נושך ללא הפסקה

בסדר היום הצפוף של נסים משעל תופס הראיון עם "פנאי פלוס" משבצת אחת קטנה. יש לו על הראש שיחה טלפונית עם כבוד ראש הממשלה (יריית הפתיחה של "משעל חם" ב-5.1, היום בו תתכנס ועידת הליכוד), בחירת הצילום שלו כפי שיופיע בעיתונות וסידור ענייני שיתוף הפעולה עם קולגה אחד עצבני, נתן זהבי, על משבצת נביא זעם בתוכנית.

בבוקר הוא עוד העביר את התוכנית שלו ב"רדיו ללא הפסקה". על הפרק: מכתב הסרבנים מסיירת מטכ"ל. משעל, שמקפיד לשמור את דעותיו הפוליטיות לעצמו, אומר לי בקול שקט: "סרבנות היא סרבנות היא סרבנות, צודקת ככל שתהיה. הקשבתי קשב רב לטענות של אנשי הסיירת, הבנתי את הדילמות המוסריות וכאב לי לשמוע את הטענות שלהם - אבל אם היום זה מתחיל בטייסים ובלוחמי סיירת, מחר זה ימשיך לחיילים ולקצינים דתיים שלא ירצו לפנות חברים מתנחלים. אז אנחנו בתהליכי התפרקות. צריך לזכור איך בן גוריון התמודד בזמנו עם הבעיה בכך שפירק גם את האצ"ל וגם את הפלמ"ח. לא יכול להיות שבצבא של שלטון דמוקרטי יהיו פלגים, כשכל אחד ימשוך לצד שלו".

במתחם האולפנים בהרצליה ממוקמת המערכת של משעל ב"וילה" בחורשה. הבידול, זה שם המשחק של משעל. הוא לא חלק מהמערכת, אף פעם לא היה. הוא נוגע בעניינים הבוערים ביותר של העסק הזה הקרוי "מדינה". את הקבלות שלו הוא כבר הביא (44 אחוזי רייטינג בעימות הטלוויזיוני המיתולוגי יצחק מרדכי-ביבי נתניהו). מי זוכר היום את הילד ממעברת תלפיות של שנת 51', שאמר פעם "המעברה היא פצע פתוח ומדמם שליווה אותי כל השנים". בוגר בני עקיבא והצנחנים, כתב ב"הצופה", הגיע לרוממה ב-74'. התחיל בטלוויזיה ככתב עירוני, כתב לענייני מפלגות (למחרת המהפך ב-77'), ואחר כך היה שליח הערוץ הראשון בוושינגטון. כל השנים נחשב ל"סקופר".

משעל לא מבזבז דקה בלדבר על החיים. הוא חי אותם באינטנסיביות ובחיוניות שהורישה לו אמו, נזימה משעל (לפיד), ובסקרנות של ילד. את מארק טוויין וסנט אכזופרי קרא בגיל מאוחר, עם ילדיו. הוא ישב לצידם של שועי עולם וריאיין את מיטב המוחות ובכירי הפוליטיקאים. תכתבי, הוא אומר לי, ואחר כך תחברי את השאלות: "זו השנה השישית של 'משעל חם' ב'רשת', והעונה תשודר בלב ליבו של הפריים טיים, מייד לאחר מהדורת החדשות. אנחנו נהיה הקומה השנייה של החדשות. זאת תהיה עונה שתעמוד בסימן הקרב הגדול בתוך הליכוד, בתוך הימין, על עתיד השטחים, ההתנחלויות והמו"מ עם הפלשתינים. 'משעל חם' תארח, כמו בעבר, את הדמויות הפוליטיות, המדיניות והבטחוניות, מראש הממשלה ועד הרמטכ"ל, וגם את הנושאים החברתיים לא נזניח".

איזו שאלה היית מפנה היום לראש הממשלה?

"הייתי מבקש לברר עד כמה הוא עבר את המחסום הפסיכולוגי של הוויתורים הכואבים ופינוי היישובים, עד כמה הוא מוכן נפשית ושלם עם עצמו ללכת למהלך הזה".

מי הקהל שלך?

"לשמחתי, גם קהל של הפריפריות, שמוצא ב'משעל חם' כתובת לסדר יום ציבורי שמעניין אותו, כי זו תוכנית שלא עושה חשבון לאף אחד, לא מוותרת לאף אחד, מאוד נשכנית, והיא תהיה כזו גם בעונה השישית".

בישראל של סוף 2003 מדברים על 600 אלף ילדים רעבים.

"בעיני זה אחד הנושאים הכואבים ביותר בחברה הישראלית. הנתונים האלה מלמדים הרבה על חוסר הרגישות החברתית שקיימת אצלנו ועל כך שלא השכלנו להעלות את הנושא הזה לראש סדר היום הציבורי. זה נושא שאסור להרפות ממנו. צריך לחזור ולהתריע, ללחוץ למצוא פתרונות, לצמצם את הנתונים האלה של העוני בישראל. בשתי העונות האחרונות של 'משעל חם' הרבינו לעסוק בנושא, כי האמנו שצריך להתריע עליו בשער. אבל נראה שלא הצלחנו".

