דפיקות חזקות נשמעו על דלת ביתו של ירון קדושים, פעיל חברתי מוכר בפתח-תקווה. זו הייתה שעת צהריים בשכונת הדר גנים הסמוכה לצומת סירקין. ערב קודם לכן הוא ישב עם משפחתו סביב שולחן ליל הסדר, אחרי שקם מהשבעה על אביו. כשנשמעו הדפיקות בצהרי החג, הוא היה בטוח שמעבר לדלת עומדים מנחמים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
"אני פותח את הדלת ורואה ילד בן 12 עם רימון הלם צה"לי ביד", קדושים משחזר. "הילד אומר לי שהוא מצא את הרימון בפארק הסמוך והחליט להביא אותו אליי, כי לא ידע מה לעשות איתו. הוא טייל איתו במשך שעתיים ברחובות העיר, כי לא הייתי בבית. רק תחשבי מה היה קורה אם חלילה הרימון היה נופל לו מהיד. הנחתי מיד את הרימון במקום בטוח והזעקתי משטרה".
למקום הגיעו שלוש ניידות, קצין וחבלן. הם תישאלו את הילד וסרקו את האזור, ואז פנה החבלן לילד: "לך לאבא שלך ותגיד לו שהוא קיבל היום במתנה ילד שלם, כי את הידיים האלה יכולת לאבד".
בקושי חלפה יממה, ולמחרת בלילה יריות החרידו את רחוב יצחק שדה במרכז העיר. מוקד 100 הוצף בדיווחי שכנים שהתעוררו בבהלה וחשבו שזירת פיגוע מתנהלת מתחת לחלונם. אלה לא היו מחבלים, אלא ירי לעבר חנות שבעליה נדרש לשלם פרוטקשן.
וזה רק קצה הקרחון בעיר גדולה במרכז הארץ שגם ביטחון תושביה הידרדר בשנים האחרונות. ואלה לא מעט תושבים: יותר מרבע מיליון גרים בעיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה – אחרי ירושלים, תל-אביב וחיפה. לשוטרים שהוזעקו למקום נותר רק להכניס את המקרה לסטטיסטיקה העגומה של היעדר המשילות בפתח-תקווה, ולתהות מה נשתנה.
"פתח־תקווה הפכה בשלוש השנים האחרונות לזירת טרור פלילית", זועם קדושים. "מקרי רצח, פיצוצים, יריות, דקירות, רימוני הלם ורובי אוויר – התחושה היא שאין משילות, ובזמן שהעבריינים נלחמים ביניהם, התושבים משלמים את המחיר וחיים בפחד מתמיד".
כדי להבין מה השתנה צריך לפנות למי שמכיר את השטח טוב מכולם. ניצב משנה בדימוס אבי מנצור הוא תושב העיר ולשעבר ראש אגף החקירות והמודיעין במחוז מרכז. "מצד אחד, פתח־תקווה נכבשה בידי ארגוני פשיעה כבדים, יהודים וערבים, ששולטים בקווי הלוואות של השוק האפור, סחר בסמים, כספי הימורים ופרוטקשן", הוא אומר. "ומצד שני, יש כנופיות מקומיות וקיקיוניות שמתחרות זו בזו, והמשטרה הלכה לאיבוד בטיפול בהן. בזמן שהמשטרה מקדישה משאבים לטיפול באריות, היא מתעלמת מהגורים. בינתיים הם גדלו והתחזקו, ומהווים איום ממשי שאי־אפשר להתעלם ממנו יותר".
תאפיין את חברי הכנופיות הצעירות.
"הם דור שני לעולם הפשע, ואין בהם פחד מהמשטרה. הכל מהיר, עצבני ובשלוף. 'למה דרכת לי על הצל?' 'למה הסתכלת עליי עקום?' מאיימים, דוקרים, יורים ומשליכים רימונים ומטעני חבלה – בלב האוכלוסייה, ולאור יום".
יש להם קשר לארגוני הפשיעה הגדולים בארץ?
