לפני כשלושה חודשים, שלושה שבועות בדיוק לאחר שחגגה יום הולדת 50, הודיעה מיכל אמדורסקי בצער על גירושיה מבעלה השני, ג'פרי ישי (48), בתום 11 שנות נישואים ובת משותפת, אריה בת העשר. רבים מ-72 אלף עוקביה באינסטגרם התקשו להאמין להודעה הדרמטית, ולא רק מכיוון שהיא פורסמה באחד באפריל. אחרי הדרמות והסערות שהיו מנת חלקה בנישואיה הראשונים לזמר אסף אמדורסקי, נישואיה לישי זרמו על מי מנוחות ונראה היה שהיא הגיעה אל המנוחה ואל הנחלה שאליהן ייחלה כל חייה. "אין מה לעשות, אצלי כל הזמן יש דרמות, אין רגע דל", היא מחייכת.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
אמדורסקי וישי נפגשו ב-2013 במכון כושר ברמת גן שבו שניהם התאמנו, וחמישה חודשים אחר כך הוא כבר שלף טבעת. זה קרה בפרק ההדחה של תוכנית הריאליטי "זוג מנצח VIP" (קשת 12) שהשתתפו בה. אחרי חצי שנה נישאו השניים בחתונת ענק נוצצת ורוויית סלבס, כולל הבעל לשעבר, באולם האירועים "ארקה" בנמל תל אביב. את הטקס ניהל החבר הכי טוב של הכלה, אמיר פרישר גוטמן ז"ל.
"החיים, זה מה שקרה", היא עונה לשאלה המתבקשת. "בצעד מאוד בוגר קיבלנו החלטה שלטובתנו ולטובת כל הסובבים, יותר טוב להיפרד. היה לנו מספיק זמן להיערך לזה ולהכין את הילדים. גידלנו שישה ילדים יחד, שלושה שלו, שתיים שלי ושל אסף, ואת אריה, בתנו המשותפת. זה עבר חלק, לא כמו בפעם שעברה שנשברו צלחות. היום אני מכילה ומקבלת דברים הרבה יותר בקוליות".
עד כמה הגירושים האלה שונים מהגירושים הראשונים?
"180 מעלות. בגירושים הראשונים הייתי צעירה מאוד, רק בת 33, הם היו מאוד אמוציונליים ולוו בהמון אגו. הייתי בחרדה קיומית ממש, חטפתי פסוריאזיס מהחרדות, זה היה נורא. במשך שנה הייתי באבל, פחדתי שאשאר לבד כל החיים. לא רציתי להקשיב לאף אחד, תפקדתי כמו זומבי, הייתי בטוחה שזהו, נגמרו לי החיים. אסף חי על הקצה כמוני ולכן היה קשה איתו. שני אמנים זה לא פשוט. עברנו גירושים קשים, חמש שנים של משפטים, בעיקר על רכוש".
בסוף זה נגמר לשביעות רצונך?
"עשיתי פשרות כמובן, זה יצר לי בור בנפש. פשוט הזיה איך בן אדם שאתה הכי אוהב הופך לבן אדם שאתה הכי שונא. לא מזמן ביקשו לראיין אותי לסרט דוקומנטרי על אסף, אז אמרתי לו, 'אם אתה רוצה שאשתתף, אני מספרת רק את האמת', והוא אמר לי, 'לכי על זה, גם ככה אני העורך'" (צוחקת).
ועם ג'פרי?
"עם ג'פרי זה היה כל כך שונה. שנינו עברנו גירושים מאוד סוערים בעבר, ואנחנו יודעים כמה זה פוגע בילדים. הילדים אמנם כבר גדולים, אבל אריה עדיין צעירה ורצינו שהיא תיפגע כמה שפחות. עייפנו ממלחמות, גם הוא וגם אני. ישבתי איתו, ובהחלטה מושכלת לחלוטין, בלי ריבים, החלטנו להיפרד".
אבל למה?
