רק 5 אחוז מצליחים להיגמל לבד מעישון

כשלושה עד חמישה אחוזים בלבד מהמעשנים המנסים להיגמל מצליחים, אומר הפסיכולוג עמוס טפלא, מומחה בגמילה מעישון של האגודה למלחמה בסרטן. "לא צריך כוחות, צריך לנסות", הוא מסביר, "רק כשאדם מתחיל את התהליך הוא מגלה שהוא יכול ואז הוא מתחבר לגמילה טוב יותר".
טפלא, המעביר סדנאות לגמילה מעישון, מספר כי העישון מתחיל לרוב בסקרנות, וממשיך בהתמכרות. "אלו שמתחילים פשוט מנסים, ואלו שמעשנים כבר מכורים". על אף ההתמכרות הפסיכולוגית והגופנית הקשה לניקוטין ולאקט העישון עצמו, טוען טפלא כי באמצעות תמיכה נכונה, ניתן להפסיק לעשן: שיעור הנגמלים בטיפול תמיכתי המשלב תרופות ומדבקות ניקוטין מגיע אף ל-70 אחוזים ויותר.
קיים שוני בין התמכרות הגברים לנשים. "גברים בדרך כלל משתמשים בעישון לצרכים יותר אופרטיביים: זה מרגיע אותם, עוזר להם להתרכז, עוזר להם להתגבר על כעסים ולחצים. נשים מתחברות לעישון יותר דרך הרגש: זה נותן להם שלווה ועוזר להם לא להרגיש לבד, משענת כשמצב הרוח לא טוב. עם זאת, ההתמכרות הפיזיולוגית בשני המינים זהה".

האם הנגמל זקוק לכוח רצון חזק?

טפלא: "הוא לא צריך כוחות, אלא נכונות לנסות. רק כשאדם מתחיל את התהליך הוא מגלה שהוא יכול ואז הוא מתחבר לזה יותר טוב ומתפתחת אצלו המוטיבציה. רוב המוטיבציה שיש לאנשים היא מאוד רגשית, ערטילאית וברגע שיש מכשול היא עלולה להתנפץ. הנכונות להתחיל את התהליך הוא הדבר הראשון שחשוב".

מתי מתרחשים רוב הכשלונות בגמילה?

טפלא: "רוב האנשים נופלים בהתחלה, כשהם ניגשים לכך בצורה לא נכונה. אם הם מחליטים לזרוק את הסיגריות – רק שלושה עד 5 אחוזים מצליחים כי הם לא מבינים את המילכוד: זוהי התמכרות מאוד קשה מבחינה פיסיולוגית ומאוד מורכבת מבחינה פסיכולוגית התנהגותית. אי אפשר בבת אחת לשנות הרגלים של 20-30 שנה של המעשנים הכבדים שעשו את זה בין 40 ל- 60 פעם ביום, אי אפשר להפסיק את זה בבת אחת. ואז כשהם מנסים הם נקלעים למצוקה והם חסרי אונים.
"הנפילה הבאה היא באותו שלב שבו הם צריכים ממש להיפרד מהסיגריה. כל זמן שהם בתהליך זה נראה להם אפשרי. בשלב הפרידה, אף אחד לא יכול לקחת מהם את הצורך בקבלת האחריות: העומס של ההחלטה 'זהו, עכשיו נפרדים' מרתיע הרבה מאוד אנשים. השלב השלישי בנפילה היא המעידה שמתרחשת אחרי פרק זמן. לעיתים גם אחרי פרק זמן ארוך, שאז האיש פשוט אינו יודע שכמו הנרקומן והאלכוהוליסט – אסור לו אפילו אחת, והוא טועה ולוקח סיגריה. הרבה פעמים הוא נכנע למצוקה שהייתה יכולה לחלוף אילו רק היה מאפשר לה לחלוף והתחושה שלו היא שזה בלתי נסבל. ממש אז הוא נופל.

על אילו שיטות מתבססות הסדנאות לגמילה מעישון?

טפלא: "בעיקר עובדים על תהליך מסודר ומובנה של שינוי התנהגות. זוהי התנהגות שיש לשנותה. בחלק השני שהוא לא ישיר, זוהי גמילה פיסיולוגית בכך שאנשים בעצם מרפים מהסיגריה בהדרגה, מן הקל אל הכבד. בצורה כזו הגוף מתרגל לפחות ופחות ניקוטין ויכול בבוא הזמן להיפרד. ההדרגה מאפשרת לאנשים גם לצבור נסיון מוצלח בהתמודדויות קטנות כדי שיוכלו ללכת להתמודדויות היותר כבדות. אחד המרכיבים העיקריים הוא הזיהוי של אילו סיגריות אפשר להתמודד איתן בהתחלה ובאילו אסור לגעת. הרבה מאוד מעשנים הולכים לסיגריות כבדות בהתחלה ואז הם נשברים, ואנו מלמדים אותם לעשות הכל לאט לאט ובסבלנות".

כמה אחוזים מצליחים באמת להיגמל בסדנאות התמיכה?

טפלא: "בסדנאות קיימת המסגרת הקבוצתית שהיא תומכת ומסייעת, וזה נותן לאנשים את ההרגשה שהם לא לבד. בסדנאות התנהגותיות – כ- 60% מסיימים. מתוכם למעלה מ- 80% מתמידים שלושה חודשים ויותר. רוב המפסיקים הם גברים, ובהפרש קטן – נשים. כאשר משלבים את תרופת הזאייבן ותחליף מדבקת ניקוטין – אחוזי ההצלחה עולים גם ל- 70% הצלחה.

האם לדעתך ניתן להפסיק לעשן לבד?

טפלא: "יש כאלו שיכולים להפסיק לבד, אך כאמור - הסטטיסטיקה מדברת רק על שלושה עד חמישה אחוזים שמצליחים. עם זאת, אם מישהו רוצה לעשות את זה לבד, הוא יכול להצליח אם הוא מקבל הדרכה או תרופה או תחליף, עם סיוע תמיכתי".