לנדיה פתאח עלאווי, שרת התיירות של מרוקו, יש אתגר גדול - והיא לא מתכוונת לוותר עד שתשיג אותו. "שמעתי שכל הישראלים נוסעים לדובאי מאז שחתמתם על הסכם שלום עם איחוד האמירויות. האמת? אני לא מופתעת בכלל. אבל אין ספק שיש כאן אתגר בשבילי - להציב את מרוקו בראש רשימת היעדים המבוקשים על ידי התיירים הישראלים, ואני מקבלת את האתגר. אני הולכת לעבוד קשה כדי להפוך את מרוקו ליעד הכי חם עבור ישראלים. נעקוף את דובאי".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אמנם דובאי היא אחת הערים הזוהרות בעולם, אבל למרוקו יש בכל זאת יתרון גדול על פני איחוד האמירויות: ישראלים מבקרים בה כבר זמן רב, ובדרך כלל חוזרים עם פה מלא שבחים וקוסקוס. כל אדם שאיתו שוחחתי במרוקו, מאנשי הרחוב ועד צמרת השלטון, הזכיר את הקשר הגורדי בין מרוקו לבין הקהילה היהודית, שנציגים רבים מתוכה עלו לישראל והקימו בה קהילה מפוארת. פתאח עלאווי אומרת שעוד לפני הסכם הנורמליזציה בין ישראל ומרוקו, 50 אלף ישראלים ביקרו במרוקו מדי שנה. "רובם באו לבקר קרובי משפחה שחיים פה, לבקר בבתי הקברות של אבותיהם ובקברי צדיקים. עתה, עם הסכם רשמי וטיסות ישירות, האמביציה שלנו גדולה מאוד - אני רוצה ומאמינה שנגיע ל־200 אלף ישראלים כל שנה. אני כוללת בתוכם גם ישראלים שאינם ממוצא מרוקאי, כאלה שלא מכירים את ארצנו והולכים להתאהב בה. אני רוצה להציע לישראלים כמה חופשות במקום חופשה אחת. כשאתה מבקר במרוקו, יש לך אפשרות לחוות מספר סגנונות מאוד שונים של תיירות. כאן טמון היתרון הגדול שלנו".
מרוקו נחשבת לאחת הפנינים הקסומות והמעניינות על מפת התיירות העולמית. על שטח של כמעט חצי מיליון קילומטרים רבועים - פי 30 ממדינת ישראל - נפרסים עשרות אתרי תיירות ומורשת, חופי ים מרהיבים, מדבריות לוהטים, שווקים צבעוניים והרבה מאוד מזון לגוף ולנשמה. בלתי אפשרי לגמוע את ההיצע האדיר הזה בביקור אחד. בשנים האחרונות היא הפכה לאחד היעדים המבוקשים בקרב אירופאים, שנוסעים אליה שוב ושוב. עתה המרוקאים רוצים לשווק את ארצם לישראלים באופן בלתי אמצעי.
עד כה ישראלים יכלו לנסוע למרוקו בקבוצות מאורגנות, עם קונקשן במדינה אחרת. בשבועות הקרובים אמור להיחנך קו התעופה הישיר בין המדינות - והשוק של מרקש והארכיטקטורה הקולוניאליסטית של רבאט, כמו גם הדיונות ומרחבי הרי האטלס, יהיו במרחק חמש שעות טיסה ישירה. קבלת הפנים המצפה לישראלים, כמו התה המרוקאי, תהיה חמה ומתוקה. "הרעיון שמנחה אותנו הוא להקל את התנועה באופן משמעותי", מספרת פתאח עלאווי על התוכניות. "התחלנו בדיונים על הסכמי התעופה בין המדינות כדי להסדיר את כל הנושאים המשפטיים ולהגיע להבנות. חברות התעופה משני הצדדים כבר מוכנות להתחיל כמה שיותר מהר. הליך ההנפקה של אשרות הכניסה יהיה פשוט ומהיר", היא אומרת, ורומזת שישראלים יוכלו לקבל אשרת כניסה אלקטרונית בו במקום, עם כניסתם למרוקו.
מה לדעתך יהיו האתרים המועדפים על הישראלים במרוקו?
