לפני חודש נפרדה גלי שטיינמץ (31), מנהלת קליניקה של מנתח פלסטי מתל-אביב, מבן זוגה האחרון. היא יצאה איתו חצי שנה, ועוד לפניו היה לה רזומה מפואר של קשרים. "במשך כל חיי הבוגרים הייתי במערכות יחסים, מיני-מערכות יחסים או בדייטים", היא מצהירה. "מעולם לא קרה שהייתי לבד".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
את בן הזוג הראשון שלה, שהיה מבוגר ממנה בשש שנים, הכירה שטיינמץ בגיל 15 והייתה איתו עד גיל 23. מיד אחרי הפרידה ממנו כבר נכנסה לקשר רציני אחר: "עבדתי אז כנציגת מכירות בסוכנות רכב, והוא היה לקוח שלי. היינו יחד שנתיים".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ואחריו?
"שלושה חודשים אחרי הפרידה ממנו הייתי במערכת יחסים בת חצי שנה עם בחור שהתחיל איתי באינסטגרם, ומיד אחריו הכרתי מישהו דרך 'אוקיי קיופיד' והיינו יחד שנה. פחות מחודשיים אחר כך הכרתי דרך חבר משותף את בן הזוג האחרון שלי, שממנו נפרדתי כאמור לפני חודש. עכשיו אני חזק בתוך הדייטים. גם הערב יש לי דייט".
למה את לא יכולה לתת לעצמך קצת זמן לבד?
"אני בטוחה שזה קשור לילדות שלי. גדלתי כבת יחידה להורים גרושים. שני ההורים שלי עבדו כל היום, ומגיל מאוד צעיר הייתי רוב היום לבד בבית ולא אהבתי את זה. עד היום אני לא רואה את היתרונות בלהיות לבד. זה לא מקרי בעיניי שכבר בגיל 15 הייתה לי מערכת יחסים משמעותית, עם בן זוג מבוגר ממני. אני גם לא אוהבת סטוצים, ולכן ברגע שאני לא במערכת יחסים גם אין לי סקס. זו עוד סיבה שכל כך חשוב לי תמיד למצוא זוגיות".
אבל איך אפשר לפתוח את הלב כל כך מהר? לאהוב מישהו ומיד להתאהב במישהו אחר?
"אני לחלוטין יכולה להגיד שאהבתי כל בן זוג שהייתי איתו, אבל כל הפרידות שלי היו מאוד דרמטיות. כל אחד מהקשרים הסתיים מאוד לא סבבה, וזה מאוד הקל עליי לעבור הלאה.
"למשל, במערכת היחסים הרצינית השנייה שלי, הבחור נפרד ממני בצורה מאוד מכוערת שלושה חודשים אחרי שאבא שלי נפטר. הוא גם כל הזמן העיר לי בתקופת האבל שאני לא מטפחת את עצמי, שעליתי במשקל. הוא די הצליח לדכא את האהבה שלי אליו. עם בן הזוג שאחריו סבלתי ממערכת יחסים אלימה מילולית, עד שהיה שם משהו ששבר את גב הגמל".
יכול להיות שלעבור מקשר לקשר זה סוג של מנגנון? עוזר לך לא להיפגע?
"זו נקודה מעניינת שלא חשבתי עליה, אבל בהחלט ייתכן. אני מחפשת את הדבר הבא כדי לא להתעסק בקשר הקודם ולהתבאס. זה באמת עוזר לי להתגבר מהר יותר".
את חושבת שאת גם פחות בררנית?
"לחלוטין. החיצוניות פחות משחקת אצלי פקטור ואין לי טייפ-קאסט. אני לא מחפשת מישהו בגובה, משקל או צבע עיניים מסוים. יותר חשוב לי הווייב. בגלל זה מן הסתם יש לי יותר מבחר. לפעמים אני יושבת עם חברות שלי על הטינדר שלהן, והן נותנות לי להעביר בשבילן גברים. הרבה פעמים אני מעבירה ימינה והן אומרות לי, 'מה פתאום? איכס', ואני לא מבינה למה. הן ממש פוסלות על שטויות.
