מבחינתי העולם מתחלק לשניים: אלו שרוצים שיהיה לנו פה טוב ונעים, ואלו שזורקים את אותם שלושה משפטים שוב ושוב: "אבל אין פה אוויר" (אז איך אתם נושמים?), "תביאי סוודר" (אני כבר לובשת שלוש שכבות וגם ככה יש לי טווח תנועה של בובת פליימוביל) ו"אולי את אנמית" (אני באמת קצת אנמית ודואגת לקחת ברזל כל בוקר. תודה. עכשיו אפשר בבקשה להעלות את המזגן מעל לאפס?).
בכל מה שנוגע לטמפרטורות אין גוונים של אפור, לא חמישים וגם לא חמישה. אתם או איתי או נגדי – וכולם חייבים לבחור צד. מלחמת החום מול הקור, הטוב מול הרע, הופכת גם את החבר הקרוב ביותר, ואת הקולגה שאיתו מזמינים חומוס על בסיס יומיומי, לאויב.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
נוהגים להפוך את הפערים בהעדפת הטמפרטורות למלחמה בין המינים, ולאורך השנים מחקרים שונים ביססו את ההנחה הזו על הסברים ביולוגיים, בין השאר על הטענות שלגברים יש מאסת שריר גדולה יותר שתורמת ליצירת חום בגוף, שחילוף החומרים שלהם מהיר יותר ומייצר יותר חום או שלנשים יש נטייה ללחץ דם נמוך שגורם לאיבוד חום, וכן שהאסטרוגן (הורמון המין העיקרי בגוף האישה) יכול להאט את זרימת הדם לידיים ולרגליים, ולהפוך את הנשים לרגישות יותר לקור.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
מחקר חדש, שנערך בהובלת ד"ר ערן לוין וד"ר טלי מגורי כהן מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, יוסף קיאט מאוניברסיטת חיפה וד"ר חגי שרון מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומבית החולים איכילוב, מציע הסבר אחר: החוקרים מצאו שבמינים רבים של עופות ויונקים הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר מהנקבות. זכרים ונקבות חשים טמפרטורה בצורה שונה בגלל הבדל אבולוציוני מובנה בין מערכות חישת החום, שקשור בין השאר לתהליכי הרבייה והטיפול בצאצאים. בניגוד אלינו ולוויכוחי המזגן הבלתי פוסקים שלנו, בעלי החיים הללו מצאו את הדרך המושלמת לשלום בית, שעליה יכולים להישבע גם השרה היוצאת מירב מיכאלי ובן זוגה ליאור שליין: לא לגור בכפיפה אחת. בעונת ההמלטה הזכרים עוברים לאכלס אזורים קרירים יותר, בעוד שהנקבות נותרות באזורים חמימים, ממליטות ומגדלות שם את הגורים. על פי ד"ר מגורי כהן, ההפרדה מפחיתה את התחרות על המשאבים, מרחיקה זכרים שעלולים להיות תוקפניים ומגינה על הגורים שעדיין לא מסוגלים לווסת את חום גופם.
כמו הרבה נשים אחרות, מעיין (השם המלא שמור במערכת) לא משתכנעת מהחלוקה המגדרית הזו. "ממש קשה לי פיזית כשחם לי. אני מרגישה שהחום מאט אותי, מציק לי. זה גם משליך על ההתנהגות שלי - כשחם לי הכול הופך לבלתי נסבל ואני עצבנית. גם הרבה פחות קר לי מאשר לאנשים אחרים. זה תמיד היה ככה. אומנם בשנים האחרונות אני יותר רגישה לקור מבעבר, אבל מכיוון שהחוויה שלי מהקיץ היא כל כך קשה, הרבה פעמים גם אם קר לי בחורף אני מאוד נהנית מזה, ממש שמחה להרגיש את הקור על העור. במקרים כאלה אני לא ממהרת להתלבש חם אלא להיפך, מנסה למצות את החוויה, מתוך ידיעה שהיא לא תימשך הרבה זמן".