"לחלקם כן, יש להם את המעמד שלהם: דרג ביניים, לא הראשים אבל גם לא החיילים".
נצ"מ בדימוס מנצור, כיום עו"ד פלילי, יודע על מה הוא מדבר. בנובמבר האחרון חוסל ביריות לקוח שלו, קטין בן 17 שהיה 'חייל' באחת מכנופיות פתח-תקווה. "עשו לו כיפה אדומה. משכו אותו באמתלת שווא לרמת-גן כדי לפגוש חבר, ושם ירו בו. זה נער שהסתבך עם האנשים הלא-נכונים, בעולם שבו אין חמלה ואין מחילה".
פתח-תקווה היא מכרה כסף לארגוני הפשיעה, מתוקף היותה מרכז כלכלי חשוב במרכז הארץ עם כמה אזורי תעשייה, כמו סגולה במזרח העיר, ומרכזי הייטק משמעותיים במערב, כמו קריית אריה וקריית מטלון. בעשור האחרון העיר התפתחה במרכזים המסחריים ובמתחמי הקניות החדשים שקמו בה, וגם שוק הנדל"ן בנסיקה עם עליית מחירי הדיור. לצד אלה, פורחים בעיר עסקי הצ'יינג'ים וההלוואות בשוק האפור, כמו גם מועדוני הימורים באזורי התעשייה, סחר בסמים וגביית פרוטקשן. וכשיש כסף על השולחן, יש יריבויות וסכסוכי שליטה מדממים.
נתוני הפשיעה לשנת 2024 מראים כי פתח-תקווה הפכה למוקד מרכזי לגניבות רכב, עם ארבע שכונות ברשימת עשר המובילות בארץ. כפר גנים ג’ מובילה את הרשימה הארצית, נווה עוז שלישית, ובעשירייה נמצאות גם קריית אריה ומרכז העיר. מרכז העיר פתח־תקווה נמצא גם במקום השני בארץ בעבירות ביטחון ובמקום הרביעי בדירוג השכונות המובילות בפשיעה בישראל, עם 1,113 עבירות בשנה החולפת.
בצהרי יום שישי, 21 במרץ האחרון, התמלא בית העלמין בסגולה באבלים ובמנחמים שהקיפו את קברו הטרי של העבריין ג'ורג' בית עדה, רק בן 38. לצד הוריו השבורים, בני המשפחה והחברים, התייצבו כמה דמויות בכירות בעולם הפשע בישראל.
בלט בנוכחותו אחיו הגדול של המנוח, העבריין צ'יקו בית עדה. הוא נולד עשור לפני אחיו ובאותו בוקר נחת בארץ כדי להגיע להלוויה, כשהוא מלווה במאבטחים שנצמדו אליו כמו צל. "זו הייתה הלוויה קשה ועצובה", מספר אחד הנוכחים בה. "ג'ורג' נסע לסגור אירוע בבית הכנסת נווה שלום ברחוב אויערבך, לרגל בר־המצווה של בנו הבכור. הוא נעדר כאבא הרבה שנים מהילדות של בנו, וזו הייתה אמורה להיות נקודת אור בחייו, רגע של שמחה משפחתית".
מחסל שארב לבית עדה ירה בו למוות ונמלט רכוב על אופניים חשמליים. בסביבת המנוח כאבו, אבל לא הופתעו. "כולם ידעו שג'ורג' על הכוונת, הטעות הגדולה שלו הייתה להסתובב בלי שומרי ראש", אומר מקורב למשפחה.
החיסול של בית עדה מרחיב את מעגל הנקמה ומעלה את מפלס הדאגה בקרב התושבים. ויש לכך סיבה טובה, והיא נעוצה בקשר משפחתי לכמה מהעבריינים החזקים בישראל שנכנסו לכלא בפרשה 512, לצד שאר אדריכלי הפשע המאורגן במדינה. ג'ורג' בית עדה הוא אחיינו של העבריין אבי רוחן, שמרצה 25 שנות מאסר. בית עדה הוא גם גיסו של העבריין שלומי ניאמצ'יק, מארגון הפשיעה של ערן חייא, שמרצה שמונה שנות מאסר בגין חלקו בפרשה 1131 שעסקה בחיסולים בין ארגוני פשיעה במרכז. רשת הקשרים המשפחתיים הזו גורמת לשיח על נקמת דם לצוף אחרי החיסול של בית עדה.
