הוויכוח נמשך: האם ההנקה היא מתכון לילדים בריאים יותר?
ההנקה היא דרך הנתינה האימהית הראשונה, והעובדה הפשוטה הזאת טוענת את הסיטואציה באנרגיות מסוגים שונים. כבר מזמן לא מדובר רק בקשר מיסטי רב עוצמה ובהגנה חובקת מפני מחלות ודלקות בגיל הרך. ההנקה, בשנים האחרונות - ובעיקר לאחר פרשת רמדיה - הפכה למעין מבחן-על לאימהות מושלמת. האם מדובר בטרנד אופנתי בסגנון החזרה אל הטבע, או באקט הכרחי לקשר טוב בין אם לילדיה?
עבור מאות אלפי נשים בעולם הבוחרות להיניק, מהווה האקט הטבעי הזה, הכמעט חייתי, חוויה דומה ללידה. מומחים מתחום הפסיכולוגיה מסבירים כי היכולת האימהית להזין את הרך הנולד, ובמקרים רבים להיות למעשה ספקית המזון היחידה והבלעדית שלו, הופכים את ההנקה
לעניין שהוא הרבה מעבר לאמצעי האכלה והזנה. ההנקה היא אמצעי הנתינה המוחשי האימהי הראשון. העובדה כי האם מזינה את אהובה הזעיר בחלב שהיא עצמה מניבה טוענת את הסיטואציה באנרגיות מסוגים שונים.
לכן, מן הסתם, מראה אימהות טריות עצובות עד כדי בכי או מאושרות עד הגג, לאחר שקילת תינוקן בטיפת-חלב, הוא מראה שכיח כל-כך. לכן השיח בנושא עם המשוגעות לדבר גובל במיסיונריות, מדובר במעין שפה משל עצמן. לכן ניתן לראות בשנים האחרונות יותר ויותר ציצים בבתי-קפה, מסעדות, בתי-קולנוע וגנים ציבוריים. לכן מי שבוחרות שלא להיניק או מתנגדות להנקה מטעמים שונים ומגוונים, מדברות עליה באופן שמסגיר מיד את המקור הרגשי רב-העוצמה להתנגדותן.
בשלושת החודשים האחרונים, ואולי יש לומר רק בשלושת החודשים האחרונים, נפתחו באזור המרכז שני מרכזי הנקה רפואיים. קדמה להם בחודשים ספורים קלטת וידאו להדרכת הנקה, חלב של אמא, מדריך הנקה מצולם ומקסים מבית היוצר של דר ג'ינה ויסמן, יועצת הנקה מוסמכת ורכזת מדריכות ארצית בארגון ליגת לה-לצ'ה (הוצ' הד-ארצי).
יכול להיות שמדובר בהיענות אנשי המקצוע בתחום לביקוש הגובר להדרכה ועזרה מצד יותר ויותר נשים הבוחרות להיניק. יכול להיות גם שהעובדה שאחוז המבקשות להיניק עולה עוד ועוד בשנים האחרונות, היא שדרבנה את המומחים להתמקד, סוף-סוף, גם בתחום הזה. לפי כל נשות המקצוע שעמן שוחחנו, ההנקה נעשית פופולרית יותר ויותר בשנים האחרונות, ומכיוון שהחברה השבטית כבר אינה קיימת ומרבית האימהות הטריות של היום לא ממש ראו נשים מיניקות או תינוקות יונקים עד שהגיעו למחלקת היולדות, הצורך בסיוע הוא כמעט נחלת-הכלל.
עקב דרישת הקהל
ד"ר ג'ינה ויסמן: "אין ספק שכיום יש יותר נשים שרוצות להיניק, ולפי סקרים שנערכו לאחרונה קרוב ל-90 אחוזים מהנשים ההרות מביעות רצון להתחיל בזה כבר בחדר-הלידה. אלא שמדובר בטכניקה נלמדת, לא מספיק 'נורא לרצות' כדי להצליח. ובניגוד לסבתות שלנו, שמגיל הגן בערך התוודעו לנשים מיניקות, לאמא שלהן, לחברות שלה, לדודות, שישבו כולן יחד במטבח, בישלו, פטפטו והיניקו יחד תוך-כדי, הרי שאנחנו זקוקות להדרכה.
"בעיניי, אין לזה קשר לגל הרוחניות הפוקד את הארץ, אלא לעצם העובדה שהצטבר המון מידע עובדתי מדעי המוכיח בבירור את חשיבות ההנקה, ולעידוד נמרץ מצד משרד הבריאות, הממליץ כיום על הנקה בלעדית עד גיל שישה חודשים. בעבר, נשים שרצו להיניק ונתקלו בקשיים שמעו מיד מאחיות טיפות-חלב שכדאי לעבור לבקבוקי פורמולות. היום, לאחיות האלה יש הרבה יותר ידע בתחום והן מסוגלות לעזור לאשה לתקן את ההנקה שלה, גם כשהתינוק לא עולה במשקל ואולי נדמה לה שאין לה מספיק חלב".