מעיין, שמגדירה את עצמה כטיפוס מובהק של חורף, מחזירה את המחלוקת לבסיס האמיתי שלה - עוד לפני השאלה אם אנחנו מכוונים את המזגן על 21 מעלות או על 25 מעלות, אנחנו צריכים לשאול איזו עונה עושה לנו שמח בלב ועל איזו עונה היינו שמחים לוותר. כי אפילו עם חורף ישראלי מגומגם כמו שלנו, אנחנו מושפעים מעונות השנה הרבה יותר מההחלטה איזה מרק להכין או איזו חולצה ללבוש בבוקר.
פרופ' נגה קרונפלד שור: "יש גנים שלמים שמתבטאים על פי עונות, למשל המערכת החיסונית שלנו מאוד פעילה בחורף, הרבה יותר מאשר בקיץ. זאת אומרת שהגוף שלנו יודע להתמודד עם העונתיות הזו"
לדברי פרופ' נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ומומחית לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, זו מנת חלקם של כל האורגניזמים שחיים על פני כדור הארץ. "אנחנו רואים שיש הבדלים מאוד גדולים בתנאי הסביבה במהלך העונות, ורוב בתי הגידול משתנים בצורה משמעתית מאוד לא רק באורך שעות היום ובטמפרטורה, אלא גם בזמינות המזון ובכל האינטראקציות האקולוגיות – וזה משפיע על כולנו.
"לפי המרחק מקו המשווה, התנודות האלו הולכות ונעשות קיצוניות. במעגל הארקטי אנחנו מגיעים למצב שבו יש בחורף 24 שעות של חושך מלא ובקיץ 24 שעות של אור מלא, אבל גם לאורך קו המשווה, שבו אורך היום הוא פחות או יותר קבוע, אנחנו רואים עונתיות. כמות המשקעים משפיעה על המזון שצומח, וכתוצאה מכך על התחרות בין המינים. רוב הלידות בבעלי חיים מתרחשות בעונה שבה זמינות המזון גבוהה והתנאים הסביבתיים נוחים. בעצם זה אומר שכולם צריכים להזדווג עוד לפני כדי שההיריון יסתיים בזמן".
ואנחנו לא שונים מהם. מחקר שאסף נתונים על לידות בספרד מ-1900 עד 1978 מצא שרוב הלידות התרחשו באביב, תקופה שבה יש הרבה מזון ושמגיעה לפני הקיץ הארוך - המאפשר לתינוק לגדול. "יש מחקרים שמראים שגם היום יש עונתיות בלידות, בתמותה, אפילו בהצלחה של טיפולי הפריה, ועונתיות הזו הפוכה בין חצי כדור הארץ הצפוני לדרומי בהתאם למזג האוויר".
לדברי קרונפלד שור, שינויי מזג האוויר משפיעים עלינו ברמה הכי עמוקה שיש: "יש גנים שלמים שמתבטאים על פי עונות, למשל המערכת החיסונית שלנו מאוד פעילה בחורף, הרבה יותר מאשר בקיץ. זאת אומרת שהגוף שלנו יודע להתמודד עם העונתיות הזו. ויש גם מחקרים התנהגותיים, כמו מחקר שמצא שבאנגליה יש יותר אירועים אלימים בקיץ, ומחקר אחר מצא שביפן יש יותר התאבדויות דווקא באביב. אפילו כשמנסים להסתכל היסטורית מתי בדרך כלל יוצאים למלחמות, מוצאים שבניגוד לשיר, מלחמות קורות דווקא בקיץ יותר מאשר בחורף. זה יכול להיות בגלל שהתנאים הסביבתיים יותר נוחים, וזה יכול להיות גם בגלל משהו פנימי, של אגרסיביות".
אחד הדברים שהכי מושפעים מהעונתיות, או יותר נכון מאורך שעות היום, הוא המלטונין, שנקרא גם הורמון השינה, כי הוא זה שעוזר לנו להירגע ולהירדם ולישון באופן רצוף. החושך מאפשר הפרשה של מלטונין, ואילו אור מפסיק את ההפרשה. כתוצאה מהשינויים בהפרשת המלטונין בגלל השינוי במספר שעות האור ביום, עלול להגיע אותו דיכאון חורף מפורסם ורומנטי, שהוא חלק ממה שמכונה בעגה המקצועית "הפרעה רגשית עונתית" או "הפרעת מצב רוח עונתי" (SAD, Seasonal Affective Disorder).
