שתף קטע נבחר

לוקהיד-מרטין: ביחד עוד מימי ראשית התעופה

צוות המהנדסים שלה נקרא, מכל השמות שבעולם, על-שם הבואש המצחין. המטוסים שלה קבעו שיאים שלא נשברו עד היום. כמה מהם היו כה מתקדמים, עד שעוררו שמועות שהם מבוססים על עבמים. סיפורה של לוקהיד-מרטין, החברה שזכתה עכשיו במכרז למטוס הקרב של העתיד

הימים הראשונים התפתחות התעופה עושה האלמנות המלחמה הקרה 
המבוכה הגדולה המיזוג הנקודה הישראלית טריוויה 

שני המטוסים שפגעו במגדלי התאומים בניו-יורק שלחו את ענף התעופה לקרשים: התיירים נשארים בבית ויצרניות מטוסים וחברות תעופה מפטרות אלפים. אבל בזמן שבואינג, למשל, שולחת הביתה 15 אלף עובדים, בלוקהיד-מרטין המתחרה מתכוננים להכנסות שיא של 200 מיליארד דולר: החברה הביסה את בואינג בתחרות על מכרז לאספקת 3,000 מטוסי אף-35 (היורש של מטוס הקרב הנפוץ אף-16) לחיל-האוויר האמריקני. זאת, לאחר שגם במכרז הקודם, לייצור מטוס האף-22 (היורש של האף-15) זכתה לוקהיד. העתיד, הקרוב לפחות, נראה ורוד.
כמו שאר החברות בתחומה סבלה לוקהיד מירידה בהזמנות, בעיקר נוכח צמצומים בתקציבי חקר החלל ופיתוח ציוד בתחום. ב-1999 החלה לוקהיד-מרטין בתוכנית רה-ארגון, שכללה מכירת חטיבות בעייתיות, וקיצוץ מתוכנן של 2.8 מיליארד דולר בהוצאות, עד ל-2003. החברה מורכבת משתי חברות שהתמזגו ב-95', חברת לוקהיד וחברת מרטין-מרייטה, שמיזגה לפני כן לתוכה את חברת לורל לייצור מערכות הגנה אלקטרוניות.

הימים הראשונים
שתי החברות עסקו בבניית מטוסי נוסעים, מטוסי קרב, לוויינים, חלליות ומוצרים נלווים לתעשיוות החלל והתעופה. זרעי השותפות בין החברות נטמנו כבר בתחילת המאה ה-20 מייסדי שתיהן - גלן מרטין והאחים לוקהיד - היו מחלוצי התעופה, בנו והטיסו מטוסים יחדיו. טיסת הבכורה של מרטין נערכה בשנת 1909, במטוס שבנה יחד עם חבריו, אלן ומלקולם לוקהיד. המטוס נבנה מלוחות עץ במבוק ויריעות משי.

שנתיים לאחר מכן הקים מרטין, שצבר בינתיים מוניטין כטייס, חברה לבניית מטוסים קלים בלוס-אנג'לס. המטוסים שבנו מרטין ובהמשך האחים לוקהיד, היו מיועדים לטיסות ראווה ולהעברת דואר. הם היו מסוגלים לנחות במים, וכונו הידרופליין". ב-1916 הקימו האחים לוקהיד חברה לייצור ספינות אוויר בסנטה-ברברה קליפורניה. במקביל, איחדו מרטין והאחים רייט - חלוצי הטיסה - את החברות שלהם לחברת רייט-מרטין-איירקראפט. המטוסים שלהם היו מתקדמים לתקופתם, והכילו חידושים מרשימים לאותה תקופה: מצפן, מד מהירות וגובה ומד דלק.

ב-1917 קיבלה לוקהיד את ההזמנה הראשונה שלה מחיל-הים האמריקני, לספינות אוויר. באותה שנה התפרקה חברת רייט-מרטין, וגלן מרטין הקים חברה משלו באוהיו, והחל לייצר מפציץ בשם בי-אם-2. ייצור מפציצים הפך להתמחות של חברת מרטין, שעברה לייצר במרילנד ליד בלטימור - שם שוכנים היום המפעלים הגדולים והמשרדים הראשיים של לוקהיד-מרטין.

