בתרבויות רבות, הורדת הנעליים בכניסה לבית היא סימן לכבוד. במקומות אחרים, זו פשוט דרך לצמצם את הרתיעה שלנו מהידיעה שכל מיני חיידקים ולכלוכים מהעולם יחצו את סף הדלת וייכנסו אלינו הביתה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
יהיו הסיבות אשר יהיו, בערך שניים מכל שלושה אמריקנים אכן חולצים נעליים כשהם נכנסים הביתה, כך על פי סקר ממאי 2023 של ערוץ CBS News בשיתוף חברת הסקרים YouGov. אבל אם אתם שייכים למחנה שעושה זאת משיקולי היגיינה, האם זה באמת נחוץ? מסתבר שהמומחים חלוקים בעניין.
אין ספק שכמה מהדברים שנדבקים לכם לסוליות הנעליים דוחים במיוחד, וסביר שהם כוללים שלל חומרים צואתיים. אבל עבור רובנו, הדברים הדוחים שאנחנו מכניסים אתנו הביתה אינם בהכרח סכנה בריאותית.
"יש לא מעט הגנות לגוף האדם בזכות ההיחשפות לחיידקים בכל מקום", אומר פיליפ טירנו, מחבר הספר "החיים הסודיים של החיידקים" ופרופסור למיקרוביולוגיה ופתולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק. "לא נדבקים בזיהום רק בגלל שנחשפים למספר רב של חיידקים".
את ההסתברות ללקות בזיהום כלשהו כתוצאה מנעילת נעליים בתוך הבית טירנו מגדיר כ"נמוכה מאוד מאוד". קודם כל, הרוב המכריע של מה שאנחנו מכניסים אתנו הביתה אינו פתוגני, גם אם הוא דוחה. באשר לאורגניזמים שבאמת יכולים לגרום לנו לחלות – אלה צריכים למצוא דרך להיכנס לגוף שלנו בנסיבות מאוד ספציפיות (פה, אף, עיניים או עור פצוע) ולנצח שורה של הגנות גופניות, כולל את מערך החיידקים האישי שלנו, אשר לדברי טירנו פועל כמו "זקיפים רומיים, אם תרצו, בחסימה או לחימה מול החיידקים החודרים לתוך הגוף".
טירנו אפילו לא כל כך מודאג לגבי בית שיש בו ילדים קטנים, העלולים להצמיד את הפה שלהם ישירות לרצפה. "ילדים צריכים להיחשף למגוון אורגניזמים", הוא אומר. "הרוב המכריע של האורגניזמים שאנו מכירים אינו פתוגני, והם עתידים לעזור לתגובה החיסונית שלנו... לא היינו רוצים לחיות בבועה."
באופן לא מפתיע, בבית של טירנו לא נהוג לחלוץ נעליים בכניסה.
סיבה נוספת להישאר עם הנעליים על הרגליים לא קשורה לחיידקים. הליכה יחפה לתקופות ממושכות עלולה ליצור עומס על כפות הרגליים, במיוחד בעת הליכה ועמידה על רצפה חשופה. כמו רבים מרופאי כף הרגל, גם ד"ר פריה פרתסראתי, רופאת כף רגל מוסמכת בסילבר ספרינג, מרילנד, שמה לב לעלייה במטופלים עם בעיות כף רגל מאז המגיפה. לדבריה, מכיוון שיותר אנשים העבירו את היום בעבודה מהבית כשהם יחפים, מצבים כמו "דורבן" או דלקת בכרית כף הרגל המכונה מטטרסלגיה - הפכו נפוצים יותר.
"הליכה יחפה משפיעה לא רק על כפות הרגליים שלכם", אומרת פרתסראתי. "היא יכולה גם להקרין כלפי מעלה, ולגרום לכאבים בברכיים, בירכיים ובגב".
זוכרים את עניין הצואה? גם אם לא תחלו ממנה, עצם הרעיון של להכניס אתם-יודעים-מה מהשד-יודע-איפה אל תוך הבית שלכם, נשמע מטריד.
צ'ארלס גרבה, פרופסור לווירולוגיה באוניברסיטת אריזונה, הצליח למלא שקית שלמה של חומרים צואתיים כשערך מחקר שכלל את קרצוף הסוליות של 26 נעליים. הוא מצא חיידקי אי קולי על יותר מרבע מהן, וסוג כלשהו של חיידק צואתי על כמעט כולן. המחקר מצא שחיידקים אלה עברו מהנעליים לאריחי רצפה בלתי מזוהמים ביותר מ-9 מתוך 10 פעמים.
"נהגתי לשכב על הרצפה ולראות טלוויזיה, אבל אחרי שעשינו את מחקר הנעליים אני כבר לא עושה את זה", מספר גרבה.
למרות שהמחקר לא עבר ביקורת עמיתים, ומומן על ידי חברה שמוכרת נעליים הניתנות לכביסה במכונה, הוא מתחבר לנו עם אמת אינטואיטיבית: הסוליות שלנו אוספות את כל הלכלוך שאנו דורכים עליו במשך היום, ואחר כך מפזרות אותו בתוך הבית.
