המלצות לסוף השבוע

רוקי הורר שואו, ה' 22:00, חוף הבננה ביץ ת"א

הכינו את האורז, הביאו את המטריות, לבשו את הביריות: סרט הפולחן הגדול של כל הזמנים יוקרן חינם בחוף הים התל אביבי.
הסרט, המספר את סיפורו של זוג טרי הנקלע בטעות לטירה מסתורית ודקדנטית, אמנם מתרחש בחורף, אך אין כמו קיץ מהביל כדי לצפות בו.
למי שטרם זכה לחוויית הצפייה ב"רוקי" מוטב שלא נספר דבר. מי שכבר עשה זאת, יודע שזו חוויה שאין להחמיץ. למכורים שכבר ראו עשרות פעמים, מכירים את כל הטקסטים בעל פה, אנחנו סומכים עליכם: תשעשעו אותנו! תנו לנו אורז בראש! (צחי לוי)

פסטיבל היפ הופ 2003, ה' 18:00, אמפי וואהל פארק הירקון תל אביב

כמיטב מסורת החישגוזים יעלו ויבואו מיטב הראפרים שלנו לתת בראש בחרוזים.
ומי ומי במופיעים: מוקי, כלא 6 שאלבומם ייצא בחגים. d.d.d. mob, מומי לוי, תאמר נפאר ולהקת dam, סילבר-דון ודורי בן זאב, פישי הגדול, קוואמי, נימי, צ'ולו ומג'יק, מספרי הסיפורים, אילן בבילון ושי 360, סניקרס, עדי דגן, בזוקה, ג'בקה, השבט והארכיון. ינחה: לירון תאני. יהיה פצצות לגבות ! מרגמות לגומות! (ynet)

"השומריה", מסוף השבוע ואילך, יער משמר העמק

תנועת השומר הצעיר חוגגת 90 שנה לקיומה. ביום שישי בערב ייערך המופע "שרים ברוח"- מופע שירי תנועות הנוער עם נחצ'ה היימן, רונית אופיר, דודו זכאי, אורה זיטנר, אורי הרפז וחבורות זמר.
ביום שבת יתקיים השמו"צרוק - מופע רוק מלהיב של להקות קיני התנועה. להקה אורחת - "הדורבנים".
וביום ראשון "רוקדים חזק" - ריקודי הורה ועם, ובחצות עולה d.j ינון שירקיד עד אור הבוקר. (ynet)

"בחזקת סאטמר" - יום שבת 2.8 בשעה 21:00 בערוץ 8. שידור נוסף ביום א' 3.8 בשעה 21:00

גם קולנוע תיעודי, כמו דברים אחרים בחיים, נזקק לטיימינג על מנת לשדרג את עצמו מעוד סיפור טוב להצלחה. סרטו של הבמאי הישראלי ניצן גלעדי, "בחזקת סאטמר", הוא סרט שיש בו את כל האלמנטים הנדרשים - מתח, קצב, כאב, ייאוש, תקווה, ומציצנות - ובעיקר הנוכחות המופלאה בזמן ובמקום הנכון.
המצלמה של ירון אורבך עוקבת אחר סיפורה הטראגי של משפחת ג'ראדי, זוג יהודי צעיר, שהובא על-ידי עסקני קהילת סאטמר מתימן לארה"ב ועובר מסכת ייסורים בהן מותה המסתורי של אחת מבנותיהם וחטיפתם של שאר הילדים על ידי הקהילה החרדית שמשתלטת על חייהם.
הסרט מציג את ניסיונם הקפקאי של בני הזוג ג'ראדי לשמור על שפיות במדינה זרה דוברת שפה זרה ואת רצונם להשתחרר מכבלי הקהילה הסאטמרית ומרותה המשתקת, תוך ניסיון להחזיר לידם את ילדיהם. זהו סרט מרגש, עצוב ומפכח שמנפק הצצה מרתקת לתוך עולמה של החברה החסידית הסאטמרית, חברה שנחשבת למחמירה ובדלנית המתנגדת לקיומה של מדינת ישראל. לא לפספס! (מרב יודילוביץ')

מרתון של מיטב מופעי תמוזז, ה' 21:30, הבמה הפתוחה של תיאטרון תמונע ת"א

לרגל שנה לאירועי תמוזז - מיטב היוצרים שהשתתפו באירועים השונים לאורך השנה יופיכו במבחר קטעים.
ב-21:30 - המופע "ישבנים קוראים שירה"
ב-24:00 - מרתון של מיטב מופעי תמוזז 2002-2003
תמוזז הוא פרוייקט של במה פתוחה ליוצרים צעירים וחדשים, בתחומי אמנויות הבמה השונות, שמאפשר להם לקחת את החופש האמנותי עד הקצה ולבחון את עבודתם מול קהל.
הרעיון המקורי היה מוגבל לתחומי עולם התיאטרון בלבד אולם עקב פניות רבות הורחבה המסגרת וכיום היא שומרת על תמהיל יציב המורכב חציו מתיאטרון וחציו מתחומים אחרים כגון שירה, מוסיקה, מחול ועוד. רוב החומרים המועלים על הבמה הם חומרים מקוריים וכל מופע הוא באורך של כעשר דקות. במהלך המופעים אין הנחייה והאמנים עולים בזה אחר זה על-פי תוכניית הערב. מופעי תמוזז נערכים בחלל הצמוד לתיאטרון תמונע (לשעבר מועדון הסייקל). (ynet)

קרן ציטר מציגה, גלריה רוזנפלד דיזנגוף 147 ת"א, נעילה ב 11/09/03. שעות פתיחה: ג-ה: 14:00-11:00, 19:30-17:00, ו: 14:00-11:00, שבת: 13:00-11:00

קרן ציטר, אמנית ישראלית הפעילה בימים אלה באמסטרדם, מציגה בקומת המרתף של גלריה רוזנפלד שני סרטי וידאו ארט: "משפחה" ו"סרט צרפתי". המרתף, מינימליסטי וסטרילי, משרת היטב את המחתרתיות לצד האינטימיות שבווידאו-ארט, בזמן שהספות המעוצבות להפליא שבו והאוזניות המזמינות המונחות לצדן, מנחות אותנו היישר אל המסך.
"סרט צרפתי" משתייך לז'אנר האקספרימנטלי, והוא אכן מספק חוויית צפייה פוסטמודרנית של ממש, וכמתבקש, בעלת ניחוח צרפתי. בסרט תמונות קצרות שכמעט אינן קשורות זו לזו, בשחור-לבן לצד כחול-לבן-אדום, פורטרטים בנוסח אנדי וורהול, קטעי אנימציה ופס קול המשלב חמש נעימות שונות (שבהן תזהו גם את אידית פיאף) לצד קריין הדובר את השפה הנכונה.
על "משפחה", לעומתו, מעידה ציטר: "ניסיתי ליצור משפחה גרוטסקית, מן פרויד דה לה שמטע..." ואכן זוהי פארודיה על אודות המונח "פסיכואנליזה". ציטר מערערת את מבנה המשפחה על-ידי המרת הדמויות הנשיות בגבריות, ולהפך. כך לדוגמה, את דמות האם מגלמת דמות גברית, בעוד שאת דמות האב משחקת בחורה. בישירות שיש בה מן הוולגאריות, משתפות אותנו הדמויות במאווייהן הכמוסים, ויוצרות מציאות מוטרפת, הזויה כמעט, בה בת טיפש-עשרה חושפת את חוויותיה המיניות, ותינוק מדבר על לא פחות מאשר הריגת אביו. (יעל עומר)