כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

גברים במעבר: החיים אחרי גיל 40

גיל המעבר בגברים, שתואר לראשונה בשנות ה-40, זכה לשם המשפיל אנדרופאוזה - 'הפסקת הגבריות' ביוונית. הסימפטומים דומים לאלה שמאפיינים את הנשים, אך עוצמתם פחותה. רוב הגברים מכחישים את הבעיה - כמו גם חלק מהחוקרים - ובמקום לקבל טיפול הם נוטים לפרק את המשפחה ולהתמכר לספורט ולטיפוח עצמי. מומחים מספרים על התסמונת ועל הטיפולים הקיימים

אריאלה אילוןפורסם: 12.10.03 , 10:59

זמן קצר אחרי יום הולדתו ה-45 הרגיש י', רופא בכיר מאזור המרכז, שמצבו הבריאותי והנפשי אינו כשורה. לא יכולתי לשים את האצבע על הבעיה ולמקד אותה בבירור, הוא משחזר, כי לא היו לי כאבים או תחושות של אי נוחות, אבל הרגשתי שמשהו מתערער בי. תקף אותי דכדוך בעיקר כשהעברתי מול עיני את סרט חיי. במקום ליהנות מההישגים שהשגתי בכוחות עצמי, מהקריירה שבניתי לי, מהמשפחה שהקמתי, מהקליניקה הפרטית שמכניסה לי כסף רב, במקום ליהנות מילדי, מאשתי ומחברי - פשוט נבהלתי. אני זוכר שאמרתי לעצמי, זהו? ככה יימשכו לי החיים עוד 30-25 שנה? פה ושם כינוס מדעי בחול, פה ושם סטוץ נעים ובלתי מחייב? ומה עוד? שום אתגר, שום סערה, שום כלום?.

לצד המחשבות הפילוסופיות סבל י' מנדודי שינה ומירידה בחשק המיני. במהלך החודשים הבאים הוא הוריד קילוגרמים רבים ממשקלו. המכנסיים נפלו ממני ונראיתי חולה, הוא מתאר, התחלתי כבר לחשוב שחליתי במחלה ממארת.

הוא ביקש מאחד מעמיתיו שייטול ממנו דגימות דם וישלח אותן למעבדה. תוצאות הבדיקות היו תקינות, ולא נמצאה עדות למחלה. מיואש ומודאג פנה י' לפסיכיאטר שהכיר, ואחרי שיחת עומק שניהלו השניים לא אובחן בו דיכאון.

במקביל הציע לו הפסיכיאטר לעבור בדיקת דם פשוטה, שמראה את רמות הטסטוסטרון בדם. ואכן, תוצאות הבדיקה היו חד משמעיות - רמות הטסטוסטרון אצל י' היו נמוכות מהנורמה. כשהפסיכיאטר אמר לי בקול שקט ובארשת מקצועית מנוכרת שאני נמצא בעיצומו של גיל המעבר הגברי", מספר י', הרגשתי שהשמיים נפלו עלי. איזה גיל מעבר, כולי בן 45. התאבלתי על גבריותי האבודה. זהו? נגמר? אני עומד להזדקן ולהפוך לאימפוטנט? לא יהיו לי יותר הנאות, אלא רק סימני זיקנה מוקדמת?.

שבוע היה י' נתון בסערת רגשות, וכשהתעשת דיפדף בערוצי הרפואה באינטרנט ולמד מהם שני דברים. האחד, שאכן יש גיל מעבר בגברים. השני, שהשד אינו נורא כל כך כפי שזה נשמע.

תשישות, דיכאון, חוסר ביטחון

ב', בן 56, חש בתופעה לראשונה לפני שנתיים. הייתי אז גרוש מבוקש ואיש שעסקיו חובקים עולם, הוא מתאר. מצבי הכלכלי היה מצוין, ואחרי סטוצים רבים, חלקם מאכזבים, אחרים מסקרנים ומהנים, הכרתי בחורה נחמדה בת 27 ומהלך העניינים בינינו נראה מבטיח. אלא שמשום מקום ובלי סיבה ירדה עלי עצבות, הייתי קצר רוח ומאוד עייף.

