באחד מימי השבת של פברואר אשתקד, צילצל הטלפון של נציבת השב"ס באותה עת, קטי פרי. על הצג היבהב שמו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ופרי הייתה בטוחה שאם השר שומר המצוות מתקשר בשבת, זה עניין של חיים או מוות. להפתעתה, אחרי שכמה ימים קודם לכן דרש להוציא את תנורי אפיית הפיתות ממטבחי בתי הכלא הביטחוניים, עכשיו הוא העלה רעיון חדש: להגביל את זרם המים לאסירים הביטחוניים הפלסטינים לשעה ביום.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
פרי ביקשה לקיים דיון ולשקול את ההשלכות של ההחלטה. האסירים הביטחוניים הם נושא נפיץ ורגיש, ולכל עניין, גם פעוט כמו מים חמים, עלולות להיות השלכות. אבל השר התעקש שזה יקרה כאן ועכשיו. פרי התייעצה עם מפקדיה, ויחד הם החליטו להתחיל מפיילוט מצומצם בשני אגפים בכלא נפחא. זמן קצר אחר כך פתחו כמה אסירים ביטחוניים בשביתת רעב במחאה על הרעת התנאים שלהם. זה היה ימים ספורים לפני חודש הרמדאן, והשובתים איימו כי אלפי אסירים בכל הארץ יצטרפו אליהם. השב"כ והמל"ל רצו לסכל את השביתה הזאת באיבה, ולא להוסיף סיבות להתלקחות האווירה הביטחונית הנפיצה. אבל השביתה, כך היה נראה לבכירים בשב”ס, לא ממש הטרידה את השר.
"ואז מפקד כלא נפחא מקבל פתאום טלפון מאמא של סוהרת צעירה ששירתה בכלא", מספר מפקד בכיר לשעבר בארגון. בן גביר, שלא תמיד סמך על פיקוד שב"ס, נהג להתקשר ישירות לסוהרים ולבדוק איך ואם מיושמת מדיניותו. "והאמא מספרת לו שהבת שלה חזרה הביתה מפוחדת אחרי שהיא קיבלה טלפון מהשר, ששאל אותה לגבי המים והפיתות וביקש ממנה שתספר לו אם ההנחיה שלו מיושמת".
זה לא נגמר שם. השר חשד שהנציבה פרי, בתיאום עם ראש הממשלה וגופי הביטחון, שלחה את רגב דחרוג', ראש חטיבת המודיעין בשב"ס באותה עת, לנהל מו"מ עם האסירים הביטחוניים, כדי למנוע את שביתת הרעב. "הוא המשיך ותיחקר את הסוהרת", מספר מקור נוסף בארגון, "וביקש ממנה להגיד לו מי מהאסירים הביטחוניים הערבים דיבר עם רח"ט מודיעין שביקר במקום". כלומר, השר מבקש מסוהרת צעירה, זוטרה, לתת לו מידע על עבודתו של קצין בכיר בארגון. "הוא לא אהב את זה שרגב דחרוג' מדבר עם אסירים, למרות שזאת העבודה שלו".
השיחה לסוהרת מכלא נפחא דווחה למפקדים, וגורמים בשב"ס משערים כי כמוה היו עוד מקרים לא מדווחים. השר חשד שההחלטות בתוך הארגון מתקבלות בניגוד לעמדתו, וחוסר האמון היה כל כך גבוה, עד שבן גביר החל להפעיל “מקורות” בתוך הארגון.
בשבוע שעבר נעצר נציב השב"ס קובי יעקובי לחקירה. יעקובי היה מזכירו הביטחוני של בן גביר בטרם מונה לנציב והחשד הוא שהדליף למפקד ימ"ר מחוז ש"י, נצ"מ אבישי מועלם, כי קיימת חקירת מח”ש נגדו. מועלם, כך לפי החשד, העביר לשר מידע מסווג, ועל פי הפרסומים גם נמנע ממעצר חשודים בטרור יהודי, שהשב"כ ביקש לעצור. החשד הוא שבתמורה לכאורה, למועלם הובטח קידום. פרקליטו של מועלם טוען כי מדובר ב”חקירה פוליטית”, יעקובי לא מגיב רשמית, והחקירה עדיין בעיצומה. אבל ללא קשר אליה, גם בשב”ס של עידן בן גביר והנציב הטרי יעקובי יש לא מעט מינויים שמעוררים תהיות.
שירות בתי הסוהר הוא ארגון סבוך ומורכב, שכולל כ-9,300 עובדים, האחראים על כ-23 אלף כלואים, מתוכם מעל 10,000 אסירים ועצירים ביטחוניים. כמעט כל דבר שקורה בכלא, מהדהד מיידית על העולם שבחוץ: מלחמת עבריינים שפורצת בתוך בתי הסוהר, תגלוש מהר מאוד גם לרחובות. בריתות שנכרתות מאחורי הסורגים, יהפכו ארגוני פשיעה בחוץ לקואליציות עולם תחתון רבות-עוצמה ומסוכנות. אסיר מסוכן שישתקם היטב בכלא, יחזור לקהילה כאדם חדש; אבל אסיר ששיקומו נכשל, עלול לפגוע בעוד חפים מפשע. כך גם בביטחון: מה שקורה באגפים הביטחוניים עלול להצית או להשקיט את המצב בשטחים, בעזה וגם הרבה מעבר לכך. וכמובן, מודיעין שנאסף בתוך הכלא הוא נכס חשוב בפעילות הביטחונית של מדינת ישראל. לכן כליאה היא מקצוע מורכב, שדורש – בעיקר בצמרת הארגון – אנשים מיומנים, עם ניסיון בתחום.