חזור למעלה
התפתחות התעופה
ענף התעופה הפך למוקד עניין ציבורי ב-1927, בעקבות טיסתו של צ'רלס לינדברג מעל האוקיינוס האטלנטי, מניו-יורק לשדה התעופה לה-בורז'ה בפאריז. עד אז התייחסו לענף כמקצוע לטייסי ראווה, ואחרי מלחמת העולם הראשונה לספק כלי-נשק בדמות מטוסי קרב. הטיסה של לינדברג פקחה את עיניהם של יזמים שונים שהבינו את הפוטנציאל התחבורתי שבמטוסים. לוקהיד החלה לבנות ב-1930 מטוסים עבוד חברת פאן-אם, ושלוש שנים מאוחר יותר חצתה אמיליה ארהרדט את האוקיינוס האטלנטי במטוס של לוקהיד, מדגם וגה. במהלך נסיונה להקיף את העולם נעלמה ארהרדט כשטסה במטוס מתוצרת לוקהיד.

ב-1934 בנתה לוקהיד את מטוס המתכת הראשון, ושנה מאוחר יותר הפעילה פן-אם את הטיסה המסחרית הראשונה, במטוס אם-130 של לוקהיד.

במקביל להתפתחות תחום התעופה האזרחית נמשך פיתוחם של מטוסי הקרב בשתי החברות. מטוסים אלה הפכו לכלי חשוב במלחמת העולם השנייה. חברת מרטין קיבלה הזמנת ענק ל-5,200 מפציצים מדגם בי-26 ב-1940, וב-1945 הטילו שני מטוסי בי-29 שפותחו על-ידי בואינג אך יוצרו על-ידי מרטין - את הפצצות האטומיות על הירושימה ונגאסקי. לוקהיד, שייצרה במהלך המלחמה מטוס קרב ארוך-טווח ומהפכני בעיצובו, פי-38, כבר הסתכלה הלאה: מטוס הקרב הסילוני שייצרה, פי-80, פיספס את המלחמה רק בשבועות בודדים.

לקראת תחילת שנות ה-50 התחילו שתי החברות לפתח טילים לשימוש בצוללות ובמטוסים. חברת מרטין ערכה נסיונות ראשונים בניו-מקסיקו, בטיל שנשלח לחלל. חברה-בת של לוקהיד, גודוויר-ארוספייס, וחברת ג'י.אי אירוספייס-ספייסטראק החלו בפיתוח טכנולוגיות לשימוש בראדאר לאיתור טילים, בתקופה בה החלה המלחמה הקרה בין הגוש הסובייטי וארה"ב. לוקהיד ייצרה גם את ההרקולס, מטוס תובלה צבאי ששירת עד לא מכבר בחיל-האוויר הישראלי.

חזור למעלה
עושה האלמנות
ב-1958 שבר מטוס הקרב של לוקהיד אף-104 שיאי גובה ומהירות. אחד מהם, שיא המהירות בגובה פני-הים, לא נשבר עד היום. בשנים הבאות הפך האף-104 למטוס הקרב העיקרי של כוחות נאטו, אך שרשרת התרסקויות קטלניות בחילות-האוויר של גרמניה, יפאן ואיטליה הצמידו לו את הכינוי הלא מחמיא עושה האלמנות ופגמו במוניטין של החברה. מרטין ייצרה באותה תקופה את הטילים הבליסטיים הראשונים, וקיבלה את תוכנית פיתוח הטילים הגרעיניים. ב-1958 המציאו מדעני לוקהיד את הקופסה השחורה המפורסמת, המכשיר הרושם את נתוני הטיסה ומקליט את שיחות הטייסים, המסייע בניתוח נסיבות תאונות אוויריות. שתי החברות שימשו כספקיות העיקריות של נאס"א, סוכנות החלל האמריקניות.

חזור למעלה
המלחמה הקרה
השנים שבהן ביקשה ארה"ב לרחרח אחר הנעשה בבריה"מ היו תקופת פריחה ללוקהיד, ובייחוד למפעלי הבואש - הכינוי המוזר שניתן לצוות הפיתוח בראשות המהנדס קלרנס קלי ג'ונסון, ששקד על תכנון מטוסי הביון הסודיים ביותר. בתחילה פותח היו-2, שבמשך שנים היה המטוס היחידי שטס גבוה מעל יכולת היירוט של הטילים הסובייטיים.