בדרך כלל נוהל העבודה שסיגלתי לעצמי בחול מיד אחרי הטיסה כלל ריצה לפגישת עסקים, משם לארוחת צהריים עם מארחי, אחר כך הייתי נוסע למלון, נח, מתקלח ומחליף בגדים, ובערב הייתי נוהג לרדת לבר ולצאת עם בחורות למועדונים. אלא שפתאום הכל הפך לי לקשה ומאומץ. בוקר אחד טסתי לרומא ואת הפגישות קיימתי בלאות ובלי התלהבות. בארוחה הייתי קודר, וכשהגעתי למלון נזרקתי כמו אידיוט עם הבגדים על המיטה ונרדמתי עד הבוקר.

גם התחום המיני הנחיל לו אכזבה. כשהגעתי לארץ ורציתי לשכב עם החברה שלי, לא הצלחתי אלא רק אחרי גירוי מסיבי, וגם אז זה לא החזיק. חמישה חודשים ניסה ב' להתעלם מהבעיות שתקפו אותו ושיבשו את חייו, עד שנאלץ להודות שבלי עזרת הוויאגרה זה לא ילך. התרופה שיפרה פלאים את יכולתי המינית, מה שגרם לשיקום הביטחון העצמי שלי", הוא אומר. הייתי כבר פחות מדוכדך, ובמקום להילחם בעייפות, פשוט נכנעתי לה והורדתי מהלך.

בהמשך, כשהתחזק, הוא נרשם למכון כושר והתמיד לבקר בו לפחות ארבע פעמים בשבוע. הוא גם התחיל לצבוע את שערו, וכל זה, לדבריו, כדי לשמר את גבריותו ולהוכיח אותה קבל עם. עד לקיום הראיון הזה לא שמע ב' מימיו על גיל המעבר הגברי.

הפסקת הגבריות

כבר באמצע שנות ה-40 תוארה לראשונה בספרות הרפואית תסמונת גיל המעבר בגברים, שזכתה לשם המשפיל אנדרופאוזה (ביוונית: אנדרון - גבר, פאוזה - הפסקה). בעוד גיל המעבר בנשים זכה לשם מנופאוזה, שמשמעו הפסקת הווסת, הרי שבגברים מדובר על הפסקת הגבריות. על התופעה מרחיב ד"ר איתן פאר, מזכיר האגודה הישראלית לגיל המעבר בנשים ובגברים ואחראי מרפאה בנושא זה במרכז הרפואי רמבם: גיל המעבר הנשי מתרחש עם הפסקת הווסת, ולפיכך הוא מוגדר ומסוים, אך בגברים אין אקט דומה שמצביע על תחילת התהליך. עם זאת, כל הסימפטומים שמופיעים בקרב נשים מופיעים גם בגברים, אך מאוחר יותר ובעוצמה פחותה.

כך, למשל, 40% מהגברים הכלולים בהגדרת גיל המעבר סובלים מגלי חום ומהזעות לילה קשות. ממחקרים עלה שנשים בגיל זה מדוכאות יותר מגברים בני אותו גיל, אך גברים נוטים פי 2 מנשים לאובדנות. בנוסף, בגברים מתרחשת ירידה קוגניטיבית ויש גם שינויים באישיות כמו רגזנות, דכאוניות והפרעות בשינה. במחקר שנערך במרכז הרפואי האוניברסיטאי בבולטימור נשאלו 332 גברים בגילאי 60-80 על תסמיני התופעה. 68% הודו שהם סובלים מכל תסמיני גיל המעבר. 46% ציינו ירידה בזיקפה, ואילו 24% התלוננו על מצב רוח דכאוני. רק 26% טענו שאיבדו את החיוניות והכוח.