8 צפייה בגלריה
רגב דחרוג'. ''בן גביר לא אהב שהוא מדבר עם אסירים למרות שזו העבודה שלו''
(צילום: יריב כץ)
בן גביר הגיע לשב"ס עם סדר יום משלו. לגיטימי; כל שר, ותפיסת עולמו. אלא שבדרך להשתלטות שלו ושל הנציב החדש שמינה על השב"ס, סופג הארגון זעזועים קשים, מאבד אנשי מקצוע מעולים ומנוסים, ותפקידים מהותיים מאוד שלו – כמו שיקום האסיר, למשל – נפגעים קשות. מה כן יש? המון החלטות פופוליסטיות שמייצרות כותרות בתקשורת – הפיתות והמים החמים הם רק דוגמה – אבל לא באמת משנים הרבה; מפעל מינויים של מקורבים ואנשי אמון, רבים מהם כלל לא אנשי שב"ס; וכספים שנשפכים, בעוד הארגון לא מצליח לעמוד ביעדיו ולהכשיר מקומות כליאה, למשל, למחבלים שכלואים בשדה תימן.
ומעל הכל, יש שר, שמתרכז בעיקר בדבר אחד: "את בן גביר מעניין רק מחבלים. לא פלילי, לא שיקום, לא צפיפות", טוען בכיר לשעבר בשב"ס, "המחבלים זה הטיקט שלו". אבל הבכיר לא מדייק: השר וחברי סיעתו גם מאוד מתעניינים בעוד משהו: אסירים ביטחוניים ומינהליים יהודים, שרבים מהם מזוהים עם בייס הבוחרים של עוצמה יהודית. וכשפוליטיקה הופכת להיות חלק מההחלטות בארגון כמו שב"ס, ולעזאזל ההשלכות - זה כבר עלול להיות מסוכן.
אחד הראשונים שחשו את הרוחות החדשות המנשבות מלשכת השר, היה תת-גונדר יוסף כניפס, מפקד כלא קציעות. בליל שבת 27 בינואר רצח מחבל ממזרח ירושלים שבעה יהודים, סמוך לבית כנסת בשכונת נווה יעקב בירושלים. זה היה אחד המבחנים הראשונים של בן גביר, שנכנס לתפקידו זמן קצר קודם לכן, על כנפי ההבטחה ל"משילות": הנה, במשמרת שלו נרצחו שבעה יהודים. אבל חוץ מהצהרות לתקשורת, כמעט לא היה לו מה לעשות עם כל זה.
כמעט. כי כשהחדשות הקשות התפשטו גם בכלא קציעות, פרצו צהלות שמחה מתאיהם של האסירים הביטחוניים. כניפס, קצין ותיק ומוערך, לא היסס, ולמחרת בבוקר הגיב בחומרה: עשרות לוחמי יחידות מיוחדות של שב"ס פרצו למתחם הביטחוני, ערכו חיפושים מדוקדקים ואיתרו מספר טלפונים סלולריים, ואז פיזרו את האסירים בין תאים נפרדים. כל האירוע עבר ללא תקריות מיוחדות, למעט מספר אסירים ביטחוניים שהשליכו כיסאות פלסטיק לעבר הלוחמים. סך הכל, שב"ס הגיב נכון ובפרופורציות לאירוע.
אבל אחרי ימים אחדים כל המפקדים הבכירים הרלוונטיים זומנו לשיחה אצל השר. הסיבה: לתחקר למה הלוחמים הכילו את זריקת הכיסאות לעברם ולא הגיבו בחומרה. השר קיבל ממקורותיו בתוך הכלא מידע על האירוע, ועוד דיווחו לו כי מפקד הכלא אמר לפקודיו "עם כל הכבוד לשר, אני זה שנשאר בסופו של יום עם האסירים".
השיחה עלתה לטונים צורמים, ובן גביר דרש להדיח את כניפס. לא פחות. בשב"ס, אז עדיין בראשותה של הנציבה פרי, הבהירו שזה לא יקרה. הם הצליחו. לא בטוח שמקרה דומה היה עובר עכשיו.
אבל אירועים כאלו ואחרים, כך נראה, חידדו אצל בן גביר את התחושה שעליו להחליף חלק ניכר מצמרת שב"ס באנשים שכן יסורו למרותו. "הוא חשב שהוועדה שבדקה את בריחת האסירים מכלא גלבוע תקבע שקטי (הנציבה פרי – ג"א) אשמה", מעריך בכיר לשעבר בארגון, "ואז הוא יתפנה 'לטפל במחבלים', אבל הוועדה לא המליצה על צעדים נגדה ונוצרה לו בעיה". הוועדה, שמסרה את מסקנותיה במאי אשתקד, מצאה אמנם ליקויים קשים בתפקודה של הנציבה פרי, אך לא הטילה עליה אחריות ישירה למחדל בריחת האסירים.
פרי המשיכה עד לסוף כהונתה, ואף ביקשה להאריך אותה. השר הגיב לה במכתב מעליב שהתפרסם בתקשורת: "לאורך אירועים משמעותיים נמנעת מלממש את מדיניותי, ואף פעלת לא אחת בניגוד לה", ולסיכום הוסיף: "למרות שהנך מעמידה את עצמך לשירות שב"ס, איני מוצא בכך צורך".