"בהלוויה העביר מי שהעביר מסר מאבי רוחן: לעשות סולחה בין הצדדים ולהפסיק את המלחמה", אמר מקורב לארגון. לשאלה אם הסולחה תתקיים, הוא משיב בשלילה. "לא נראה לי שזה נגמר. המתח והכעס היו מוחשיים בהלוויה. יש פה אנשים שקשורים לבית עדה משני הצדדים והם לא ישתקו, אני מאמין שעוד תהיה נקמה. בינתיים יהיה שקט, כי זאת תקופת חגים וגם מהימ"ר יושבים עליהם חזק, אז הם נזהרים".
עד כמה נזהרים? מקורב למשפחה מספר כי חלק מהמנחמים שהגיעו לשבעה, ברחוב העצמאות הסמוך לשכונות כפר גנים ג' ונווה עוז היוקרתיות, נשארו לשבת ברכביהם מחשש לצאת לרחוב החשוף. אחד מהם הודה: "פחדתי לרדת כדי שלא אתפוצץ באוויר או אחטוף כדור. יש פה ילדים בני 20, 25, מטורפים. זורקים פצצות ורימונים. העדפתי לשבת באוטו".
כשעבריינים חוששים להוציא את האף החוצה באחד מהאזורים הנחשבים והשקטים בעיר, הם ממחישים את עוצמת האימה ששוררת ברחובות עבור האזרחים הפשוטים, שלא חמושים בנשק.
משפחת בית עדה לא תמיד הייתה בסביבה המלאבסית. ג'ורג' הוא בן הזקונים מבין שישה שגדלו בשכונת פרדס כץ בבני־ברק והכירו את הפשע מילדות. הוא ריצה בעבר עונשי מאסר בגין עבירות סחר בסמים ואלימות, ולפני עשור עבר עם אחיו הגדול צ'יקו (משה) להתגורר במרוקו כחלק ממושבה ישראלית שהקימו עבריינים שנמלטו מאימת החוק בארץ.
האחים בית עדה ישבו שלוש שנים בכלא אוּקשה במרוקו בגין זיוף דרכונים, ובמרץ 2022 השתחררו. צ'יקו נשאר בחו"ל כיוון שהיה מבוקש אז בישראל במסגרת תיק 512 (בהמשך עד המדינה בפרשה נרצח והאישום נגד בית עדה נמחק – ש"מ). ג'ורג' בחר לשוב ארצה ולגור בפתח־תקווה.
בשלוש השנים האחרונות הוא הצליח לבסס את עצמו שם מחדש. בין היתר, פתח קו רווחי להלוואות בשוק האפור ותחנות סחר בסמים. עברייני העיר לא התלהבו מהשחקן החדש שנגס להם בפרנסה, וכך בית עדה התחיל לצבור אויבים.
בפברואר אשתקד, בית עדה נעצר בחשד שהשליך רימון לעבר דוכן להמרת מטבע בשוק העירוני. חמישה עוברי אורח תמימים נפצעו באורח קל באירוע. כעבור חמישה חודשים, ביולי האחרון, בית עדה ניצל מניסיון חיסול, לאחר שג'יפ שבו היה אמור להיות, התפוצץ ברחוב נקאש בעיר. מעוצמת הפיצוץ נפצעו שניים מחייליו שנסעו בו. אחד מהם, עבריין מוכר למשטרה בן 25, נפצע קשה ואיבד את רגלו. השני, בן 20, נפצע קל.
בית עדה ירד למחתרת אבל המתנקשים לא הרפו. בפברואר השנה הוזעקה המשטרה לרחוב ז'בוטיסנקי בעיר, לאחר שהתגלה מטען רב־עוצמה שהוטמן באופנוע של בית עדה. החבלנים ניטרלו אותו, ושוב הוא ניצל. חודש לאחר מכן נגמר לו המזל.