"בראש הרשימה יהיו הערים הגדולות והוותיקות, עם אתרי תרבות והיסטוריה חשובים ליהודים, כמו פז, מרקש ואסווירה. אבל אני רוצה להציע לכם הרבה מעבר - יש לנו חופי ים קסומים, ואף על פי שגם לכם יש חופים שווים, הגיאוגרפיה אצלנו היא שונה. מרוקו מציעה תיירות אקולוגית נרחבת, עם מדבריות ענקיים ויפהפיים. אני מאמינה שאחרי מגפת הקורונה יהיה זינוק בתיירות האקולוגית, כי אנשים ירצו להימנע ממקומות הומי אדם ולהתחבר יותר לטבע. השקענו בשנים האחרונות הרבה כסף בתשתיות של מועדוני גולף, והיום אפשר לבקר בארבע־חמש ערים שונות שיש להן מועדוני גולף גדולים. מי שאוהב חיי לילה כמו בדובאי, ימצא את מבוקשו במרקש ובקזבלנקה, שתי ערים שמספקות הצצה מאלפת לתרבות שונה ומציעות גם חוויה גסטרונומית ומסיבות. השקענו לא מעט בבטיחות ובתיירות נקייה מווירוסים. האתגר שלנו יהיה לגרום לכם לבוא ולבקר פה שוב ושוב - ולא להסתפק בחופשה אחת".
מה אמורה ישראל לצפות מבחינת תיירות מרוקאית?
"עדיין לא ביקרתי בישראל, ואני מתכוונת לבקר בקרוב, אם אני מוזמנת כמובן", היא צוחקת. "יש לכם חופי ים ששמם הולך לפניהם, אתרים היסטוריים ואוכל משובח. אבל לצד אלה אני בטוחה שהרבה מהתיירות הנכנסת ממרוקו תהיה תיירות עסקית, ואני רוצה לבדוק אפשרות לשלב כוחות עם ישראל ולערוך כנסים ואירועים עסקיים במרוקו ובישראל בו־זמנית, כלומר לשתף פעולה כדי למשוך אנשי עסקים ממקומות אחרים בעולם, שרוצים להבין את הדינמיקה הייחודית של האזור שלנו".
החיזור המרוקאי אחר תיירים ישראלים מגובה גם בתוכנית גרנדיוזית של המלך מוחמד השישי, שפרס את חסותו על שורה של פרויקטים תרבותיים ותיירותיים, בהם שיקום 119 בתי קברות יהודיים במרוקו, ובתוכם קברי צדיקים, והקמת מוזיאון ענק ומפואר של תרבות יהודי מרוקו בעיר פז. בקהילה היהודית במרוקו נערכים למבול של תיירים ישראלים באמצעות הרחבת התשתיות של מזון כשר והקמת חברות טיולים ובתי מלון בסמוך לאתרי מורשת יהודית.
המרוקאים סימנו את חודש אפריל כמועד שבו תיפתח המדינה מחדש לתיירות המונית, בשוך מגפת הקורונה. היום מרוקו היא מדינה אדומה, ובדומה לישראל, אזרחיה מחויבים בחבישת מסכות במרחב הציבורי. מגפת הקורונה גרמה נזק גדול מאוד לכלכלתה - תיירות היא ענף ההכנסות השני בגודלו של המדינה אחרי מסחר בפוספטים, והמרוקאים ראו בעיניים כלות את המספרים צונחים. אם בשנה שעברה ביקרו במדינה 13 מיליון תיירים, השנה נותרו אתרי התיירות שוממים וסגורים. "דווקא חודשים ינואר ופברואר היו מעולים מבחינת תיירות, אבל השנה ראינו ירידה של 75%־80% במספר התיירים", אומרת פתאח עלאווי. "עסקי התיירות היו הראשונים להיפגע מהמגפה וסביר להניח שהם יהיו האחרונים להתאושש. הממשלה פעלה תחת החזון של המלך והעניקה סיוע כלכי לעסקים שנפגעו בתחום התיירות. בימים אלו אנחנו דנים בהארכת הסיוע ובמתן ערבויות ממשלתיות לבנקים כדי שיעניקו הלוואות לחברות תיירות. ברור שהסיוע הכלכלי אינו מספיק, אבל לפחות בעלי העסקים נושמים. הרעיון הוא לשמור את העסקים בחיים, כדי שברגע שהכל ייגמר, כולם יוכלו להתחיל מחדש. אנחנו מחכים לחיסונים, שיתחילו להינתן פה ברבעון הראשון של השנה. אני מאמינה שבאפריל נתחיל לראות התאוששות, אבל התיירות תחזור לעצמה במלוא הכוח רק בדצמבר הבא".
לא כולם אצלכם מאושרים מהסכם הנורמליזציה. ראש הממשלה שלכם, סעד א־דין אל־עותמאני, התבטא בחריפות נגד ההסכם. אולי קבלת הפנים לישראלים לא תהיה כל כך מלבבת?
