בפעם האחרונה שיצא לי לדבר עם אמנון שעשוע, לפני שנה וחצי בערך, נראה היה שהבן אדם עוד רגע מוריד, ביבוא אישי, את הקשת בענן לכבודנו; הוא הכריז ששנת 2022 תהיה שנת הפריצה הגדולה של הרכב האוטונומי, עם מוניות אוטונומיות (רובוטקסי) שיתחילו לנסוע ברחבי ערים גדולות – כולל תל־אביב – ללא צורך בנהג שיחפור לך כל הדרך על למה רק, או רק לא, ביבי.
באותה הזדמנות שעשוע הבטיח שמובילאיי, החברה שלו שנרכשה על ידי אינטל ב־2017 תמורת כ־15 מיליארד דולר, תגיע לשווי של כ־50 מיליארד, שהבנק הדיגיטלי שהקים, "וואן זירו", הולך לשנות את רוב מה שאנחנו יודעים על בנקאות ושחברת הבינה המלאכותית שהקים, AI21, לצד חברות נוספות בתחום, יוציאו מודל שפה שיוכל לכתוב את הכתבה הזאת במקומי. בקיצור, הוא הבטיח די הרבה, וגרם לי לחכות ל־2022 כמו לסנטה קלאוס.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
כשחזרתי אליו השבוע ציפיתי למצוא אותו מצונף במשרדו, בוכה אל הכר וממלמל התנצלויות רפות והודאות בכישלון. שום מונית אוטונומית לא מסתובבת בתל־אביב וגם לא בערים אחרות בישראל. בסן־פרנסיסקו יש כמה מתוצרת חברות כמו "וויימו" ו"קרוז" והן הפכו נודעות לשמצה לאחר שחסמו צמתים ורחובות על דעת עצמן והיו מעורבות בתאונות קלות. מובילאיי של שעשוע הונפקה על ידי אינטל, אחרי עיכובים, בשווי שוק של 16.7 מיליארד דולר – לא רע בכלל, אבל לא בדיוק 50 המיליארד המובטחים – הבנק הדיגיטלי נפתח והעולם המשיך להיות באוברדראפט. אה, והכתבה הזו לא תכתוב את עצמה, למרות שניסיתי, חלקית לפחות. נגיע לזה בסיום.
4 צפייה בגלריה
הרכב האוטונומי של “מובילאיי"
הרכב האוטונומי של “מובילאיי"
''הזמן שתחסוך שווה לך כסף''. הרכב האוטונומי של מובילאיי
(צילום: יח"צ)
שעשוע עצמו, 62, חטף קורונה ביום הנפקת החברה בוול סטריט, הסתבך עם דלקת ריאות שהצטרפה אליה, אושפז בהדסה, ובשנה שעברה גם היה מעורב בתאונת מסוק קטנה כחלק מניסיונו להוציא רישיון לכלי. נביא הרכב האוטונומי בישראל, מי שעשה את הונה הגדול של מובילאיי על מערכות עזר בסיסיות לנהיגה (ADAS) מסוג המצלמה הקדמית המתריעה בצפצוף מקפיץ, עבר שנתיים שבהן ראה חלק מנבואותיו הגדולות לא רק נדחות שוב ושוב, אלא גם מאבדות גובה. תקשורתית, לפחות, נהוג כרגע לצרף את הרכב האוטונומי למטאוורס במדור ההספדים.
אדם סביר שאינו שעשוע – לשעבר ראש ביה"ס למדעי המחשב של האוניברסיטה העברית – עשוי היה להסיק את המסקנות ולחתום על שיתוף פעולה ארוך טווח עם רחמים עצמיים. אבל שעשוע נראה נמרץ מתמיד כשהוא מקבל את פניי במוסך של מובילאיי ומראה לי מיד את הדבר הגדול הבא ‑ למעשה, הנוכחי – שהם עובדים עליו, וכבר מכרו 60 אלף יחידות בסין: מכונית אוטונומית פרטית ("זיקר 001" של ג'ילי) עם מערכת "סופר ויז'ן" של החברה, שהותקנה בה. המערכת מורכבת מ־11 מצלמות שמאפשרות למכונית נהיגה אוטונומית לגמרי, ובתנאי שהנהג עדיין יושב מאחורי ההגה (אבל לא צריך לגעת בו, רק להיות מוכן, למקרה ש־).
