יש יעדים שקורץ לנו לבקר בהם, אבל איכשהו הם אף פעם לא מצליחים לטפס לראש הרשימה בתכנון החופשה הבאה. עיר הנמל נאפולי שבדרום איטליה היא יעד כזה בדיוק: מסקרן, זול יחסית ואטרקטיבי בדיוק במידה. בשנות ה-80 זכתה העיר המזוהה עם הדרום העני לחשיפה ולתהילה חסרת תקדים בזכות כוכב הכדורגל הארגנטינאי דייגו מראדונה ששיחק בקבוצה המקומית - והוביל אותה להישגים גדולים. בשנים האחרונות נאפולי שוב מקבלת תשומת לב גדולה מהרגיל, עם תיירים ותיירות שמגיעים אליה גם בעקבות "הרומנים הנפוליטנים" של אלנה פרנטה, שקיבלו גם עיבוד טלוויזיוני משובח עם "החברה הגאונה". ההיסטוריה, הארכיטקטורה, מזג האוויר, רצועת החוף ואיך לא - הפיצה והספוליאטלה, הופכים את נאפולי ליעד שיש בו הכול.
חופשה זולה בנאפולי
(צילום: גלעד ילון)
טיסה לנאפולי במחירים הנמוכים ביותר אפשר למצוא עם אחת משלוש חברות הלואו-קוסט הממריאות מישראל: וויז אייר, ריינאייר ואיזיג'ט. התחרות על הקו מנתב"ג מאפשרת להוזיל עלויות אפילו יותר, באמצעות כרטיסים משולבים. רכשנו כרטיס במחיר של 60 אירו (כ-215 שקל) - טיסת ההלוך נעשתה עם ריינאייר והחזור עם וויז אייר. מחיר הכרטיס לא כולל שום תוספת, וכדאי לשים לב שמחירי הארוחות, הכבודה וההושבה עשויים להשתנות בהתאם לחברה ולשעת הטיסה שבחרתם.
גם לפה טסנו בלי לקרוע את הכיס:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התחבורה בנאפולי היא מערכת שמחייבת היכרות מוקדמת. האוטובוסים כמעט תמיד מאחרים, וגם כשהם כבר מגיעים - הם עמוסים לעייפה. לעומת זאת, המטרו פעיל ושימושי במיוחד, והתחנה בטולדו שווה ביקור בפני עצמה: היא מעוצבת כך שנדמה שאתם יורדים אל מתחת לפני המים. מחירי התחבורה הציבורית בתוך העיר אחידים: 1.10 אירו לנסיעה. גם אובר פעילה בנאפולי, ומחיר נסיעה ממוצעת עומד על 8 אירו. משדה התעופה אפשר לקחת אוטובוס מיוחד במחיר של 5 אירו, וממנו קו מטרו נוסף שייקח אתכם אל היעד.
בחרנו ללון ב-Napolart, בד אנד ברקפסט במיקום מצוין, שמחירו 115 אירו ללילה. חזית הבניין מתעתעת: המלון נראה כמו בניין עתיק ומתפורר מבחוץ, אבל מבפנים - החדרים מרווחים, ממוזגים ונוחים, וארוחת בוקר צנועה כלולה במחיר. המעלית היא חוויה בפני עצמה, וכדי להפעיל אותה תצטרכו מטבע של 20 סנט. אל דאגה, הם מפוזרים ברחבי קומות הבניין.
את הביקור בנאפולי כדאי להתחיל בכיכר פלביסקיטו (Piazza del Plebiscito), הכיכר המרכזית בעיר. כאן נמצאים כמה אתרים היסטוריים, כולל הארמון המלכותי והבזיליקה של נאפולי - אליה אפשר להיכנס בחינם. הכניסה לבזיליקה מזכירה את הפנתיאון ברומא - עמודים ומבנה פנימי עגול עם כיפת גג בגובה 52 מטר וקפלה בשני צידיה. בכיכר עצמה יש מופעים, וכדאי לעקוב ולראות אם בזמן שהותכם בעיר מתוכננת הופעה כלשהי.