"השנים האחרונות לא היו קלות לאף אחד, עברנו יחד את הקורונה ומיד אחרי זה את המלחמה. מעט מאוד זוגות יוצאים מזה, בייחוד במקצוע שלי. האמנים הם הראשונים להיפגע וגם ככה לא קל לחיות במדינה הזאת. היו המון מתח, תסכול וחוסר ודאות, לא רק בפן הכלכלי אלא גם בנפשי. אני בן אדם שחי על הבמה ושואב ממנה המון אנרגיה. אחרי הקורונה הרמנו קצת את הראש מעל המים, ואז באה המלחמה ומשכה אותנו שוב למטה. עזבי את כל ההתחייבויות הכלכליות, הנפש שלי הייתה זקוקה לבמה כאמן מופיע וכאמן יוצר. זה מה שאני יודעת לעשות, לא עשיתי שום דבר אחר בחיים שלי, ופתאום לקחו לי את האוויר. הרגשתי כמו דג שמפרפר מחוץ למים וזה השליך על הזוגיות. ישבתי עם ג'פרי, שמנו דברים על המאזניים ושאלנו את עצמנו אם יהיה יותר טוב שנישאר ביחד או שניפרד. הגענו למסקנה שזה כבר לא מתאים, שיהיה לנו יותר טוב בנפרד וחבל לנסות".
"הגירושים השניים שלי לא קשורים לגירושים של אסף, כמעט כל העולם ואשתו התגרשו. לצערי אחרי הקורונה והמלחמה כולנו חיים על הקצה"
באמת ניסיתם?
"הלכנו לטיפול זוגי ודי מהר ראינו שזה לא יעבוד. הגענו למסקנה שאנחנו לא רוצים לבזבז את הזמן, כי אנחנו בגיל שעוד אפשר להתקדם ולמצוא זוגיות אחרת. זה בזבוז של חיים להישאר במקום שלא טוב לך בו, ולהישאר מתוך פחד זו טעות, כי מראש הפסדת".
מתי הגעת לתובנות האלה?
"המוות של אמיר (גוטמן. ד"ח) היה כאפה מצלצלת. הייתי איתו כשהוא טבע בים, ולראות מישהו מת מולך זה דבר מאוד מטלטל ומאוד מפקס. בעקבות הטראומה משהו השתנה בתפיסת החיים שלי. אנחנו חיים כאילו נהיה כאן לנצח, אבל באיזשהו גיל כולם מקבלים את הכאפה ומתעוררים, אז אני קיבלתי את הכאפה הרבה לפני. אמיר היה החבר הכי טוב שלי, החצי השני שלי. היה לנו קשר טלפתי, לא הייתי צריכה להגיד כלום, הוא ראה את המבט שלי וידע מה אני מרגישה. אין לזה תחליף. כשתכננו את החתונה היה לי ברור שרק אמיר מחתן אותנו, עשינו חתונה אלטרנטיבית, אחת החופות המרגשות שהיו".
את יום הולדתה העגול, שחל ב-7 במרץ, חגגה אמדורסקי על בימת התיאטרון העברי, בהעלאת ההצגה "פּים פָּם פֹּה", שאותה לראשונה גם כתבה וביימה. ההצגה מבוססת על קלטת הילדים המצליחה שכתבה מיכל חזון והלחינה כלת פרס ישראל, נורית הירש.
"הקלטת מורכבת מאוסף של שירים נהדרים ומקטעי קישור קטנים שלא מחזיקים הצגה. הייתי צריכה לשבת עם השירים ולחבר סביבם סיפור מסגרת. יצא סיפור מהמם על ילדה בכיתה א' שסובלת מבעיות חברתיות ודימוי עצמי נמוך, בעיקר כי אמא שלה לא נמצאת הרבה בבית, היא קרייריסטית שעובדת בעיקר בחו"ל. אחרי שהיא עוברת התעללות בבית הספר, היא הולכת לישון וחולמת שהיא מגיעה אל ממלכת פים פם פה. שומרי הממלכה אומרים לה שהם יודעים איפה אמא שלה והם יכולים להראות לה את הדרך, והיא יוצאת איתם למסע שבו היא פוגשת דמויות מוכרות מאגדות ילדים כמו בת הים הקטנה, סינדרלה וגוליבר. אני מקבלת תגובות נהדרות, מדהים לראות הורים שגדלו על הקלטת מגיעים עם הילדים ושרים את כל השירים בעל פה".
מאיפה האומץ?
