בפתחת ניצנה מוחים נגד עסקת המאה: "מחזירה לפינוי מסיני"

"אין סיבה להתנדב לתת את נמיביה של ישראל": תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, כוללת הצעה להעביר לידי הפלסטינים חלק קטן מחולות חלוצה שבנגב המערבי, כפיצוי על השטח שיועבר לידי ישראל בגדה המערבית. ראש המועצה האזורית רמת נגב, ערן דורון, נדהם לגלות אמש (ג') עם ההכרזה על מתווה התוכנית, כי היא כוללת את השטחים הללו, שסמוך להם מתגוררות כ-200 משפחות שחיות בעיקר מגידולי חקלאות.

ילדים סמוך למושב כמהין שבפתחת ניצנה(צילום: דוברות המועצה האיזורית רמת נגב)

חולות חלוצה(צילום: יעל בוחבוט)

"כשהציגו את המפה קלטתי איזה כתם שהוא חלק משטח השיפוט שלי. אף אחד לא דיבר איתי, לא לפני ולא אחרי. אולי עכשיו, כשייגמרו החגיגות בוושינגטון מישהו ידבר איתי", אמר דורון, שציין כי לא יהיה מוכן להעביר שטחים בנגב בתמורה לשטחים ביהודה ושומרון. "אנחנו אומרים בפשטות - עם כל הכבוד לשימור ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, לא על חשבון ההתיישבות היהודית בנגב".

"עסקת המאה החזירה אותנו הרבה שנים אחורה, כמפוני קדש ברנע בסיני. הדבר הראשון שחיפשנו היה מקום שנוכל להקים בו מושב בידיעה ברורה שאנחנו בתוך ארץ ישראל ושאין שום מצב שיפנו אותנו יותר", אמר אלון צדוק, תושב מושב קדש ברנע. "והנה – התבדינו. היום קמה תוכנית שרוצה להפוך אותנו למובלעת בתוך מדינה".

"מעליב שמתייחסים כך להתיישבות". צדוק(צילום: רועי עידן)

"זה מטורף לגמרי ומאוד מעליב. במקום להמשיך ולפתח את האזור הזה - רוצים למסור אותו לעזתים. כולנו יודעים מה יקרה בהמשך. מעליב שכך מתייחסים לאזור של התיישבות", הוסיף צדוק. "יש פה פוטנציאל ל-1,500 בתי אב, אבל אין סיכוי שהאזור יתפתח אם ימסרו אותו ויהפכו אותנו למובלעת במדינת 'חמאסטן'".

צדוק ציין כי תושבי האזור אינם מרגישים מופלים מתושבי יהודה ושומרון. "אף פעם לא הרגשנו שאנחנו מעניינים את הקברניטים, אף פעם לא התייחסו לאזור", אמר. "לכן לקח לו 40 שנה להגיע למצב שיש בו 200 משפחות. אם יתנו את האזור לפלסטינים – ההתיישבות פה לא תוכל להמשיך ולהתפתח, ונצטרך לחשוב מה עושים בהמשך".

המכתב המלא של ראש המועצה לרה"מ נתניהו

ראש המועצה אף פנה במכתב רשמי לראש הממשלה בנימין נתניהו. "לצערי התבשרתי אתמול בערב שעל מנת לשמור על התיישבות יהודית ביהודה ושומרון אתה מוכן לוותר על התיישבות יהודית בנגב", כתב דורון. "אני מזמין אותך לבוא, לראות ולהתרשם מההתיישבות החלוצית והציונית בפתחת ניצנה לפני שאתה מסכים לוותר עליה. אני מצפה ממך להיות מחויב לשמור על ההתיישבות היהודית בנגב לפחות כמו שאתה מחויב לשמירת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון". במכתבו, ביקש דורון לקיים פגישה דחופה עם נתניהו, "על מנת להבין את המשמעויות של התוכנית".

על פי המפות בתוכנית טראמפ, לידי הפלסטינים יועברו שני אזורים בגבול סיני. אחד מהם ישמש לפי התוכנית כאזור תעשייה ומרכז היי-טק, ואילו השני, הדרומי יותר, ישמש למגורים וחקלאות.

"אחד האזורים הכי יפים, הנמיביה של ישראל"(צילום: יעל בוחבוט)

(צילום: נירה מדר צדוק)

(צילום: נירה מדר צדוק)

עם פרסום התוכנית, נזכרו התושבים בהצעתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שבה נכללו גם שטחי חולות חלוצה במסגרת הסדר עם הפלסטינים. ראשי רשויות בנגב הודיעו אז כי יצאו למאבק נגד מסירת חולות חלוצה לרשות הפלסטינית במסגרת הסדר מדיני, ובחודש ינואר 2001 אף התקיימה הפגנה שבה השתתפו אלפים בחולות חלוצה.