ד"ר אורלי תורן היא מנהלת הסיעוד והמקצועות הפרא-רפואיים ב'שיבא' וממקימי מרפאת ההנקה בבית-החולים. היא מספרת שהרעיון להקים מרפאה כזאת התבשל בקרב אנשי המקצוע ב'שיבא' במשך מספר שנים. לדבריה, כשהחלו להתקבל מסרים מיולדות ומבני-משפחותיהן, ששירות הדרכה וייעוץ הנקה יכול היה להיות שימושי, בצוות הוחלט ללכת על זה. "האינסטינקט האימהי פחות פעיל בדור החדש", אומרת ד"ר תורן. "בדורות קודמים לא היתה בכלל שאלה, אבל היום מלמדים הכל בצורה פורמלית. כך כנראה רוצה הציבור, אולי משום שההורים של היום מתמודדים עם בעיות הרבה יותר מורכבות, שהרי עומדות בפניהן לרוב הרבה יותר אלטרנטיבות מבעבר, והטבעי-לכאורה מתחיל להיות מבולבל. אל המרפאה מתייחסים בבית-החולים כאל תוסף לסל הבריאות. היא פתוחה שלושה בקרים בשבוע לכולן, גם אלו שילדו בבתי-חולים אחרים, והתשלום, בינתיים, סביר".
הדינמיקה של ההנקה
באמצעות מפגשים פרטניים עם יועצות הנקה מוסמכות ושירותי ייעוץ וליווי הנקה בקבוצה, מאמינים ב'שיבא' כי ניתן יהיה לפתור את מרבית הבעיות האופייניות להנקה. בזמן הקצר יחסית שחלף מאז נפתחה המרפאה, לפני כחודשיים, היו רוב הפונות נשים בשבועיים שלאחר הלידה, בדרך-כלל הלידה הראשונה, ואימהות לבני חודש, שקפיצת הגדילה האופיינית לגיל והביקוש הגובר של אהוביהן הקטנטנים לחלב ערערה את ביטחונן.
אורנה דיבון-אופיר, אחות מוסמכת ויועצת הנקה מוסמכת במרפאת ההנקה ב'שיבא': "נשים איבדו אמונה בגופן ולכן להרבה מהן יש קשיים בהנקה והן זקוקות לתמיכה ועזרה. לרוב, נשים שמגיעות למרפאה אינן בטוחות שיש להן מספיק חלב והתינוק אוכל מספיק. הרי השד, בניגוד לבקבוק, אינו שקוף והדינמיקה של ההנקה שונה מזו של תינוקות הבקבוק, והנשים פשוט לא יודעות למה לצפות. בעיות נוספות הן הכאבים ופציעת הפטמות ובעיה מאתגרת במיוחד שאנו נתקלות בה היא בעיית התינוקות שאינם מוכנים לתפוס את השד, כנראה משום שנוצר אצלם 'בלבול פטמות' בגלל מוצצים ובקבוקים.
"יש לנו גם הדרכה מיוחדת להנקת תאומים, להנקת פגים ועצות גמילה למי שמעונינות בכך. ההמלצה שלנו היא לבצע גמילה הדרגתית, שהיא נכונה יותר ביולוגית ונפשית, ואנחנו גם מרכיבות לנשים הרוצות בכך תוכניות חזרה לעבודה המשלבות שאיבת חלב-אם".
ד"ר ויסמן מייעצת לאמהות גם מטעם ליגת לה-לצ'ה, שרשת המדריכות שלה פרושה ברחבי הארץ וכוללת גם מידע ותמיכה טלפוניים ומפגשים חודשיים שהכניסה אליהם חופשית. "כשאשה מיניקה נתקלת באיזשהו קושי", היא אומרת, "חשוב שתמהר לקבל עזרה מקצועית, משום שאין משחה שתעזור כשתנוחת ההנקה אינה נכונה. זה לא הזמן לניסוי וטעייה, ולכן הכי חשוב לזכור שתינוקות צריכים לינוק מהשד ולא מהפטמות ותינוק שלא פותח פה מספיק גדול, אפשר וצריך לעזור לו בזה".
בקלטת ההדרכה שהוציאה, מעין תחליף ויזואלי מודרני לסבתות שלמדו זו מזו, מסבירה ד"ר ויסמן ומציגה בצורה נעימה ומעודדת מאוד תנוחות הנקה שונות הניתנות ליישום במצבים שונים. "האויב הכי גדול להנקה הוא הפרידה בין האם לתינוק לאחר הלידה", היא אומרת, "ולכן חשוב לנסות להישאר יחד, גם משום שבשעתיים הראשונות לאחר הלידה רפלקס המציצה של התינוק בשיאו, והוא במצב של ערנות שקטה וטובה להתנסות הראשונה ביניקה".