SAD בחורף כולל בתוכו סימפטומים כמו עייפות, מצב רוח ירוד, חוסר חשק ועלייה במשקל. החוקרים סוברים שהוא נובע מחוסר יכולת להתמודד עם רמות המלטונין שנוצרות במהלך שעות החושך הרבות, ולכן ככל שהסביבה שבה חי אדם חשוכה יותר, כך גדל הסיכוי ללקות בו. במקביל, שעות האור המועטות גורמות לירידה ברמות הסרוטונין - מתווך עצבי שבין השאר משפיע על מצב הרוח, ויסות חרדה, תיאבון ושינה. למתכון הלא מוצלח הזה אפשר להוסיף גם ירידה בוויטמין D (בעקבות הירידה בחשיפה לשמש), שתומך בפעילות של הסרוטונין, והנה לכם פיג'מה, תה חם ובינג' שנמשך מעכשיו ועד מאי.
הפרעה רגשית עונתית הפכה לאבחנה בשנות ה-80, אחרי שד"ר נורמן רוזנטל עבר לארה"ב. "כשהגעתי מדרום אפריקה, התחלתי את השהות שלי בניו יורק במהלך הקיץ. הימים היו ארוכים והאנרגיה שלי נראתה חסרת גבול", הוא אומר. "לאחר השינוי בשעון הקיץ, כשהחשיך מוקדם יותר, הבחנתי בתוכי בכמה מהתסמינים והם חזרו על עצמם חורף אחר חורף. כשעברתי למרילנד כדי לעבוד במכון הלאומי לבריאות הנפש, הקולגות שלי חקרו הפרעות מצב רוח מחזוריות ואת ההשפעות של אור בהיר על מלטונין. נתקלתי במטופל אחד עם מחזורי מצב רוח עונתיים קבועים, והייתי נחוש למצוא אחרים". וכך, הוא מספר, נולדה אבחנה פסיכיאטרית חדשה.
סיגל סידליק אלון: "החדשות הטובות הן שלפעמים טיפול יכול למנוע מראש את הדיכאון, ולפעמים גם עוזר לעשות פעילות ספורטיבית או לצאת יותר בשעות היום, להיחשף לאור טבעי ולא רק לאור של המשרד. אז יש מה לעשות ולא רק לחכות לסיום העונה היותר מאתגרת"
עם זאת, צריך לשים לב שלא כל תחושה עגמומית למראה שמיים אפורים היא סימן לדיכאון. "הפרעת מצב רוח עונתי זו אבחנה שניתנת כאשר יש פגיעה משמעותית בתפקוד ובאיכות החיים, שכוללת ירידה במצב הרוח, עייפות וירידה בחשק לעשות דברים שבדרך כלל אנחנו נהנים מהם, וחשוב להבחין בינה לבין דכדוך שמגיע כשיש יותר חושך בחוץ וקר ופחות אפשר לעשות דברים", מדגישה סיגל סידליק אלון, פסיכולוגית ארצית מקופת חולים כללית. "קריטריונים נוספים הם שיש מחזוריות של לפחות שנתיים, ושהתחושה חולפת באופן ספונטני ברגע ששעות האור מתארכות".
הטיפול ב-SAD דומה לטיפול שניתן ברגע שיש אבחנה של דיכאון מסיבות אחרות, והוא כולל טיפול פסיכולוגי, התנהגותי ותרופתי - אך אולי הטיפול המפורסם ויש שאומרים היעיל ביותר הוא פוטותרפיה, שבמהלכו המטופל נחשף לאור חזק במיוחד המדמה אור שמש.
אפשר לדעת מראש למי תהיה יותר נטייה לפתח הפרעת מצב רוח עונתי?
