ynet - מוטי רגב - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

מוטי רגב

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מה משותף לשלמה ארצי ולבוב מארלי? מהו הרגע המכונן בקריירה של בוב דילן? פרופ' מוטי רגב מספר על מעבדת המחקר המוזיקלית שלו

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך? 

 

מוזיקת הפופ-רוק, על מגוון סגנונותיה, היא האמנות המוזיקלית המרכזית לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21. הן מבחינת העוצמה והכמות של נוכחותה הציבורית ברחבי העולם, והן מבחינת השימוש שעושים בה בני אדם כדי להגדיר ולחוות את זהותם המודרנית העכשווית. הבולטות שלה מעלה שאלות מורכבות שונות, שעם חלקן אני מתמודד בעבודותיי.

 

למשל, כיצד נקבעת, ועל ידי מי, השאלה האם העשייה המוזיקלית של הביטלס, בוב דילן, הרולינג סטונס, הולוט אנדרגראונד וג'יימס בראון (ושל אלפי מוזיקאים נוספים) היא אמנות לכל דבר? האם הרוק הארגנטיני, או ההיפ-הופ הצרפתי (ועוד עשרות סגנונות-פופ רוק ברחבי העולם) הם סגנונות "אותנטיים-לאומיים" באותה מידה כמו הטנגו או השנסון? גם כאן, כיצד בכלל נקבעת התשובה לשאלות כאלה ועל ידי מי?

 

האם סגנונות אלה מבטאים תהליך של הומוגניזציה של התרבות בעולם, או שהם גרסה פוסטמודרנית של גיוון תרבותי? לאור זאת מתמודד חקר הסוציולוגיה של התרבות גם עם תופעות כלליות כמו מאבקים בשדה הכוח של הגדרת האמנות וערך אמנותי, ועם המתחים שבין ייחודיות תרבותית לאומית מול גלובליזציה וקוסמופוליטיות תרבותית.

 

מה הוביל אותך לעסוק בתחום זה?  

 

העיסוק במוזיקה פופולרית בכלל, ובפופ-רוק בפרט מונע על ידי העניין שיש והיה לי בתחום זה כאוהד וכמאזין. הדבר התאפשר תוך כדי לימודי הסוציולוגיה, בהם התחוור לי כי דיסציפלינה זו מציעה גישות, תובנות וכלים לחקר תרבות ואמנות בהקשרם החברתי הכולל (ולא מעמדה של שיפוט והערכה).

 

מוזיקת הפופ-רוק, למרות מרכזיותה הרבה בעידן בו אנו חיים, לא נחקרת כמעט על ידי תחום ידע כלשהו, וכך מצאתי את עצמי נמשך ליישום של הידע והכלים שרכשתי כסוציולוג אל מוזיקת הפופ והרוק, כדרך לעסוק באופן מקצועי בעולם תוכן ממנו אני נהנה.

 

האם אפשר להתייחס לפופ ולרוק כאל "אמנות של ממש" או שאלו רק תוצרים של תרבות פופולרית?

 

אין ספק שעבור המוזיקאים ועבור האוהדים הרבים, הפופ-רוק היא אמנות מוזיקלית לכל דבר. הפקתה כרוכה ביצירתיות רבה והיא מסבה חוויות אסתטיות ורגשיות למאזיניה. המבקרים והמנתחים גם יודעים להצביע במומחיות רבה על התכונות הצליליות והאיכויות הצורניות המייחדות אותה כאמנות מוזיקלית, וכן לנמק את המופתיות של יצירותיה החשובות.

 

אולם במסגרת יחסי הכוח השוררים בתחום התרבות בכללותו, נהוג לראות את סגנונות הפופ והרוק כאמנות מוזיקלית נחותה, או אפילו לשלול ממנה הכרה כאמנות. מצב זה נמצא בתהליך של שינוי, אם משום שהמאבק המתמשך להכרה אמנותית מצידה של מוזיקת הפופ-רוק נוחל הצלחה, ואם משום שההגדרות המסורתיות של אמנות משתנות ואף נחלשות, ואיתן גם יחסי הכוח בין מחנות שונים בתרבות בת-זמננו.

 

איך היית מתאר את זירת הפופ והרוק של המוסיקה הישראלית ביחס לתמונת המצב העולמית?

 

הזירה הישראלית די דומה למקבילותיה בארצות רבות. יש טווח נרחב למדי של סגנונות, אשר נע מפופ קליל של "אמצע הדרך" ועד לקצוות אלטרנטיביים ואפילו אוונגרדיים, כשבתווך סגנונות כמו היפ-הופ, רוק גיטרות מלודי, דאנס אלקטרוני, אפילו קצת מטאל. כמו כן, יש כאן נוכחות גדושה של פופ-רוק אתני, שניזון מהשפעות מזרח-תיכוניות וים-תיכוניות.

 

בנוסף, הפופ-רוק בישראל מצוי במצב של לגיטימציה חלקית, כאשר אמניו הקאנוניים (אריק איינשטיין, שלמה ארצי, שלום חנוך, יהודית רביץ ועוד) כבר נהנים מהכרה גורפת ב"ישראליות", וחלקם גם ב"אמנותיות" שלהם. באמצעות יבוא של מופעים, השמעות ברדיו, כתיבת מומחים בעיתונות ועוד אפיקים, הזירה המקומית גם מטפחת את ההתעדכנות המתמדת עם חידושים סגנוניים בעולם, ומוזיקאים ספורים מתוכה אף תורמים פה ושם לחידושים מסוג זה.