וההשלכות של נעילת נעליים בבית אינן מוגבלות לרצפה בלבד. לפי גבריאל פיליפלי, ראש המכון לחוסן סביבתי באוניברסיטת אינדיאנה, הן ניכרות גם באבק הבית. המחקר של פיליפלי מתמקד בסביבת הבית. הוא חוקר מוביל במחקר ארוך טווח שבוחן את הרכב האבק הביתי, בעזרת דגימות אבק שאנשים שואבים בבתיהם ושולחים לאבחון.
הנה טעימה מהמזהמים שהמחקר של פיליפלי מצא: עופרת ומתכות כבדות אחרות שהתערבבו בשאריות הלכלוך; כדורים מיקרוסקופיים של חומר דליק ומסרטן, שנקבע כי מקורם מצינורות פליטה של רכבים או ממקור אש; וכן כימיקלים של דישון. פיליפלי מתאר את החומרים כ"עלולים להיות מסוכנים לבריאות, אבל גם פשוט מעוררי גועל", ומציין שהתוצאות היו "קריאת השכמה" עבורו להפסיק לנעול נעליים בתוך הבית: "יש לי נעלי בית".
הוא מכיר בכך שנעליים אינן הדרך היחידה עבור המזהמים הללו לתפוס טרמפ לתוך הבית. גם כלבים יכולים להכניס אותם פנימה, או עגלת תינוק. אבל לדבריו, הורדת הנעליים היא דרך הגיונית וקלה להפחית את הסיכון. הרבה יותר קשה לקרצף את כפותיו של הכלב שלכם בכל פעם שהוא חוזר מטיול, ואת העגלה בדרך כלל משאירים ליד הדלת, אולם עם הנעליים מסתובבים בכל הבית. "ההשפעה נטו של מה שנצמד לסוליות שלכם גרועה יותר", הוא אומר.
מעבר לסוגיה הבריאותית, מדובר גם בשמירה על הרצפה. "79% משאריות הלכלוך שנמצאות בשטיחים מקורן בלכלוך שנכנס פנימה דרך הנעליים", אומר ג'ק ווייט, מנהל הפעילות הקנדית ב-Rainbow Restoration, חברה המתמחה בניקוי ושיקום ריצופים. הלכלוך הזה מצטבר בקרקעית השטיח, ולאורך זמן "עובד כמו נייר זכוכית השוחק את הסיבים, כך שהשטיח נשחק מהר יותר".
נעליים עלולות להזיק גם למשטחים קשיחים כמו ויניל, קרמיקה וכדומה, במיוחד אם נתקעת אבן קטנה בסוליה ששורטת את הריצוף.
לנוכח החומרים הצואתיים והאבק המסרטן - הטיעונים בעד חליצת הנעליים כבדי משקל מכדי להתעלם מהם. אפילו ד"ר פרתסראתי, רופאת כף הרגל, לא נשארת עם אותן נעליים כשהיא מגיעה הביתה, ואת הסיכון לבעיות בכף הרגל היא מונעת באמצעות נעילת נעלי בית, או נעליים נפרדות שהיא נועלת רק בבית, ומבטיחות יציבות, תמיכה ארגונומית ומניעת החלקה.
היא ממליצה על נעלי בית של Hoka Recovery Slides, Oofos או Vionic. הנה כלל חשוב: אם אפשר לקפל את נעל הבית לשניים, כמו כפכף אצבע, היא לא מספיק טובה לתמיכה. פרתסראתי ממליצה גם להשתמש בשטיחי רצפה ארגונומים עבור אזורים שבהם נוהגים לעמוד זמן רב, כמו ליד כיור המטבח.
אבל מה לעשות כשבאים אורחים? מילא לחלוץ את הנעליים שלכם, אבל לבקש מהאורחים לעשות זאת עשוי להיות מביך או אפילו גס רוח. למעשה, הסקר של CBS News/YouGov שמצא שרוב האמריקאים מורידים את הנעליים שלהם בתוך הבית, מצא גם שיותר משלושה רבעים מהם לא מבקשים זאת מהאורחים שלהם.
ז'ול מרטינז הירסט, מומחית לנימוסים והליכות ובעלת חברת הייעוץ Etiquette Consulting, Inc, ממליצה לתת לאורחים הודעה מוקדמת מספיק זמן מראש על כך שבביתכם נהוג לחלוץ נעליים בכניסה. כמארחים, הרעיון הוא שהאורחים שלכם ירגישו בנוח ולא ייתפסו מופתעים. אם הם ידעו מבעוד מועד שהם יתבקשו להוריד נעליים, הם כבר יקפידו להגיע עם כפות רגליים או גרביים הערוכים להיחשף לעולם. ולאלה מכם שרוצים להיות אדיבים אפילו יותר, הירסט מציעה להציב ליד הדלת קופסה עם גרביים חדשים או נעלי בית חד פעמיות.