מחקר ישראלי שהסתיים לאחרונה, ושתוצאותיו פורסמו ביולי ב'כתב העת של החברה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם', מצא שבגברים שנמצאים בגיל המעבר חלה ירידה ברמות הטסטוסטרון בדם. מסביר ראש צוות המחקר, פרופ' רפי לובושיצקי, מנהל המכון האנדוקריני במרכז הרפואי העמק וחוקר בפקולטה לרפואה בטכניון: במסגרת המחקר בדקנו קבוצת גברים בגילאי 53-42 מול קבוצת ביקורת שכללה גברים בגילאי 25-21. ביקשנו לברר האם גברים בגיל זה מפרישים כמות פחותה של טסטוסטרון מגברים צעירים. על פני לילה שלם, בעודם ישנים, נלקחה למשתתפים במחקר דגימת דם כל רבע שעה. השווינו את רמות ההורמון הגברי למבנה השינה. כלומר, את הפרשות הטסטוסטרון לאורך כל אחד משלבי השינה.

ממחקרים ידוע הקשר שבין זיקפת לילה ספונטנית, שבה עולה רמת ההורמון, לבין שנת חלום. אנחנו ביקשנו להרחיב ולבדוק את הפרשת ההורמון על פני הלילה כולו, ומצאנו שבגיל 53-42 הפרשת ההורמון נמצאת בירידה, מה שמאשר את תופעת גיל המעבר בגברים.

על פן אחר של התסמונת - פן ההכחשה וקשר השתיקה הגברי סביב הנושא - מרחיב ד"ר יעקב גינדין, מומחה לרפואה פנימית וגריאטריה במרכזים הרפואיים קפלן והרצפלד וחבר פורום הבריאות העולמי לנושא הזיקנה: בשנות ה-70 וה-80 נחקר ברחבי העולם גיל המעבר בגברים, בעיקר ההגדרה שלו, המודעות אליו והאם יש צורך לטפל בגברים הנמצאים בתקופה זו בחייהם. אבל הבעיה היא אחרת - הגברים עצמם מכחישים את מצבם ומתעלמים מהסימפטומים, ולכן המערכת הרפואית מפלה אותם לרעה בנוגע לטיפול.

בנשים הירידה ההורמונלית מתרחשת עם הפסקת המחזור החודשי, והיא חדה וצלולה, ואז גם מופיעים הסימפטומים של גיל המעבר. ואילו בגברים הירידה הדרגתית וממושכת יותר עד הגעתה לסף הקריטי, מה שכנראה גורם להתעלמות שלהם.

הצוות הרפואי גם הוא מתעלם מהבעיה. בסקר שפורסם בכתב עת מדעי בארה"ב בשנת 2002 נבדקה רמת מודעותם של רופאים ורוקחים לבעיה. 50% מהרופאים העידו שמעולם לא יזמו שיחה על הנושא עם החולים שלהם. 50% טענו שהחולים הם שלא יזמו את השיחה. כלומר, יש טאבו והתעלמות גורפת מהנושא, ואפילו אנשי רפואה גברים מעדיפים להשאיר את הבעיה בארון מאשר להתמודד איתה.

בהלה מהזיקנה המתקרבת

ד"ר צחי בן ציון, סגן מנהל המחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי סורוקה ומנהל המרפאה לטיפול מיני, דווקא ער לבעיה בקרב מטופליו. כשמופיע אצלי במרפאה גבר מעל גיל 40 שמתלונן על ירידה בחשק המיני ופגיעה בתפקוד המיני, כמו חוסר עוררות או איבוד הזיקפה, אני מבין שייתכן שהוא לקה בהפרעה בייצור הטסטוסטרון. מניסיון טיפולי הוכח שהוויאגרה הצליחה למנוע את ההידרדרות והחזירה חלק לא מבוטל מהגברים לתפקוד מיני מלא ותקין. עם זאת, גברים רבים עדיין מסתתרים בארון מחמת הבושה והבורות ולא מטפלים בבעיה.

וכך קורה שבמקום טיפול יעיל וממוקד, בוחר חלק גדול מהגברים בגיל המעבר לבצע שינויים בחיים. לדעת מומחים, אחת הסיבות היא הבהלה מהזיקנה הקרבה. לפחות מחצית מהגברים המתגרשים עושים את זה, לדברי עוד בני דון יחיא, בגיל המעבר. הלגיטימציה החברתית לפרידה, תוחלת החיים שעלתה וההגעה לגיל הקריטי מביאות את הגברים להעיז ולשנות את חייהם", הוא אומר. ספק רב אם בעבר פוליטיקאים בגיל המעבר, כמו חיים רמון, יוסי ביילין ואהוד ברק, היו מעיזים לעזוב את הבית. אבל כעת התחושה בקרב הגברים היא שאם לא עכשיו אז בכלל לא, והיא הדומיננטית. גיל המעבר הגברי הוא גם הגיל שבו מעיזים גברים רבים לצאת מהארון, ולדעתי זה נובע מהשיקול שהילדים גדלו, שהם עצמם התבססו בקריירות שבחרו, שאימת ההורים והחברה מפני הגילוי ירדה, ושאוטוטו, לפני שיורד המסך, הם מבקשים את השינוי שלא העיזו לעשות כל החיים.