 

הזירה הישראלית דומה בכך לזירות בארצות שונות באירופה, באמריקה הלטינית ובמזרח אסיה, שבהן התמסדו סגנונות פופ-רוק בעלי גוון מקומי מובהק, אשר מצד אחד מתכתבים עם מוזיקה מסורתית, אך מצד שני מתעדכנים בחדשנות העולמית.

צילום: איי פי

 

בוב דילן (שמו המקורי: רוברט אלן צימרמן, יליד 1941), זמר אמריקאי. מחשובי המלחינים/מבצעים, זמרי העם והרוק של המאה ה-20.

לערך המלא


לו נתבקשת לבחור שלושה רגעים מכוננים בתרבות הפופ והרוק העולמית – במה היית בוחר?

 

בעניין זה אני די צמוד לתפיסות מקובלות. רגע אחד הינו הופעת התקליט Highway 61 Revisited של בוב דילן, ב-1965, שבו השלים את המעבר מעולם הפולק אל מוזיקת הרוק, וכונן את התבנית הכמעט אולטימטיבית של אמן הרוק – המחבר-המבצע שמלחין, כותב, מנגן ושר.

 

רגע שני הינו הופעת הגיליון הראשון של מגזין הרוק Rolling Stone, בנובמבר 1967, אשר מסמל עד היום את התחלתה של כתיבה מקצועית, מבקרת ומתמחה על אודות מוזיקת הפופ-רוק כאמנות עכשווית.

 

רגע שלישי הינו צאת התקליט Natty Dread של בוב מארלי ב-1975, ששילח אותו להכרה והערכה עולמית. ההצלחה המסחרית והאמנותית של פופ-רוק מהעולם השלישי המחישה את הגלובליות של הפופ-רוק ואת היותה של מוזיקה זו "מקומית" ולא רק אנגלו-אמריקנית.

 

לו יכולת להיפגש לשיחת "אחד על אחד" עם כל יוצר מוסיקלי בהיסטוריה האנושית, מי היה "הנבחר"?

 

למען האמת, אני לא בטוח שיש לי תשובה לכך. יש רשימה ארוכה מאד של יוצרים או יוצרות שאולי הייתי שמח לגלגל איתם שיחה, מתוך אהדה והערכה רבה לעבודתם. רובם המכריע יהיו בני דורי, פחות או יותר (בוב דילן, אלביס קוסטלו, טום ורלין, ריי דייויס, לוסינדה ויליאמס, הזוג ג'ורג'יה האבלי ואיירה קפלן – הלא הם חברי יוֹ לָה טֶנגוֹ, ועוד רבים).

 

אולם מצד שני, הרבה פעמים יש משהו מביך במפגש של מי שמנתח, מבקר ומפרש מוזיקה עם יוצרים שאינם בהכרח מודעים למשמעויות שהחוקר מוצא בעבודתם, והרבה פעמים גם אינם אוהבים את הפרשנויות והניתוחים.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' מוטי רגב מציג נקודה למחשבה: 

 

קוסמופוליטיות תרבותית, או אסתטית, הינו מונח שבו אני ואחרים עושים שימוש כדי לאפיין את המצב התרבותי בן-זמננו בארצות רבות. המונח מציין מצב שבו התרבות המקומית, הלאומית, מעדכנת באופן תדיר את ההגדרה העצמית שלה, במוצהר ומתוך התכוונות, באמצעות צורות וסגנונות אמנותיים אשר כוללים רכיבים "מבחוץ", ממקורות שאינם ילידיים. זאת בניגוד למצב קודם, שבו תרבויות לאומיות השתדלו מאד להסתיר השפעות "זרות" ולהתכחש אליהן, ולהציג את עצמן ככל שניתן כילידיות ואותנטיות "טהורות".

 

מוזיקת הפופ-רוק היא אחד הביטויים המובהקים לקוסמופוליטיות אסתטית. סגנון השירה, צלילי הגיטרה החשמלית, ועוד רכיבים, הם אמצעי ביטוי שמסתובבים בעולם ומבוייתים אל תוך תרבויות מקומיות ולאומיות. דבר זה יוצר מכנה משותף אסתטי ביניהן, סוג של חפיפה וקירבה בחוויה התרבותית היחודית של מקומיות ולאומיות. כאשר סגנונות פופ-רוק זוכים בהכרה כמוזיקה "לאומית" של ארץ כלשהי, הלאומיות המוזיקלית של ארצות שונות נעשית קרובה, סמוכה, חופפת. גם אם עדיין נשמרת שוֹנוּת ונותרים הבדלים, הזרות והמרחק התרבותי מצטמצמים.

 

ולסיום, ציטוט חביב עליך:

 

בחרתי שני ציטוטים - אחד אקדמי, השני מתוך שיר:

"עשיית מוזיקה והאזנה למוזיקה הינן, יש לומר, עניינים גופניים. הן כרוכות במה שניתן לכנותו תנועות חברתיות" (סיימון פרית').

 

"אבא, מדוע כל הילדים מתייפחים?

הם סתם, רק בוכים, בני

או, האם הם סתם, רק בוכים?

כן, התייפחות אמיתית עוד תבוא"

(ניק קייב, שיר ההתייפחות)

 

שאלת מחקר
צילום: אירית רגב

יליד 1954, בואנוס איירס. פרופסור-חבר במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, ראש התכנית לתואר שני בלימודי תרבות, האוניברסיטה הפתוחה. סוציולוג המתמחה בתרבות ואמנות. חוקר מוזיקה פופולרית.

 

נושאים עליהם כתב: מוזיקת הפופ-רוק בין אמנות לתרבות פופולרית, הרוק הישראלי, המוזיקה המזרחית בישראל. בשנים האחרונות מתמקד בחקר הפופ-רוק בהקשר של הגלובליזציה התרבותית. נשוי, אב לשתיים, גר בתל-אביב

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©