"מצד שני, אני יודעת שהעובדה שאני עוברת מקשר לקשר גם מחבלת לי. בדיעבד אני יכולה להגיד שעם כל בני הזוג שהייתי איתם, היו הרבה דגלים אדומים שהתעלמתי מהם באלגנטיות, כי כל כך רציתי להיות בקשר. העדפתי לראות רק מה שמתאים ושכנעתי את עצמי שזה זה. ועדיין, למרות המודעות, ולמרות שבכל פעם אחרי קשר אני אומרת לעצמי שהפעם אעשה הפסקה של כמה חודשים, אני פשוט לא מצליחה".
בסוף אוגוסט דווח שליאונרדו דיקפריו (47) נפרד מהדוגמנית קמילה מורונה (25), זוגתו בארבע וחצי השנים האחרונות. וכן, סביר להניח שאף אחד לא הופתע. גם השמועות שצצו כמה ימים לאחר מכן, שהשחקן כבר התחיל לצאת עם דוגמנית חדשה (ג'יג'י חדיד), לא גרמו למישהו להרים גבה. הסיבה? דיקפריו נתפס בעיני רבים כ"קופץ קשרים" סדרתי.
גם אם זו לא תהיה בסוף חדיד, בהתחשב בהיסטוריה הזוגית שלו, סביר שליאו ימצא ממש בקרוב דוגמנית (צעירה) אחרת שעמה ינהל קשר רציני, וככל הנראה גם הוא יסתיים.
מובן שלא חייבים להיות כוכבים הוליוודיים מצליחים כדי לאמץ את אותו דפוס. בין אם זה אתן עצמכן ובין אם חברים שלכן, כולנו מכירים אותם: אלה שמסיימים קשר ארוך, ובתוך כלום זמן כבר נכנסים לקשר רציני חדש. כל זאת בזמן שחבריהם, ששנים לא מוצאים את עצמם במערכת יחסים משמעותית, נותרים להביט בהם בפליאה משולבת בקנאה: איך זה קורה? האם זה כי הם יפים יותר? מוצלחים יותר? או שיש להם פשוט הרבה מזל?
גם יואב לוי (30), מתכנת מחשבים מתל-אביב, מעיד על עצמו כמי שכל חייו הבוגרים לא היה רגע לבד. ולא, הוא אומר, זה ממש לא כי הוא מוצלח במשהו יותר מחבריו.
"בשנה האחרונה עשיתי חשבון נפש עם עצמי, והבנתי שעומדות מאחורי זה כמה סיבות", הוא אומר. "הסיבה העיקרית היא שתמיד הרגשתי שאני זקוק לפרטנרית כדי להיות מאושר באמת. אני מרגיש שאני חייב להיות בקשר זוגי כי משהו חסר לי, ואני מצפה שבת הזוג שלי תשלים את מה שחסר. זה לא פייר כלפיי או כלפיה".
מערכת היחסים הראשונה שלו התחילה כבר בכיתה י'. "היא הייתה מבוגרת ממני בשנתיים, והיינו יחד שלוש שנים וחצי", הוא מספר. "בגיל 19, חודשיים אחרי הפרידה, הכרתי מישהי דרך מועדון קריאה באינטרנט, וגם איתה הייתי שלוש שנים וחצי. נפרדנו כשהייתי בן 22 וטסתי לטיול של אחרי צבא. פחות משנה אחר כך הכרתי מישהי דרך חברים משותפים, ודי מהר עברנו לגור ביחד והיינו יחד שנתיים".
יואב לוי: "הייתי בן זקונים והרעיפו עליי המון אהבה. כשאתה גדל ויוצא לעולם, אף אחד לא נותן לך אהבה כזאת. הסיטואציה היחידה שבה זה כן יכול לקרות זה בקשר זוגי, כך שאולי עבורי זה ניסיון לשחזר את התחושה התמידית שאני אהוב"
ואז?
"בשלב הזה הצלחתי להבין שאני קופץ קשרים סדרתי וניסיתי לעצור. לקחת קצת זמן לעצמי. זה הצליח בערך שנה. אבל אז נכנסתי ל'אוקיי קיופיד', ומהר מאוד הכרתי שם מישהי, והיינו ביחד שנתיים וקצת. הקשר הזה הסתיים ממש לאחרונה".
למה הקפיצה מקשר לקשר הפריעה לך?
"כי ברמה התיאורטית אני מאמין שבן אדם קודם כל צריך להיות שלם עם עצמו, מסופק מעצמו ומהחיים שלו, ושמערכת היחסים צריכה לבוא כתוספת. אתה לא אמור לתלות את רמת האושר שלך באדם אחר, כמו שאני תמיד עשיתי".
ניסית להבין מאיפה זה נובע?
"אין לזה תשובה חד-משמעית, אבל אני מאמין שזה קשור לבית שבו גדלתי. הייתי בן זקונים והרעיפו עליי המון אהבה. כשאתה גדל ויוצא לעולם, זה כבר לא קורה. אף אחד בעבודה או מבין החברים לא נותן לך אהבה כזאת. הסיטואציה היחידה שבה זה כן יכול לקרות זה בקשר זוגי, כך שאולי עבורי זה ניסיון לשחזר את התחושה התמידית שאני אהוב.
"בנוסף, הרבה פעמים אני מגדיר את עצמי על פי מה שאחרים אומרים, אז אני מניח שאני זקוק יותר לקשר זוגי בשביל שתהיה לצידי מישהי שתשקף לי את עצמי".
אתה מרגיש שאהבת בכל הקשרים שהיו לך? ואם כן, איך הלב יכול להיפתח מחדש כל כך מהר?
"בכל הקשרים שהייתי בהם, בהחלט אהבתי. ברגע שיש מחסור באינטימיות, אז הלב מחפש יותר ולכן פתוח יותר. אני חושב שזה אחד הדברים המהותיים שמבדילים בין אנשים כמוני, שקופצים מקשר לקשר, ובין אלה שלא: המוכנות להיפתח ובמובן מסוים גם להתפשר".
אתה מרגיש שהתפשרת?
"בחלק מהמקרים. יש בי נטייה לרַצות אחרים, ובקשרים מסוימים נתתי את כולי וקצת ויתרתי על עצמי בדרך".
איך חברים שלך מגיבים לזה שאתה עובר מזוגיות לזוגיות?
"רוב החברים שלי רווקים, יש כאלה ששנים לא היו בקשר ארוך. חלקם אכן שואלים: 'למה אתה מצליח ואני לא?'. אני חושב שהסיבה היא בעיקר מוטיבציה ומוכנות. אני כל כך מוכן להיפתח, שאני גם מוכן לוויתורים. בזמן שחברים שלי יגידו, 'אני נורא רוצה קשר, אבל לא ברמה שאוותר על זה ועל זה', אני הרבה יותר גמיש".
כלומר, אתה בררן פחות?
"יש דברים שחשובים לי בבחורה שלא אוותר עליהם: שתיראה טוב בעיניי, שתהיה מישהי עם קריירה ושאיפות. אבל אני לחלוטין יותר פתוח מחברים שלי ומוכן לתת הרבה יותר צ'אנס".
מצד שני, כל מערכות היחסים שלך עד היום הסתיימו.
"נכון. והיום אני עוד יותר מבין שהתבנית הזאת, של לקפוץ מקשר לקשר, לא הייתה בריאה ושכנראה בגלל הצורך העז להיות בזוגיות, הבחירות שלי לא היו מדויקות. זאת הסיבה שעכשיו אני ממש נמנע מקשר באופן אקטיבי. החלטתי על תקופה של כמה חודשים, שאותה אני מתכנן להקדיש רק לעצמי - להוכיח לעצמי שאני יכול להיות מאושר גם לבד. הבנתי שבשביל להיות עם הבחורה שאני באמת רוצה, אני צריך להיות קודם האדם שאני באמת רוצה".
גם מעיין ביטון (33), עובדת בחברת פרסום מראשון-לציון, מודה שהיא נוהגת לקפוץ מקשר לקשר. במקרה שלה אחד מהם הסתיים בחתונה.
"התחתנתי עם הגבר הראשון שלי", היא מספרת. "למדנו יחד בתיכון והפכנו לזוג בכיתה י"ב. בגיל 26 התחתנו, וכעבור שנתיים, אחרי עשור ביחד, התגרשנו. כשנפרדנו לא ידעתי מה זה עולם הדייטים, עולם האפליקציות, וזה נראה לי מאוד מלהיב ומסקרן. מיד אחרי הגירושים נכנסתי לאפליקציה, ושבועיים אחר כך כבר הכרתי מישהו שאיתו הייתי במשך שנתיים במערכת יחסים און אנד אוף".
ובחלוף אותן שנתיים?
"טסתי לתאילנד, הכרתי שם בחור ישראלי, חזרנו יחד לארץ והיינו יחד חצי שנה. אחרי הפרידה נכנסתי שוב לאפליקציות, הכרתי מישהו אחר, והיינו יחד שלושה חודשים. אחריו הכרתי בפאב גרוש פלוס ילד, והיינו יחד שבעה חודשים. מיד אחרי הפרידה ממנו הכרתי שוב דרך אפליקציה את מי שהיה בן זוגי האחרון, ולו גם התארסתי חצי שנה אחרי תחילת הזוגיות. אבל כעבור שנה החלטנו להיפרד ולבטל את החתונה".
איך את מסבירה את ההספק האדיר שלך?
"אני בפירוש לא חושבת שזה נובע אצלי ממזל, אלא בעיקר מהפחד להיות לבד. הכרתי את בעלי לשעבר בגיל מאוד צעיר, ובמשך עשר שנים הייתי רגילה לחיות בזוג. לא הכרתי משהו אחר. לכן, אחרי הגירושים המשכתי לחפש פרטנר שיהיה לצידי ויעשה איתי דברים. אני מדברת אפילו על לשכב במיטה ולקרוא ספר או לראות משהו בטלוויזיה. אפילו את זה לא יכולתי לעשות לבד".
היית מודעת לפחד הזה אצלך?
"בהתחלה לא. עם כל בן זוג שהיה לי ניסיתי לשכנע את עצמי שהוא האחד, הגבר של חיי. זה לא ששיקרתי לעצמי במודע, באותו זמן באמת האמנתי בזה. אבל היום אני מטופלת, יש לי קואוצ'רית מדהימה, והתחלתי להבין שהפחד גרם לי לראות את כל הדברים שהתאימו לי ומנע ממני לראות את הדברים האחרים, שהפריעו. זו הסיבה שכל הקשרים הסתיימו בסוף".
בכל קשר הרגשת שהייתה שם אהבה?
"זה עוד דבר שלמדתי: שאת חלקם כנראה לא באמת אהבתי כמו שחשבתי. עם בעלי לשעבר כמובן הייתה אהבה, אבל לגבי האחרים הבנתי שרק את בן הזוג האחרון - זה שאיתו הייתי אמורה להתחתן - אהבתי באמת. אחרי שהקשר איתו הסתיים, היה לי לראשונה קושי להכיר מישהו חדש ולפתוח את הלב. זה גרם לי להבין שעם כל האחרים היה חיבור טוב, כימיה טובה ורצון גדול שלי שזה יצליח, אבל כנראה לא אהבה".
כדי לעבור מקשר לקשר צריך תכונות מסוימות?
"אין ספק שאני פחות בררנית מחברות שלי. לפני חודש מכר שלי רצה להכיר לי חבר שלו, שלא התלהבתי מאיך שהוא נראה. עדיין, בגלל שהמכר החמיא לו כל כך, הסכמתי לצאת איתו לדייט. ברור שיש לי טייפ-קאסט, אבל החיצוניות לא מגבילה אותי באופן גורף".
אז עכשיו את שוב מחפשת את הקשר הבא?
"כן. אבל עוד מעט תחלוף שנה מאז שהסתיימה מערכת היחסים האחרונה שלי, וזו התקופה הכי ארוכה בחיי שהייתי לבד. עם הזמן למדתי פחות לפחד מהלבד. אני אמנם ממשיכה לנסות להכיר ונכנסת לאפליקציות, אבל פתאום מרגישה שיש פחות מבחר. הרבה גברים שם רדודים, שטחיים, מחפשים משהו אחר ממה שאני מחפשת. ואני יודעת שזה לא שהאפליקציות פתאום השתנו. זו אני שהשתניתי".
"קופצי קשר סדרתיים הם אנשים שיש להם מערכות יחסים ממושכות אך עדיין לא ארוכות מספיק", אומרת מורן בכר-רווה, מטפלת זוגית ומשפחתית. "הדפוס הזה מתאפיין בקפיצות ישירות מקשר לקשר, ללא זמן אוורור, בירור ועיבוד הקשרים הקודמים".