"לא ממש, כי לא כל מי שחווה את אותו אירוע או נחשף לאותו מצב בהכרח יגיב באותו אופן. חלק קשור לנטייה גנטית, וחלק קשור לכל מיני גורמי חוסן, כמו שלא כל מי שנדבק בווירוס יחלה באותו האופן. אבל החדשות הטובות הן שלפעמים טיפול יכול למנוע מראש את הדיכאון, ולפעמים גם עוזר לעשות פעילות ספורטיבית או לצאת יותר בשעות היום, להיחשף לאור טבעי ולא רק לאור של המשרד. אז יש מה לעשות, ולא רק לחכות לסיום העונה היותר מאתגרת".
איך יודעים מתי נחצה הגבול בין דכדוך לדיכאון של ממש?
"אם יש פגיעה באיכות החיים הייתי פונה לעזרה מקצועית, כי יש מה לעשות. אנחנו לא חסרי אונים ויש לנו יכולת לשנות את התמונה, ואפילו עצם הידיעה הזו משפרת את המצב הנפשי".
על פי סקר מ-2022 שערכה האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, 38% מכלל האמריקנים מרגישים ירידה במצב הרוח בחורף, אבל רק בין 4% ל-6% סובלים מדיכאון עונתי. אצל 10% מתוכם הדיכאון מתפרץ דווקא בקיץ. בריאיון שהעניק ד"ר רוזנטל ל-Forbes Health הוא ציין שהתסמינים של דיכאון קיץ שונים מאלו של החורף, ובהם למשל חרדה, חוסר מנוחה, עצבנות, חוסר תיאבון ונדודי שינה. לדבריו, הסימפטומים של SAD בקיץ נוטים להיות פחות אחידים בסיבתיות שלהם מאלו של SAD בחורף, וזאת משום ש"אנשי הקיץ דומים זה לזה, בעוד שאנשי החורף מחולקים לאלה שלא יכולים לסבול את החום ולאלו שלא יכולים לסבול את האור".
הסיבות ל-SAD בקיץ עדיין לא ברורות לחלוטין, משום שמדובר בתופעה שנבדקה הרבה פחות בגלל שכיחותה הנמוכה יחסית, ובינתיים מציע ד"ר רוזנטל שזה עשוי להיות קשור להפרעות בבלוטת התריס, שכן תפקוד בלוטת התריס יכול להיות מושפע מגורמים כמו אור וטמפרטורה. גורמים אפשריים נוספים שעלו הם שיבוש בשגרת החיים, במיוחד במקרה של הורים או בני נוער, בעיות בדימוי העצמי שזוקפות את ראשן במיוחד בעונת הבגדים הקצרים והביקיני ודאגות כלכליות כתוצאה מהעלויות הגבוהות של חופשות, קייטנות ופעילויות נוספות. מובן שגם כאן המלטונין יכול לשחק תפקיד, הפעם בגלל רמות נמוכות שיכולות לחבל בשעות השינה ולהוביל לעייפות כרונית.
"אין הרבה מחקר שנעשה על דיכאון עונתי, בעיקר בגלל שצריך כמה מחזורים של עונה כדי לבסס מחקר רציני, ולא תמיד יש את הסבלנות, המשאבים והרצון לזה", מסבירה פרופ' קרונפלד שור. "אני לא מכירה מחקרים שממש בדקו למה יש אנשים שטוב להם יותר בקיץ ויש כאלו שטוב להם יותר בחורף, אבל אנחנו כן רואים במחקרים שבמדינות הצפוניות החורף נחשב לעונה הקשה גם מבחינת מצב הרוח, ולאחרונה רואים שבאזורים מדבריים יש יותר דיכאון קיץ".
דווקא הייתי מצפה שמי שחי במקום יחסית חם יהיה רגיל יותר לקיץ ואז בחורף יהיה לו יותר קשה, ולהיפך.