בקרבת הכיכר תוכלו למצוא גם בתי קפה, חנויות, מאפיות וגלריות. לא כדאי לוותר על Galleria Umberto - גלריה בשילוב חנות בוטיק, בעיצוב אלגנטי במיוחד, שפועלת במקום מאז המאה ה-19. מהעבר השני של הכיכר תוכלו למצוא את תיאטרון סן קרלו ההיסטורי, שמארח עד עצם היום הזה מופעים ומשמש כבית האופרה הפעיל הוותיק בעולם. סיור מודרך במקום יעלה לכם 9 אירו.
אזור העיר העתיקה בנאפולי מהווה עורק ראשי של העיר גם בימינו. כאן תוכלו לשוטט כדי לספוג את האווירה הייחודית של המקום. בלב העיר העתיקה תמצאו את קפלת סן סברו (Sansevero), ובתוכה כ-30 פסלי שיש מתקופת הבארוק. התקרה המאוירת היא יצירת אמנות בפני עצמה מהמאה ה-18, והרצפה המעוצבת בשחור ולבן מסמלת את ההבדלים בין טוב לבין רע. הקפלה נחשבת למוזיאון לאומי, וכדאי להזמין כרטיסים מראש מפני שמספרם מוגבל והם אוזלים די מהר. מחיר כרטיס למבוגר: 8 אירו.
בעיר העתיקה נמצאת גם הקתדרלה (או ה"דואומו") של נאפולי. היא נבנתה בסגנון גותי בתחילת המאה ה-14 על יסודות של בזיליקות נוצריות שאת שרידיהן אפשר לראות עד היום. האמונה המקומית גורסת כי הדם הקרוש של ג'נארו הקדוש הופך לנוזל פעמיים בשנה, בימים שבהם מתרחשת עלייה לרגל לכנסייה. בתוך הקתדרלה, במורד המדרגות, נמצא חדר פנימי שנקרא הקפלה המלכותית של סן ג'נארו, ובמרכזו פסל בדמותו של הקדוש, ציורי קיר צבעוניים ומזבח גדול.
מצודת דל'אובו (Castel dell'Ovo) בהחלט מצדיקה נסיעה לקצה הדרומי של העיר. מדובר בטירת מימי הביניים, שפירוש שמה "טירת הביצה". המקומיים מספרים שהטירה נבנתה בין לילה, ושמתחת ליסודות נקברה ביצה מכושפת - שאם תישבר תביא אסון על העיר כולה. הטירה ממוקמת במעין אי קטן שמחובר באמצעות גשר לטיילת Lungomare - שבעצמה שווה עצירה לכוס קפה וקצת שמש. הכניסה לטירה לא עולה כסף, ומעת לעת מתארחות בה תערוכות אמנות מתחלפות.
כדאי גם לבקר באתרים המצויים מתחת לאדמה, שנאפולי ידועה בהם. למשל גלריה בורבוניקה (Galleria Borbonica), מוזיאון תת-קרקעי שנכנסים אליו מצד אחד של העיר ויוצאים מהצד השני. תמורת 10 אירו תקבלו מסלול מודרך במנהרות שמחברות את נאפולי מתחת לאדמה, ותוכלו ללמוד על ההיסטוריה המרשימה של העיר, על מאבקי המלכים שבנו להם מנהרות בריחה, וגם על מנקי המנהרות שסיכנו את חייהם והשתמשו בין היתר במערכת הביוב כדי לגנוב מבני אצולה מבולבלים. תמצאו שם גם פסלים פשיסטים שנשמרו בעומק האדמה כדי שאיש לא יראה, ואפילו אוספי מכוניות ואופנועים מהמאה הקודמת - שלא לגמרי ברור איך הגיעו לעומק האדמה. בתקופת מלחמת העולם השנייה שימש האזור כולו כמקלט אזרחי במטרה להגן על תושבי העיר מפני הפצצות.
אתר נוסף שלוקח אתכם אל מעמקי האדמה הוא קטקומבה די סן ג'נארו (Catacombe di San Gennaro), בית קברות נוצרי שבנייתו מתוארכת לבין המאה השנייה לרביעית לספירה. מדובר במקום קדוש עבור המקומיים, והסיור מלווה בסיפורים מרתקים על שרידים היסטוריים בני אלף שנה. החוויה של הליכה בתוך המנהרות מצמררת ומציפה באדרנלין, וכל זה תמורת 9 אירו.
