לשבועיים בלבד: טיול אל פריחת אדמונית החורש הנדירה

בכל אחת מעונות השנה יש את הפרחים המיוחדים שמוציאים את המטיילים המשוגעים מבתיהם אל הטבע, אבל רק פרח אחד מושך אותם במשך כמה ימים ספורים למקום אחד בלבד. אדמונית החורש - אחד הפרחים היפים ביותר והנדירים ביותר בישראל, החלה לפרוח בחג הפסח – ופריחתה נמשכת שבועיים בלבד.

אדמונית החורש(צילום: גלעד כרמלי)

האביב במיטבו, הר הלל(צילום: גלעד כרמלי)

פרחיה של האדמונית ענקיים ומגיעים לקוטר של עד עשרה סנטימטרים, וצבעם אדום כיין. במרכז הפרח גוש צהוב בולט של אבקנים מרובים.

נדירה ביופיה(צילום: גלעד כרמלי)

בשל יופייה ונדירותה, נקשרו באדמונית החורש אגדות רבות. אגדה עתיקה שמקורה ביישוב הדרוזי בית ג'ן, הסמוך לאזור פריחת האדמונית, מספרת על זוג נאהבים מהכפר שביקשו להינשא למרות התנגדות הוריהם. הם ברחו להר אך נקלעו לסופת שלגים, ובכפר חששו לחייהם. בני הכפר יצאו לחפש אחריהם אך החשש לגורלם גבר כשהם גילו עקבות של דוב בשלג. דובים מהמין דוב חום סורי חיו בעבר בגליל, אך נכחדו בתחילת המאה ה-20 בשל ציד מוגבר והיעלמות חורש טבעי.

הצבעים של הטבע. פריחה עונתית בהר הלל(צילום: גלעד כרמלי)

עקבות הדוב הובילו למערה, ושם - למרבה השמחה - נמצאו בני הזוג בריאים ושלמים. התברר שהדוב דאג להביא למערה מזון עבור הנאהבים הצעירים, ולימים, בכל מקום שבו דרך, פרחה אדמונית – ואכן, פירוש שמו בערבית של הפרח הוא "כף רגלו של הדוב".

יש המזהים את אדמונית החורש גם כפרח ששימש השראה ל"פרח לב הזהב", מסיפור הילדים מאת שלמה זלמן אריאל. במרכזו פרח אדום מסתורי ולו לב זהב – פרח אשר נמצא רק "בהרים הרחוקים" והוא בעל סגולות מרפא.

סוג נוסף של סחלב: שנק החורש(צילום: גלעד כרמלי)

סחלב איטלקי(צילום: גלעד כרמלי)

סחלבן החורש(צילום: גלעד כרמלי)

הטבע בהר הלל(צילום: גלעד כרמלי)

(צילום: גלעד כרמלי)

(צילום: גלעד כרמלי)

נקודת היציאה למסלול (המעגלי) נמצאת סמוך לכפר בית ג'ן. כדי להגיע לרחבת החניה, נווטו באמצעות הווייז אל "הר הילל" או "אדמוניות, הר הילל". מהחניה צועדים מזרחה עם הסימון הירוק בדרך עפר העוברת בין אזורי חורש וחלקות פרטיות תושבי בית ג'ן.

בהמשך מגיעים לצומת שבילים ירוק-שחור, נסתר מעט בצד שמאל של הדרך. פונים שמאלה עם הסימון השחור ומתחילים בעלייה מתונה בצלע הר הלל. בקו הרכס פונים שמאלה לדרך עפר, ואחרי הליכה קצרה פונים ימינה אל המדרון הצפוני (יש שלט "אדמונית החורש"). לאחר כרבע שעה הליכה תתחילו לפגוש את פרחי אדמונית החורש בצדי השביל.

בן חצב יקינתוני(צילום: גלעד כרמלי)

"שביל האדמוניות" נמשך לאורך 300 מטרים בלבד, אך יופיו של הפרח שווה את המסע שאורכו הכולל קצת יותר מארבעה קילומטרים. בסופה של הירידה מגיעים לדרך עפר ולצומת שבילים שחור-כחול. פונים שמאלה עם הסימון הכחול, ולאחר הליכה נוחה של כשני קילומטרים מגיעים חזרה אל נקודת ההתחלה.

מטיבי לכת יכולים להמשיך מסוף "שביל האדמוניות" אל מסלול מאתגר יחסית בנחל כזיב עליון - אך אפשרות זו דורשת הקפצת רכבים לסוף המסלול בבית ג'ן.