"הייתי צריכה רק מישהו אחד שיאמין בי, וקיבלתי הזדמנות מדהימה. התחלתי לעבוד בתיאטרון העברי של גדי ופנינה צדקה כשחקנית בהצגה 'סיגליות', המבוססת על שיריו של דיוויד ברוזה. עשיתי גם את הכוריאוגרפיה להצגה, ובהמשך התחלתי לעשות כוריאוגרפיות להצגות נוספות. כשהתחילה מלחמת 'חרבות ברזל' העלינו את 'הפרח בגני', שמבוסס על חייו של זוהר ארגוב. כולם היו בחל"ת, ורק אני, גדי ופנינה - הבוסים שלי ועמוד השדרה שלי - נשארנו כדי לעבוד על ההצגה. ב'פים פם פה' זו פעם ראשונה שאני עושה הצגה מא' עד ת'. גם כתבתי, גם ביימתי, וגם עשיתי את הכוריאוגרפיה. עם הזמן נהייתי המפיקה הראשית והכוריאוגרפית הראשית של התיאטרון. כשעלתה האפשרות להעלות את ההצגה עם השירים, גדי חיפש מישהו שיכתוב אותה, ובפעם הראשונה בחיי אמרתי 'אני אכתוב'. כשהוא חתם על הזכויות הוא בא ואמר לי, 'את כותבת, את מביימת, אני מאמין בך'. מאוד נדיר בחיים שלי שמישהו מאמין בי ככה. מעולם לא זכיתי לתמיכה, לאמונה או אפילו להכרת תודה מאף אחד. זה ריגש אותי עד דמעות".
איך את יודעת לכתוב ולביים?
"במשך שנים רבות שיחקתי בהצגות ילדים, זה משהו שזורם לי בוורידים. התגלחתי על כל הטעויות של המחזאים והבמאים שהועסקתי אצלם כשחקנית, ואת הכול יישמתי בהצגה הזאת. אני כבר כל כך יודעת איך זה צריך להיראות, זה כמו נוסחה מתמטית אצלי בראש. אני יודעת לדייק בגובה של העברית, שמצד אחד הילדים יבינו ויתחברו לשפה, ומצד שני שלא תהיה נמוכה מדי. אני מכירה את מאחורי הקלעים, תמיד הייתי גם וגם, עשיתי כוריאוגרפיות, ביימתי קליפים, ובמקביל הייתי רקדנית, שחקנית וזמרת".
נראה שוויתרת מהר מדי על הקריירה שלך כזמרת פופ, תראי איך הפופ פורח היום.
"הקדמתי את זמני, יצאתי בשנתון הלא נכון. הוצאתי חמישה אלבומים שאם הייתי מוציאה אותם היום, זה היה מתפוצץ. בתקופתי זה היה כמעט לא לגיטימי לעשות פופ, היו חוסר פרגון והרמת גבה, אמרו שזה רדוד ושטחי. עשיתי את המלחמות בשביל כל הבנות שפורחות עכשיו, שמתי עבורן את הרגל בדלת. בסוף נמאס לי, אמרתי, 'די, תעזבו אותי בשקט'. היה ממש מתיש לנהל את המלחמה הזאת. ובאותה תקופה, ממש במקביל, מדונה הגיעה לארץ ו-90 אלף איש הריעו לה פה. אם הייתי מופיעה עם בגד הגוף שהיא הופיעה איתו, היו סוקלים אותי בכיכר העיר. זה כבר קרה פעם, שכל המדינה דיברה על מה שלבשתי בהופעה באשקלון".
"הקדמתי את זמני, הוצאתי חמישה אלבומים שאם הייתי מוציאה היום, זה היה מתפוצץ. בתקופתי זה היה כמעט לא לגיטימי לעשות פופ, אמרו שזה רדוד ושטחי"
השתתפת בתוכניות הריאליטי "הזמר במסכה" ו"זוג מנצח", שפטת ב"נולד לרקוד" וב"רוקדים עם כוכבים". יש עוד תוכניות ריאליטי שהיית רוצה לבדוק?
"זה מה שנקרא סורבייבינג. פרנסה נהדרת. כשופטת הכי נהניתי, עשיתי את זה שנים, ואשמח לעשות את זה שוב כי יש לי המון ידע. עברתי בריקוד את כל הגלגולים, התחלתי כרקדנית בבלט קלאסי והיום אני כוריאוגרפית".
איך נולדה תוכנית הכושר "שייפ אפ" שאת מריצה ברשת?