באותה עת ערך השר סדרת ראיונות לקצינים שביקשו להתמודד על תפקיד הנציב הבא. הראיונות התקיימו בלשכת השר בירושלים יחד עם אנשי לשכתו, ובהם מזכירו הביטחוני של השר דאז, קובי יעקובי. יעקובי הוא קצין משטרה ירושלמי המקושר למעגלי הליכוד ולרבנים משפיעים בעיר, שעשה את עיקר דרכו המקצועית בתפקידי מטה במזכירות הביטחונית של המשרד לביטחון פנים. בשנת 2020 הוא חזר לשטח, ומונה למפקד תחנת מוריה בירושלים בדרגת ניצב משנה. שנתיים לאחר מכן קודם לתת-ניצב ושירת חודשים ספורים כמפקד המרחב, עד שנבחר על ידי בן גביר לשמש כמזכירו הביטחוני. "כשבן גביר נכנס למשרד הוא לא ידע כלום, והיה תלוי לגמרי במזכיר שלו", אומר גורם מקצועי שנכח בישיבות המשרד, "זה היה ברמה כזאת שבפורומים עם בכירים בן גביר לא תמיד ידע איך להתנהג, אז יעקובי היה יושב לידו ונותן לו מרפקים כשהוא עבר את הגבול". בסיום הראיונות לנציב שב"ס החדש, דווקא יעקובי, שחסר ניסיון פיקודי בסדר גודל של ארגון כמו שב"ס ואינו מומחה בנושא הכליאה, קיבל את התפקיד.
"אני לא זוכרת מקרה של ראש גוף ביטחוני שקודם בצורה כל כך מהירה", אומרת קצינה בכירה במטה שב"ס לשעבר. מנגד, תת-גונדר (בדימוס) רוני אלבז, לשעבר מפקד יחידת נחשון ומפקד כלא איילון, אומר כי "קובי עשה מהפכה לטובה מקצה לקצה. החל ממה שמקבלים לוחמי הכליאה, ועד ההתנהלות של המערכת מול האסירים הקשים, ארגוני הפשיעה והביטחוניים הערביים, שבעבר היו להם תנאים יותר טובים ממה שאצלי בבית".
"זה נכון שקובי העצים מאוד את הארגון", אומר מפקד בכיר בשב"ס, "ואחרי שנים שהתייחסו אליו כפח אשפה בין גופי הביטחון, הוא שם את שב"ס בפרונט. הוא נותן לסוהרים תחושה שהם משפיעים וחשובים, הוא החליף להם את המדים ואת הציוד. אבל באותו זמן הוא עושה מהלכים שמשנים לגמרי את שב"ס".
למשל?
"באחת ההחלטות הראשונות שלו הוא נתן אישור גורף למפקדי בתי הסוהר להפעיל את הסוהרים שלהם באגפים עם מסכות פנים ובלי תג שם, עם זיהוי מספרי בלבד. סוהרים השתגעו על הדבר הזה, כל אחד יכול לעשות מה שבא לו. זו החלטה שהוא קיבל בלי שום דיון על ההשלכות, ממש בסמוך למקרה שאירע מעט לפני שיעקובי נכנס לתפקידו, ובו, על פי החשד, סוהרים רעולי פנים הכו למוות אסיר ביטחוני בכלא קציעות. ובאמת תוך זמן קצר התחילו להתקבל דיווחים על אירועי אלימות שיאח"ס (היחידה הארצית לחקירות סוהרים – ג"א) לא הצליחו לזהות את המעורבים בהם".
זמן לא רב אחרי שהתקבלה ההחלטה, יעקובי והלשכה המשפטית שלו נסוגו מהחלטתם וקבעו סייגים לגבי מתי לסוהר מותר להיות רעול פנים, אבל הנזק כבר נעשה.
ב-24 בינואר השנה, נכנס הנציב הטרי וחסר הניסיון יעקובי לתפקיד, מבלי שהייתה בינו ובין הנציבה היוצאת קטי פרי חפיפה מסודרת. הסיבה: השר התנגד.
כצעד ראשון, בן גביר ויעקובי ניקו את השטח מכל מי שנתפס בעיניהם כנאמן לנציבה הקודמת. אנשיה עזבו בזה אחר זה בצורות שונות, חלקם הודח, לאחרים הראו את הדרך החוצה. זה אולי צעד שנראה טבעי לראש מערכת חדש, אבל לא כשהנציב איננו מכיר את הארגון, וכשיחד עם העוזבים איבד השב"ס גם עשרות שנות ניסיון.
לשורת התפקידים הרגישים שהתפנו מינה יעקובי את אנשי אמונו, רבים מהם חבריו מהמשטרה, תוך כדי חסימת דרכם של אנשי שב"ס לקידום. הנה כמה דוגמאות: מפקד מחוז המרכז החדש של שב"ס גונדר שלומי שגיא היה רח"ט מבצעים במשטרה. רח"ט מודיעין שב"ס הגיע מהמשטרה, וכך גם מפקדת יחידת מצדה, ראש חטיבת כוח אדם ורח"ט כליאה. כל אלו תפקידי ליבה מרכזיים בשב"ס, ולכולם מונו אנשים שלא מכירים את מקצוע הכליאה. "זו הבעת אי-אמון מלאה בפיקוד שב"ס", אומר תת-גונדר (בדימוס) אילן בורדה, רח"ט מודיעין שב"ס לשעבר. "זו אשכרה פגיעה בארגון, זה להגיד לעובדים שלך, אתם לא שווים כלום".
שב"כ ושב"ס התחילו פיילוט "מטעמים הומניטריים" להקלת תנאיו של עמירם בן אוליאל, רוצח משפחת דוואבשה. בשלב הראשון הוא הועבר מהאגף השמור בכלא אשל לכלא איילון במרכז והחל להעביר שבתות וחגים באגף התורני. באוגוסט האחרון הועבר באופן קבוע בן אוליאל לאגף התורני, אגף פתוח בתנאים משופרים
למה זה גרם?
"למורת רוח רבה בקרב הקצונה, יש 30 מפקדי בתי כלא ואף אחד מהם לא קודם או מונה לתפקיד", אומר גורם בכיר לשעבר בארגון. "התנועה, אגב, היא כמעט תמיד חד-סטרית, תמיד שוטרים מגיעים לשב"ס ולא להפך. אנחנו כנראה נתפסים כחוטבי העצים של גופי הביטחון".