"אני לא חושבת שאנשים במרוקו לא מאושרים מההסכם. כפי שציינתי, הרי ישראלים לא הפסיקו לבקר במרוקו והמשיכו לבוא לכאן. אני יכולה להבטיח שנעניק לכם קבלת פנים חמה, ודאי לאור הקשר ההיסטורי והתרבותי המשותף שלנו. אגב, בקהילת התיירות שלנו כבר החלו בדיאלוגים מאוד פוריים עם חברות תיירות מישראל, כדי לפתח שיתופי פעולה. ההסכם הוא חדשות טובות לרוב המרוקאים, ואני אהיה מחויבת להבטיח את פריחת התיירות. אני לא מתייחסת לזה כהסכם שלום, כי היו לנו יחסים עוד קודם לכן. מה שהתווסף הן הטיסות הישירות, שיתוף פעולה בעסקים, ופתיחת משרדים בשתי המדינות. אנחנו לא מחדשים את היחסים, אלא מרעננים אותם. היחסים יהיו חמים יותר ונצטרך להבטיח שאנחנו מגבים אותם בחיבור של הקהילות בשתי המדינות".
תיירים ישראלים מהווים מטרות לארגוני טרור בחו"ל. איך תבטיחו את שלומם?
"יש לנו קהילה יהודית שחיה בשלום ובשלווה. אנחנו מקדישים מחשבה רבה ותשומת לב מיוחדת לביטחונם של כל התיירים שמבקרים אצלנו. היו בעבר תקריות טרור במרוקו, אבל הן לא כוונו נגד קהילה דתית או קבוצה מסוימת. כבר שנים שהמצב הביטחוני אצלנו טוב, ואין לי ספק שכל ישראלי ירגיש בטוח אצלנו".
תשווקו לישראלים גם את סהרה המערבית, שארה"ב הכירה בה כשטח ריבוני של מרוקו כחלק מההסכם עם ישראל?
"הסהרה חשובה מאוד לריבונות של מרוקו ואין ספק שמדובר ברגע היסטורי. המלך ואביו היו מחויבים לאורך השנים לפיתוח חבל הארץ הזה עבור כל תושביו. כששגריר ארה"ב במרוקו חתם על מפת מרוקו עם הסהרה - זה היה רגע מרגש עבור כל המדינה. סוף־סוף קיבלנו את ההכרה שייחלנו לה. לאורך השנים השקענו הרבה בפיתוח תשתיות תיירות בסהרה, והיום דאחלה, שהיא אחד משלושת המחוזות המרכיבים את הסהרה, נחשבת יעד תיירות מבוקש. יש לנו פרויקטים רבים של תיירות אקולוגית, שמספקים הזדמנויות גדולות גם לנשים המקומיות להתפתח ולשגשג".
פתאח עלאווי היא האישה הבכירה ביותר בממשלת מרוקו, מאז שמונתה לפני כשנה לשרת התיירות, התעשיות המסורתיות והכלכלה החברתית, אם לפרט בדיוק את תוארה המלא. היא נולדה לפני 49 שנים ברבאט הבירה, ובה היא מתגוררת גם היום עם בעלה ושני ילדיהם. היא סיימה לימודי עסקים בפריז והחלה את הקריירה כיועצת בחברת ההחזקות האמריקאית ארתור אנדרסן, ואז הקימה חברה משלה, Maroc Invest Finances (השקעות מרוקאיות), וניהלה אותה במשך חמש שנים. בהמשך ניהלה חברת ביטוח מקומית, ועבדה עם חברת השקעות מרוקאית, שעבורה ביצעה מיזוגים ורכישות במזרח התיכון ובאפריקה. לפני שהתמנתה לתפקיד שרה, היא ניהלה את ענקית הביטוח האפריקאית Sanlam Pan Africa, ולפני שנתיים זכתה בתואר "מנכ"ל השנה" באפריקה בתחום הביטוח.
היא מונתה לשרת התיירות באופן אישי על ידי המלך, ומינויה עורר הדים רבים, בין השאר הודות להצלחתה ולהיותה מודל חיובי לנשים המרוקאיות. במהלך שנות הקריירה שלה, למשל, היא הקימה את "מועדון נשות העסקים" במרוקו, והיא גם חברה ב"נשים דירקטוריות בתאגידים", מועדון בינלאומי המאגד תחתיו בכירות בעולם העסקים.
"הגעתי לפוליטיקה בשלב מאוחר יחסית בחיי", היא אומרת. "יש לי ילדים, הייתה לי קריירה שאהבתי מאוד, ושאלתי את עצמי לאן אני הולכת משם ומה אני רוצה להשיג. היה בי רצון לשרת את ארצי ולעזור לה. במהלך השנה שבה אני משמשת כשרה, נסעתי לביקורים רבים באפריקה והשתכנעתי שמרוקו ביצעה קפיצה גדולה מאוד ביחס למעמדה לפני 20 או 30 שנה. אני שמחה לעבוד קשה כדי לעזור למדינה שלי להגיע למקומות גבוהים".