הרוסים שיפרו את טיליהם, וב-1962 הצליחו להפיל את מטוסו של הטייס גארי פאוארס. מפעלי הבואש החלו בפיתוח מענה הולם. המטרה: גבוה יותר, מהר יותר. האס-אר-71, הציפור השחורה, היה המטוס הסדרתי המהיר ביותר בהיסטוריה (פי 3.2 ממהירות הקול). חמוש במצלמות וציוד ביון מתוחכמים, הוא טס בגבול שבין האטמוספירה לחלל, ולמעשה היה בלתי-ניתן ליירוט. עיצובו כלל לראשונה מאפיינים של חמקנות, שאפשר להבחין בהם גם באף-117, מטוס הקרב החמקן שנמצא היום בשירות חיל האוויר האמריקני.

האס-אר-71 היה כל-כך מהפכני לתקופתו, עד שחובבי תיאוריות קונספירציה הפיצו שמועות, לפיהן מפעלי הבואש נעזרים בטכנולוגיות שנלקחו מעב"מים שהתרסקו במדבריות ארה"ב. ב-1990, בכאב לב, נאלץ חיל-האוויר האמריקני להוציא לגמלאות את הציפור השחורה, מבלי שיהיה בידיו יורש הולם. הסיבה: עלות ההפעלה האסטרונומית. חמש שנים אחר-כך הוחזר המטוס חסר התחליף לשירות.

חזור למעלה
המבוכה הגדולה
בשנות ה-70 הסתבכה לוקהיד בפרשיית שוחד בינלאומית חמורה. על רקע משבר הנפט העולמי, ניסתה החברה נואשות לעניין לקוחות במטוס הנוסעים המסחרי שלה, טריסטאר. חברת התעופה הלאומית של יפאן התלבטה אם לבחור בטריסטאר או באחד מדגמי בואינג. בשנים 1973-1972 הורה נשיא לוקהיד לשלם לראש ממשלת יפאן באותה תקופה, טנאקה, מיליוני דולרים כדי שיכריע לטובת הטריסטאר. ב-1976 התפוצצה הפרשה. הממשלה היפאנית נפלה, ולארה"ב נגרמה מבוכה דיפלומטית קשה.

חזור למעלה
המיזוג
ב-1964 התמזגו חברת מרטין וחברת אמריקן-מרייטה, והחברה הפכה למרטין-מרייטה. שנתיים מאוחר יותר בנתה החברה הממוזגת את חללית ג'מיני-8. החברה פיתחה מאוחר יותר מיכל דלק הצמוד לדופן מעבורת החלל. מאז 1981, מצוידת כל מעבורות החלל היוצאות מכדור הארץ במיכל.

בלוקהיד, בינתיים, לא נחו על זרי הדפנה. ב-1990 בנתה החברה טלסקופ חלל, ומטוס של החברה השיג זמן שיא בטיסה מקליפורניה לוושינגטון - 64 דקות.

ב-1991 רכשה לוקהיד את חברת ג'נרל-דינמיקס וירשה את קו הייצור המצליח של האף-16, מטוס הקרב העיקרי של חילות-אוויר רבים בעולם, כולל זה של ישראל. ב-1995 הגיע המיזוג הגדול, ביחס של 50%-50%, בין לוקהיד לבין מרטין-מרייטה. החברה הממוזגת היא הגדולה בעולם בתחום מוצרי החלל.

החברה נכנסת באחרונה גם לתחום הטלקומוניציה.

חזור למעלה
הנקודה הישראלית
לוקהיד-מרטין נעזרה בפרויקטים שלה בטכנולוגיה ישראלית. אלביט-מערכות הישראלית תשתתף בפרויקט ייצור מטוסי האף-35, ותייצר עבור המטוס קסדות טייס חכמות המאפשרות כוונון מערכות נשק באמצעות מבט. המערכת מיוצרת בארה"ב על-ידי חברת ISV, בבעלות משותפת של אלביט-מערכות וקייזר-אלקטרוניקס. שווי העיסקה מוערך ב-200 מיליון דולר. בעבר התמודדה לוקהיד-מרטין על רשיון ייצור טיל החץ הישראלי בארה"ב, אך נשרה מהתחרות.

חזור למעלה
טריוויה
ללוקהיד-מרטין מפעלים וחברות-בנות ב-457 ערים ב-45 מדינות בעולם.

מחזור העסקים של לוקהיד-מרטין ב-2000: 25.6 מיליארד דולר.

החברה מעסיקה 130 אלף עובדים.

ויליאם בואינג, מייסד חברת בואינג, למד ב-1915 טייס אצל גלן מרטין, מייסד חברת מרטין.

מחיר כל מטוס אף-16 של לוקהיד-מרטין - 35 מיליון דולר.

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לוקהיד מרטין. הכל התחיל ממטוס במבוק
בונים את מטוסי העתיד
מומלצים