בעשור האחרון, בעיקר במדינות המתקדמות, עלה אחוז הגברים בני ה-40 פלוס שעוסקים בספורט, שומרים על אורח חיים בריא, מבקרים במכוני יופי ובמספרות ומודעים יותר לעצמם ולמראה גופם. חנויות האופנה לגברים והמספרות המיוחדות מתרבות בעקבות העלייה במודעות של הגברים לצרכיהם. הם עושים הכל ובכל מחיר כדי לשמר את נעוריהם המתרחקים.

לצד העיסוק האובססיבי בהנצחת הנעורים, עוברים הגברים גם תהליך נפשי לא פשוט, עליו מרחיבה ד”ר חביבה אייל, פסיכולוגית קלינית, מטפלת משפחתית וזוגית ומנהלת במכון שינוי: בגיל המעבר הגברי השינוי המתרחש הוא בעיקר בתחום האישי-משפחתי ופחות בקריירה. שכן קריירה היא חלק מהזהות הגברית, ורק משבר עמוק יביא גבר לסכן את הפרנסה ולהעיז לבחור במקצוע אחר שהוא אוהב. גיל המעבר מתבטא בהתמכרות אובססיבית לשימור תרבות הנעורים, ובעיקר בנטייה לפרק את המשפחה.

חלק לא מבוטל מהגברים בגיל זה משליכים את המשבר על הזוגיות ומפרקים אותה. האישה שאיתה הגבר חי 20 ו-30 שנה, אפילו באושר יחסי, מהווה תמונת ראי להזדקנותו הקרבה, והוא ממהר לשבור את הראי וליצור לעצמו תמונה אחרת. וכך נראים גברים מבוגרים לצד נערות מצודדות, כשמראית עין פועלת לטובתם. כי ברור שהרכילות שתובע מראה הגבר המקשיש עם הנערה תהיה: הוא גבר, הוא שווה, עובדה שצעירה הולכת איתו.

אבל אסור לשכוח שמדובר במשבר אמיתי שקורה לגברים בגיל זה, והוא לא מתבטא רק בתחום הבינאישי. גבר בטוח בעצמו יטפל בסימפטומים שמביאה התסמונת ויתמודד איתה, ואילו אחרים יברחו לנשים אחרות ויאמינו שזה השינוי הגדול שהם עושים. מכל מקום, יש לתת מקום לאנדרופאוזה ברמת המודעות, היציאה מהארון והטיפול.

טיפול הורמונלי לגברים

לצד החוקרים, שמזהים בבירור את תסמונת גיל המעבר הגברי, יש לא מעט אנשי מקצוע שעדיין יושבים על המדוכה ומסרבים לקבל את הגדרת גיל המעבר כאמיתה רפואית מוכחת. מרחיב ד”ר משה זלוצובר, גינקולוג ואנדוקרינולוג בכיר מהמרכז הרפואי רמבם: חלק מהחוקרים סבורים שמדובר בתהליך הזדקנות טבעי שמתחיל באופן מודרג ואיטי מגיל 45 ואילך. הם מתקשים להקביל את הפסקת הווסת הגוררת איתה את תסמיני גיל המעבר לסימפטומים שקורים בגברים. הם טוענים שהקבלה כזאת היא שטותית ואינה ראויה, ולפיכך סימני הגיל והירידה בחשק המיני הם זניחים.

