בני ברק מול תל אביב: מפת השבת של ישראל

הפגנה באשדוד(צילום: בראל אפרים)

המאבק בין דתיים לחילונים על אופי היישוב שלהם עמד במרכזן של רבות ממערכות הבחירות המקומיות שיגיעו לשיאן ביום שלישי הקרוב. מועמדים ורשימות ברחבי הארץ ומשני צדי המתרס הציבו את נושא צביונה של השבת בראש סדר העדיפויות שלהם, ועל פי הסקרים, גם התושבים רואים בכך את אחד הנושאים העיקריים שיכתיבו את הצבעתם. רוצים לדעת מה קורה בשבת ברשות המקומית שלכם ולהשוות אותה לאחרות? היכנסו למפה האינטראקטיבית  וצפו בנתונים בטבלה .

חוק המרכולים שעבר בתחילת השנה ומעניק לשר הפנים סמכות לפסול חוקי עזר מקומיים שמתירים פתיחת עסקים בשבת שפך שמן למדורה וברשויות רבות מערכת הבחירות נסובה גם סביב המחלוקת בנוגע לאופן שבו יש להתייחס לחוק החדש ברמה המוניציפלית. בעקבות החקיקה הונחו על שולחנו של השר אריה דרעי 11 חוקי עזר חדשים של רשויות מקומיות, שמבקשות לעגן בחוק את האפשרות להתיר פעילות מסחרית בימי מנוחה, כולל רשויות שעד אותה העת אסרו, לפחות רשמית, על פעילות מסחרית של עסקים בשבת. דרעי סירב לאשר את החוקים הללו ולכן הם אינם בתוקף מבחינה משפטית בשלב זה. כמה מהרשויות הגישו עתירות לבג"ץ בנושא, שטרם הוכרעו.

ממחקר שערכו ד"ר שוקי פרידמן ועו"ד גלעד וינר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ומתפרסם כאן לראשונה, עולה באופן מובהק כי ככלל, הרשויות המקומיות בישראל מעוניינות בפתיחת בתי אוכל ובה בעת בצמצום המסחר ביום המנוחה וכי מדיניותן של הרשויות שבהן יש חוקי עזר הנוגעים לפתיחת עסקים בימי מנוחה תלויה בעיקר בסוג העסק. נמצא כי הרוב המוחלט של הרשויות (כ-88%) מתירות בחוקיהן פתיחה של בתי אוכל, אבל רוב הרשויות (כ-55% מהרשויות המקומיות בכלל וכ-73% מהרשויות היהודיות) אוסרות פתיחת עסקים שמתקיימת בהם פעילות תרבות. בנוסף, כמעט כל הרשויות המקומיות (כ-94%) אוסרות פעילות מסחרית בימי מנוחה.

החוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה מיפו את מדיניות החקיקה בכל הרשויות המקומיות בישראל - היהודיות, המעורבות והלא יהודיות - ומצאו כי ל-140 רשויות יש חוקי עזר עירוניים שעניינם פתיחה וסגירה של עסקים בימי מנוחה. רשויות אלה הן אמנם כ-55% מתוך 255 הרשויות המקומיות, אבל יותר מ-75% מתושבי המדינה חיים בהן. לשאר 115 הרשויות אין חוקים שאוסרים על פעילות עסקית בשבת.

בהתייחסות ליום המנוחה בישראל יש שני היבטים עיקריים - העסקת עובדים וקיום פעילות כלכלית-עסקית. בשניהם יש פער בין האיסור בחוק לבין המציאות בשטח. האיסור על העסקת עובדים ביום מנוחה נכלל באיסור על עבודה בשבת, שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה. לעומת זה האיסור על פעילות כלכלית-עסקית בשבת מתבסס בעיקרו על חוקי עזר עירוניים של הרשויות המקומיות, המסדירים את מועדי הפתיחה והסגירה של עסקים בשטחי הרשות על פי הסמכה שניתנה לרשויות כבר ב-1990 בפקודת העיריות. חוק המרכולים למעשה הפקיע מהן את הסמכות הזאת והעביר אותה לידי שר הפנים. על פי מחקר של תנועת חדו"ש מ-2016, 76% מהציבור היהודי בישראל תומך בפתיחת מרכולים בשבת בתוך הערים.

על פי ממצאי המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתן לומר כי ככלל, ערים יהודיות שמרניות פחות ממועצות מקומיות יהודיות בכל מה שקשור להיקף האיסור על פעילותם של עסקים בתחומיהן ביום מנוחה, אך לא באופן דרמטי. לעומת זאת, התפיסה של רשויות יהודיות בעניין ההתנהלות במרחב הציבורי בימי מנוחה שונה בבירור מהתפיסה של הרשויות שרוב תושביהן לא יהודים, לפחות ככל שהדברים מקבלים ביטוי בחוקי העזר העירוניים - הרשויות שרוב תושביהן יהודים שמרניות הרבה יותר במתן היתר לפעילות עסקית בימי מנוחה מהרשויות שתושביהן לא יהודים.

