המגפה, לשיחה עם גולשי ynet+, שבה ניסה להסביר עד כמה המצב חמור (או שלא) כיום בישראל, מהן ההגבלות שמוטב להטיל על הציבור ואיפה הנתונים שמציגים בפנינו בעצם מטעים אותנו.
2 צפייה בגלריה
נדב איל. עושה סדר בנגיף
נדב איל. עושה סדר בנגיף
נדב איל. עושה סדר בנגיף
"אני חושב שלחזור לתו הירוק זה נכון", התייחס איל לאפשרות שנוהלי התו הירוק שבוטלו בינתיים יוחזרו. "אני חושב שהקבינט יחזיר אותו בלי להגיד שהוא מחזיר אותו. אנחנו יודעים הרי שלא באמת בודקים תו ירוק במסעדות ובבתי קפה. איפה הוא באמת נשמר? בהופעות ובתיאטראות. בנוסף ישנה ההחלטה שמי שחוזר לארץ ועבר בדיקה בשדה ייכנס לבידוד עד לקבלת תוצאת הבדיקה. אלו הגבלות לא מאוד משמעותיות, אבל את ההתפרצות הזו כדאי לעצור. אם נגיע לאלף חולים ביום אז בפירוש יהיה צריך לצמצם התקהלויות.
"אנחנו לא בדרך לסגר נוסף", מבהיר איל. "כמובן שרב הנסתר על הגלוי, אבל אין לנו אינדיקציות לכך שאנחנו הולכים למצב של מאות מאושפזים".
לאחרונה פורסמו נתונים של משרד הבריאות שלפיהם יעילות החיסון מפני הדבקה עם סימפטומים צנחה ל-64% בלבד - שיעור נמוך בהרבה מהנתונים שהוצגו בבריטניה, שלפיהם היעילות עומדת על 88%. איל מטיל ספק בנתונים הישראליים: "לא רק מומחים מערערים על כך. גם אנשים כמוני ישר שואלים, איפה האנליזה? איפה חומר הגלם? משרד הבריאות פרסם הודעה נוספת לא מספקת. זאת הודעה שאומרת שאם נדבקו בעיקר אנשים במקומות מחוסנים, זה מטה את התוצאה לכך שהחיסון פחות יעיל. אני חושב שהנתונים הבריטיים יותר טובים". זו לא הביקורת היחידה, אגב, של איל על משרד הבריאות – גם איסור הריאיונות שהוטל לאחרונה על בכירי המשרד מטריד אותו מאוד.
אחת מנקודות החולשה הגדולות ביותר בישראל בכל הקשור לקורונה, ממש מפרוץ המגפה ועד היום, היא נתב"ג. רק לאחרונה יצא לאיל לבקר בנמל התעופה – והוא לא אהב במיוחד את מה שראה. "לא יעזור אם פתרת את הבעיה בתור של הדרכונים, אם באוטובוסים שיוצאים מנתב"ג צפוף מדי. לא ראיתי שמי שבדק אותי החליף כפפות. זה לא עד הסוף כמו שצריך – ולדברים האלה יש משמעות".
2 צפייה בגלריה
נתב"ג טיסות טסים קורונה הקורונה שדה תעופה בן גוריון
נתב"ג טיסות טסים קורונה הקורונה שדה תעופה בן גוריון
נתב"ג טיסות טסים קורונה הקורונה שדה תעופה בן גוריון
(צילום: מוטי קמחי )
איל אגב ממליץ לוותר על הנופשונים בקיץ לטובת מה שהוא רואה כמטרת העל של המדינה כרגע: לימודים כרגיל ב-1 בספטמבר. "לי יש הזמנה ליוון עם הילדים ואשתי באוגוסט – ולא ניסע במצב הזה".
בהתייחסות כללית לאופן הטיפול במחלה בישראל, איל מציין לצד החיסונים והסגר המוקדם בהתפרצות הראשונה, שאותם ניתן לזקוף לזכותה של הממשלה הקודמת, כי מספר המתים במדינה הוא גבוה מדי. "האוכלוסייה בישראל היא הכי צעירה מבין מדינות OECD, לא היו אמורים למות פה 6,400 איש. היו אמורים למות הרבה פחות".
ואיך הוא רואה את העתיד? "אני רוצה שנגיע למצב שהקורונה תהיה כמו שפעת. יגידו על מישהו 'יש לו קורונה', וזה יהיה כמו 'יש לו שפעת'. העניין הוא שמשפחת המחלות של הקורונה מביאה לנו המון בלגן – ואם חלילה יופיע זן קטלני או כזה שפוגע באוכלוסיות צעירות, העולם לא יצטרך שמשרד הבריאות יגיד לו להיכנס לסגר".