שתלי סיליקון: למה אצלנו מותר כשבארה"ב אסור?
מנהל המזון והתרופות לא החזיר את השתלים לשוק מפני שבטיחותם לטווח ארוך לא הוכחה. זה לא מפריע לרופאים הישראלים להמשיך ולהשתמש בשתלים אלו בניתוחים להגדלת חזה
בשבוע שעבר החליט המינהל להמשיך לאסור את השימוש בשתלים שממולאים בג'ל סיליקון. דוברים במנהל אמרו שלא הוחלט ששתלי הסיליקון מסוכנים, אלא שאין להם אפשרות לתת לנשים מספיק אינפורמציה על בטיחות השתלים, שיהיו בגופן במשך שנים רבות. הדאגה העיקרית שלהם, אמרו הדוברים, היא שאין להם תשובות מלאות לשאלה מדוע השתלים נקרעים ומה קורה אז לג'ל הסיליקון.
ההחלטה הפתיעה רבים מפני שבחודש שעבר, אחרי יומיים רצופי דיונים, החליט פאנל מיוחד של המנהל לאשר מחדש שימוש בשתלי הסיליקון. ברוב של תשעה מול שישה הכריע הפאנל לטובת מכירת שתלי סיליקון בתנאים מסוימים, שכוללים בדיקה שנתית מקיפה, התרעה בפני הפציינטית על סיכונים אפשריים ובדיקת השתלים במוניטור.
לא עברו שבועיים מיום קבלת ההחלטה ובצעד מפתיע ויוצא דופן יצא דר תומס וולן, יו”ר הפאנל, נגד ההחלטה. כחבר בוועדה המייעצת לניתוחים פלסטיים במינהל אסור היה לדר וולן להשתתף בהצבעה, אלא במקרה של תיקו, ולכן הוא הביע את עמדתו במכתב ששיגר למינהל ולחברי הקונגרס האמריקאי. במכתב הפציר בהם שלא לאשר את השתלים הממולאים בג'ל סיליקון. אחרי שהאבק שקע על הפאנל, התפייט היו”ר, הפכתי שוב ושוב בהחלטה, שנראית לי שגויה. לדעתי אין מספיק מחקרים שבודקים לטווח הרחוק את רמת הבטיחות בניתוחים להשתלת סיליקון בחזה.
בשבוע שעבר קיבל מינהל המזון והתרופות את דעתו של ד"ר וולן.
אצלנו, ג'ל הסיליקון מעולם לא יצא מהאופנה. "אנחנו מושפעים ממה שקורה באירופה, ולכן לא הפסקנו להשתיל סיליקון, מסביר" ד"ר דב קליין, מומחה בכירורגיה פלסטית. "באירופה הוחלט להמשיך להשתמש בשתלי סיליקון, משום שלא הוכח בשום מאמר שהסיליקון גורם למחלות שונות ומשונות".
- אבל בארה”ב היו מספיק מאמרים שהוכיחו קשר כזה.
"בארה”ב היו כמה מקרים בודדים של נשים שהיו להן שתלי סיליקון וצצו אצלן מחלות אוטואימוניות כמו זאבת או מחלות פרקים. האמריקאים התחילו לבדוק האם הדברים קשורים אחד בשני והטילו על החברות המייצרות סיליקון לבצע מחקרים מקיפים וארוכים".
- אז השתמשתם בסיליקון והתעלמתם מהאיסור בארה”ב.
"הסיכונים בסיליקון הם מזעריים. עלולים להיות סיבוכים כמו זיהום אחרי הניתוח או הצטלקויות. הסיליקון עלול ליצור מצב של הצטלקות סביב השתל, כלומר מעטפת קשה ושד מתקשה. אבל זה נדיר, בסטטיסטיקות עולמיות ההצטלקויות מגיעות ל-5% ובישראל לכ-1.5%. אפשר לספור אולי שש הצטלקויות ב-400 מטופלות. בנוסף, בשתלים הישנים המעטפת היתה לפעמים נקרעת והסיליקון היה נוזל. היום יש שתלים חדשים עשויים מג'ל צמיגי שאינו נוזל, דומה קצת לג'ל שיש במקרר - רך, אבל לא מתפזר ברקמה".
- והנה בארה”ב, אחרי דיונים ממושכים, החליטו להשאיר את האיסור על כנו.
"דחיית הסיליקון על ידי מינהל המזון והתרופות מורכבת בעיקר משיקולים של פוליטיקה וכסף. יש הרבה חברות ענק מסחריות עם אינטרסים, שמפעילות כוח ולחץ. אין באמת מחקרים חד משמעיים שקובעים שהסיליקון מזיק. פעם בכמה זמן הנושא צץ ועולה. משרד הבריאות האירופי ומשרד הבריאות הישראלי מאשרים את השימוש בסיליקון, ואני מעריך שבמשך כמה שבועות נשים יבקשו תחליפים ואחר כך יחזרו לסיליקון. בכל מקרה, נשים אמריקאיות ימשיכו לטוס לאירופה כדי להשתיל סיליקון".
- למה בעצם להשתיל סיליקון במקום מי מלח?
"כי בסיליקון המגע יותר טבעי ואין סכנת נזילה כמו במי מלח. ב-70% ממקרי ההשתלות במי מלח אישה מתחילה לאבד נפח שד אחרי מספר שנים. בערך 7-5 שנים אחרי ההשתלה השסתום של השתל מתרופף והמים נוזלים דרך השסתום. ריקון השקית יוצר קפלים על השד וההרגשה היא לא טבעית, כאילו שמו לך שקית שוקו בתוך השד. את יכולה לשמוע את המים מתנועעים שם, יש לך מיטת מים פרטית".
לפנייה לכתב/ת 