זו יכולת ששעשוע מכנה "אייז־און", כלומר עדיין יש צורך בנהג פקוח עיניים, שיכול לכל היותר להתבטל קצת ולשתות קפה מאחורי ההגה, אבל בלי עיתון או נמנום! עיניים עדיין על הכביש, ודריכות למקרה שתידרש התערבות.
חוץ מזה יש לשעשוע במוסך גם את הרובוטקסי האוטונומי המובטח ההוא, רק שבינתיים הדבר הזה, כאמור, חונה אצלו במוסך.
אבל האיש נראה מעודד ומלא אופטימיות ותשוקה לדבר כתמיד, והוא מסביר לי שעוד לא ראינו כלום. בזה הוא צודק; באמת לא. השאלה, מתי כן. ושעשוע בא עם תשובה חד־משמעית, שלדבריו כבר מעוגנת חוזית בשיתופי פעולה של מובילאיי עם יצרניות רכב גדולות: 2026. ולא מונית רובוט, אלא מכונית אוטונומית פרטית לכל פועל.
"הרכב הזה שאתה רואה, שהוא כרגע אוטונומי אבל אייז־און של הנהג, יהפוך ב־26' לרכב שבו תוכל, קודם בכבישים בין־עירוניים מוגדרים ובהמשך גם בתוך העיר, להיות אייז־אוף, כלומר שברגע שעלית על כביש 1, נניח, אתה יכול להתנתק לגמרי – וזה גם יהיה חוקי".
אבל אני עדיין אצטרך לשבת מאחורי ההגה. "כן. אבל תוכל גם לישון אם תרצה, וכשייגמר קטע הכביש הבין־עירוני או המרחב שבו מותר למכונית, כמו שהוגדר לה, להיות אוטונומית - היא תעצור בבטחה בצד הדרך ותעיר אותך, ואתה תיקח את ההגה ותמשיך לנהוג בעצמך לתוך תל־אביב".
"כשהופיע נתון השווי של 16.7 מיליארד ויצאו כל הכתבות הארסיות על 'כישלון', לא יכולתי להוציא מילה כדי להסביר לעובדים, כי תהליך ההנפקה אוסר לדבר עליה לאורך שנה. אז העובדים קוראים ידיעות בתקשורת, ולא יכולתי להסביר להם את זה. זה היה התסכול שלי"
למעשה שעשוע מכריז כאן על שינוי כיוון; הוא עדיין רואה את מהפכת הרכב האוטונומי מתרחשת בעשור הנוכחי, אבל היא לא תתחיל ממוניות או מתחבורה ציבורית כפי שחזה, אלא דווקא מהרכב הפרטי. והיא לא תתחיל ברכב אוטונומי לחלוטין, שכפי שהתברר, מתקשה עדיין לפענח את שלל מכשולי ושיקולי הנסיעה בתוך עיר צפופה, אלא מרכב שיהיה אוטונומי בכבישים מסוימים, בשלב הראשון רק מהירים, שילכו ויתרחבו ככל שהתוכנה תשתפר, "ותוכל לקנות רכב שייתן לך 'אייז־אוף' קודם בכבישים מהירים, ואז, על ידי עדכוני תוכנה, להתחיל ולהגדיל את הטווח".