"אז השאלה היא מה הבסיס לדבר הזה. יש תיאוריות שאומרות שהדיכאון העונתי מתחיל כשהיינו ציידים-לקטים, ואז היה לו היגיון הישרדותי, כי הנטייה בחורף היא להישאר יותר בבית, לאכול יותר ולהשמין - וזה מאוד דומה למה שקורה לבעלי חיים במקום שבו החורף מושלג. לעומת זאת, באזורים מדבריים המצב הוא הפוך – בקיץ התנאים לא נוחים ועדיף שלא להסתובב בחוץ יותר מדי. גם אצלנו, אם היינו צריכים לחיות בחוץ, היה לנו יותר נוח לעשות את זה בחורף מאשר בקיץ, ובישראל עוד יחסית נוח. יש מדינות שבהן אם תצאי החוצה, את לא יודעת אם תמצאי מים ותהיי בסכנת הישרדות. באזורים האלו עדיף להיות בחוץ בחורף".
5 צפייה בגלריה
אנשי החורף מחולקים לאלה שלא יכולים לסבול את החום ולאלו שלא יכולים לסבול את האור
(צילום: Shutterstock)
אך כמו בכל דבר בטבע, תסמכו על בני האדם שיצליחו לשבש גם את העונתיות, בין היתר באמצעות שימוש מוגזם בתאורה מלאכותית וההתחממות הגלובלית. בגלל התאורה, משך הזמן שאנחנו חשופים לאור לא תואם את משך שעות האור שבחוץ, מה שגורם לבלבול בהבנה באיזו עונה אנחנו ולאיזו עונה אנחנו מתקדמים – לקיץ או לחורף. זה משבש אותנו, וגם את בעלי החיים ואת הצמחייה שסביבנו.
"המחיר הוא גבוה, כי היכולת לתרגם את אורך היום לתנאים הסביבתיים בנויה על הרבה מאוד שנים של אבולוציה שבהן 'בחרו' את המועד הנכון לביצוע כל פעולה. ברגע שהסביבה משתנה, והיא משתנה בקצב מאוד מהיר בגלל ההתחממות הגלובלית, אורך היום הוא כבר לא סימן כזה מהימן. בחלק מהמקומות אנחנו רואים שהקיץ מגיע מוקדם יותר והוא ארוך יותר, ואז למשל יכול להיות מצב שהטמפרטורות באפריקה גבוהות ויש בצורת, אבל מבחינת השעון הביולוגי עוד לא הגיע הזמן של העופות הנודדים לצאת לנדידה. הם עדיין צריכים לאכול ולהשמין, אבל תנאי הסביבה לא מאפשרים להם את זה ולכן הם יצאו מאוחר או מוקדם מדי, בתנאים גופניים לא טובים, ולא יהיו מסוגלים לשרוד את הנדידה. ההתחממות הגלובלית משבשת את כל המנגנון של השעון הביולוגי בטבע".
בזמן שבעלי החיים מנסים לשרוד בעולם שמשתנה, אנחנו מנסים לשנות את הסביבה שלנו כך שהיא תהיה פחות עונתית: "אנחנו מחממים או מקררים ומדליקים אור, אז העונתיות שלנו מבחינת תפקוד פיזיולוגי היא הרבה פחות משמעותית ממה שהיא הייתה בעבר".
אז אם ככה, יכול להיות שלפחות יצא גם קצת טוב מכל השיבושים שגרמנו להם, ועם הזמן הפרעה רגשית עונתית תיעלם?
"לא ממש, כי אנחנו לא מאפשרים לגוף שלנו לתפקד בצורה אופטימלית עם תנאי הסביבה. למשל אם נסתכל על המערכת החיסונית, אמרנו שהיא פועלת באופן מוגבר בחורף - אם נשבש את זה, היכולת שלנו להתמודד כמו שצריך עם מחלות מידבקות תקטן".
עם השנים וההתפתחות, אנחנו יכולים להגיע למצב שאין לנו עונות? שהגוף יתרגל?
"לא. התפקוד שלנו ייפגע מזה משמעותית, כי יש אצלנו תהליכים שלא יכולים לקרות באותו זמן, והסדר הפנימי הוא חשוב. שיבוש של זה גורם לשיבוש בתאים שלנו. עד כדי כך. יש למשל תהליכי תיקון של הדי.אן.איי שקורים כשאנחנו ישנים. כל התפקוד שלנו בנוי על זה שיש זמן לכל דבר, כמו ששלמה המלך אמר".