אחרי הסיורים המודרכים, הרשו לעצמכם גם ללכת לאיבוד. ואם כבר - כדאי לעשות את זה דווקא ברובע הספרדי (Quartieri Spagnoli), שבו מתגלה נאפולי האמיתית. סמטאות צפופות, ציורי קיר ענקיים, חבלי כביסה עמוסים בגדים צבעוניים והרבה ברים קטנים שמציעים אוכל טוב ואלכוהול זול. בדרך החוצה אל תחמיצו את רחוב טולדו, המציע גלריות, דוכני מזון ומופעי רחוב.
ברחבי נאפולי יש מסעדות שהפכו למוקדי עלייה לרגל של ממש. מיטב המטבח האיטלקי נמצא ממש כאן במחירים מצחיקים - רק קחו בחשבון שלפעמים תצטרכו להמתין קצת בתור. כך לדוגמה פיצריית Gino e Toto Sorbillo בעיר העתיקה, ששומרת על האופי שלה כבר 83 שנה. אין כאן תפריט באנגלית, אבל יש פיצה נפלאה שעולה קצת פחות מ-8 אירו. במחיר דומה תוכלו לטעום ראגו איטלקי במסעדת Tandem Ragu שבעיר העתיקה, ואם נתקפתם רעב ברובע הספרדי - מומלץ לקפוץ ל-Trattoria da Nennella, מסעדת פועלים איטלקית עם פסטות נהדרות במחירים נוחים מאוד.
לקינוחים פה יש כבוד משל עצמם. ברשת Mennella il Gelato כדור גלידה יעלה החל מ-2.5 אירו. במאפיית Scaturchio העתיקה, המתמחה בספוליאטלה האיקוני הממולא גבינת ריקוטה, תשלמו 2 אירו ליחידה. נאפולי מתמחה גם ב-Cuoppo, גביע שמכיל כל מה שאפשר לטגן ונחשב לאוכל רחוב מוצלח במיוחד ולנשנוש מועדף.
כדי לספוג קצת תרבות של אלכוהול, מומלץ לקפוץ גם אל Limonè - מפעל לימונצ'לו קטן שהקורונה אולי חיסלה את הסיורים המודרכים שלו, אבל הוא עדיין פתוח למבקרים ומציע טעימות בחינם. מחירי הבירה ברחבי העיר נמוכים במיוחד (החל מאירו אחד לבקבוק, 3 אירו לפיינט מהחבית), וברובע הספרדי מצאנו קוקטייל אפרול קטן במחיר של אירו אחד בלבד.
שימו לב: בנאפולי לא נהוג ולא מצופה מכם להשאיר טיפ במסעדות ובבתי קפה. למרות זאת, המלצרים ישמחו אם תעגלו את החשבון כלפי מעלה.
במרחק שעה נסיעה מנאפולי נמצאת Vietri sul Mare ("וייטרי שעל הים"), עיירה יפהפייה השוכנת לחוף אמאלפי ונחשבת לפנינה של ממש. בדרך לשם מחליפים רכבת בסלנטו, ואם הזמן שלכם בידיכם, מומלץ לעצור לשעה או שעתיים במרינה הצמודה לתחנת הרכבת וליהנות מהנופים של ההר והים.
לצד בתי מסחר ומסעדות טובות הפזורות בעיירה, האטרקציה המרכזית היא ללא ספק חוף הים. ההגעה אליו נעשית בהליכה שנמשכת כ-20 דקות או באוטובוס ייעודי. יש קטע חוף שפתוח לקהל הרחב, ויש גם חוף פרטי ומסודר - מה שלא תמצאו בנאפולי עצמה. על כיסא, מיטת שיזוף ושמשייה תשלמו 25 אירו. בקבוק סודה וחטיף יעלו כאן 6 אירו.
יש עוד אפשרויות לטיולי יום מנאפולי: האיים פרוצ'ידה, קאפרי ואסקייה, פומפיי, הר וזוב, חוף אמאלפי עם עצירות לאורכו, הארמון המלכותי קזרטה ועוד. אבל בינינו, אם מדובר בחופשה של ארבעה ימים בלבד - עדיף להסתפק בגיחה קצרה אל חוף הים ולהעביר את עיקר הזמן בנאפולי היפהפייה.