והרובוטקסי? "הבנו שהאתגר בזה הוא לא הצד הטכנולוגי – זה כבר פתור – אלא הצד העסקי. אני מסתכל על מתחרים שלנו, כמו וויימו וקרוז וכמות הכסף שהם מדממים, מיליארד או מיליארד וחצי דולר לשנה, בגלל גודל ציי הרכב שהם צריכים להחזיק, וזה לא מקום שאנחנו צריכים להיות בו. לכן התחלנו לבנות שותפויות שבהן מפעילים מקומיים יקנו מאיתנו את הרכב, ונתחיל ב־2023 עם כמה עשרות רכבים בהמבורג, במינכן, בהונגריה וגם כמה פה, בירושלים, שעדיין יהיו בהם נהגי בטיחות. ב־2024 אלה כבר יהיו עשרות אלפי רכבים".
לפני שנה וחצי אמרת שזה יקרה ב־2022. "אז אמרתי. בסדר. אז זה ייצא שנה אחרי זה. הדבר החשוב ביותר שקרה למובילאיי זה שהערך שלה הלך וגדל. לפני חמש שנים היינו 800 איש, היום אנחנו 3,100. הכנסנו 500 מיליון, עכשיו זה כבר קרוב יותר לשני מיליארד. אז על רובוטקסי אני אכנס עכשיו ראש בקיר? אני אשים על הכביש 50 רכבים רק בגלל שאמרתי? אנחנו נעשה את זה בקצב שמתאים לחברה מבחינה עסקית. אנחנו לא מתאבדים, שנתחיל לדמם מיליארדי דולרים איפה שלא צריך. טכנולוגית אני לא חושב שיש פה עוד הרבה מגבלות".
אבל ראינו איך בסן־פרנסיסקו המוניות האלה יצרו בעיות. "אז ערימה של קרוז חסמה צומת לכמה דקות? אז היה רכב שעצר ברמזור ולא זז, ותקע את התנועה לרבע שעה? בסדר. זה קורה גם אצל בני אדם שפתאום הרכב נתקע. אני דווקא חושב שוויימו וקרוז, טכנולוגית, הן פחות או יותר שם. מה שקשה יותר כרגע זה איך עושים מזה עסק, ולכן הבנו שאנחנו צריכים מפעילים מקומיים".
בשנה הבאה אני אוכל להתנסות בזה, כצרכן, גם בישראל? "כן. כאן אנחנו נפעיל את זה בעצמנו, נתחיל בירושלים ואם אפשר יהיה לנסוע בתל־אביב ננסה גם שם, אבל כרגע אי־אפשר לזוז שם".
היית יושב במושב האחורי של רכב כזה? "כשיש עליו את המערכת הסופית, שעברה את כל האישורים, כן, בהחלט".
מה לגבי הפרסומים שלפיהם בקשיי אקלים, אפילו גשם, המערכות האלה משתבשות?
"אתה יכול להחליט שאתה לא מאפשר נסיעה אוטונומית בתנאים אקלימיים מסוימים, אבל דווקא עשינו ניסויים בגשם חזק, וזה נוסע טוב באותה מידה".
טסלה גבתה מלקוחות עוד 15,000 דולר למכונית שהבטיחה להם שיש לה יכולות אוטונומיות מושלמות, ולא סיפקה את הסחורה. "זה באמת לא היה רכב אוטונומי, אבל ראינו שאנשים מוכנים לשלם על זה 15 אלף דולר, וזה נותן נקודת התייחסות: אתה קונה רכב שעולה 40 אלף דולר, ומוכן להוסיף עוד 15 כדי לקנות את הזמן שלך בחזרה, כלומר שבכל כביש מהיר אתה לגמרי מתנתק. כי הלקוח מבין את הערך של הזמן. אם אומרים לך שבקטע כביש של שעה אתה יכול להתנתק לגמרי וזה גם חוקי, אתה מקבל זמן בחזרה. הזמן הזה שווה הרבה כסף, ויש לו ערך גדול".