כותבי המחקר אמרו כי "צחוק הגורל הוא שדווקא חוק המרכולים יצר תגובת נגד של 11 רשויות עד כה, שעשויה לגרום לחילול שבת רב יותר מהיום בטווח הרחוק. הממצאים מראים כי דווקא כשנותנים לרשויות את הכוח לעצב את המרחב הציבורי לפי אורח החיים של התושבים בעיר, ביישוב ואפילו בשכונות ספציפיות, לא רק שמונעים חיכוכים מיותרים, אלא שהרשויות בהחלט יודעות לרסן את היקף פתיחת העסקים בשבת כחלק מהתפיסה העירונית הכוללת".

דו"ח "מדד החופש העירוני" של תנועת "ישראל חופשית" בחן לקראת הבחירות המקומיות את המצב ב-24 הערים הגדולות בישראל מבחינת מסחר בשבת - מהן הוראות חוק העזר העירוני בעניין פתיחת עסקים בימי המנוחה ומה קורה הלכה למעשה בעיר באשר לפתיחת מסעדות, מוסדות תרבות, מרכולים וכדומה.

על פי ממצאי דו"ח זה, קיים מתאם בין שיעור המושבים במועצה העירונית אשר מייצגים את המפלגות הדתיות לבין החופש בערים לגבי מסחר בשבת. ישנן חמש ערים (אילת, ראשון לציון, הרצליה, חולון ומודיעין) מאלה שנבדקו שבהן המועצות המקומיות אישרו שינוי בחוק העזר לטובת פתיחת חנויות ומסחר בשבת, אך בעקבות חוק המרכולים סירב שר הפנים לאשר את השינוי. בחדרה, הרצליה, כפר סבא, ירושלים, אשדוד, נתניה ורמת גן עדיין מתקיימים מאבקים אזרחיים לשינוי המצב הקיים.

בני ברק היא העיר היחידה שנבדקה שבה אין מסחר בשבת כלל, כולל חנויות נוחות בתחנות דלק (שהוחרגו ברגע האחרון מחוק המרכולים) והיא העיר היחידה שבה החוק אוסר כל פעילות מסחר בשבת, כולל מסעדות. תל אביב, לעומת זאת, היא העיר היחידה שנבדקה שבה חוק העזר העירוני מאפשר באופן ברור מסחר בשבת ופתיחת חנויות. ערד, שלא נבדקה בדו"ח, היא עיר נוספת שבה חוק העזר מאפשר זאת. עכו מאפשרת גם היא מסחר בשבת אך מתאימה זאת לאזורים השונים בעיר לפי הרכב האוכלוסייה - יהודים או לא יהודים.

מסקנה מעניינת שעולה מהדו"ח של "ישראל חופשית" היא יכולת השפעתה של העירייה בנושא המסחר ברמה המקומית. כך למשל, בנתניה קיים חוק האוסר על מסחר בשבת, אך בשנת 2008 שינתה מועצת העיר את החוק, כך שלא יחול עונש על עבירה על החוק. בחדרה, על אף שהחוק מאפשר פתיחת בתי עינוגים, מרכזי ספורט, מסעדות ובתי קפה, הוא מקנה לראש העיר את הסמכות לאסור את כל אלו כאשר הוא מחליט כי זו טובת הציבור.

מממצאי המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי ישנם גם הבדלים ניכרים ביחסן של הרשויות המקומיות למיעוטים הדתיים שבתחומן. בחוקי העזר של פחות ממחצית מהיישובים היהודיים (47%) נקבעה האפשרות להוציא מתחולת החוק את מי שאינו נמנה עם דת הרוב. לעומתם, בחוקי העזר של 65% מהיישובים הלא יהודיים וב-86% מהיישובים המעורבים נקבעו הוראות שמאפשרות לתושבים לקיים הסדרים של ימי מנוחה בהתאם למנהגי עדתם.

הבדלים דומים נמצאו גם במידת ההתערבות של הרשויות המקומיות בהסדרים קונקרטיים של עסקים שפעילותם בימי מנוחה הותרה. כך, ב-84% מהרשויות היהודיות מוטלות הגבלות על עסקים שפועלים ברישיון בימי מנוחה. לעומתן, רק 36% מהרשויות המעורבות מטילות הגבלות על עסקים שפעילותם הותרה וברשויות שאוכלוסייתן לא יהודית השיעור כבר צולל אל מתחת ל-13%.