עדויות שהגיעו אלינו מצביעות על מעורבות עמוקה של חנמאל דורפמן, ראש המטה של בן גביר, בהחלטות המינויים. "חנמאל הוא המסננת הראשית", אומר בכיר לשעבר בארגון ביטחוני. דורפמן, כך נטען, מקיים ערבי ראיונות בביתו שבהתנחלות שבות רחל. "מחכים שם בתור אחד אחרי השני קצינים בכירים במשטרה ובשב"ס, אין מינוי חשוב שלא עובר דרכו".
"קובי חילק דרגות כמו לחמניות", אומר מפקד בכיר לשעבר, "הקים אגפים, פיצל תפקידים". כל זה כמובן עולה כסף. לזכות בן גביר יש לציין כי הוא הגדיל את תקציב שב"ס באופן משמעותי ביותר. בשל צורכי המלחמה, ותוך כדי מאבק עיקש בשר האוצר, הצליח בן גביר להגדיל את התקציב השנתי בכשני מיליארד שקל לעומת התקציב שהיה לארגון ב-2021. "הוא הביא איתו דליים של כסף ושפך על הארגון", אומר קצין בכיר לשעבר. לאן הלך הכסף? חלק לצורכי המלחמה שבמהלכה הגיעו אלפי עצורים חדשים לארגון. גם יחידות מבצעיות, כמו יחידת נחשון, גדלו, "היחידה התעצמה בהיקף הלוחמים ובתחומי האחריות", אומר תת-גונדר (בדימוס) אלבז, מפקד נחשון הפורש. "קובי נתן לה משימות נוספות, וריכז את כל נושא הליווי מחוץ לחומות תחת יחידה אחת".
לעומת זאת, הסוהרים בשטח הרגישו את זה פחות. הם אמנם קיבלו מדים וציוד חדשים, ושיפור מסוים בתנאי השירות, אבל חלק משמעותי יותר מהכסף, לדברי בכיר לשעבר במטה הארגון, נותב לפתיחת אגפי מטה וחטיבות חדשות ולמימון דרגות, זאת בשעה שחסרים אלפי מקומות כליאה. "הוא הקים שלושה אגפים חדשים, בכל אגף עשרות עובדים, הכסף הפך להיות נון-אישיו", אומר הקצין הבכיר לשעבר. "היו קצינים שנכנסו למשרד והחליפו את כל הריהוט. פתאום גם בונים סלון בעשרות אלפי שקלים ברחבות משרדי הנציבות ברמלה, זה נותן תחושה של בזבוז כספי ציבור".
כשצמרת השב"ס כבר מורכבת ברובה מנאמניהם, סימנו בן גביר והנציב יעקבי את שני האגפים הקריטיים להשתלטות: אגף מודיעין ואגף האסיר. "דרך המודיעין אתה יכול לדעת כל מה שאתה רוצה על הביטחוניים", אומר מפקד בכיר לשעבר בשב"ס. "אם אתה רוצה לדעת מה ההערכות המודיעיניות לאסיר ביטחוני, יהודי או ערבי, יש לך גישה לכל חוות הדעת וגם לחלק מהדוחות של שב"כ".
במה זה עוזר, למשל?
"למשל, אם חשוב לך להשפיע על שיבוץ ותנאי הכליאה של ביטחוני יהודי. אתה יכול לעיין בחוו"ד מודיעיניות שלו, ולבדוק האם הוא רשאי להיות באגף תורני", אומר בכיר אחר ששירת עד לאחרונה בארגון.
השילוב של גישה להערכות מודיעין יחד עם שליטה על אגף האסיר, האחראי בין היתר על שיבוץ האסירים, מעניק כוח גדול מאוד למי שרוצה להשפיע על תנאי אסירים. הדוגמה הבולטת ביותר למי שהשתפרו תנאיו בצורה דרמטית מאז שיעקובי נכנס לתפקיד הוא עמירם בן אוליאל, לקוח לשעבר של עו"ד בן גביר ומי שהורשע ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא. בן אוליאל נחשב ליקיר מפלגת עוצמה יהודית וח"כ לימור סון הר מלך רואה בו לא פחות מ"צדיק קדוש". היא מקדמת טענה שלפיה הרשעתו התבססה על הודאה בעינויי שב"כ ופועלת באופן אישי לשיפור תנאיו. גורמים בשב"ס מתארים התערבויות חוזרות ונשנות מלשכת השר בבקשות לשפר את תנאיו: "הם דואגים לכל החבורה של הביטחוניים היהודים, אבל בן אוליאל הוא הדגל".
"ההפגנות הקבועות למען בן אוליאל מחוץ לכלא אשל נגמרו ביום שקובי יעקובי נכנס לתפקיד", אומר בכיר לשעבר במטה שב"ס. את ההפגנות החליפו עצומות ומכתבים של ח"כים לראש השב"כ ובהם תלונות על מצבו הקשה. זה עבד: שב"כ ושב"ס התחילו פיילוט "מטעמים הומניטריים" להקלת תנאיו של בן אוליאל. בשלב הראשון הוא הועבר מהאגף השמור בכלא אשל לכלא איילון במרכז והחל להעביר שבתות וחגים באגף התורני. באוגוסט האחרון הועבר באופן קבוע בן אוליאל לאגף התורני, אגף פתוח בתנאים משופרים. "גם אם הוא עדיין מנוע משיחות טלפון, לכל האסירים שאיתו באגף יש גישה חופשית לטלפונים הציבוריים ודרכם הוא יכול לקיים קשרים, להוציא הודעות, לדווח ולעשות בעצם את כל מה שאסור לאסיר ביטחוני", אומר קצין בכיר לשעבר.
"היום אם אסיר טרור יהודי מבקש משהו ומפקד האגף מסרב", אומר מפקד בכיר לשעבר בשב"ס, "המשפחה שלו תתקשר ללשכת השר, וסיכוי טוב שתוך כמה שעות תרד הנחיה מלשכת הנציב לאשר את הבקשה. זו יכולה להיות בקשה לביקור פתוח, להאריך ביקורים או אפילו בקשה לקבל נעלי ספורט ובגדים שלא מותרים בפקודות".
לעיתים הבקשות האלו חורגות באופן מובהק מהנהלים. כך למשל בקשה חוזרת, שבינתיים לא מקוימת, לאפשר לבן אוליאל להתייחד עם אשתו, למרות שפקודות שב"ס אוסרות באופן מפורש על התייחדות אסירים ביטחוניים. "אתם רוצים לתת לבן אוליאל התייחדות?" אומר קצין בכיר בשב"ס, "בבקשה, תשנו את הפקודות. אחרי זה יש לכם עוד אלפי ביטחוניים שמחכים בתור להתייחדות". בחטיבה היהודית בשב"כ מזהירים: ההקלות עשויות להוות עידוד לטרור.
חטיבת המודיעין בשב"ס גם אחראית בין היתר על הפעלה ואיסוף של מידע בתחומי התארגנויות חבלניות של אסירים, ארגוני פשיעה שפועלים מתוך הכלא ומתן חוות דעת מודיעיניות על אסירים. בן גביר ויעקובי החליפו את שדרת הפיקוד גם שם. במקומו של רגב דחרוג', נכנס לתפקיד ראש החטיבה, שעתידה לגדול לאגף, נצ"מ אלי כהן. כהן היה מפקד ימ"ר במחוז ירושלים במשטרה, אותו מחוז שבו שירת הנציב. בתקופת כהן כמפקד, מח”ש בדקו חשד כי צוות חקירה מהימ”ר היה מעורב במחדלי החקירה בפרשת הירי ביובל קסטלמן ז"ל. קסטלמן מנע פיגוע קשה בירושלים כשניטרל את המחבלים, אך נורה למוות בידי חייל מילואים. שורת מחדלי המשטרה בפרשה היא ארוכה ומעלה חשד לטיוח. בדיקת מח"ש מצאה כשלים מקצועיים משמעותיים בעבודת הימ"ר שעליה פיקד כהן, אך לא מצאה בסיס לחשד בפלילים ולכן סגרה את התיק.
כך או כך, בשב"ס היו גורמים תמימי דעים לגבי אי-התאמתו לתפקיד. "מודיעין בשב"ס קשה הרבה יותר ממודיעין במשטרה", אומר רח"ט מודיעין לשעבר תג"ד בורדה. "בשב"ס אתה מתבסס בעיקר על יומינט (מודיעין ממקורות אנושיים – ג"א), אין לך יכולות טכנולוגיות כמו האזנה וכלים מהסוג שיש למשטרה. חוקר במשטרה יכול לקבוע פגישה עם מקור באילת ואף אחד לא יידע מזה. אבל אם אסיר יוצא פתאום מהתא, איך שהוא יחזור מיד ישאלו אותו איפה הוא היה ומה הוא עשה, ואם יגלו שהוא דיבר עם קצין מודיעין הוא יכול לצפות לדקירת אזהרה".
בינתיים הפיקו בחטיבת המודיעין סרטון חריג, שיצא לתקשורת על ידי מ"מ דובר שב"ס - גם הוא קצין משטרה שיעקובי הביא לתפקיד, אחרי שהדובר הקודם, קצין מוערך בתחומו אך מזוהה עם קטי פרי, הודח מתפקידו. בסרטון אומר אסיר פלסטיני למצלמה: "אני חושב שלפני 7.10 הייתה מגמה כזאת ברחוב הפלסטיני שאם הלכתי לבית סוהר, אני יכול להתקיים. היום גם האסירים מפנימים את זה שזה לא שווה, אי-אפשר להתקיים ככה. מי שעשה את התנאים האלה השיג את מטרותיו".
הסרטון יועד לכאורה להרתעת הציבור הפלסטיני, אלא שהאסיר דיבר בעברית רהוטה וגם הכתוביות היו בעברית. כלומר, ברור שזה סרטון שעשוי לשמש כתעמולה של שר בקרב בוחריו. ואכן, השר פירסם את הסרטון במקביל לדוברות שב"ס, וצייץ: "מחבל מזהיר את חבריו: אל תיכנסו לגיהינום של בן גביר. הקייטנה הסתיימה".
בכך בן גביר לא טועה. תנאי האסירים הביטחוניים הערבים אכן הוקשחו, כבר ביום 7 באוקטובר, עוד בתקופת הנציבה הקודמת שהורתה על ציפוף, צמצום מזון וכדומה. יעקובי המשיך באותו קו ואף החמיר אותו, אבל לשימוש בכלי מודיעין לטובת תעמולה פוליטית אין קשר לכך. "שיחות של קצין מודיעין עם אסיר הן קודש הקודשים", אומר בכיר לשעבר בארגון. שיחות כאלה אינן מיועדות לפרסום, בוודאי שלא בפנים גלויות. הדובר בסרטון הוא אסיר פתח ותיק, ולדברי מקורות בארגון, פרסום הסרטון עלול לסכנו. גורמי מודיעין בשב"ס התרעמו על פרסום הסרטון ומתחו על כך ביקורת, אבל הצעד התקדימי והמסוכן הזה, שבו הארגון מעמיד לשירות התעמולה של השר כלי מודיעין, התאפשר בין היתר באמצעות נאמניו של הנציב.
יעקובי מצפה מעובדיו להיות נאמנים באופן מלא לארגון, ובאחת מישיבות הספ"כ (סגל פיקוד כללי, הפורום הפיקודי הגבוה בשב"ס) הראשונות שלו נמסרה הודעה כי קצינים בכירים יעברו בדיקות אמינות ופוליגרף תעסוקתי, ללא הודעה מוקדמת. "הוא מסמן לכולם להתיישר, לא לדבר עם עיתונאים", אומר קצין בכיר לשעבר.
"המינוי של אריק יעקב לראשות אגף האסיר זה בדיחה, הוא היה צריך לשים את המפתחות וללכת הביתה", אומר קצין בכיר לשעבר. "איך אדם שנושא באחריות אישית למחדל גלבוע אחראי על הסודוקו של שיבוץ האסירים?"
המהלך עדיין לא יצא לדרך, אבל יעקובי הכין את התשתית לכך. בראש ענף ביטחון המידע, הבט"מ – שעד כה היה חלק מחטיבת המודיעין – יעקובי הציב חוקר משטרה, ובעזרתו הוא מפעיל את הענף ככלי הרתעתי כלפי פקודיו, מעין זרוע חשאית ארוכה של הנציב. המקרה הבא, שנחשף כאן לראשונה, ממחיש זאת. לפני מספר חודשים הנציבה הקודמת פרי פנתה לקצינה בתחום הטיפול והשיקום בשב"ס. פרי התכוננה להרצאה בכנס, ורצתה להתעדכן לגבי סטטוסים של פרויקטים שונים שקידמה בתקופתה בארגון, דיגיטציה של תיקי אסיר, הטמעה של מערכת בקשות אסיר וכדומה, שום דבר סודי, מסווג או רגיש. עניין שגרתי. הקצינה הגדילה ראש ופנתה בשאלות לאחראים על התחומים השונים כדי לקבל מהם מידע עדכני. השאלות עוררו את חשדם של אנשי הבט"מ, שזימנו את הקצינה מיד לבירור. הקצינה לא העבירה ולו הודעה או מסמך אחד, אבל עצם הקשר שלה עם פרי הביא אותה לתשאול שערך יומיים, היא נשאלה שתי וערב על טיב הקשרים שלה ואיזה מידע היא מוציאה מחוץ לארגון. גורמים המעורים בפרטי המקרה מתארים שהקצינה נכנסה לחרדות בעקבות האירוע: "היא נבהלה נורא, רצו להפחיד אותה, זה הסגנון, משטר טרור ואיומים". המסר הועבר.
האגף השני שסימנו בן גביר ויעקובי כמטרה, הוא, כאמור, אגף האסיר. זהו אגף הליבה בשב"ס, והוא עוסק בכל היבטי האסיר, משיבוץ בבתי הכלא, דרך רפואה ועד חופשות ושיקום. גם לחטיבה הזו יעקובי ובן גביר מינו שורת מפקדים שמרביתם חסרי ניסיון בתחום. "היום בצמרת אגף האסיר אין כמעט אף איש מקצוע", טוען בכיר במטה שפרש אחרי שיעקובי נכנס לתפקידו. לפי תיאורים ממקורות שונים, אגף האסיר, אולי המורכב והרגיש ביותר במטה שב"ס, הפך למפעל קידומים ודרגות. די לראות מי מונו לעמוד בראשו כדי להבין זאת. לראש אגף האסיר מונה גונדר אריק יעקב. כשיעקב פיקד בעבר על אחד מבתי הכלא, נכתב עליו בהערכת עובדים כי הוא לא ראוי להיות מפקד בית סוהר. למרות זאת, הוא קוּדם בתקופת הנציבה פרי, מונה למפקד מחוז הצפון, וכיהן בתפקיד בעת בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע. במהלך עדותו בוועדה שבדקה את הבריחה, יעקב טען כי המפקדים בכלא גלבוע זייפו מסמכים בכוונה, כך שלא התאפשר למחוז "לבצע בקרה אמיתית של מה שמתרחש בשטח". זו טענה שלא נמצא לה כל ביסוס, והוועדה ראתה באמירות אלו ניסיון של יעקב להסיר מעצמו אחריות ונזפה בו על כך. לבסוף קבעה הוועדה כי יעקב "כשל במישרין ובעקיפין במילוי תפקידו", והמליצה להדיחו מתפקידו ולא למנותו בהמשך דרכו "לתפקיד פיקודי בתחום המבצעי".
אלא שהנציב יעקובי החליט למנות דווקא אותו לתפקיד הרגיש והחשוב של ראש אגף האסיר, למרות שבאגף שירתו קצינים ותיקים ומוערכים בעלי הניסיון הרלוונטי. "המינוי של אריק יעקב זה בדיחה, הוא היה צריך לשים את המפתחות וללכת הביתה", אומר קצין בכיר לשעבר. "איך אדם שנושא באחריות אישית למחדל גלבוע אחראי על הסודוקו של שיבוץ האסירים?" שואל בכיר אחר, "הוא צריך להחליט איפה יישב האסיר מחמאס ואיפה ההוא מפתח, איך להפריד בין הכנופיה הזאת לשנייה, זה תפקיד מאוד מורכב".
אבל המינויים לצמרת אגף האסיר לא הסתיימו בכך. לראש חטיבת הכליאה מונה תת-גונדר יריב כהן. כהן עבד יחד עם יעקובי במשרד לביטחון לאומי ושימש עוזר למנכ"ל ולשר. בתוך חצי שנה הוא הועלה בשתי דרגות קצונה, מסגן ניצב במשטרה לתת-גונדר בשב"ס, "ומונה לתפקיד הרגיש הזה, שצריך להכיר בו את הקרביים של אגפי הכליאה, מבלי שיש לו שום נגיעה בתחום", אומר בכיר.