באף אחד מהאירועים האלה לא נעצר איש והתיקים נשארו פתוחים, אבל שרשרת החיסולים שקדמה לרצח של בית עדה, חושפת את התמונה הרחבה והמדאיגה באם המושבות.
בזמן שג'ורג' בית עדה ביסס את כוחו בפתח־תקווה, בגיבוי הדוד הכלוא, אבי רוחן, ואחיו ומספר 2 שלו, צ'יקו – נולד בעיר שחקן חדש: אופק נווה, רק בן 25, וכבר ראש כנופיה מקומית אלימה במיוחד. נווה משך אחריו צעירים רבים ברחבי העיר, שמעידים עליו כעבריין כריזמטי ונועז, ובנה לעצמו שם בקרב העבריינים המקומיים. כל זה הוביל לחבירה של נווה לבית עדה, שהעניקה לנווה גיבוי מפושע בכיר ושדרגה את מעמדו בעולם התחתון.
בדרכו למעלה, נווה הסתכסך עם ראש כנופיה מכפר מעש, מושב שגובל בפתח־תקווה. לטענת המשטרה, נווה ובית עדה ניסו לכאורה לסחוט את איש העסקים תומר אמטנאני (47) שעסק בהלוואות והחזיק עסק שגלגל מיליונים. הסכסוך הזה הניב שרשרת אירועים אלימים שכללו ירי וזריקת רימוני רסס, וגם מעשי רצח ו"מכרז" על ראשו של נווה בסך חמישה מיליון שקל.
נווה סומן במשטרה כבר בדצמבר 2022, כשנפצע בשעת לילה מאוחרת מפיצוץ מטען חבלה שהוטמן באופנוע שלו ברחוב יבניאלי בשכונת שעריה, שבינה לכפר מעש מפריד רק כביש 471. עדי ראייה דיווחו על ירי לעברו, שפצע את נווה ושני עוברי אורח, וגרם נזק לכמה כלי רכב שאחד מהם גם עלה באש. תחילה חשדו החוקרים שמדובר בניסיון חיסול, בהמשך הכיוון השתנה ל"תאונת עבודה" בזמן שנווה החזיק במטען חבלה באופנוע, שהתפוצץ במהלך הנסיעה. במשטרה אף חשדו שהוא ירה לעצמו ברגל באקדח שהחזיק ללא רישיון, כדי שיהיה לו אליבי והוא לא יועמד לדין – כפי שאכן קרה. נווה נחקר, שמר על זכות השתיקה, והתיק נגדו נסגר. מאז הוא נעצר כמה פעמים, בחשד להחזקת נשק ומעורבות לכאורה באירועי ירי, לרבות לעבר בית משפחת אמטנאני בכפר מעש. הוא הכחיש הכל, ובהיעדר ראיות – שוחרר.
אלא שיריביו לא שכחו. בינואר שעבר הוצתה הפיצוציה של אביו, מאיר נווה, ברחוב יצחק שדה במרכז העיר. בחיפוש בזירה נמצא מטען חבלה מוכן להפעלה, שבנס לא גרם לנפגעים לפני שנוטרל בידי חבלן משטרה. התגובה הגיעה לאחר חודש, בדמות חיסול אכזרי לאור יום ברחוב זאב ברנדה.
הקורבן היה יוסי סרוסי, בן 20, "חברו הטוב של בר אמטנאני ובן טיפוחיו של אביו, תומר, שגידל אותו כמו בן", מספר מקורב למשפחה. סרוסי נפצע אנוש מפיצוץ מטען רב־עוצמה שהוטמן במאזדה שלו. הוא חילץ עצמו מהרכב בשארית כוחותיו, הובהל לבית החולים בילינסון, ושם מת מפצעיו. "יוסי לא נחשב עבריין", אומר המקורב, "אבל הוא חוסל, כי לקח צד בסכסוך. הכוונה הייתה לפגוע בבטן הרכה של היריבים".