ויש גם חסרונות
ד"ר ויסמן מאמינה כי כיום אין כמעט צורך להציג בפני הנשים את יתרונותיה הבריאותיים של ההנקה. בכל-זאת, אתר האינטרנט של ליגת לה-לצ'ה בארץ מקפיד לציין כי תינוקות יונקים חשופים פחות למחלות זיהומיות ולמחלות כרוניות מסוימות, כי אחוז האשפוזים בקרב תינוקות יונקים נמוך יותר וכי לנשים שהיניקו סיכויים פחותים לחלות בסרטן השד לפני גיל הבלות, סיכויים פחותים לחלות בסרטן השחלות ולסבול משברים בירך.
באתר של טיפות-החלב, לעומת זאת, מוזכרים לצד היתרונות, בהם היותו של חלב האם זמין, טרי וזול, גם החסרונות כדוגמת התלות בין האם המיניקה לתינוקה ומה שמכונה כבילתה אליו, וחוסר הביטחון באשר לכמויות המזון המספיקות או לא שקיבל התינוק. חסרונות אלה, ואולי גם החשש המובן מפני הצורך לקום להיניק לעיתים חמש פעמים בלילה, הם רק חלק מהסיבות אותן מונות נשים שבחרו לא להיניק את תינוקותיהן. גם המיניקות המושבעות מעידות כי צריך לעשות סוויץ' רציני בראש כדי להיות מסוגלת לשבת בבית-הקפה בו ראית את עצמך פעם כאובייקט נשי, לשלוף שד אימהי ולהיניק. הלא מעונינות, לעומתן, מדברות על תחושת מחלבה שלא מפסיקה לרגע, על חוסר התחברות לאלמנט החייתי-פרתי שבהנקה ולפעמים נתמכות בניסיון המשפחתי. אותי לא היניקו ויצאתי בסדר גמור, או אצלי במשפחה לא היה חלב לאמהות, אומרות רבות מהן.
ממצאי מחקר שערכה לאחרונה פרופ' רחל לוי-שיף, חברת המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וחוקרת בכירה ב'מרכז פלג-ביליג' לחקר המשפחה, יעניינו בוודאי את מתנגדות ההנקה. "אין שני לקשר בין אם לתינוק, או בין התינוק להוריו", אומרת פרופ' לוי-שיף, "מערכת-יחסים מספקת עם ההורים היא הבסיס להתפתחות תקינה ועל ההורים להיות חמים כלפי התינוק, להיקשר אליו, להיות קשובים לצרכיו. אולם אי-אפשר לראות את הקשר החשוב הזה רק בפריזמה של ההנקה. הקשר לא מושתת רק על הנקה".
במחקרה, בדקה הפרופ' לוי-שיף את משך ההנקה ואת הגורמים המשפיעים עליו בקרב 200 נשים. לדבריה, ייצגו הנשאלות במחקר חתך רחב של האוכלוסייה בארץ מבחינת מקום מגורים, השכלה, גיל, דת ומעמד סוציו-אקונומי. "התברר כי משך ההנקה הממוצע הוא שלושה חודשים, כשעד שלושה חודשים מהלידה כמחצית מהנשאלות הפסיקו להיניק, יתכן שבעקבות החזרה לעבודה", מספרת פרופ' לוי-שיף. "רבע מהנשאלות הפסיקו להיניק כשהתינוקות היו בני שלושה שבועות. עוד גילינו, כי ככל שהעמדות לגבי חשיבות ההנקה לבריאות התינוק, ליחסי האם והתינוק ולתרומתה לתחושת הנשיות היו חיוביות יותר, כך משך ההנקה היה ארוך יותר".
מתנגדות ההנקה, אותן פוגשות כל המומחיות עמן שוחחנו, ישמחו ודאי לגלות כי לפי מחקרה של פרופ' לוי-שיף, לא נמצא קשר בין משך ההנקה לבין ההתפתחות הקוגניטיבית והפסיכו-מוטורית של התינוקות בגיל שנה. בנוסף, התינוקות היונקים שהשתתפו במחקר היו חברותיים פחות מתינוקות הבקבוק בגיל חצי שנה. "הממצא הזה", מדגישה פרופ' לוי-שיף, "נעלם בגיל שנה. יש להניח כי התינוקות היונקים צמודים הרבה יותר לאמם ונחשפים הרבה פחות לדמויות אחרות כמו אבא, סבתא, סבא, מטפלת וכדומה, ומכאן שחששם מפני זרים עשוי להיות גדול יותר", היא מסבירה.
לפנייה לכתב/ת 
קרוב ל-90 אחוזים מהנשים ההרות מביעות רצון להתחיל בהנקה כבר בחדר-הלידה
צילום: סי די בנק
מומלצים