5 צפייה בגלריה
''אני מתכוונת לבקר בקרוב בישראל, אם אני מוזמנת כמובן''. נדיה פתאח עלאווי
(צילום: משרד התיירות של מרוקו)
דמותה של פתאח עלאווי מסייעת לנפץ הרבה מאוד דעות קדומות ומשמשת דוגמה למוביליות חברתית של נשים במדינות מוסלמיות. "מאז שהתחלתי את הקריירה שלי, סירבתי לנתח את הבעיות או את האתגרים שלי דרך הפריזמה של המגדר. עבדתי בחברות פרטיות ופילסתי את הדרך כמו כל הקולגות שלי. אני בטח בת מזל יותר מנשים אחרות במרוקו, אבל כשנשים מגיעות לתפקידים בכירים, הן מהוות דוגמה לנשים אחרות - ויש מספיק דוגמאות כאלה במרוקו. מובן שיש בעיה מובנית בכך שגברים לא נותנים שוויון הזדמנויות מלא לנשים, אבל יש גם נשים שחושבות שלא מגיע להן שוויון, או שאסור להן לשבת ליד שולחן הדיונים. אני תמיד מתיישבת ליד השולחן ומביעה בקול רם את דעתי. האם אני נתקלת בשוביניזם? לא חושבת, או שאני פשוט לא נותנת לעצמי לשמוע את הקולות הללו".
אבל גם היא מודה שהשילוב של נשים בעולם המוסלמי עדיין רחוק מלהיות מושלם. "אני מסתכלת על אירופה ורואה שמוסדות בכירים מאוד מונהגים על ידי נשים. אני רוצה לפעול במסגרת שלי כדי שבעוד עשר שנים לא נדבר על מקומן של נשים בחברה, כי הוא יהיה טבעי. תהליכים מתרחשים כל הזמן והעובדה שיש נשים בכירות במקומות רבים היא חשובה ומעודדת".
יש סיכוי שיום אחד נראה אותך בתפקיד ראש הממשלה?
היא פורצת בצחוק. "לא, אין לי שאיפות להגיע לשם. נוח לי להיות מספר 2, 3 או 4 בצוות. אני חיילת חרוצה וטובה של מרוקו".
תפקידה מזמן לה אתגרים מורכבים, והראשי שבהם הוא התחרות של מרוקו על כיסם של תיירי העולם. "האתגר הוא לא רק לשמר את המותג של מרוקו, אלא גם למתג את היעדים השונים והכל כך נבדלים בתוך המדינה. כל יעד כזה מתחרה בעשרות יעדים אחרים, כך שתחת המותג מרוקו אנחנו מתחרים בעשרות ובמאות יעדים. אני צריכה להסביר לתייר שהוא יכול לבוא למרוקו בשביל חוויה אפריקאית, חוויה מזרח תיכונית, חוויה ערבית, מדבר, טבע או עיר. אני יודעת שהחל מחודש אפריל, כשהעולם ייפתח, התחרות תהיה קשה יותר. זה האתגר הגדול ביותר עבורי ואני נחושה בדעתי להצליח בו".
בדרך גם תצטרכי לעשות סדר עם חברת התעופה הלאומית שלכם, רויאל אייר מרוק, שלא נחשבת לטובה במיוחד. כמעט כל מרוקאי שפגשתי השמיץ אותה.
"אני טסה בקביעות עם רויאל אייר מרוק ונראה לי שאנחנו קצת קשוחים איתם. בכל מדינה אנשים מגלים קשיחות יתר כלפי חברת התעופה הלאומית וזה לא דבר רע, כי הוא מאפשר לדחוף את חברת התעופה להשתפר. אם משווים נתונים כמו מחירים, איכות מטוסים וזמנים - רויאל אייר מרוק נמצאת במקום טוב ביחס לאמות המידה הבינלאומיות. באותה נשימה, אני מסכימה שהחברה יכולה להעלות את איכות המוצר שלה. אנחנו מקדישים לכך זמן, משאבים ופרויקטים".
לסיום, תני לי טיפ של שרת התיירות: מה המקום הכי אהוב עלייך, שאני צריך לבקר בו בפעם הבאה?
"אתה מסבך אותי, אני שרת התיירות, אסור לי לבחור מקום אחד", היא צוחקת. "אבל במשך קרוב ל־50 שנה, משנות ילדותי המוקדמות, אני פוקדת בקביעות חוף ים קסום אחד שנקרא חוף ואלידיה. יש לי ממש מערכת יחסים עם החוף, שנמצא שעתיים נסיעה מדרום לקזבלנקה. יש שם לגונה יפהפייה והתושבים המקומיים הם אנשים מסבירי פנים ונחמדים. תגיד לישראלים שיבואו לשם, מרחבא".
פורסם לראשונה: 07:55, 25.12.20