מהם הגורמים לכך?
"זה מתחלק לשני סוגי טיפוסים. הטיפוס הראשון הוא אנשים שחסרים להם עוגנים פנימיים, ורק דרך הזוגיות מרגישים משמעותיים, חזקים ואהובים. לרוב הם יגיעו ממשפחות סימביוטיות עם גוננות יתר. הבעיה היא שעם השנים הצרכים האישיים משתנים, וזה מביא אותם בשלב מסוים להחליף בן זוג לכזה שיענה על הצורך החדש.
"למשל, בחורה צעירה שסובלת מדימוי עצמי נמוך, מאחר שאין לה עוגן פנימי להתמודד בעזרתו, תחפש לעצמה בן זוג חתיך. ככל שהיא תתבגר יהיו חשובים לה דברים אחרים, כמו הקמת משפחה ובן זוג עם עבודה והכנסה טובה, ובן הזוג 'החתיך' כבר לא בהכרח ייתן לה מענה לצורך הזה.
"זו הסיבה שהטיפוסים האלה יהיו גם פחות בררנים, כי הם מחפשים בכל פעם מאפיין ספציפי אחד ומוכנים לוותר בדרך על הרבה דברים אחרים".
מי הטיפוס השני?
"אלה שסובלים מפחד להתחייב. לרוב מדובר באנשים שחוו בילדותם טראומה כמו משברים זוגיים של ההורים, שגרמו לחרדת נטישה. האנשים האלה חוו בעבר שיברון לב ומפחדים להיפגע".
מורן בכר-רווה, מטפלת זוגית ומשפחתית: "ברגע שיש ניחוח של רצינות או 'יחסינו לאן', הפרידה נשלפת יותר בקלות. אז הם כמובן ממהרים לעבור לזוגיות אחרת, כדי לתת לעצמם שוב את האישור שהם אנשים זוגיים שחיים בקונצנזוס"
זה לא דבר והיפוכו? אם הם מפחדים להתחייב, למה הם כל הזמן בזוגיות?
"אצלם זה יותר טריקי. לכאורה, הם מנהלים קשר זוגי לכל דבר ועניין, הן בעיני הסביבה והן בעיני עצמם. מבחינתם הם רוצים זוגיות, הם אנשים זוגיים, ועובדה שהם כל הזמן בקשר רציני. אבל למעשה, הם מתחזקים קשר זמני, גם אם זה לא ברור ומדובר.
"על פני השטח הם יכולים לגור עם בן הזוג, להפגיש בין המשפחות, אבל יהיה אפשר להבחין בניואנסים קטנים - כמו למשל הימנעות מחשבון בנק משותף או קביעת תאריך לחתונה. הקשרים האלה מהווים חוויה של זוגיות מחייבת, אבל ללא צורך לקבל החלטות הרות גורל".
מתי הם מפסיקים לעבוד?
"ברגע שמתחילה השגרה. מערכות היחסים האלה מצליחות לשרוד כל עוד הן מייצרות ומספקות ריגוש, שמפצה הרבה פעמים על מהמורות, מחלוקות ופחדים. אבל כשהריגוש מתחיל לדעוך, מתחילות הבעיות. עבור האנשים האלה, כל עוד יש אדרנלין בקשר זה נותן לחיים פילטר נעים, אבל בהיעדרו הם מתערערים. השגרה מחברת אותם לזיכרונות הכואבים הראשוניים, והחרדות מתחילות לצוף.
"ברגע שיש ניחוח של רצינות או 'יחסינו לאן', הפרידה נשלפת יותר בקלות. אז הם כמובן ממהרים לעבור לזוגיות אחרת, כדי לתת לעצמם שוב את האישור שהם אנשים זוגיים שחיים בקונצנזוס".
מה היית ממליצה לאנשים שעוברים מקשר לקשר?
"שילכו לטיפול כדי לנסות להבין למה הדפוס הזה קיים אצלם. במקביל, אם הם כרגע לא בקשר זוגי, להימנע מדייטים לפחות לחצי שנה. צריך להבין שממש כמו מכון כושר, כדי לבנות עוגנים פנימיים או ללמוד לא לפחד ממחויבות, דרוש זמן מסוים עד שרואים תוצאות".