ראש מועצת רמת נגב המנוח, שמוליק ריפמן, אמר אז כי "תושבי הנגב לא יהססו להצביע נגד מי שלא יבטיח לשמור על חולות חלוצה, שהן עתודות הקרקע והמים החשובות של מדינת ישראל".

חקלאות חדשנית מבוססת מים מליחים. גידולים בבאר מילכה(צילום: מושב באר מילכה)

(צילום: יעל בוחבוט)

בצלים שגדלים באזור(צילום: יעל בוחבוט)

כדי לסכל את המהלך, בשנת 2001, לאחר בחירתו של אריאל שרון לראשות הממשלה, אישרה הממשלה להקים כמה יישובים חדשים במקום, ביוזמת שר התשתיות דאז אביגדור ליברמן. במרצ, שבראשותה עמדה באותה העת זהבה גלאון, התנגדו לתוכנית וטענו כי הדבר עשוי לפגוע בסיכויים לחילופי שטחים בהסדר מדיני.

"אזור חולות ניצנה וחולות חלוצה הם עתודות הפיתוח החקלאי היחידות. במובלעת בין אזור כרם שלום ועד באר מילכה קיימים השטחים החשובים ביותר מבחינה אקולוגית – ולכן גם הארגונים הירוקים אמורים להתנגד", אמר דורון. "אבל מי ימנע תוכנית שלום כדי להגן על גרבילים? אין סיבה שנתנדב לתת שטח שאיש לא רצה במתנה". הוא הוסיף: "אני לא מבין את ההיגיון הזה. מבחינה תיירותית, מדובר באחד האזורים הכי יפים, הנמיביה של מדינת ישראל".

(צילום: נירה מדר צדוק)

(צילום: נירה מדר צדוק)

(צילום: נירה מדר צדוק)

בימים אלה שוקדים במועצת רמת נגב על תוכנית להקמת יישוב נוסף במקום, בשם "חלוצית 3", שצפוי להיות מוקם ליד מושב באר מילכה. הוא צפוי להיות מבוסס על תחום התיירות, בין היתר באזור חולות חלוצה והסביבה.

"כשברק הציע את התוכנית למסירת השטחים זו הייתה הצעה של השמאל-מרכז. עכשיו, כשנתניהו ראש ממשלת המעבר ומאמץ את התוכנית, זו בעיה אמיתית", סיכם יענקלה מוסקוביץ', תושב קדש ברנע וממייסדי ההתיישבות בפתחת ניצנה. "אילו גנץ היה עומד בראשות הממשלה ומאמץ תוכנית כזו, מחר היו הפגנות של הימין שגנץ בוגד. כשהימין תומך בתוכנית הזו אני ממש מודאג. אם התוכנית תעבור, אנחנו נהיה כמו בגוש קטיף, באזור פלסטיני. זה נראה הגיוני? הכל התהפך". לדבריו, "יש פה התיישבות מפוארת וחקלאות מתקדמת. מדובר בשטחים שנמצאים ממש על גבול היישובים שלנו. אף אחד גם לא שוחח איתנו, התייעץ או עדכן".

שר החינוך רפי פרץ, שמתגורר באחד מיישובי חולות חלוצה, אמר כי "הגענו לחלוצה לאחר שגורשנו מגוש קטיף באחת ההחלטות השערורייתיות של ממשלת ישראל דאז. הוטלה עלינו משימה ליישב את הנגב ולהקים בו יישובים חדשים – וכך עשינו. חלוצה והיישובים בחבל הארץ המהמם הזה הם חלק מישראל – וכך זה גם יישאר. הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו הצהירו שאנשים לא יפונו מבתיהם".

אזור פתחת ניצנה הוא אזור השוכן צמוד לגבול מצרים, דרום-מערבית לבאר שבע ושייך למועצה האזורית רמת הנגב. באזור מתגוררים כ-200 משפחות בחמישה יישובים, כשרובם המוחלט חיים בשלושה מושבים המובילים חקלאות חדשנית, מבוססת מים מליחים – קדש ברנע, כמהין ובאר מילכה. היישובים הנוספים הם ניצנה ועזוז, ששוכן מעט דרומית ליישובים.

קדש ברנע הוא היישוב הגדול ביותר בפתחת ניצנה, והוא נחשב מושב חקלאי שממוקם ליד מעבר הגבול ניצנה למצרים. במקום מתגוררות 67 משפחות, שקיבלו חלקות משלהן לטובת בניית בית ו-70 דונמים לחקלאות. בכמהין מתגוררות 35 משפחות, שזוכות לאותם התנאים. ארבעה מתוך חמשת היישובים, שקמו בשנות ה-80', קלטו רק מעט מאוד משפחות לאורך השנים.