4 צפייה בגלריה
פקק שיצרו מכוניות אוטונומיות על גשר הזהב
פקק שיצרו מכוניות אוטונומיות על גשר הזהב
''זה קורה גם אצל בני אדם שפתאום הרכב נתקע''. פקק שיצרו מכוניות אוטונומיות על גשר הזהב
(צילום: GettyImages)
בינתיים, הלקוחות המאוכזבים ההם מנסים להגיש תביעה ייצוגית בארצות־הברית, ושעשוע מתקשה (אבל מצליח רוב הזמן) להסתיר את שעשועו. ב־2016 נקלעה מובילאיי לעימות חזיתי מול טסלה, לאחר שנים של שיתוף פעולה ואפילו ביקור של אילון מאסק במטה החברה בירושלים. בעקבות תאונה קטלנית של רכב אוטונומי של טסלה בפלורידה, הפנתה החברה אצבע מאשימה למובילאיי, שיתוף הפעולה נפסק מיידית ושעשוע אפילו הוציא הודעה לפיה, "ניתוק הקשרים עם טסלה נגרם כתוצאה מהחלטתה לצייד את מכוניותיה במערכת נהיגה אוטונומית לא בטוחה מספיק".
טסלה המשיכה בלי מובילאיי ובנתה מערכת מבוססת מצלמות בלבד, ללא רדארים. במובילאיי המשיך שעשוע לפתח מערכת רב־שכבתית של מצלמות ורדארים, ונדמה שהוא נהנה לחזות במאסק ההולך ומסתבך. "הם עושים עדכוני תוכנה כל הזמן, עכשיו כבר מדובר על זה שהם יוסיפו רדארים, בסוף הם יעשו את מה שצריך, ואני מאמין שהם יצליחו", הוא אומר בנימה קלה עד בינונית בלבד של ציניות.
אתה רוצה להגיד להם "אמרתי לכם"? "הם אמרו שלא צריך רדארים. אז אמרו. בסוף הם יעשו מה שצריך".
הם יישארו מאחוריכם בתחום האוטונומי? "אני בכלל לא רואה את טסלה כמתחרה. ההצלחה שלהם רק תיצור תמריץ אצל יצרני רכב אחרים, שהם כן לקוחות של המערכות שלנו, כך שאני מאוד בעד שטסלה תצליח. אני לא צריך אותם כלקוח, אבל ההצלחה שלהם טובה לנו".
מתסכל אותך לפעמים לראות איך בינה מלאכותית משתלטת באופן מעורר השתאות על מודלי שפה ואימג'ים, אבל במשהו כמו נהיגת כביש היא עדיין מתקשה? "ה־AI בעולם הדיגיטלי רץ מהר מאוד, וה־AI בעולם האמיתי מתחלק לשניים: רכבים ורובוטים. אז ברכבים אני מאוד אופטימי מקצב ההתקדמות של מובילאיי. זה קורם עור וגידים, בסוף יהיה רכב אוטונומי, אין לי שום תסכול שם. ברובוטים – לפני שנה הקמתי חברת רובוטיקה בשם 'מנטי', כדי לבנות רובוט הולך על שתיים שעוד חמש שנים יוכל לעשות 90 אחוז מעבודות הבית".
מה, למשל? "כביסה, פינוי מדיח, פינוי שולחן, דברים כאלה. ויהיה אפשר ללמד אותו משימות חדשות על ידי שימוש בשפה טבעית והדגמה של המשימה, למשל, 'תכין לי כוס אספרסו'. החברה עוד בשלב הגראז', אבל גייסנו 15 מיליון דולר, וזה יקרה".
בינתיים ההייפ העולמי סביב הרכב האוטונומי דעך מאוד. "היה הייפ, אבל אנחנו לא היינו חלק ממנו. ב־2016 אמרנו שזה יקרה ב־2021, אבל זו משימה מורכבת טכנולוגית כמו לשלוח חללית לירח, וזה בסדר. תן לנו קצת גרייס. זה יקרה".
העולם נוטה להגיד שלא. "אז העולם טועה. העולם פשוט לא רואה את מה שאנחנו רואים, ואנחנו שם".