המינוי החשוב הבא בחטיבת הכליאה הוא של ליז בן משה, שקודמה לדרגת גונדר משנה בתפקיד ראש מחלקת כליאה וניהול אסירים. מפרטי מינויה, שהגיעו לידינו ונחשפים כאן לראשונה, עולה הטענה כי יעקובי התערב אישית לטובת קידומה, באופן מעורר תהייה. בן משה הוצבה לפני שנים אחדות בתפקיד ביחידת הפיקוח על אזוקים אלקטרונים במחוז הדרום, אך בארגון עלו טענות לגבי תפקודה ומונה לה קצין בודק. בדיקת הקצין העלתה מעל 150 מקרים, במשך כשנה וחצי לפחות, שבהם בן משה פשוט לא הגיעה ליחידה שבה הוצבה. בבדיקה נמצא כי בן משה החתימה כרטיס ביחידות במרכז ללא אישור, ובחלק מהמקרים העבירה כרטיס ביחידה גם כשלא עבדה בה פיזית.
כחלק מתפקידה, בן משה נדרשה לבצע שימועים כדי לבדוק שהאזוקים עומדים בתנאי המעצר שלהם, אך בכך שלא הגיעה למקום עבודתה המיועד היא סיכנה, כך נטען, את שלום הציבור. בן משה הורשעה בסעיף החתמות הכרטיס – אך זוכתה בסעיף השימועים. אחרי שעירערה על החלטת השיפוט זוכתה מחמת הספק גם מסעיף זה. יחד עם זאת, קצין השיפוט שזיכה אותה, כתב כי בן משה כשלה ברמה הפיקודית אל מול פקודיה ואל מול מפקדיה. "אם היא הייתה פקודה שלי", אומר מפקד בכיר לשעבר בשב"ס, " הייתי הולך איתה עד הסוף ומפטר אותה".
בהמשך, כשהגיע סבב מינויים ושמה עלה כמועמדת לתפקיד ביחידת עבודות השירות, בייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים לא חשו בנוח עם מועמדותה. היועצים המשפטיים טענו כי היה מקום לארגון לשקול צעד מינהלי משמעותי יותר בעניינה כמו פיטורים, השעיה או הדחה מתפקיד. ספק אם תפקיד הכולל פקודים רבים עומד במבחן הסבירות, טענו בלשכה המשפטית.
למרות זאת, כשיעקובי היה המזכיר הביטחוני של השר, הוא ניסה להשפיע על גורמים בשב"ס לקדם אותה. לאחרונה, כשהוא כבר נציב בפועל, חתם יעקובי על קידומה ומינה אותה לראש מחלקה גדולה ומשמעותית בארגון.
בן גביר ויעקובי קבעו מוטו חדש לארגון, וכיום תחת כל מסמך רשמי של שב"ס מופיע הכיתוב: "כליאה, ביטחון, אכיפה". המוטו החדש מבטא שינוי מהותי בתפיסה של מהו שב"ס ומלמד על החזון המשותף של השניים, להפוך את שב"ס לגוף ביטחוני מלא. עדות לכך אפשר למצוא בהצעת חוק שהגיש לאחרונה ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית, המבקשת לתת לסוהרים סמכויות חיפוש על גופם או רכבם של אנשים בסביבת בית הסוהר, ולא רק בתוך מתקני שב"ס כפי שהחוק מאפשר כיום.
"מאז שקובי נכנס לתפקיד שב"ס הפך לגוף ביטחון ואכיפה", אומר בכיר לשעבר במטה הארגון, "כל מה שנוגע לשיקום ולטיפול באסיר נזנח כמעט לחלוטין". עו"ד רותם טובול, שמתמחה בייצוג אסירים ומשמשת כיו"ר ועדת שב"ס בלשכת עורכי הדין, דווקא טוענת כי התחום לא נזנח, אלא הכף הוטתה לטובת הקפדה על משמעת, גם אם על חשבון תהליכי טיפול ושיקום. "היום יש אפס סובלנות לאסירים שלא עומדים במשמעת הנדרשת", אומרת עו"ד טובול. "אם בעבר המשוואה הייתה שיקום, שיקום ושיקום בעד ביטחון, היום זה קודם כל משמעת וביטחון ורק אחר כך שיקום".
יש לכך גם צדדים חיוביים, כמובן. "בעבר ארגוני הפשיעה עשו בית זונות בתוך הכלא", אומר מפקד בכיר לשעבר בשב"ס, "ועכשיו קובי נכנס בהם. הוא הוציא את ראשי הארגונים מהאגפים שלהם, ניתק אותם והעביר מסר למפקדים שדברים כאלה לא יעברו".
אבל מדיניות היד הקשה של הנציב לא עוצרת אצל הביטחוניים וארגוני הפשיעה, אלא מגיעה לכלל האסירים הפליליים. "מהיכרות שלי עם קציני שב"ס בתחומים הרלוונטיים, אני מתרשם שיש ירידה דרמטית בהיקפי השיקום", טוען תומר עינת, פרופסור לקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן וחבר דירקטוריון הרשות לשיקום האסיר. "גם בטיפול הפרטני וגם בטיפולים הקבוצתיים כמו קבוצות שליטה בכעסים, קבוצות לטיפול באלימות, טיפול בהתמכרויות וכולי".
למה זה קורה?
