ז'אן קלוד אמזלג

"כמה שאת סקרנית לגבי, נשמה שלי! לא תגלי שהייתי רוצח שכיר", אומר לי בצחוק רפי אמזלג בסוף הראיון, כשהוא מלווה אותי למכונית, וכל מה שנשאר לי זה לצחוק יחד איתו.
נתחיל בזה שלפי מחיאות הכפיים בהקרנת הבכורה של הסרט "פגישה עיוורת", ז'אן קלוד זכה בתואר "חביב הקהל". את תפקיד נהגו של נספח התרבות בפריז (ירון פינק) עשה אמזלג קומפלט אנטי תרבות. הוא אומנם מלווה את הנספח לכל מקום, כולל תערוכות, אופרות, הרצאות, אבל מעדיף את הקומקומים מהנפחייה של הדוד שלו על אלה שמוצגים בתערוכה, חולם על שידוך עם יהודייה כשרה בדמות אמא ומריח את החריימה של שישי בערב, כשהוא טובל בהם את הפטטה (התוך של הלחם הלבן). הכל, כמובן, במבטא מרוקאי-צרפתי אסלי.
גם במציאות, לא רק בסרטו של חיים בוזגלו, אמזלג, 40, הוא מר סימפליסיטי. נדמה שהוא היה על המירקע מאז ומעולם, אבל למעשה הופיע עליו לראשונה רק לפני חמש שנים, כסנשיין המפוקפק ב"זינזאנה", עם מחוות הנשיקות והערמומיות החתולית. והוא מרגיש הכי טוב בעולם. "אני מגשים את החלום הכי יפה שיכול להיות בחיים. זקן אחד אמר לי פעם, 'אל תוותר אף פעם על החלום שלך, וגם כשאתה מגיע אליו, אף אחד לא מבטיח לך שזה החלום האמיתי'. כשראיתי את עצמי על המסך הגדול הבנתי שחלמתי את החלום הנכון".
אבל אחרי כל משפט חיובי שאמזלג מוציא מהפה, יבוא מייד משפט ביקורת. הוא בקונטרול מלא, לפעמים מדבר על עצמו בגוף שלישי נסתר, מסביר לי מה כדאי לי לכתוב ומה לא ואיך... "בשבילי, 'פגישה עיוורת' היה חוויה קולנועית מדהימה. עד כדי כך ששאלתי את עצמי מי כל כך אוהב אותי, מה עשיתי טוב בחיים שמגיע לי כזה דבר, צילום פיצ'ר ראשון בפריז ובאמסטרדם. ואז אני הופך להיות איש אחר, איש מדהים, איש עם רגשות אנושיים, איש עם מוסר. אלה דברים שלא קרו לי לפני כן. הרגשתי שאני משתנה".

- זה אומר שלפני כן היית איש פחות מוסרי?

"אני לא יודע אם הייתי פחות מוסרי, אבל הייתי בטח ובטח אדם של 'רק על עצמי לספר ידעתי'. כל החיים שלי דאגתי רק לעצמי, לאנשים שלי. אם היית חברה שלי, עשיתי לך טוב כדי שלי יהיה טוב. ופה פתאום התחלתי לתת. פעם, אם לא היה לי משהו שאני יכול לקבל ממנו רווח, לא הייתי מוכן לתת כלום מעצמי. והיום זה שונה. אני מתנדב, אני עושה".

- היתה מי שקטלה אותך בסרט. נפגעת?

"לא, לא נפגעתי, כי היא לא מבינה קולנוע. יכולתי לתת לה הרצאה שלמה ולהסביר לה מה עשינו בסרט הזה. כל כך הרבה אנשים היו שותפים פה לעבודה אמיתית על תסריט, על דמויות. טסו בעולם למצוא לוקיישנים מתאימים. זה לא שבאת, עשית סרט, יאללה הביתה. לאנשים היה חזון, להפיג קצת את העצב והכאב שיש במדינה שלנו. בא בנאדם ואומר בואו נראה לכם משהו יפה, תתחברו לשעה קלה ליופי ולאהבה".

- מי זה ז'אן קלוד?

"ישראלי שחי בפריז ואימץ לו את המשפט 'בפריז תהיה פריזאי'. הוא סיגל לעצמו שפה והתנהגות, ורוצה יהודייה כשרה שאיתה הוא יוכל לחיות בשקט בעיר היפה הזאת. כל היהודים שם הם כמו ז'אן קלוד. בשבילם ארץ ישראל היא הכל, אבל הם חיים ונושמים שם ובחיים לא יבואו ויגורו פה. הם יתרמו, הם יאהבו את מדינת ישראל, הם יקראו לבן שלהם ישראל, אבל לא יעלו ארצה".

- איך היה המפגש שלך עם ירון פינק, שהמנטליות שלו כל כך שונה משלך?

"מדהים. ירון הוא איש כזה פדנט, אחראי, מסודר, נשוי עם ילדים. יש לו אישיות מקסימה. רפי, התפקיד שלו בסרט, הוא איש קליל, מצחיק, יפה, חמוד. הוא רואה את החיים באור ורוד והכל עובר לידו כאילו לא קרה כלום. ירון הוא איש הסדר הזה של החיים, ללמוד, להתחתן, להביא ילדים, ולרפי יש החיים שלו, החיים הטובים, החיים היפים. לנצל כל רגע".

- רואים שהוא נהנה מההבדל ביניכם וצוחק באמת, אפילו בסרט.