משעל נשוי למרים, עורכת ספרים, ואבא לאריאל, עורך דין, טליה, סטודנטית לעבודה סוציאלית, ויהונתן, הבן הצעיר.

איזה אבא אתה לילדיך?

"אני אבא משוגע שאוהב את הילדים שלו אהבת נפש, כמו כל אבא טוב".

אמך היא זו שדחפה אותך ואת שאול, אחיך, קדימה. גם אתה הורה אמביציוזי כמוה?

"אם תקראי את עגנון, תראי שמי שעיצב את אופיו ודמותו זו אמא שלו, ובכל הספרים והסיפורים הקצרים שלו, מ'סיפור פשוט' עד 'שירה', הגיבורות הן נשים, שמחלצות את הגברים שלהן מהמצוקות הקשות. אמא שלי ניחנה באותם כוחות נפש, ועיצבה את האופי של אחי ושלי. מעל לכל היא היתה אשה הישגית, שדחפה אותנו ואיפשרה לנו להגיע לאן שהגענו. הדור הצעיר, לפחות אצלנו, הוא דור שעומד בכוחות עצמו, כי התנאים הסביבתיים הרבה יותר נוחים להישגים. זה לא כמו שהיה אצלנו, שלא היה לנו כלום".

הילדים דומים לך באופי?

"הם ירשו ממני את תכונת ההישגיות וגם ירשו הרבה תכונות מאמא שלהם, כמו דבקות במטרה, יושר אישי, אהבת הזולת. היא היקנתה להם ערכים".

אמרת פעם שלילד מירוחם אין סיכוי. מה אתה חושב היום?

"המוביליות בחברה הישראלית ותהליכי הסוציאליזציה בה גדלים מאוד, בהשוואה לשנים שבהן הדור שלי גדל, אם במעברות או בשכונות מצוקה. יש היום הרבה יותר פתיחות בכל המערכות, לאפשר לאנשים מעיירות הפיתוח ומשכונות המצוקה להגיע לאוניברסיטאות ולמלא תפקידים בכירים במערכות השונות".

אתה עוד זוכר את התחושה שהיתה לך כשאמרת "אני אף פעם לא מרגיש חלק אינטגרלי מאותה קהילה תקשורתית שאני נמנה עימה"?

"אני עדיין ממשיך לרוץ לחפש סיפורים, לחשוף סקופים, להשיג את מיטב המרואיינים, כאילו אני בעונה הראשונה. זו אולי התולדה של ההישגיות הטמונה עמוק עמוק בתוכי, והיא נובעת מאותה ילדות ומאותם תנאים שבהם גדלתי".

העובדה שהפכת מעיתונאי מוחלט לאיש טלוויזיה טישטשה אצלך את הגבולות?

"עסקנו ב'משעל חם' בכל הנושאים הכי רגישים. הדגל של 'משעל חם' הוא דגל של עיתונות מקצועית ללא פשרות וללא הנחות, שלא מתחשבת בתורת הרייטינג שמאפיינת את ערוץ 2".

ברדיו אתה נשמע הרבה פחות אגרסיבי, יותר נינוח.

יש ברדיו משהו מאוד אינטימי, אישי. אתה בודד באולפן, בלי כל המסביב. בלי התאורנים והצלמים והבמאים והאורחים. אז זה יותר נעים, יותר שקט, יותר רגוע וזה מוציא ממני את הרכות והסקרנות".

מה אתה אוהב לעשות כשאינך עוסק באקטואליה און ליין?

"אני מתעסק במחשב, קורא ספרים, צופה הרבה בספורט, בעיקר במשחקים בשידור חי, כדורגל, כדורסל ויש לי אהבה מיוחדת לפוטבול האמריקאי, תוצאה של שלוש שנות שהותי בוושינגטון ככתב רשות השידור. תני לי משחק כדורגל טוב בשעת לילה מאוחרת, ואני מאושר מאוד".

זעקת העצבני

הקולגה של נסים משעל מ"רדיו ללא הפסקה" 103FM, נתן זהבי, ייצא לשטח בעונה החדשה של "משעל חם".

גם כאן נפגוש אותו עצבני?

משעל: "זהבי, שהוא בעיני קולו של העם, יעשה כתבה שבועית שתתמקד בנושאים החברתיים, והמטרה היא להביא את הקולות של ישראל האחרת, זאת שלא חיה בכביש מספר 1. הוא יביא את הזעקה של התושבים מהפריפריה, האוכלוסיות הסובלות, תוך כדי דו שיח איתם. זה יהיה מויקי קנפו ועד... לאו דווקא פוליטיקאים".

במי הוא יתמקד קודם?

"הוא יביא את זעקת הזקנים, שהקיצוץ בקצבאות הביא אותם לחרפת רעב ולכך שהם לא מסוגלים לקנות תרופות. הוא יהיה ביישובים, בעיירות פיתוח, משדרות ודימונה ועד שלומי וקריית שמונה".