"זה קשור גם בחוסר כוח אדם, בגלל המלחמה ואנשים שבמילואים, וגם בתהליכים שהתחילו עוד לפני השר הנוכחי, שמסיבות שונות גורמים לאסירים להעדיף מיצוי של מאסר מלא על פני שחרור מוקדם תחת כל מיני הגבלות פיקוח. אבל רוח המפקד הנוכחית מייצרת אטמוספרה של ענישה ומשמעת לפני הכל. זו פרקטיקה של ניהול בתי כלא בכוח חזק, שבה הסוהר מתנהג כל הזמן בחשדנות, כל דבר הכי קטן חוטף סנקציות כמו שלילת קנטינה ושלילת ביקורים ועד השלכה לצינוק. זה מייצר אווירה מאוד קשה ועוינת בכלא".
למה זה גורם?
"שב"ס זה ארגון מאוד היררכי ולרוח המפקד יש השפעה גדולה. אם הנציב מקדם מדיניות שלפיה בתי הכלא יתנהלו באווירה של משמעת, פיקוח וענישה, זה בהכרח ישפיע על מה שקורה בתוך הכלא, זאת אומרת יותר ניסיונות אובדניים, יותר אלימות, יותר סמים, יותר תופעות פתולוגיות מבחינה חברתיות".
אבל אולי קודם כל צריך להראות לאסירים שאתה מחזיק אותם קצר, לקבוע שסדר ומשמעת הם בעדיפות הראשונה, ורק אחרי שהם מוכיחים את עצמם לתת להם הטבות?
"בטווח הארוך, מחקרים שנעשו בכל העולם הראו שקו כזה לא רק שלא ישיג סדר ומשמעת בארגון, אלא ישיג מטרה הפוכה. כשאסיר חסר תעסוקה, כשהוא מבודד, לא יוצא החוצה ואין לו חיי חברה, הוא משועמם, הוא מדוכא, הוא מיואש, ואז יש תופעות של אלימות, של סמים, יש בריאות לקויה והפרעות נפשיות.
"במצב כזה גם החברה משלמת מחיר, כי אותו אסיר יכול להיות שנכנס לכלא על עבירת גניבה, אבל בכלא הוא גם למד לדקור והחל להשתמש בסמים, ואז לא רק שהוא תוך כמה זמן יחזור לפשיעה, אלא שסוג הפשיעה שלו יהיה חמור יותר".
כחלק מהדגש על המעבר מארגון שגם משקם לארגון ביטחוני, הוחלט בלשכתו של בן גביר שהמילה "סוהר" תוחלף ב"לוחם כליאה". זה לא רק שינוי סמנטי. "ב-24 בינואר, ביום שבו נכנס הנציב הנוכחי, שב"ס כאילו נולד מחדש והפעם כזרוע משטרתית", אומר בכיר לשעבר בארגון. "גם במינויים הלא-מקצועיים, אבל גם בתפיסה של מהות העבודה. הסוהר 'הקטן', שהוא האיש הכי חשוב בשירות, הפך ל'לוחם כליאה'. במי אנחנו נלחמים? הרי האסיר הוא לא היריב שלי, הוא הלקוח שלי. זו תודעת העבודה שלנו. והגישה הזאת, של משילות וביטחון, לוקחת את הארגון אחורה, לשנות ה-80. ואגב, כבר אז זה לא הוכיח את עצמו".
מהשב”ס נמסר בתגובה: “המדובר בבליל רכילות חסר בסיס עובדתי ומשפטי במקרה הטוב, וערימה של טענות שקריות, שחלקן מוקדמות לכהונת הנציב במקרה הרע.
“רב-גונדר קובי יעקובי, מוביל, יחד עם סגל הפיקוד הבכיר של הארגון, מהפכה של משילות כליאתית בשב״ס, המגובה בלקחי ועדות חקירה ובדיקה שמונו לאורך השנים, טרם כהונתו. מוטב שאותם ממורמרים, במקום להפיץ ידיעות כזב הגובלות בלשון הרע, יחזקו את ידי הארגון ומשרתיו, הפועלים למען שלום הציבור וביטחונו, בתוך ומחוץ לחומות, במיוחד בשעת מלחמה”.
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר בתגובה: “השר לביטחון לאומי ימשיך במדיניותו, שהביאה לשינוי מהותי בבתי הכלא – שינוי שלא נעשה ב-30 השנים שקדמו לכהונתו. במהלך קמפיין הבחירות הבטיח השר בן גביר לשים קץ ל’קייטנות’, ואכן, שנתיים לאחר מכן, התוצאות ניכרות: אין הפקדות כספים, אין קנטינות, אין טיולים, אין סופי שבוע בחצר, אין מקלחות ייחודיות, מאפיות הפיתות נסגרו, התפריט צומצם ומעמד הדובר בוטל. המשילות בבתי הסוהר חזרה, ואנו מודעים לכך שבעיני חלק מהתקשורת זה אינו מתקבל. אולי אתם רוצים שנחלק לאסירים גם פירות ושוקו?
“בניגוד לשר הקודם, שהיה מנותק לחלוטין ממה שקורה בבתי הסוהר, השר בן גביר מקפיד להיות מעורב ומתעניין במצבם של הסוהרים. זוהי לא רק זכותו, אלא חובתו. השר בן גביר גאה בנציב שירות בתי הסוהר קובי יעקובי, שהיה לא רק אחד הקצינים המצטיינים במשטרה, אלא כבר עכשיו מסתמן כאחד הנציבים הטובים ביותר שידע שירות בתי הסוהר מאז ומעולם.
“מדיניות השר היא גם להבטיח שוויון ולמנוע אפליה נגד אסירים ביטחוניים יהודים. נגמרו הימים שבהם התעללו באסירים ביטחוניים יהודים, בעוד מחבלים נהנו מתנאי ‘בתי מלון’. זהו מצב שאינו שוויוני, אינו דמוקרטי, ואף מנוגד לפסיקות בג”ץ – פסיקות שכולנו מחויבים לכבד”.