גורם המעורה בפרטים, מספר כי על עוצמת הפגיעה בנווה אפשר ללמוד מכך שמאותו רגע נכנסו לסכסוך ארגוני פשיעה מהוד־השרון והסביבה, שפעלו נגד אופק נווה וג'ורג' בית עדה. במקביל, הניסיון לפגוע במקורביו של בר אמטנאני לא פסק, וכעבור חודש הושלך מטען צינור לבניין שבו גר חברו.
יומיים לאחר מכן, התרחש מה שמכונה בעיר "ליל הרימונים". תחילה רימון רסס הושלך לעבר בניין מגורים ברחוב מנחם בגין בשכונת הדר גנים, ובנס לא התפוצץ. זה המשיך עם רימון נוסף באותה זירה, שהתפוצץ וגרם נזק לרכוש. השכנים המבועתים לא הבינו מדוע דווקא הבניין שלהם סומן כמטרה, אבל בקבוצת הווטסאפ השכונתית נכתבה הודעה מדייר שלא הופתע: "אולי שמישהו יעשה לזה סוף? זה סכסוך בין עבריינים. עד שלא יורידו את המבוקש, זה לא ייגמר".
כשהעימות עם נווה ובית עדה החריף, ניסה תומר אמטנאני להתרחק מהסכנה ועזב את בית המשפחה בכפר מעש לטובת מגדלי צמרת בצפון תל־אביב. זה לא עזר. האיומים הגיעו אחריו ואחרי בנו, בר (23), גם לשם. בלית ברירה האב והבן עזבו את הארץ לתקופה מחשש לחייהם ובמאמץ לסיים את הסכסוך.
"הייתה סולחה בין הצדדים, כולם חשבו שהיא תרגיע את הרוחות", מספר גורם מקורב למשפחה. "אבל היא לא החזיקה מעמד, כי בדיוק 'פירקו' את אופק".
החיסול של אופק נווה טרף את הקלפים, ומכאן היה נראה שאין דרך חזרה. בעולם התחתון טוענים שמדובר בנקמה על רצח סרוסי, ויש גם שסבורים שמדובר ב'כיפה אדומה' מצד אנשיו של נווה. כך או כך, לפני שנה בדיוק, ב־10 במאי, הוא הגיע לחתונת חברו בראשון־לציון אחרי תקופה שבה לא הרבה לצאת מביתו. בערב ההוא, נווה היה חשוף וההזדמנות לפגוע בו נוצלה עד תום.
רבע שעה לפני חצות יצא נווה מהאולם ודהר על האופנוע בדרך לביתו בשכונת נווה עוז. כשהגיע לרחוב לוי אשכול, נצמדה אליו מכונית וממנה נורו לעברו מספר כדורים מטווח קצר. נווה איבד שליטה ועף כמה מטרים באוויר מהאופנוע שהתרסק. לבית החולים אסף הרופא הגיע במצב אנוש, ושם נקבע מותו. במשטרה מעריכים שמדובר ברוצח שכיר מקצועי שהצליח לפגוע בנווה אף שנהג במהירות יחסית גבוהה.
תושב שכונת שעריה: "אנחנו גרים ברחוב אהבת ציון, ראינו חדשות וקצת אחרי תשע בערב שמענו פיצוץ רציני. הייתה בהלה גדולה, בהתחלה חשבנו שנפל פה טיל וכולם רצו מהר לממ"ד. רק כשהגיעה המשטרה התברר שמדובר ברימון רסס. נגרם נזק כבד לחדר המדרגות אבל במזל איש לא נפגע. השכנים ראו רעול פנים על אופנוע שנמלט מהמקום"
הרוחות בעיר סערו אחרי החיסול של אחד השמות הבכירים בפשיעה בפתח־תקווה. ביום האחרון לשבעה על מותו של נווה, הושלך רימון רסס לבניין מגורים בשכונת אם המושבות החדשה. למחרת, רימון רסס התפוצץ בכניסה לבניין בשכונת הדר גנים. שבועיים חלפו, ורימון הלם אותר בבניין בכפר גנים ג'. בכל המקרים מדובר במעורבים משני הצדדים: אלה שרצו להעביר מסר לקרובי המנוח להיזהר מתכנון נקמה – ואלה שביקשו להעביר מסר שגם אחרי חיסולו של נווה, יכולת התגובה שלהם לא נפגעה.
במקביל לתוכניות הנקמה ביום שאחרי, נפתח גם הקרב הכלכלי בדמות מאבק על הירושה שהותיר נווה – קווי ההלוואות שהחזיק בשוק האפור. נווה נהג להשתמש בעבריינים מקומיים שגבו עבורו תשלומים באיומים והשלכת רימונים. אחרי שנווה חוסל וחלק מחייליו נעצרו, יריביו ניסו לגבות תשלום בחזרה בגובה עשרות אלפי שקלים לכל אחד. כשמקורביו של נווה סירבו לשלם, הגיעו האיומים והרימונים, וחלקים בעיר הפכו לזירות קרב שהמשטרה לא הצליחה לפענח.
הזמר גידי שמור מתגורר בשכונת שעריה. ביוני האחרון, חודש אחרי חיסול נווה, הוא ומשפחתו נחרדו כשרימון התפוצץ ליד ביתם. "אנחנו גרים ברחוב אהבת ציון, ראינו חדשות וקצת אחרי תשע בערב שמענו פיצוץ רציני", הוא מספר השבוע. "הייתה בהלה גדולה, בהתחלה חשבנו שנפל פה טיל וכולם רצו מהר לממ"ד. רק כשהגיעה המשטרה התברר שמדובר ברימון רסס. נגרם נזק כבד לחדר המדרגות אבל במזל איש לא נפגע. השכנים ראו רעול פנים על אופנוע שנמלט מהמקום".
בהמשך התברר לחוקרים שהיעד היה מקורב לנווה, שהחזיק בסכומי כסף גדולים שהותיר נווה. גם במקרה הזה לא נעצר איש. המשטרה מספרת על תגבור נוכחות באזור, אבל התושבים יודעים שזה לא מה שימנע את האירוע הבא.
הפשיעה הגואה בפתח־תקווה משפיעה ישירות על התנהלות התושבים, ומכאן גם על העסקים המקומיים. "קחי את מרכז העיר כדוגמה", אומר עו"ד אורון מאירי, תושב העיר שבעבר גם עמד בראש סיעת מרצ בעיר. "הוא הפך לאזור מאוד לא בטוח ואנשים ממש חוששים להתקרב אחרי שעות אחר הצהריים, או לשלוח את הילדים לבלות שם. מנגד, בעלי העסקים מתלוננים כי משעות אחר הצהריים אין להם עבודה, וחנויות מושכרות במחירי רצפה כי אנשים לא רוצים לעבוד שם. יש תחושה שהעיר גוועת. ועוד לא דיברנו על דמי החסות שמשלמים העסקים שכן פותחים. גם גניבות הרכב בעלייה, דברים שלא הכרנו בעבר. הפשע זולג גם לשכונות הטובות".
כלומר?
"אני גר באזור שנחשב טוב, שכונת נווה עוז. היו לילות שהתעוררנו בהם מיריות. זה מפחיד. אנשים בשכונה נכנסו ללחץ. לפני שנה שמו למישהו מטען ליד הבית שהתפוצץ בבום גדול. הכלבה שלי נבהלה וברחה, וכמעט מתה. וכל זה בתקופת המלחמה כשגם ככה כולנו בחרדה. אנשים חשבו שמחבלים חדרו. תושבים שומעים פיצוץ ולא יודעים אם זה פיגוע או עוד פרק בסכסוכי עבריינים".
גם נצ"מ בדימוס מנצור גר בשכונה שנחשבת איכותית, כפר גנים החדשה, וגם לשם הפשע זלג. "לא מזמן היו פה שני פיצוצים בהפרש של חודש. נכנסתי להלם מוחלט, יש פחד לצאת מהבית".
גם בכיר לשעבר במשטרה לא חסין מחששות.
"לא כשזה מגיע לפתח הבית הפרטי שלך".
וכשהפשע חסר רסן, טעויות בזיהוי הן רק עניין של זמן. ב־18 בנובמבר האחרון, סמוך לשש בבוקר, פיצוץ עז החריד את משרדי חברת מגדל ברחוב ז'בוטינסקי. שוטרים שהגיעו לזירה ראו תמונה מזעזעת מול עיניהם כשברכב שעלה באש, התגלה גבר כבן 30 שמותו נקבע במקום. לידו שכב תושב ראשון־לציון בן 28, שמוכר למשטרה מעבירות סמים. הוא נפצע בינוני בגפיים.
זהותו של המחוסל ברכב התגלתה כעבור יממה: בנימין (בני) קוסטה, בן 32, עבריין מוכר מבאר שבע. בחקירת שותפו לרכב עלה כי השניים הסיעו באותו בוקר את הבוס הגדול של קוסטה לשדה התעופה. מדובר בעבריין בכיר שעזב את צפון הארץ והשתקע בפתח־תקווה כדי להשתלט על ענף ההלוואות הרווחי בעיר. כשקוסטה וחברו היו בדרכם הביתה מנתב"ג, המטען שהוצמד לחלקו הקדמי של רכבם התפוצץ. החשד המיידי היה שיעד החיסול המקורי היה הבוס של קוסטה. "הוא נדחף לעסקים בעיר ודרך שם על כמה יבלות", אומר גורם שמעורה בפרטים. "לכן ניסו להוריד אותו. החייל הזוטר שלו שילם על כך בחייו".
ואם בכך לא די, שנת 2025 נפתחה בחיסול נוסף, הפעם של יאיר ביטון, תושב העיר בן 28. גופתו נמצאה ב־20 בינואר סמוך לחצות, מוטלת עם פצעי ירי בבניין מגוריו ברחוב רוטשילד בלב העיר. מותו נקבע בזירה. "מדובר בעוול, ביטון היה אברך צעיר שלא קשור לעולם הפשע", אומר גורם שמעורה בפרטים. "הוא לא עבריין בכלל, סתם ילד מסכן. כנראה שחיפשו אותו בגלל שאחיו הוא דניאל ביטון, שהיה יד ימינו של ג'ורג' בית עדה. חודשיים אחריו גם בית עדה חוסל".
שרשרת החיסולים שמרעידה את פתח־תקווה לא צפויה לעצור כאן. "הנקמה טעימה כשהיא מוגשת קרה", אומרים אנשיו של בית עדה. "כמו שזה נראה כרגע, הדרך לשינוי עוד ארוכה", אומר ירון קדושים, מהאזרחים התמימים שהמציאות האלימה מטלטלת את חייהם. "תושבי העיר הפכו בעל כורחם לבני ערובה בסכסוכים שאינם שייכים לנו. אנחנו חיים בצל הפחד המתמיד מהפיצוץ, החיסול או הירי הבא".
עו"ד אייל אוחיוןצילום: מהאלבום הפרטיעו"ד אייל אוחיון המייצג את ארגוני הפשיעה מפתח־תקווה, משני הצדדים היריבים, סירב להגיב לכתבה.
עו"ד אלון וולקוביצקי המייצג חשודים ונאשמים בכנופיות הפועלות בעיר: "אני מכחיש בתוקף שיש אסקלציה בפשיעה בפתח־תקווה. מדובר באנשי עסקים לגיטימיים שעובדים לפרנסתם. הסכסוכים המדוברים הינם עסקיים ולא פליליים, ומתבררים על פי רוב במקום שסכסוכים עסקיים מתבררים בו".
עו"ד אלון וולקוביצקיצילום: מהאלבום הפרטיתומר אמטנאני מאשר בשיחה השבוע מחו"ל: "אני לא חי בארץ בכלל, וגם בני בר לא חי בישראל כבר שנתיים. עזבנו את כפר מעש מזמן, ואנחנו לא קשורים לפתח־תקווה בכלל".
משטרת ישראל סירבה להתייחס לנושא.