"לירון הייתי איש אחר. וואללה, אתה יודע מה, החיים יפים. רציתי לתת לו מההומור, מהקלילות, והוא כאילו אמר לי תשב, תנוח רגע, תדאג לעצמך. מין רוח של הדלאי לאמה. הוא פריק של שאנטי ויוגה. במפגש השלישי שלנו הוא לקח אותי למאסטר שלו ליוגה ועשינו מדיטציה. הוא יצא משם רגוע ואני יצאתי בהרגשה שאני חייב ללכת לים כדי להירגע ולהבין את המאסטר הזה.
"'אנחנו זיווג משמיים', זה מה שאני אומר לו בסרט. כשאנחנו שותים וויסקי ביחד, אני אומר לו 'עוד לגימה אחת, אני מוציא כנפיים ועף כמו הארי פוטר מהחלון'. אז איך שהוא לא יצחק? הוא לוקח אותי לגלריות, לראות פלמנקו, ואני משמיע לו את ניסים סרוסי, את מייק בראנט ואת זוהר ארגוב. זה אומר הכל".

- אתה נרקיסיסט? מאוהב בעצמך?

"וואללה, אני אוהב את עצמי. אני אוהב אנשים, ואיש שאוהב אנשים לא יכול לא לאהוב את עצמו. אני חושב שברגע שאדם אוהב את עצמו, הוא יכול להגיע לכל מה שהוא רוצה בחיים.

- נגעת בקצוות? היית באזור הדימדומים?

"מה זה דימדומים בשבילך? הלכתי בדרך ובדרך ראיתי דברים יפים, רעים, טובים. מה שהתאים לי לקחתי ומה שלא התאים לי לא לקחתי. והיום אני פה, ומה שמתאים לי זה להיות שחקן ולעשות סרטים. שם אני יכול להוציא את כל מה שראיתי בדרך, וראיתי המון. אבל אף פעם לא לקחתי ואף פעם לא נגעתי".

- מה לא לקחת ולא נגעת?

"למשל כמו עם התשובה שחזרתי, כמו עם חנות הבגדים שפתחתי, כמו עם חו"ל שנסעתי וחזרתי הביתה. הפאבים שפתחתי וסגרתי. כל מה שעשיתי זה חיפשתי. אומרים בתורה 'יגעת מצאת תאמין'. חיפשתי כל החיים שלי. וברגע שחיפשתי והגעתי גם לקולנוע, הבנתי ששם אני אמור להיות, כי זה עושה משמח אנשים וגם משמח אותי".

- אמרת לי פעם שאתה לא פוסל חזרה בתשובה באחד הימים.

"לא פוסל? אני מעריץ את זה. ההורים שלי הם כאלה, יראי שמיים. אני יכול להתכחש למהות שלי? אדם, איפה שלא יסתובב בעולם, תמיד האמא שלו תהיה שם".

- אז גם אתה מחפש אשה בדמות אמך?

"אני צריך אשה שתהיה לי חברה, שתהיה לי חבר, אפילו גם אמא כשצריך, כי אני איש כזה".

- מה זה אומר?

"מה זה אומר, נשמה שלי? שאני איש מקסים ומדהים. שיש אנשים שחיים בסרט, אני חי באגדה".

- אולי אתה בורח?

"וואללה, אם זה בריחה בשביל לשכוח הרבה דברים שקורים לאנשים ברחוב - ואני התברכתי בזה - אז למה שלא איהנה מזה? התברכתי באושר באל"ף, אז למה שלא אצחק כל היום? כל החיים שלי קרו לי דברים טובים. היתה לי מין השגחה מלמעלה שהובילה אותי רק לטוב, ואת זה אני רוצה להעביר הלאה".

- אתה בשלב של להתיישב בחיים ולבנות משפחה? מצאת את אשת חיקך?

"יש לי את ג'ואנה (בנקום, צרפתייה קוקטית, שנראתה איתו בבכורת "פגישה עיוורת"). אנחנו חושבים לבנות משפחה ולהתחתן, למה לא? בואי נגיד שהיא זיווג משמיים, מאוד דומה לאשה שראיתי בחלום שלי. היא מקסימה. הטוב שבה, האהבה האינסופית שבה, זה מה שקנה אותי".

- בקרוב עולות שתי סדרות חדשות של בוזגלו, "אשליות" ו"שלווה". ב"אשליות" אתה מגלם את התפקיד הראשי, ששי. מיהו ששי?

"הוא מרוקאי, יש לו בסטה מחוץ לשכונה והוא מגשים חלומות ופנטזיות של אנשים בשכונה. אתה בא אליו, ואין דבר שאתה רוצה והוא לא מוצא. אתה בא לבקש טלוויזיה, אז הוא מביא לך טלוויזיה. אחר כך אתה בא לבקש מזגן, אז הוא אומר לך 'תשמע, בערוץ 8 יש תוכנית על אנטארקטיקה, תראה שלג, יהיה לך קר בבית'. הוא גם מאוהב בבת השכנים, בבה (אסתי ירושלמי)".

- וז'קו המשוגע, שאותוח אתה מגלם ב"שלווה"?

"זה בחור בן שלושים, ששכלית הוא בן חמש, וכל עולמו זה החדר בבית המשוגעים".

- אתה רואה את עצמך עובד עם במאים אחרים חוץ מבוזגלו?

"ברגע שאקבל הצעות, אשמח. כרגע בוזגלו מספק לי עבודה. הוא במאי מדהים, מקסים ואנושי. הוא עובד איתי על הדמויות כשהוא שם לב לכל פרט קטן, וזה כיף".

- מה למדת בחיים?

"חוכמת רחוב. אני שף בחוכמת רחוב".

- אתה חתול רחוב?

"אני איש של הישרדות. אין לי בעיה".

- מה הפנטזיה שלך?

"איזה שטויות...".

- אם לא היית שחקן, מה היית?

"מה הייתי? הדלאי לאמה? מאיפה אני יודע מה הייתי?".