ב־2017 העולם עדיין יישר קו עם שעשוע, ואינטל רכשה את מובילאיי ב־15 מיליארד דולר – האקזיט הגדול בתולדות ישראל. חמש שנים אחר כך שני הצדדים החליטו להיפרד. התקשורת גרסה שמובילאיי הסבה לאינטל הפסדים, שעשוע גורס שדווקא להפך: "הגענו לנקודה שבה הערך של מובילאיי נשאר כלוא ולא השתקף במניה של אינטל, בגלל הבעיות והאתגרים של אינטל. כך שגם לא הייתה לנו מניה משלנו לתת לעובדים, וגם היינו חטיבה בתוך חברה, ולכן ראו פחות את כל ההישגים שלנו. בנינו ערך מאוד גדול, והדרך היחידה לשחרר אותו היה בהנפקה ציבורית".
בהתחלה דובר על הנפקת מובילאיי לפי שווי שוק של 50 מיליארד דולר, אבל בהמשך נחתך השווי המוערך לכ־30 מיליארד, ובסופו של דבר הונפקה החברה בסוף אוקטובר בשווי של 16.7 מיליארד – למרות שהמניה זינקה ב־40 אחוז כמעט מיד, וכרגע היא משקפת לחברה שווי של כ־27 מיליארד.
תנסו לספר את כל זה לשעשוע, והוא יסביר לכם שאתם מספרים את זה לא נכון. "הדרך שבה אתה מתאר את זה אופיינית להרבה אנשים שלא במעגל המבינים, והיא לגמרי מוטעית", הוא אומר.
"אני מבטיח לך, אני לא הולך לנחות על הגג של הקמפוס בירושלים, רק כי זה יתפוס כל כך הרבה תשומת לב והוציאו לי את החשק, אבל למה שלא יהיה שם מנחת? זה הפך להיות דבר מטורלל, אישיו"
"המטרה הייתה להוציא את מובילאיי לציבור. השוק במצב קטסטרופלי, ולכן אתה רוצה שהערך שלנו יעלה. אתה יכול לדמיין שהיינו יוצאים ב־50 מיליארד, והיום היינו נסחרים לפי שווי של 27 מיליארד? כולם היו יוצאים חפויי ראש, כי המניות שלהם שוות חצי. הרגשת כישלון טוטאלית. אז ל־15 דקות ברגע ההנפקה היינו מקבלים מחמאות מהתקשורת. בסדר. אני יכול לחיות גם בלעדיהן. במצב הנוכחי יצאנו להנפקה ב־16.7 מיליארד, כל העובדים קיבלו מניות לפי השווי הזה, וחודש אחרי כבר יש להם 50 אחוז יותר! אז מה טוב יותר? זה אחלה סיפור הצלחה, הכול כאן מחמם את הלב".
ועדיין, היו רגעים שהיית מתסוכל. "כשהופיע נתון השווי של 16.7 מיליארד, ויצאו כל הכתבות הארסיות על 'כישלון', לא יכולתי להוציא מילה כדי להסביר לעובדים, כי תהליך ההנפקה אוסר לדבר עליה עם העובדים לאורך שנה. זה היה התסכול שלי. קיבלתי אימיילים מעובדים עם כל מיני רעיונות איך להעלות את השווי. לא רוצה לעלות את השווי! זה רק ייצור ביקוש יתר. ובאמת, בחודש וחצי שמאז ההנפקה, השוק חווה ירידות עצומות אבל המניה של מובילאיי המשיכה לטפס. זו הנפקה סופר־מוצלחת. אבל באותו הרגע לא יכולתי לדבר עם העובדים, אפילו לא לשלוח מייל. אז ישבתי מתוסכל מול כל הכתבות הארסיות וידעתי שזה לא נכון, שהם פשוט לא מבינים. אבל עבר לי".
חטפת קורונה בהנפקה. "זה היה איום ונורא. הגוף שלי נחלש, ואז התברר שחטפתי במקביל גם דלקת ריאות. הייתי צריך להגיע לאשפוז, היו לי חמישה שבועות מאתגרים. אבל הכול חזר".
4 צפייה בגלריה
אמנון שעשוע
אמנון שעשוע
חמישה שבועות מאתגרים. אמנון שעשוע
(צילום: יונתן בלום)
ב"חזר" שעשוע מתכוון שהוא שב לרכוב על שלושת אופנועיו המהירים, כי בסוף, אין רכב אוטונומי יותר מדו־גלגלי, ולפני שבוע חזר גם לרכיבות האופניים שלו עם חברים. אה, והוא ממשיך לנסות להוציא רישיון על מסוק, למרות התאונה שבה נפצע קל במסגרת טיסת סולו כחניך בי"ס לתעופה, שגרמה למסוק להתהפך על צידו. "עדיין אין לי רישיון, אבל אני עובד על זה וטס איזה פעמיים בשבוע", הוא מרגיע.
זו לא הבעיה היחידה שלשעשוע יש עם מסוקים. לאחרונה פורסם שבקשתה של מובילאיי להקמת מנחת מסוקים על גג הקמפוס הענק החדש שלה בירושלים, לשם היא אמורה לעבור במהלך 2023, נתקלת בהתנגדות התושבים. בתקשורת נטען ששעשוע חושק במנחת כדי לחסוך לעצמו את הפקקים בדרך לעבודה, אבל שעשוע מרגיע שאין לו שום כוונה כזו: "אני מבטיח לך, אני לא הולך לנחות על הגג, רק כי זה יתפוס כל כך הרבה תשומת לב. אני אמשיך לנחות בדרך הארזים, ומשם רכב לוקח אותי. אבל השקענו מיליארד שקל בקמפוס החדש, וזה יהיה אייקון ירושלמי. אז למה שלא יהיה מנחת?"
אולי כי זה לא בית חולים? "למה רק בית חולים צריך מנחת?" שעשוע כמעט מתרגז. "מגיעים מנהיגי מדינות לבקר אותנו ואנחנו מעדיפים שיגיעו במסוק".
למה שלא תסיעו אותם ברכב אוטונומי? "גם רכב אוטונומי ייתקע בפקקים".
זה רק ייתן להם הזדמנות לבלות קצת זמן באחד. "אבל למה שלא יהיה מנחת בירושלים? זה הפך להיות דבר מטורלל, אישיו. ואני מבטיח לך, זה לא הולך להיות למסוק שלי! לא רוצה לנחות שם. הוציאו לי את החשק. אבל אני רוצה שיהיה מנחת".
אם ייתנו לכם, כל אחד ירצה מנחת. "למה שלא יהיו מנחתים? מדינה פקוקה! שתהיה אפשרות גם להגיע. מה צרות העין הזאת לגבי מנחת?"
העניין הוא ששעשוע, כאותו ברווז ישן של דודו גבע, שממשיך לצעוד בגאון ולומר "אני אופטימי" גם כשסכינים מפלחות את גופו, באמת מצליח לראות את האופק הוורוד האפשרי מבעד למסכי הספקנות המתרוממים תדיר. יש בו משהו סוחף, מנומק ומשכנע, ולא מזיקה הידיעה שמדובר ביזם הישראלי שרשם לזכותו את ההנפקה הגדולה, וגם את האקזיט הגדול, בתולדות ישראל.
נטייתו להיכנס לשווקים מסובכים וקשים מלכתחילה, כמו רכב אוטונומי ובנקאות, מבדלת אותו מסטארטאפים אופנתיים ודלי־משקל, וגם כשהעתיד המובטח מתעכב מעבר ללו"ז המפורש ששעשוע הבטיח, הוא יודע לחכות, והכיסים העמוקים מאפשרים לו את זה.
"וואן זירו", הבנק הדיגיטלי שהקים – בנק חדש ראשון בישראל מזה עשרות שנים – הושק לציבור הרחב לאחרונה, לאחר עיכובים רבים. השמיים לא נפלו וגם לא התרוממו, ומסלולי הניהול והעמלות שהציג הבנק לא נתפסים בינתיים כאיום על הבנקים הגדולים. שעשוע דווקא מרוצה: "אני תמיד מסתכל על מה יכול היה לעבוד לא טוב, ויש כל כך הרבה דברים שיכלו ללכת רע. אם אתה מתחיל לתת שירות לעשרות אלפי לקוחות והוא לא טוב, ואתה מתחיל לחטוף שיימינג ברשתות, זה יכול להיגמר כמו ההשקה של סלקום, שהרסה לעצמה את המוניטין. כיום יש ל’וואן זירו’ מעל 30 אלף לקוחות, הסקרים שלנו מראים שמעל 75 אחוז מהם מרוצים, וה־AI הולכת ומשתפרת כשירות שלא תוכל לקבל באף בנק אחר".
באיזה אופן? "שמע, יש לי את האפליקציה ושמתי שם סכום כסף כדי לראות איך זה עובד, ואני בכוונה נכנס למינוס, למשל, כדי לראות שאני מקבל התראות. ורמת האוטומציה שלהם גדלה מחודש לחודש. כיום יש כבר 150 תובנות אוטומטיות שהלקוח מקבל".
"היה לנו עובד שכתב משהו הומופובי ומיזוגיני כאדם פרטי. התלבטנו מה אנחנו עושים עם זה והגענו למסקנה שאין לנו מה לעשות; יש לו זכות לפרטיות, וגם אם בזמנך הפרטי אתה אידיוט, זאת עדיין זכותך. אבל ברמת הקומון–סנס, זה נשאר ברשת לכל החיים"
אלו תובנות? סתם להודיע לי שאני במינוס, זה כל בנק יודע לעשות. "כיום אתה כבר יכול לשאול אותו, 'אני רוצה לקנות רכב ב־100 אלף שקל, מה הדרך הטובה ביותר שלי לעשות את זה?' והוא יגיד לך. תמשיך לקבל את הדרך האופטימלית לעשות דברים, והתובנות האלה רק ילכו ויתרחבו. זה למעשה סטארט־אפ שהוא גם בנק, יש לנו 80 אנשי AI שעובדים שם".
מה הציפייה שלך מהמיזם הזה? "בסך הכול בנק זה עסק לא רע, אם אתה עושה אותו נכון. האתגר הוא לקחת את התשתית הטכנולוגית שאנחנו מפתחים פה, ולהתחיל להתרחב ולבנות שותפויות עם בנקים מחוץ לישראל".
כמה לקוחות יהיו לבנק, לדעתך? "מאות אלפים. זו תהיה הצלחה יפה מאוד".
אתה ממשיך להקים מיזמים באקלים שבו חברות טק מתכווצות. אתה שותף לתחושה שהענף התנפח יותר מדי, וטוב שייצא אוויר מהבועה? "זו לא בועה, אבל ב־2021 היו כמה הגזמות באיך שההייטק התנהל. אנחנו לא היינו שותפים להגזמות, אתה בא למובילאיי ואין לך איזה פינוקים מיוחדים".
4 צפייה בגלריה
אמנון שעשוע
אמנון שעשוע
''המהפכה הגדולה באמת היא האוטומציה הקוגניטיבית, שתשנה את האנושות''. אמנון שעשוע
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מה התחזית הטכנולוגית שלך? אפל תשיק בשנה הבאה את משקפי המציאות המדומה והעולם ישתנה? "אני לא מאלה שחושבים שהמטאוורס וה־VR הן המהפכה הגדולה. המהפכה היא האוטומציה הקוגניטיבית, שתשבש המון מקצועות בבת אחת ותשנה את האנושות, וזה יקרה ממש בשנים הקרובות".
הרשתות החברתיות יקרסו? "הן יעברו טרנספורמציה רצינית. הנזק שלהן הולך ומתברר, עידן הרומנטיקה שלהן מאחורינו, אנשים מתחילים להבין שרשתות הן לא חבר שלך ואתה לא יכול לכתוב שם כל מה שאתה רוצה. היה לנו, למשל, עובד שכתב משהו הומופובי ומיזוגיני – אבל לא כעובד מובילאיי, אלא כאדם פרטי. התלבטנו מה אנחנו עושים עם זה והגענו למסקנה שאין לנו מה לעשות; יש לו זכות לפרטיות, וגם אם בזמנך הפרטי אתה אידיוט, זאת עדיין זכותך. אבל ברמת הקומון־סנס, אדם שכותב משהו כזה, זה נשאר ברשת לכל החיים. כשהוא יחפש מקום עבודה אחר, יראו את זה ולא ייקחו אותו. אני חושב שהרשתות יאבדו בקרוב הרבה מהחן שלהן, וזה ישפיע עליהן עסקית".
לא מפתה אותך פה ושם לנסות לפצח מודל של רשת חברתית טובה יותר? "בעיניי רשתות חברתיות זה דבר מזיק, ולא בא לי לעסוק בדברים מזיקים".
על חברת הבינה המלאכותית שהקמת, AI21, קצת פחות שומעים. "זו חברה מדהימה וצומחת, ויש לה קו מוצרים שמעביר את כל הקריאה והכתיבה טרנספורמציה גדולה. דברים שהם ברמה של קסם. אתה כותב טקסט, לוחץ על + ומקבל רשימת אפשרויות, למשל 'תן לי עובדה סטטיסטית על מה שכתבתי' או 'כתוב לי משפט הומוריסטי שקשור למה שכתבתי', או 'תשלים לי עוד פסקה' והוא עושה את זה. בקריאה אתה זורק פנימה מסמכים ולינקים מכל הסוגים, ויכול לבקש: 'תן לי מסמך של עמוד שמסכם הכול'".
אבל כולם מתעסקים במוצרים של המתחרים, כמו מודל השפה GPT, או תוכנת האיור "דאלי". "הצ'אט של GPT מעורר השראה, ואתה יכול לבקש, 'תכתוב לי ארבע פסקאות על ההשפעה של בנימין נתניהו על הפוליטיקה הישראלית' והוא יכתוב לך משהו יפה. אבל זה לא ברמה של מוצר. אין שם עובדתיות, אתה לא יודע מה נכון ומה לא, מאילו מקורות הגיעה התשובה הזו, המרחק גדול כדי להביא את זה למוצר. ב־AI21 אנחנו בונים דברים כדי לגזור מהם נגזרות מוצריות ומסחריות. וההצלחה פנומנלית, יש לנו מעל חמישה מיליון מנויים וזו אחת החברות שאני הכי גאה שאני אחד המייסדים שלה".
שעשוע גם מוכן לגַבות במילים את הגאווה שלו, ולכן הוא ניאות לבקשתנו לתת לחברת ה־AI שלו לכתוב בעצמה את הפסקה האחרונה בכתבה עליו. לפניכם מה שכתבה:
אי אפשר לעצור את הקדמה. חברות ישראליות כמו “מובילאיי" נמצאות בחזית הטכנולוגיה, ומכוניות אוטונומיות הן רק הדוגמה הראשונה לשינויים העצומים שמגיעים אלינו. אנחנו כבר רואים רובוטים שעושים מטלות בית, עוזרים דיגיטליים המופעלים על ידי בינה מלאכותית ורשתות חברתיות שיכולות לדעת אם אתה מאושר או מצוברח. הסינגולריות, או הרגע שבו הבינה המלאכותית עולה על האינטליגנציה האנושית, מתקרבת במהירות. בקרוב, בינה מלאכותית תוכל לכתוב עבורי את המאמר הזה, בזמן שאני יושב כאן ונהנה ממנו.
לא הייתי מנסח את זה טוב יותר. הייתי מנסח את זה אחרת.
פורסם לראשונה: 07:20, 23.12.22