"ממש במקרה. בתקופת הקורונה העליתי לאינסטגרם אימון אינטנסיבי של עשר דקות, וזה התפתח למפלצת עם כמה ראשים. יש לי תוכנית לאמהות אחרי לידה, תוכנית לנשים אחרי גיל 60, תוכנית המבוססת רק על ריקוד. אני לא מאמנת כושר, אין לי זמן לזה וזה לא הייעוד שלי, אבל כל הזמן שואלים אותי איך אני מתחזקת את הגוף ואיך אני נראית ככה בגיל שלי, אז אמרתי, 'יאללה, זה מה שאני עושה'. ככל שאני מתקדמת בגיל, האופציות מצטמצמות, מחזאים ותסריטאים בדרך כלל כותבים על דמויות בשנות ה-20 או ה-30 שלהן, אז אני משתדלת לתחזק את עצמי".
מה את עושה חוץ מכושר?
"קודם כול, יש לי גנים טובים שקיבלתי מאמא שלי. שנית, אני שומרת על תזונה נכונה. זה לא שאני מרעיבה את עצמי, אבל אני במודעות, ואם אני מגזימה, למחרת אני מאזנת. עשיתי בוטוקס כמה פעמים, אבל יש לי בעיה עם מחטים, פעמיים ברחתי שנייה לפני. לניתוחים עוד לא הגעתי".
הגירושים שלה הגיעו שנה אחרי שהאקס אסף אמדורסקי ואבי בנותיה, מילה (23) ונינה דבש (18), הודיע על גירושיו מאשתו הדר ג'וזפין, שלה היה נשוי עשר שנים ללא ילדים. "שני האירועים לא קשורים אחד לשני, וזה גם לא רק אנחנו, כמעט כל העולם ואשתו התגרשו. לצערי אחרי הקורונה והמלחמה כולנו חיים על הקצה, להמון אנשים קשה לצלוח את התקופה המאתגרת והבלתי נסבלת הזאת, ובסוף זה מתבטא ביחסים הבינאישיים".
איך הילדים הגיבו לפרידה?
"כולם היו עצובים כמובן, אבל הם הבינו, הם שמו לב שיש פחות לאבי-דאבי בבית ויש המון מתח. מילה לא חיה בארץ, היא חיה באמסטרדם ומנהלת את אסף מרחוק. כשיש לו הופעות גדולות היא באה לפה".
למה היא עזבה את הארץ?
"קשה לחיות פה, בעיקר לצעירים, גם כלכלית וגם בכלל. יש לה אזרחות הונגרית בזכות האזרחות שלי, היא נסעה לנסות, והחיים שם פשוט נוחים ופשוטים יותר. ב-7 באוקטובר גייסו אותה למילואים, ואחרי חצי שנה היא השתחררה קצת הפוכה, אני לא יכולה לספר מה היא עשתה שם. כבר אין לה כוח לכל הפוליטיקה, הטילים, היא לא יכולה לשכור פה דירה ולא משנה כמה היא תעבוד, שלא לדבר על לקנות. אסף ואני מקבלים את זה באהבה ובהבנה. אני מכבדת את הרצון שלה, אבל לי אישית נורא קשה שהיא לא פה".
"מילה חיה באמסטרדם ומנהלת את אסף מרחוק. כשיש לו הופעות גדולות היא באה לפה. ב-7 באוקטובר גייסו אותה למילואים, ואחרי חצי שנה היא השתחררה קצת הפוכה"
ומה עם נינה דבש?
"היא שחקנית, רקדנית וזמרת, קיבלה ממני את הסאקריות למחזות זמר וזה מה שהיא רוצה לעשות. היא למדה בבית ספר לאמנויות ובעירוני א' במגמת תיאטרון, בגיל 16 השתתפה במחזמר 'הפרח בגני' בתיאטרון העברי, בהמשך ב'השוטר אזולאי' ו'התשמע קולי', על סיפור חייה של רחל המשוררת. עכשיו היא אצלי ב'פים פם פה'".
איך היחסים בינך ובין אסף?
"אסף ואני בקשר מעולה. אנחנו נפגשים המון, ארוחות שישי, חגים וימי הולדת".
את כבר רואה את עצמך בפרק ג'?
"אני לא שם. עוד לא חשבתי על זה אפילו. כרגע אני צריכה אוויר, ואני גם נורא עסוקה, אין לי זמן לזה. אני יודעת שלא פשוט לקבל את העבודה שלי שהיא תובענית ואינטנסיבית, ואני לא אהיה בזוגיות בכל מחיר. זוגיות טובה ונכונה זה הדובדבן והקצפת, זה נעים אבל אפשר לחיות גם בלי זה".