בעיה אחרת שמתעוררת היא הטיפול ההורמונלי המוצע בגיל זה לגברים. ידוע שאותו טיפול בנשים גרם לסרטן ועורר גלי התנגדות עצומים. לכן יש לדעתי ליישם את הלקח שנלמד מהטיפול ההורמונלי הגורף בנשים, ולהמליץ לגברים הסובלים מתסמיני גיל המעבר על טיפול מוגבל ומינימלי ולתקופת זמן קצרה וקצובה. באם קיים גיל המעבר או לא, עדיין עולה השאלה האם הזדקנות היא תהליך טבעי שיש להניח לו לנפשו, או שצריך להתערב בדרכיה של אמא טבע ולצמצם את הנזקים.

הטיפול ההורמונלי המוצע לגברים בגיל זה הוא בהשלמת כמות הטסטוסטרון החסרה בצורת ג'ל במריחה יומית, מדבקות או זריקות, טיפול שעלול לפגוע בתפקודי הכבד ואף לגרום לסרטן הערמונית. מוסיף פרופ' לובושיצקי: ממחקרים עולה שבגברים בגיל המעבר שקיבלו טיפול הורמונלי חל שיפור משמעותי במסת השריר, בכוח השריר ובצפיפות העצם, וכן נצפתה ירידה ברמת השומנים בדם ובלחץ הדם. מאידך נמצא שהטיפול בטסטוסטרון לא השפיע על תחלואת הלב ועל התמותה ממנה".

טיפול תזונתי

אולגה רז, תזונאית קלינית, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי תל אביב, ממליצה על טיפול אחר להקלת הסימפטומים, טיפול תזונתי. בנוסף לירידה בייצור הטסטוסטרון", היא מסבירה, ניכרת בגיל המעבר הגברי גם ירידה בייצור הורמון הגדילה וההורמון DHEA, המייצר את ההורמונים הגבריים. יש לציין שלאורך כל תהליך גיל המעבר, בשל הירידה ההורמונלית, נוצר בגופו של הגבר דחק חמצוני, כלומר נוצרים רדיקלים חופשיים הפוגעים בכל מערכות הגוף, כגון במעטפת התאים בעור. כתוצאה מהדחק, תהליכי הגוף הופכים לבלתי יעילים".

כדי למתן את ההרס הנגרם ממליצה רז על שורה של שינויים באורח החיים. נושא ההשמנה הוא כמעט הדומיננטי לגבר שנמצא בתהליך המעבר", היא אומרת, כיוון שההשמנה הממוקדת בעיקר באזור הכרס עלולה לגרום למחלות בערמונית ואף לסרטן". כדי לנטרל את השפעתם הרעה של הרדיקלים החופשיים ממליצה רז על צריכה יומית של ירקות, שכאמור מנטרלת את נוגדי החמצון ומונעת מחלות לב וסרטן: מומלצים ירקות מכל הצבעים: עגבניות, פלפלים, חסה, תרד, דלעת, גזר ועוד".

לדבריה, שתייה תורמת להקלת תסמיני הזיעה וגלי החום. השתייה", אומרת רז, מקררת את הגוף ומעניקה תחושת שובע". גם מצב הרוח יכול להשתפר כתוצאה משינוי תזונתי. ידוע שלחץ פוגע ברקמות הגוף והמוח ומעלה את רמת הקורטיזול בדם, אותו הורמון שגורם לירידה בהורמון הגדילה. לכן יש להרפות את המתח ולהשתדל בכל דרך, כולל שימוש בתרופות הרגעה, לחיות חיים מאוזנים ככל האפשר". ואחרי שנרגעתם ואתם רוצים לשפר את מצב רוחכם, הרבו בצריכת פחמימות מורכבות, כמו לחם, אורז ופסטה, שמשפיעות על הסרוטונין, הורמון שאחראי על מצב הרוח.

לגברים הסובלים מהזעה ומגלי חום ממליצה רז להימנע משתיית אלכוהול ומשקאות חמים. על רוב הסימפטומים ניתן להתגבר ולהקל בעוצמתם, אבל לא על היחלשות הזיקפה. אגדות העם המדברות בשבח השקדים, האגוזים וכו' הן רק אגדות".

סימפטומים של גיל המעבר הגברי

לפניך רשימת סימפטומים אפשריים לגיל המעבר אצל גברים: