חוקי טרנר
כפי שרימזו השלטים ביציעים, הבית של הפועל באר שבע הוא דיקטטורה. אף אורח לא יכול לעשות מה שרוצה, וכל מה שהיריבה רגילה אליו עובד לה אחרת. ניב זריהן היה הפעם שליט בית מחוקקי טרנר. אורי קופר מסכם את הניצחון של האלופה על בית"ר ירושלים
באר שבע קבעה את החוקים - ועוד איך(צילום: אורן אהרוני)
"במלחמה הזו אנחנו קובעים את החוקים", צעק השלט שנמתח בתחתית היציע הדרומי והאמת, היווה אמירה ברורה לאורך כל המשחק עצמו. תשכחו כל חוק שאתם מכירים על קבוצות כדורגל ישראלי, כי בבאר שבע הסיפור שלהן שונה, וכפי שרמזה הדמות מעל אותו משפט מלחמתי, טרנר הוא דיקטטורה, לא כל אחד אחד עושה מה שרוצה. כן, מהיום אימרו "חוקי טרנר".
1:3 להפועל ב"ש על בית"ר במשחק העונה
כמעט כל בעיטה שלקח יקוב סילבסטר העונה הפכה לשער? בבאר שבע שני מצבים קלילים שלו הולכים החוצה, כי ההיסטוריה לא קובעת פה. בית"ר מבקיעה ללא ההפסקה בדקות האחרונות? כישוף (או ג'ון אוגו) כבר ימנע מכדורים להיכנס. כל מצב נייח של קלאודמיר הולך למסגרת? בחוקים המקומיים יש חומה שתמיד עוצרת את הכדור. שנה שלמה, מסביבות פסח הקודם, שבית"ר כובשת בכל משחק לפחות שער אחד שאינו פנדל, והנה היא נעצרה רק עם שער מהנקודה הלבנה. מתי הייתה הפעם האחרונה שזה קרה לה? נכון, בפלייאוף בבאר שבע בעונה שעברה. חוקי טרנר, אמרנו.
לבית"ר יש חוקים? לטרנר יש חוקים משלו. שחקני ב"ש בסיום(צילום: אורן אהרוני)
לברק בכר מגיעות מחמאות על העבודה עם זריהן, על האמונה בו גם כשלא היה טוב. קשה להתכונן למשחק מול בית"ר כיוון שמדובר בהכנה לבלגן, אז בכר התמקד בקבוצה שלו, בשחקנים שלו. בזריהן ובחנן ממן, שכל הזמן עשה תנועה בין קו ההגנה של בית"ר לקו הקישור, הביך את קלאודמיר והצליח לקבל כדור במקום מסוכן.
וכל המחמאות לבכר. זריהן חוגג עם החברים(צילום: ראובן שוורץ)
בית"ר, מצידה, יכולה להצטער על המון דברים שבגללם, למרות שמדובר בקבוצה ללא חוקים, נכנעה ונאלצה גם היא לציית. מבחינה התקפית בית"ר הייתה לא רעה בכלל: היכולת האישיות והחיבור בין שחקנים כמו וארן וסילבסטר הביאו למצבים וסידרו כדורגל יפה בדקות רבות. אבל שני דברים פגעו בה – התחלת המשחק וההגנה.
בית"ר הפסידה אותו. סאבו(צילום: אורן אהרוני)
פעם שלישית שבית"ר משחקת מול באר שבע העונה ופעם שלישית שהיא עולה במערך משונה עד לא ברור. הפעם בני בן-זקן (או טביב, לכו תדעו) שלח את אריק סאבו לצד שמאל והכניס את חן עזרא למרכז. כך הוא איבד את סאבו (שהיה לא רע) במרכז המגרש, וגם לא הרוויח אותו כמגן ימני במקום עופר ורטה. ואז, כהרגלה, בית"ר פתחה רע. ברבע השעה הראשונה של המשחקים שלה היא ספגה ארבעה שערים יותר מאשר אלה שכבשה.
העניין השני הוא כמובן ההגנה, או יותר נכון הרכות שלה, שהתבטאה הכי טוב בדריבלים הקלילים של זריהן. זה התחיל בבוריס קליימן, עבר גם אצל טל כחילה ומיקי סירושטיין, והמשיך אצל קלאודמיר. רכות נוראית, ריפיון כזה. ועדיין, בית"ר הגיעה למצבים שלה, אלה שהיא רגילה כמעט תמיד להבקיע, רק שהפעם נתקלה בחוקי טרנר.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
